שאלה שמעניינת אותי כבר הרבה זמן:12..
עד כמה ההלכה תלויה בהשקפה?
דוג' להמחשת השאלה -
האם ליהודי חרדי יהיה דין אחר מיהודי דת"ל למשל לעניין העלמת מס או גזל מהמדינה (החילונית וכו..) ?

תודה לעונים!
ברמה מסוימת היא חייבת להיותשחר אורן

כי ההשקפה היא הרבה פעמים כלי להבנת המציאות, ורק אחרי שמבינים את המציאות יכולים להחליט מה ההלכה לגביה.

חוץ מזה שיש הבדלי השקפה בנוגע לדרך פסיקת ההלכה (מטא הלכה) שגם הם משמעותיים.

אני מבינה את ההיגיון בדבריך12..
אבל אם מבינים מי מרכיבים את הישות הזאת שנקראת מדינה-רוב יהודי,
איך אפשר לא לאסור גזל? (אם יש מי שלא אוסרים..)
האמת שלא מובן לי גם מגויים.. קו"ו יהודים.
לא הבנתי את השאלה...נבוכי הדור


אשאל שאלה יותר בסיסית12..
האם לפי ההשקפה החרדית מותר לדוג' לעבוד בשחור, להעלים מיסים או שלא?
לצורך העניין,, למי שאומר דינא דמלכותא דינא גם בארץ ישראלנבוכי הדור

(רמב"ם, רשב"ם) אז הם יהיו חייבים גם במיסים בארץ... (זה תלוי מה ההלכה לגבי זה. אין גזל גוי, אבל בגלל שהממשלה ישראלית וכולם כנראה יהודים שם, אסור גם להם להעלים מס...)

לא נגעתי בשאלה הזו ספציפית.שחר אורן


יש הלכה שמשתנה לפי מציאות ויש סייגים בהלכהנבוכי הדור

שנשארים תמיד אותו דבר, לא משנה מה...
אמנם, באמת השקפת עולם תשפיע על הלכות כמו א"י וכו', אבל הלכות כמו בשר וחלב, פחות שייך השקפת עולם (: דרך ההסתכלות של אדם על העולם)

וודאי שגם שם יש משמעות להשקפת עולםdavid7031

אני אמנם לא מכיר (הרבה) מחלוקות בענייני בשר וחלב שנוגעות לשאלת היחס לציונות, אבל השאלה, נניח, עד כמה סומכים על מדענים היא שאלה השקפתית שמשפיעה על הרבה שאלות הלכתיות (החל מטריפות, דרך בליעה בכלים, ועד דג עם בשר).

...ניק כמעט בלי ראש

בקשר להשקפה, אני לא יודע...

 

אבל נראה לי שלדעת כולם אסור להעלים מס בגלל דד"ד.

יש מחלוקת ראשונים בדברמבצע מטבוליזם
שיטת התוס' (בעוונות איני זוכר איפה) אומר שטעם דד"ד הוא משום שהארץ שייכת למלך ולכן הוא יכול להרשות לנו להיות בארצו בתנאי שנעלה מס. ממילא מסיק התוספות שבא"י אין דד"ד
..ניק כמעט בלי ראש
זה כתוב בר"ן וברשב"א בנדרים כ"ח. לא בתוספות...

אבל הלכה לא כמותם...
להיפך ההשקפה תלויה בהלכהadvfb

באופן גלוי הנגזרת ההשקפתית נובעת מההלכתית.

אחרי שאנחנו יודעים מה ההלכה אנחנו יכולים להבין מה היא אומרת לנו. איך היא משקיפה על העולם סביבנו.

 

העלמת מס או גזל תלויה בשימוש בכלים הלכתיים טהורים שנמצאים במקורות - משנה, גמרא, ראשונים, אחרונים.

מבחינת נורמה יכול להיות שבציבור שפחות רואה ערך בממלכתיות הוא לא מקפיד על זה על אף שהנושא הוא הלכתי לגמרי.

