עוד מעט עשרה חודשיםאין לי הסבר
1. היא משועממת.
מאז שהיא חוזרת מהמעון עד מקלחת א.ערב ולישון.
הייתי מאוד שמחה להפעיל אותה, אבל יש לי דברים לעשות!!
מושיבה אותה מול כל המשחקים, והיא מגיעה, מטפסת עליי, מייללת, מושכת בחצאית.
זה פשוט בלתי🤷
עצות?
רעיונות?

2. היא נמוכה😩😩
מתחת לאחוזונים😩😩😩😩
המשפחה שלי ידועה בנמוכיותה, גם בעלי נמוך יחסית.
אבל יש איזו דרך להגביה אותה(חוץ משיטת מיטת סדום)

חןחן לכן❤️
אהמ אהמ אהמאין לי הסבר
בתור נמוכה בעצמי,שגרה ברוכה
אין דרך קסם להגביה. הסוד הוא בגנים שלה.
בעקרון חשוב לגדילה טובה שעות שינה טובות בזמן החשיכה(זותומרת, לא השנת בוקר עושה את סה אלא דווקא בלילה)
אחכ לקראת גיל ההתבגרות אם נראלך הגובה קיצוני וכד' אס הולכים לרופא לבדוק חוסרים בהורמון גדילה וכל זה. אבל לא רלוונטי לעכשיו כמובן
ב''ה ישנה מספיק בלילה...אין לי הסבר
הכי קצת, עשר שעות(בימים שהולכת לישון מאוחר וכמה מוקדם), אבל היא ממש מתחת לאחוזונים😬
מנסה לענות ועוקבתאנונימיות
1. עוקבת... אין לי רעיונות. אם בעלי לא בבית כל הזומים שאחרי 4 היא עלי, קמה יושבת בוכה צוחקת לוחצת על הרמקול מדגמנת מקרוב מידי למצלמה וכו... מעצבן ממש. מנסה להביא לה משחקים מפעילים את עצמם (שרים, מנגנים) עוזר קצת. אולי להאכיל אותה?

2. לבדוק שישנה מספיק ושאין מחסור בויטמינים וברזל מעבר לזה להתפלל. אם זה גנטי זה כנראה ימשיך. לקראת גיל 4 אפשר להתחיל מעקב צל אנדוקרינולוג/ רופא התפתחות. יש ילדים שצריכים הורמונים ויש שגיל עצמות קטן מהגיל הכרונולוגי.
יש לי אחות שהיתה ממש נמוכה וגיל עצמות קצת קטן קיבלה הורמונים היום היא בגובה שלי כמעט עוקפת אותי (לא גירפה אבל סבבה לגמרי)
אז לגבי 1-אין לי הסבר
משחקים מוזיקליים היא למדה לכבות.
לא קונה אותה.
ובקשר לאוכל-
כמה כבר אפשר לפטם אותה??
ביסקוויט
תפוז
ביסקוויט
צ'יריוס
ביסקוויט
היא מגרסת מזון 🤷

