דוג' להמחשת השאלה -
האם ליהודי חרדי יהיה דין אחר מיהודי דת"ל למשל לעניין העלמת מס או גזל מהמדינה (החילונית וכו..) ?
תודה לעונים!
כי ההשקפה היא הרבה פעמים כלי להבנת המציאות, ורק אחרי שמבינים את המציאות יכולים להחליט מה ההלכה לגביה.
חוץ מזה שיש הבדלי השקפה בנוגע לדרך פסיקת ההלכה (מטא הלכה) שגם הם משמעותיים.
בכוח זכרון אחד ישן
לעבור כל מדבריות נפשנו
(סגולת תפילה ישנה לכל געגוע טהור טבעי
- קובץ ג' פסקה כ"ז)
(רמב"ם, רשב"ם) אז הם יהיו חייבים גם במיסים בארץ... (זה תלוי מה ההלכה לגבי זה. אין גזל גוי, אבל בגלל שהממשלה ישראלית וכולם כנראה יהודים שם, אסור גם להם להעלים מס...)
בכוח זכרון אחד ישן
לעבור כל מדבריות נפשנו
(סגולת תפילה ישנה לכל געגוע טהור טבעי
- קובץ ג' פסקה כ"ז)
שנשארים תמיד אותו דבר, לא משנה מה...
אמנם, באמת השקפת עולם תשפיע על הלכות כמו א"י וכו', אבל הלכות כמו בשר וחלב, פחות שייך השקפת עולם (: דרך ההסתכלות של אדם על העולם)
בכוח זכרון אחד ישן
לעבור כל מדבריות נפשנו
(סגולת תפילה ישנה לכל געגוע טהור טבעי
- קובץ ג' פסקה כ"ז)
אני אמנם לא מכיר (הרבה) מחלוקות בענייני בשר וחלב שנוגעות לשאלת היחס לציונות, אבל השאלה, נניח, עד כמה סומכים על מדענים היא שאלה השקפתית שמשפיעה על הרבה שאלות הלכתיות (החל מטריפות, דרך בליעה בכלים, ועד דג עם בשר).
בקשר להשקפה, אני לא יודע...
אבל נראה לי שלדעת כולם אסור להעלים מס בגלל דד"ד.
באופן גלוי הנגזרת ההשקפתית נובעת מההלכתית.
אחרי שאנחנו יודעים מה ההלכה אנחנו יכולים להבין מה היא אומרת לנו. איך היא משקיפה על העולם סביבנו.
העלמת מס או גזל תלויה בשימוש בכלים הלכתיים טהורים שנמצאים במקורות - משנה, גמרא, ראשונים, אחרונים.
מבחינת נורמה יכול להיות שבציבור שפחות רואה ערך בממלכתיות הוא לא מקפיד על זה על אף שהנושא הוא הלכתי לגמרי.
קיצר, זה עניין של נורמות בציבור החרדי/ציוני דתי/חילוני ולא בהלכה. חרדי שמעלים מס הוא כמו חילוני שמעלים מס. לשניהם לא אכפת מה ההלכה אומרת.
כתבת בעצמך 'גזל' אסור לגזול בכללי גם ממדינה שאינך מאמין בה...
עונה בשם עצמי בלבד: הרבה.
בהלכה 'היבשה' יש לפעמים הרבה 'מרחב משחק' שה' יתברך השאיר לנו. פעמים רבות הפסיקה הסופית חייבת להיות מבוססת על מה שנקרא 'רוח ההלכה' או הכיוון אליו שואף הפוסק. לאורך הדורות ראינו לא מעט פסיקות שסיבתן לא היתה הלכתית טהורה, אלא כדי להגן על ערך חשוב נוסף.
אישית, לפני שאני לומד סוגיה לעומק, אני משתדל לברר לאן מכוון רצון ה' בסוגיה הזו. כך אני מאמין שנכון לי ללמוד את דרך ה'. ע"פ הכלים שהבורא נתן לי וע"פ היהדות כולה אני משתדל להציב כיוון כללי לסוגיה, ומתוך כך ללמוד לעומק. פעמים וע"י ההלכה אגלה שטעיתי בכיוון, אך לרוב הכיוון יהיה אמיתי ונכון, ומשפיע קריטי על המסקנות.
יש בי תחושה שהרבה מהצורך להקל או להחמיר תמיד, תלוי בחוסר הכיוון ההשקפתי. כי פסיקה לענ"ד מתבצעת לרוב בהחלטה מסוימת מתוך מכלול אפשרויות, ולשם כך נראה לי שצריך כיוון יהודי מסוים.
לא כתוב בתורה לאכול עם הכשר כתוב לאכול כשר!!!!!
אז ככה ! ההלכה היא קובעת וההשקפה היא בעצם השבלונה הנתיב בו יהודי דתי הולך כלומר נתיב 1 לאשכנזי 2 ספרדים וכו
וממילא מה שכתב החזו"א שמותר לגנוב מהמדינה מכיון שעדיף שילך לכיס שלך מאשר שילך לטאטרונים ותח"צ בשבת ותשלום ללהטב וכיוצ"ב ממילא ההשפקה לתלמידיו היא שמכיון שזה ההשקפה אז אין דין גזל!!! (שיחה מתלמידו)
אז כאן בעצם רואים שיש הלכה דין תורה שאסור לגנוב ופה מרנא החזו"א הסביר שזה להציל ולא גזל. וכן בכל מקום הבדיקה היא מה כתוב ומה צריך לעשות כמו שבהכשר כל אחד שואל את רבו מה לאכול. עכל