קיצר, זה עניין של נורמות בציבור החרדי/ציוני דתי/חילוני ולא בהלכה. חרדי שמעלים מס הוא כמו חילוני שמעלים מס. לשניהם לא אכפת מה ההלכה אומרת. 

במקרה הזה לאאהבתישראלתנצח(:

כתבת בעצמך 'גזל' אסור לגזול בכללי גם ממדינה שאינך מאמין בה...

אולי לטענתו זה לא גזליוסי כץאחרונה

אולי מהשקפתיו זה להציל מן הארי...

 

ברור שכןמבצע מטבוליזם
פסיקת ההלכה היא דבר דינמי. לא תמיד הדין חד משמעי, ולכן הפוסק לפעמים יקל ולפעמים יחמיר לפי העניין. ופה נכנס המושג שעת הדחק וכד'. כל פוסק לפי השקפת עולמו יגדיר שעת הדחק בצורה שונה.
דוגמא נוספת- עלייה להר הבית. פוסק שלפי השקפת עולמו אין עניין לעלות יביא ספקות לאסור. פוסק שלושב שכדאי יכנס לספיקות וינסה לפשוט ולהתיר.
ברורמישהו כל שהוא
תראה איך בכל הסוגיות שקשורות למדינה יש הבדל חד בפסיקות
וכן בעוד דברים ככל שקבוצה היא 'שמרנית' יותר היא מחמירה יותר בדיני צניעות ,ותקשורת.
גם בתוך החרדים יש הבדל בין חסדים לליטאים לחרדים-מודרנים
היא מאוד תלויה בהשקפה, לא רק בהבדלים בין דתי לאומי לחרדיחסדי הים
אלא במלא תחומים, כמו היחס למקום הקבלה בהלכה, היחס להקל לציבור או להחמיר, היחס למנהג בהלכה, עד כמה המקום המרכזי של השולחן ערוך והרמ"א, עד כמה ניתן לחלוק על הדורות לפנינו, מי נחשב גאון וגדול לענין ההלכה, מה המקום של ממצאים מדעיים בהלכה ועוד ועוד.

אלו לא רק תחומים מטא-הלכתיים אלא הם תלויים בהשקפת הפוסק.
זו שאלה מדויקת ממשדעתן מתחיל

עונה בשם עצמי בלבד: הרבה.

בהלכה 'היבשה' יש לפעמים הרבה 'מרחב משחק' שה' יתברך השאיר לנו. פעמים רבות הפסיקה הסופית חייבת להיות מבוססת על מה שנקרא 'רוח ההלכה' או הכיוון אליו שואף הפוסק. לאורך הדורות ראינו לא מעט פסיקות שסיבתן לא היתה הלכתית טהורה, אלא כדי להגן על ערך חשוב נוסף.

אישית, לפני שאני לומד סוגיה לעומק, אני משתדל לברר לאן מכוון רצון ה' בסוגיה הזו. כך אני מאמין שנכון לי ללמוד את דרך ה'. ע"פ הכלים שהבורא נתן לי וע"פ היהדות כולה אני משתדל להציב כיוון כללי לסוגיה, ומתוך כך ללמוד לעומק. פעמים וע"י ההלכה אגלה שטעיתי בכיוון, אך לרוב הכיוון יהיה אמיתי ונכון, ומשפיע קריטי על המסקנות.

יש בי תחושה שהרבה מהצורך להקל או להחמיר תמיד, תלוי בחוסר הכיוון ההשקפתי. כי פסיקה לענ"ד מתבצעת לרוב בהחלטה מסוימת מתוך מכלול אפשרויות, ולשם כך נראה לי שצריך כיוון יהודי מסוים.