לגבי 2-
בבדיקות דם הכל תקין חוץ מהומוגלובין 10.5, אז עכשיו נותנת לה יותר תוסף.
אבל היא ממש גמדה😬
רק מזדהה... אתמול 2 דקות שקט עלו לי 3 קערות חרסינה 😬אנונימיות
לא יודעת איך היא הגיעה אליהן... בנס היא לא נפצעה
אוישש🤦אין לי הסבר
איך את מביאה לה תפוז? מקלפת וחותכת קטן?ציפור מתוקה
נותנת לה פלח בידאין לי הסבר
והיא מוצצת אותו וסוחטת לו תצורה...
כשהיא מסיימת היא נוהגת לפורר את הבקבוקים באופן סימטרי שווה בשווה על כלל מרצפות הבית.
😂😂ציפור מתוקה
ואת לא מפחדת מהקליפה השקופה הזאת?
הממ לא😬אין לי הסבר
היא אוכלת יפה, יודעת לנגוס ולחתוך לחתיכות קטנות, ולרוב היא סתם מוצצת...
הבן שלי כבר בן שנה ויש לו מלא שינייםציפור מתוקה
ואני פחדנית😔
האמת שאני מע''רית אז זה נותן לי שקט נפשיאין לי הסבר
כמובן שלא אתן משהו מסכן, אבל עצם זה שאני יודעת מה לעשות בעיתות סכנה מרגיע ממש!
לא סתםלפניו ברננה!
אחרי שהבכור שלי שידע לאכול ממש יפה כמעט נחנק על תפוז אני מפרקת לקטנים
הבן שלי בן שנה וחודש ועדיין מפרקת לו. אפשרות אחרת היא לחתוך לחיוכים, כולל הקליפה, וללמד את הילד לאכול כמו אבטיח. ואז הקליפה הלבנה חתוכה.
זה ממש חכם איך שאת חותכת!!אין לי הסבר
נראלי אאמץ!
הרבה פחות מלחיץ!
האמת היא שלרוב אני מוציאה את הבקבוקים מהלבןלפניו ברננה!
אבל תודה.קרדיט לאמא שלי
לגבי 1 והאוכלכבתחילה
תני לה עוף! תני לה בשר!
חביתה
רצועות עגבניה ומלפפון
גבינה, יוגורט, קוטג'

זה מזין ויתן לה הרבה כח למשחקים ולא להמרח עלייך וליילל.
במעון היא אוכלת בשריאין לי הסבר
יוגורט גבינה מלפפון חביתה וכו' אני נותנת לה בארוחת ערב ב5 וחצי...

זה זמן משחק בעיקרון.
אתמול אחים שלי היו אצלנו והיא שיחקה איתם והייתה מבסוטה.
הבעיה היא כשזה רק שתינו🤦
תכלס היא לא תהיה בבעיה כשתחפש חתן😝אין לי הסבר
תני כיף🤗אם_שמחה_הללויה
גמני בת 30 ו-1:48
חחחחחחצילוש
אני 1.53. את גורמת לי להרגיש ענקית
לגבי 1- איזה דברים יש לך לעשות?אמאשוני
אם זה משהו דחוף אז אפשר לשים במנשא גב (למשל לבשל לשבת ככה)
אבל בעיקרון סדר היום לא אמור לכלול התעסקות בדברים אחרים ברמה שהיא אמורה להעסיק את עצמה ולתת להתפנות לעניינים שלך ולהתרכז בהם.
כלומר כן אפשר למצוא פתרונות ששתי הידיים שלך יהיה פנויות מדי פעם, אבל לא הראש..
אז אם תתני דוגמאות מה נגיד ניסית לעשות ללא הצלחה אולי יהיו רעיונות.
נגיד שירותים שכחי מזה היא איתך 🤭
😂😂😂😂אין לי הסבר
אני בעיקרון מנסה לשבת בשיעור בזום.
או להגיש מטלות.
הקטע שהיא יודעת להעסיק את עצמה!!
בשבתות כשבעלי נמצא יכולה לשבת חצי שעה לבד ולשחק. אבל כשאנחנו לבד🤦
כנראה היא מרגישה שאני פנויה ונדבקת אליי.
אל תדאגי לגבי השירותים...
זה המקום שהיא הכי אוהבת בבית
יודעת אבל לא רוצהאמאשוני
וזה ממש אופייני לגיל. חבל על המאמץ להילחם בזה.
היא מרגישה שאת לא פנויה אליה אז עוד יותר צריכה אותך. היא לא מטפסת משעמום היא מטפסת מתוך צורך למגע, קרבה, ביטחון שאמא פה. (וקשר עין לא מספיק)
וממש הגיוני כששניכם בבית שהיא פחות תחפש את זה.
נניח היא מטפסת עלייך את לא יכולה להמשיך לעשות ככה משהו? אולי תוך כדי לעשות לה נעימי או לשבת עם מנשא עלייך והיא תמשוך בשערות מאחורה או תצבוט לך את האוזניים זה אחלה פעילות...
או זום את יכולה להתחבר מהפלאפון תוך כדי טיול בעגלה בחוץ?
ותנסי ממש לסדר את הלו"ז ככה שאת איתה והיא ערה- אז להיות איתה.

אה ועוד משהו שלפעמים עוזר זה להיות בגובה שלה. את שוכבת על מזרון מסביב צעצועים, לפנייך המחשב ואז היא מטפסת עלייך מצד לצד בינך ולבין הצעצועים עד שהיא לומדת את הקסם- לסגור לך את המחשב 😛 לבנתיים הרווחת משהו

עוד רעיון לזום אם זה בעיקר להקשיב אז יש מקרנים ממש זולים תקריני על הקיר ככה היא לא תיגע במחשב וזה יהיה לך יותר בגדול יותר קל להתרכז תוך כדי שאת משחקת איתה על השטיח במקביל.
מקרן כזה עולה 200 שקל.
פעם שמתי לגדולים סיפור ביוטיוב והקטנה סגרה להם את המחשב כל שניה אז שמנו להם במקרן. הקטנה דחפה אצבעות לאף של המספר (על הקיר)
וככה זה פחות הפריע לגדולים להתרכז.
אז נראה לי לא קלטת אותהאין לי הסבר
היא לא רגועה!!
היא קופצת, משתוללת, מושכת, בוכה, מושכת לי את האף, נעמדת לי על המחשב, מייללת, נושכת אותי(עדיין לא למדה שזה אסור), וכל זה בחצי דקה!!
ב''ה, כן?
זה כיף תינוקת אנרגטית!
הבעיה היא שהרבה פעמים אני לא פנויה!!
טיול בעגלה זה לא אופציה. אני בחיים לא אצליח להקשיב ככה...
באמת בימים שאין שיעורים עד מאוחר משתדלת לדחות מטלות לאחכ...

אני לפעמים מרגישה שזה בלתי אפשרי🤷
ברור שהיא לא רגועהאמאשוני
כי את לא פנויה אליה.
כשהיא תרגיש אותך רגועה ובשבילה היא תירגע.
אבל רגועה באמת לא רגועה של עכשיו אני רגועה כדי שהיא תירגע כדי שאוכל סוף סוף לעבוד נורמלי...

ואולי את לא עוקבת אבל מבטיחה לך שהבת שלך לא מתקרבת רבע לבן שלי.. 😁
וממליצה לך לסיים את הלימודים לפני גיל שנתיים שלה 😜
וואי אמןאין לי הסבר
נעבוד על הרוגע והסבלנות שלי😌
אני לא אסיים לפני שנתיים שלה😬😰
יודעת מה?בת 30
זה באמת בלתי אפשרי.
בלתי אפשרי לצפות מילדה בגיל הזה לאפשר לאמא שלה לשבת בנחת מול המחשב. פשוט לא קיימת מציאות כזאת.
בלתי אפשרי לצפות מעצמך שתצליחי!!
יש לך אפשרות לצפות ב''זום'' מוקלט?
להשלים איכשהו?
לכבות מצלמה ולשחק איתה בזמן שהשיעור ברקע ואת חצי מקשיבה?

אם לא, אולי להושיב אותה בכסא האוכל שלה ולספק לה צבעים ודף ודברים שאפשר למעוך כמו ברבצק וכד', וכאלה דברים.
אבל מה שלא יהיה- ברור שא''א לצפות ממנה...
צודקתאין לי הסבר
בגלל שהיא כזאת בוגרת ומפותחת רני מצפה ממנה להתנהגות של בת שנתיים😅
אין אפשרות להשלים שיעור וחייבים מצלמה..

הרעיון עם הכיסא מעולה...
תודה!
מצטרפת לגמרי לאמאשוניריבוזום
זה לא נראה לי סביר לצפות לשבת בשיעור בנחת או לעשות מטלות ללימודים עם ילד בגיל כזה. גם לא עם ילד בן שלוש לדעתי, אלא אם זה שיעור מאוד קצר.
אני יודעת שזה נשמע מבאס, כיריבוזום
כרגע זו המציאות שאת מתמודדת אתה, אבל מצד שני לפחות אל תחשבי שהמצב עם הבת שלך לא נורמלי - היא ממש נורמלית, לפחות בעיניי. סדר היום הוא זה שלא תואם לגיל, ואולי תוכלי לשנות דברים בסמסטר / שנה הבאה?
(אולי אני טועה ויש פה אמהות שכן מצליחות לשלב ויהיו להן רעיונות מוצלחים.)
שיעור של שעה וחצי🤦אין לי הסבר
אני יודעת שהיא נורמאלית ומתוקה🤗
הבעיה מתחילה בזה שאני לא מסדרת לעצמי את המערכת. אני מקבלת מערכת.🤦
ומה היית עושה אם היו שיעורים פרונטליים?אמאשוני
שאלה טובהאין לי הסבר
אני באמת לא יודעת...
בטח היא הייתה הולכת לאמא שלי...
גם עכשיו הרבה פעמים אנחנו הולכות לאמא שלי, אבל בסופו של דבר יש לי 3 אחים ביסודי ו2 בגן שצריכים אותה...
לפעמים אחים שלי איתה וזה הצלה ממש...
כמה שעות כאלה יש לך במצטבר כשהיא איתך בבית ערה?אמאשוני
אולי זה הזמן לבייביסיטר...
אי אפשר להקליט את השיעור ולצפות יותר מאוחר בערב?
בערך שעה וחצי- שעתיים ביוםאין לי הסבר
בייביסיטר כשאני בבית זה מועד לפורענות.
אבל אולי נזמין יותר את אחים שלי והם ישחקו איתה...
יש אצלנו חובת נוכחות עם מצלמה פתוחה... המרצים כבר מכירים אותה בשמה😅
שעה וחצי-שעתיים כל יום??אמאשוני
את אוספת ב16:00?
משכיבה אותה לישון מתי? ב19:00 נגיד?
מתוך זה שעה וחצי שעתיים יש לך לימודים?

אם זה אכן הזמנים אז הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש...
תראי אני בחרתי להיות "אמא של שבת" במשך שנה (טוב היה לי אחר"צ אחד פנוי) אבל זאת בחירה קשוחה.

יכול להיות שעד עכשיו הצלחת גם וגם
ויכול להיות שתצליחי בתחכומים למשוך עוד קצת. אבל הילדה גדלה ועוד מעט יחזרו למערכת רגילה ומתישהו זה כבר לא יעבוד אז אם אין לכם תכנון לטווח ארוך זה הזמן להתחיל לחשוב על זה.
אה אה לאלא🤭אין לי הסבר
שעה וחצי שעתיים שאנחנו ביחד😅

בימים שלומדת עד חמש אוספת אותה בשלוש וחצי ואז שעה וחצי אני מנסה ללמוד והיא מנסה למשוך צומי🤗
היא הולכת לישון בדרך כלל בין שש לשש וחצי...

בזמן הזה גם יש ארוחת ערב, מקלחת(התרפיה שלנו), משחק ביחד...
אבל בזמן שאני מנסה ללמוד זה לא הולך...

אני חושבת שאולי באמת כמו שאמרת אני צריכה להיות פנויה אלייה ל ג מ ר י...
אני1234אנונימי
גם לומדת תואר. ממש ממש קשוח ועמוס

ואני מעריצה אותך שאת עושה את זה עם תינוקת כשבעלך לא נמצא!

אבל מניסיון, זה פשוט לא אפשרי ללמוד כשהם איתך. הבן שלי כבר בן שנתיים וחצי, הוא נולד בשנה הראשונה של הלימודים (ואני עוד לומדת). הוא ילד סופר רגוע, יודע להעסיק את עצמו ולשחק לבד גם שעה פלוס. ועדיין, אני לא יכולה לשבת לשמוע שיעור כשאני איתו, כשהוא רואה שאני לא פנויה, הוא רק נצמד אלי יותר. וזה לא משתפר עם הגיל

הימים הכי מוצלחים, זה הימים שבהם אני מחליטה שאני לא עושה כלום, חוץ מלהיות איתו. בימים האלו אני מספיקה הכי הרבה, כי מתחילים במשחק, אוכלים ביחד משהו ואז הוא כבר ממשיך לבד ורגוע ואני מתפנה למה שצריך. אבל זה עובד לפעמים ורק אם אני משחררת באמת.

את הלימודים באמת אני מספיקה כשהוא במעון / אחרי שהוא הולך לישון.

יש לך אפשרות להקליט שיעורים?

גם באמת היא לא הולכת לישון כל כך מאוחר. שש וחצי עוד משאיר לך מלאא זמן בערב. נראה לי גם תהיה לך הרגשה יותר טוב אם תהיי איתה באמת (הזמן גם עובר יותר מהר ככה ;)) ורק אחרי שהיא תלך לישון תתפני ללימודייך
ממש מסכימה!לאחדשהפה
בתור אמא סטודנטית (יש לי 2, אמא מנוסה וסטודנטית 😜) למדתי לא להבטיח לעצמי לעמוד באף מטלה כשהם ערים ואיתי, ואפילו לא לנסות!
@אין לי הסבר לא יודעת מה את לומדת, איפה ובאיזה שלב, אבל הגיוני שיתחשבו בך עם נוכחות במצב הזה, תנסי לבדוק.. יהיה לך הרבה יותר כיף פשוט להיות עם הילדה וללמוד בנחת אח''כ, מבטיחה לך!
הם יגידו לי להשליםאין לי הסבר
אבל גם ככה אני חייבת להשלים עוד קורסים😬
זה קורסים יחסית קלים שאני לא חייבת מ-מ-ש להקשיב, אבל חייבת להיות..
אז אם ככה אל תקשיבי...לפניו ברננה!
תדאגי להקליט את המפגש. תכתבי את הסאונד של המחשב. המצלמה פתוחה, מכוונת אלייך, את משחקת איתה על הרצפה.
זהו.
הבעיה היאאין לי הסבר
הרבה פעמים זה שיעורים פעילים
מחלקים לחדרים ועושים ביחד עבודות להגשה בסוף השיעור...
קצת מסובך🤦
קרציות 😔לפניו ברננה!
יש אצלנו נוכחות חובה😐אין לי הסבר
אבל תראי מה כתבתי בסיכום ביניים
אל תקחי את זה כגזירת גורללאחדשהפה
אם תבקשי סיכוי סביר שיאשרו לך, ואם לא אז הם סתם.. (לא נפרט 🙄)
גם אצלנו חובת נוכחות עם מצלמות דולקות, אבל אם אני אפנה למרצה באופן ספציפי שלא מסתדר לי להדליק מצלמה, סיכוי סביר שיאשר לי, ואז שידבר ברקע, אני אשלים בזמן שלי
😂😂אין לי הסבר
הבעיה היא שזה שיעורים שעובדים ביחד וצריך להגיש מטלות בסוף השיעור.
אבל הרבה פעמים אני עם מצלמה פתוחה אבל לא יושבת מולה🤭
המטבח שלי מאוד מעניין...
מעצבן, גם אצלנו בול ככהלאחדשהפה
כתבתי ונמחק לי 😔
חדרים והגשת מטלות תוך כדי שיעור.. אבל אין שום אפשרות להתחשב? אצלנו המטלות פתוחות בד"כ עד סוף היום, וגם אם עבר הזמן לפחות בחלק מהקורסים זה עדיין פתוח..
אם לא עובד אז תבקשי מחבר/ה נאמנ/ה שישלח לך מה להגיש ואת החומר עצמו תשלימי אחכ..
אה, ומטבח זה אחד המעניינים! אני מיקמתי את עצמי כשמאחוריי חלון גדול, כי זה המיקום היחיד שבו לא רואים את הבלגן של הבית 🤭
אולי את לומדת איתי😁אין לי הסבר
אם אני גם ככה מסיימת זה כולה לשלוח... חצי דקה..
אין לי למה לחכות למאוחר...
חחח לא נראלילאחדשהפה
אבל סיקרנת מה את לומדת 😅
אני האמא הכמעט יחידה בתואר, ול2 האחרות אין בגיל של הבת שלך 🙃
אההאין לי הסבר
חח אז לא🤭
יש אצלנו יחסית הרבה נשואות...
ואמהות ב''ה גם לא חסר😅
אולי בגלל זה אצלנו מתחשבים קצת יותר 😅לאחדשהפה
חח כנראה😂🤭אין לי הסבר
אצלנו הבייביסיטר מוציאה אותו לבחוץכבתחילה
לגן שעשועים, ואם קר היא לוקחת אותו לבית שלה. זה באמת מועד לפורענות אם את בבית.
מעדיפה שלא תסתובב בבתים😬אין לי הסבר
אבל בקיץ גינה זה פיתרון מעולה...
היום אני חושבת שהייתה נודניקית בגלל שהייתה עייפהאין לי הסבר
חושבת על זה בדיעבד, כי הלכה לישון ברבע לשש...
את גם נמוכה, את אומרתמתואמת
זה כל-כך נורא בעינייך?...
בתור נמוכה בעצמי (פחות ממטר חמישים), אני לא רואה בזה בעיה. הדבר היחיד שנורא בזה זה שאי אפשר להגיע למדפים הגבוהים בקלות
חוץ מזה - זה לא מפריע לי בחיים.

הבת הבכורה שלי גם נמוכה מאוד, והלחיצו אותנו מאוד כשהייתה קטנה (בעיקר כי בעלי גבוה דווקא) - אבל אני סירבתי להילחץ. ובטח שלא לתת לה סטרואידים (שזה מה שנותנים לפעמים לילדים נמוכים קיצונית). היא פשוט נמוכה, וזהו. תואמת לאחוזונים שלה עצמה
ובכל זאת מעודדת - בשנה האחרונה (היא בת 13 היום) היא נתנה ממש קפיצה בגובה. מי יודע, אולי בסוף היא תהיה גבוהה ממני
ועוד עידוד - ההורים שלי שניהם נמוכים (אבל קצת פחות ממני), וחוץ ממני ומאחותי - השאר גבוהים יותר, חלק ממוצעים, ושני האחרונים *ממש* גבוהים - כאילו שמרו בשביל הסוף את כל הסנטימטרים העודפים במשפחה
וגם בעלי הגבוה הוא בן לשני הורים נמוכים, ויש לו גם עוד אח גבוה...
בקיצור - יש סיכוי גם לבת הנוכחית שלך, וגם לילדים העתידיים שלך
😂😂😂אין לי הסבר
חחח אני סתם הייתי בלחץ שאולי היא לא תקינה...
פשוט לא באלי שמגיל 0 היא תצבור פערים משמעותיים...
מאלו "פערים משמעותיים" את מפחדת?מתואמת
שעכשיו היא מתחת לאחוזוניםאין לי הסבר
ושבגיל 5 תהיה בגובה של גיל 3
גיל שבע בגיל 4
גיל עשר בגיל 5.
מכירה ילדים כאלו...
ואינלי בעיה שתהיה נמוכה, אבל לא ממש...
אז חשבתי אולי לא אוכלת מספיק חלבונים סידן או משו מצמיח...

נראה לי שזה חשש רחוק...מתואמת
וגם אם כן - אפשר לטפל בזה אז, לא צריך כבר מעכשיו...
צודקתאין לי הסבר
סתם מפחדת שתהיה 1.30...
יש רפלקסולגית מיוחדת לגדילהמוצץ!
קוראים לה רינה פליישמן, ממודיעין עילית. אצלנו זה עזר ב"ה.
תחפשי באינטרנט אם מתאים לך. אבל זה כמובן לא במקום מעקב של אנדוקרינולוג. שבודק אם יש חסר בהורמון גדילה או לא ומחליט על טיפול מתאים.
בכל מקרה, המעקב וגם הרפלקסולוגיה מתחיל רק מגיל 3 בערך.
לגיל הזה- יש מרפאות אכילה אם את מרגישה שהיא אוכלת לא מתאים לגיל שלה (לחם או פסטה או דייסה יותר ישביעו מביסקויט).
בהצלחה!
בכמ נחכה שתגדל קצתאין לי הסבר
אבל טוב לדעת על אופציות
היא אוכלת גם לחם ופיתה, אבל בארוחת ערב.
דייסה לא לרמה של הפרינססה הזאת🙄
ופסטה אני מפחדת שתחנק כי זה מחליק כזה...

הביסקוויטים זה רק לאחהצ לנישנוש.
ומשתדלת לא לתת יותר מ2.
רק כשהיא בלתי נסבלת נותנת עוד אחד😅
1. כמו שאמרו לך, הציפייה שלך לא לגמרי תואמת מציאותיתסופי123
וכדאי לחשוב על פתרון אחר, נניח בייביסיטר שתבוא לשחק או להוציא אותה בזמן שאת בשיעור. נשמע מצב מתסכל לשתיכן.
2. היא במעקב גדילה? נראה לי שאם היא ממש מתחת לאחוזונים כדאי להתייעץ. הייתי מנסה לתת לה אוכל מזין יותר מביסקוויטים וציריוס... אפילו סתם סנדוויץ' עם טחינה.
1. מחפשת סתם משהו שיעסיק אותה בזמן הזהאין לי הסבר
לא שעה וחצי, אבל חצי שעה...

2. כן, במעקב גדילה בטיפת חלב...
היא נולדה פיצית...
אל תדאגי, היא אוכלת גם סנדוויץ עם טחינה😌
ב''ה אוכלת כמו שצריך...
הביסקוויטים וצ'יריוס לא באים כתחליף לארוחה, אלא בתור השתקה😅🙈
עושה סיכום בינייםאין לי הסבר
1. בימים שאני מסיימת מאוחר ללכת להורים שלי כדי שיהיה מישהו שישכיח עלייה(עוזר חלקית כי כל כמה דקות מפריעים לי וגם יש שם מלאאא רעש)
בימים שאני מסיימת יותר מוקדם, לפנות זמן כדי להיות *איתה*, ולא להתעסק בכלל עם הלימודים.
אולי זה הזמן להצטרף לזמן רינה של @אילו פינו
שאלה-
משחקים שאנחנו יכולות לשחק ביחד?

2. לחכות לגיל 3. נקווה שעד אז המצב יהיה יותר בסדר...
עד אז-
להוריד למקסימום ביסקוויט אחד ביום כדי שתאכל יותר בארוחת ערב ולא תהיה מפוצצת.
רעיונות לארוחות יתקבלו בברכה.
כרגע-
פיתה עם גבינה חביתה מקושקשת ומקל מלפפון.
מרק עדשים
מרק כתום
לחם עם גבינה
לחם עם טחינה


תודה לכל מי שענתה💕🤗
משחקים שאפשר לשחק יחד-אנונימיות
את הפאזלים של התינוק ששמים חלקים במקום שלהם,
לספר לה סיפורים
שירים שמלמדים על הגוף וגם סתם. הבת שלי למדה לעשות לללה אפצ'י בשפן הקטן ואת התנועות של ידיים למעלה על הראש וזה מתוקק
👍אין לי הסבר
תודה!!
מזדהה עם 1קטני ומתוק
אני רק מתיישבת ליד המחשב, הוא בא נעמד לידי מכל כיוון אפשרי ורוצה שארים אותו.. לא מסכים להשאר עם המשחקים יותר מכמה דקות בודדות..
עצות אין לי בינתיים
מחפשת רעיון למשחק שיעסיק אותו היטב..

לגבי 2 אין לי מושג..
😂😂אין לי הסבר
ממש!
נעמדת וקופצת כזה שאני ארים אותו...
ועושה כזה אהה אהה אהה מתחנן
חח דייקת לגמרי😂קטני ומתוק
לגבי 1חדשה ישנה
היא לא בובה שצריך להעסיק אותה ולשים מולה משחקים.
היא לא ראתה את אמא כ''כ הרבה זמן, היא לא רוצה צעצועים מפלסטיק, היא ראתה אותם כל היום במעון.
היא רק רוצה
א מ א.
אמא.
שאמא תדבר איתה, תצחק איתה , תשחק *איתה*, תעשה לה ''קוקו'', תשיר לה, תצא איתה....

סליחה אם זה נשמע ביקורת. אני יודעת שאת אמא מהממת. שומעים את זה מההודעות שלך, אבל זה מוקדש לכל ההורים. לפעמים מרוב מעון, צהרון מוסדות , חוגי העשרה, מועדוניות ובלבולי שכל, שוכחים שילד זקוק הכי הכי לאמא! כן, גם אם היא משעממת. אמא זו אמא ואין על אמא בעולם!!
צודקתאין לי הסבר
הבנתי אתזה בעקבות השרשור🙈
מסכימה עם כל מילה שלך!

ונשמה-
זו ביקורת!
ביקורת בונה זה הכי חשוב להתפתחות🤗💕
סוף סוף צחקתי היום מיטת סדום, בקשר להגביהרויטל.

יקרה שמעתי פעם וגם קראתי שרפסולוגיה אמורה לעזור,

גם לישון מוקדם,אני מתכוונת כמובן בשלב יותר מאוחר.

שלום לך!!אין לי הסבר
לאן נעלמת?🤗
אבא אבא אבא היה במצב קשה עכשיו זה הסתדר ברוך השם.רויטל.


תודה רבה לכל מי שענתהאין לי הסבר
הייתי איתה היום ביחד אחהצ, בלי טלפון והסחות דעת מהלימודים, והיה לנו מזה כיףף
מאוהבת בה🤗😍
הכי כיף בעולם 🥰לאחדשהפהאחרונה
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"לאחרונה

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

אני לא יודעתאנונימית בהו"ל

האמת שלא ממש הסבירו לי יותר מדי בתוך התהליך וזה ממש מעצבן

למרות ששאלתי מלא.

חפרתי על זה ברשת הרבה בתקופה שאחרי, ובכלל על התקנים...

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדרך כלל אם יש צורך לעצור בצדבארץ אהבתי

אפשר להתקשר למוקד הבטחוני ולבקש שיבואו לאבטח.

אבל אם בזמן אזעקה כולם יעצרו ויצאו מהרכב, אין שום אפשרות לאבטח את כולם...

לטפל במצב יותר מזה זה לאסור על ערבים לנסוע בכבישים שלנו. אבל זה לא משהו שיקרה בזמן הקרוב ככל הנראה...

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה
מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידהאחרונה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי
הוא יבין את ההסברים בגיל שנה?אמא טובה---דיה!
אני חוששת שהוא אפילו לא זוכר את המטפלת הישנה, ואז תהיה תק' הסתגלות, ועד שהוא יתרגל הוא יעבור למישהי אחרת...

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

אם הוא בן שנה ויש לך אפשרות שיהיה איתךממתקית

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

אם יחזרו למסגרות יהיה לי קשה להישאר איתואמא טובה---דיה!
בבית.

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.


אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

וואי באמת דילמה.ממתקיתאחרונה

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

הוא יבין חלקיתכורסא ירוקה
ככל הנראה הוא כבר לא זוכר את הישנה. אם יש לך אופציה לא לשלוח אליה בעיני עדיף. אבל אם את צריכה מסגרת אז פשוט להסביר לו
תהיי רגועהעוד מעט פסח

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

אני מירושלים, לאחרונה אין פה הרבה אזעקות.אמא טובה---דיה!
אבל לא יודעת אם לסמוך על זה.

אולי יעניין אותך