אידאל ומציאותמ"ב
באידאל השאיפה היא שההלכה ובאופן יותר רחב ההשקפות והחיים יוכוונו לפי התורה. ז"א שבתאוריה אם כולם היו יושבים בחדרים סגורים ולומדים את התורה לעומק ההכרעות שהיו יוצאות היו שוות.
במציאות ב"ה זה לא כך.
יש השפעה של המציאות על ההבנה בתורה ועל המסקנות ממנה ( שוב, לא רק ההלכתיות גם הרעיונות והמוסר היוצא מהתורה).
יש כאלו שיגידו שהמצב הזה של ההשפעה הוא לא תקין (בעיקר גישות יותר" שמרניות") והאידאל הוא כתיאור הקודם. ויש שיאמרו דווקא שכל ה' ברא את עולמו ועל מנת כן נתן לנו את תורתו.
כך למשל הצבעה של נשים לכנסת. עפ"י חסידי השיטה הראשונה. המצב שיש לנו היום אינו תקין. כי התורה מגלה לנו את המציאות הנכונה והמציאות הנכונה היא שאישה אינה אמורה לעשות דברים מעין אלו. ולכן ראוי לשנות את המצב כיום.
עפ"י הגישה השנייה לעומת זאת. במציאות שלפני מאה שנים אכן היה לא ראוי שנשים יתעסקו בדברים מעין אלו. כיום אבל המציאות והתורה מדריכות אותנו שראוי ואף מצווה שנשים יצביעו. המציאות מציבה כיום שאלות אחרות של נשים בתפקידי הנהגה רבניים למשל. שם כרגע נראה שההכרעה התורנית עפ"י המציאות הקיימת היא שעדיף שלא. לא כי בהכרח לא מתאים להן, אלא כי במציאות ובנתונים הקיימים כיום פחות מתאים. ואולי מחר במציאות דומה אבל מעט שונה יחשב אפילו מצווה.
אז ככה (נערך ע"פ שיחה מפי תלמידויוסי כץ

לא כתוב בתורה לאכול עם הכשר כתוב לאכול כשר!!!!!

אז ככה ! ההלכה היא קובעת וההשקפה היא בעצם השבלונה הנתיב בו יהודי דתי הולך כלומר נתיב 1 לאשכנזי 2 ספרדים וכו

וממילא מה שכתב החזו"א שמותר לגנוב מהמדינה מכיון שעדיף שילך לכיס שלך מאשר שילך לטאטרונים ותח"צ בשבת ותשלום ללהטב וכיוצ"ב  ממילא ההשפקה לתלמידיו היא שמכיון שזה ההשקפה אז אין דין גזל!!! (שיחה מתלמידו)

אז כאן בעצם רואים שיש הלכה דין תורה שאסור לגנוב ופה מרנא החזו"א הסביר שזה להציל ולא גזל. וכן בכל מקום הבדיקה היא מה כתוב ומה צריך לעשות כמו שבהכשר כל אחד שואל את רבו מה לאכול. עכל

 

מה הספרות התורנית הראשונה שהאדירה ככ את פורים?צע

כאילו מניח שאפשר לטעון שזו כבר הגמ'/המדרשים.. או עכפ שהתשובה היא מן הסתם ספרות הקבלה/הזוהר/האר"י.


 

אבל א. האם לדעתכם רק מהארי ז"ל או כבר בקבלה שקדמה לו?

ב.  ידוע למשל שר' צדוק כתב בהיקף פסיכי על פורים וגילה סודות על גבי סודות, אבל מניח שהוא לא היה הראשון בספרות החסידית..  אז אני מנסה להבין איזה חיבור תורני מוכר היה הראשון להעמיק בפורים..

 

וכן גם המהרל העמיק מאוד.. ושוב אולי יש חיבור שכבר קדם גם למהרל..
 

מקווה שמובן, אם לא לא נורא..😅🤣

מסכת שלמה בש"סזיויק
עם המון אגדות עמוקות
מסכת פסחים. סוכה. ראש השנה. יומא.קעלעברימבאר
מגילת אסתרהסטורי
לא מבין את השאלה, זה החג היחיד שמוקדש לו ספר שלם בתנ"ך...
קשה לומר שזה קשור. פסח יותר חשוב ואזכורקעלעברימבאר

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.


וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.


בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

לזכרוני כתוב בגמרא כל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץקעלעברימבאר
מפורים
המהרל כתב יותר על פסח מאשר על פוריםקעלעברימבאר
סתם מעניין...שלג דאשתקדאחרונה

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

הפעלה טיפות של אור

איזו חומרא או הכרעה לחומרא אתם מחבבים? 

אני אתחיל:טיפות של אור
הרב קנייבסקי פסק שגם אם קטן מתפלל שמונה עשרה מאחוריך, אסור לפסוע שלוש פסיעות לאחור

זה מקסים בעיניי

לא להתחשב בקולות של אכילה לפני התפילהadvfb

אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.

איזה כיף 🙂 הרבה זמן לא היתה הפעלה!קעלעברימבאר
 מזכיר לי את אדר שנה שעברה🙂
ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד

שהוא הקדים בחודש

ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364

לאכול שיעור חזו"א מצה בליל הסדר😅קעלעברימבאר
חחחח קלללadvfb
ולפי משקל ולא נפח..נוגע, לא נוגע

ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..

חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'

חומרא שהתקטנו השיעורים

חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)

אני ציינתי אולי חומרה נוספת בתגובה שליצע
מחבבים גדול עליי , אציין במה אני מחמירצע

* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.

* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.

* אוכל 2 כזית במוציא מצה.

* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅

(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).

איך אפשר בלי שום שירים אפילו לא ווקאלים?קעלעברימבאראחרונה

ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
 

כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב

מי זה רב פפא שמזכירים את כל הבנים שלו בסיומי מסכת?תמימלה..?
כאילו, איך היו לו כל כך הרבה בנים רבנים?
לא ברור שהם היו אחיםגבר יהודי
ייתכן שהם היו אנשים זרים, אלא שלאביו של כל אחד מהם קראו פפא
זו בדיוק הנקודההסטורי

מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
 

הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.

אהה, מגניבבתמימלה..?

תודה!

שמעתי שכל הרשימה הזו אמורה להיותחושבת בקופסאאחרונה
רשימת הכותבים של הנוסח של סיום המסכת, שנראה שכולם באמת אחים, ואכשהו התגלגלנו לומר גם אותה. 
הקשר בין זמן קריאת שמע לאכילת תרומה (חידוש)advfb

המשנה הראשונה במסכת ברכות אומרת "מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".

השאלה הידועה והמתבקשת זועקת מבין שורות המשנה - מה הקשר בין זמן קרית שמע של ערב לזמן אכילת תרומה? למה לתלות את זמן קרית שמע בזמן אכילת תרומה?
ולמעשה זוהי השאלה הראשונה של הגמרא שמתייחסת לתוכן של המשנה. השאלות הראשונות השגמרא מציבה לפני כן הן שאלות שעוסקות במסגרת הספרותית של המשנה, הסדר המוצג, אך לא בתוכן כשלעצמו. "מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים. ליתני משעת צאת הכוכבים!" אם זמן קריאת שמע להתאפיין בצורה פשוטה בתהלך מאוד ברור ומוחשי - שעת צאת הכוכבים שהיא המעבר המוחלט בין היום ללילה, למה התנא רואה צורך לאפיין את זה בהלכה שקשורה לענייני תרומה שבעצם אומרת אותו דבר רק בצורה מאוד עקיפה? לטעמי, ברור שצריך למצוא קשר מהותי כלשהו בין זמן תחילת קריאת שמע לתחילת זמן אכילת תרומה לכהנים. הרי לא הגיוני שתנא יחליט להצמיד דברים שאינם קשורים. גם כאשר חז"ל מחפשים אסמכתא להסמיך את דבריהם על דברי תורה הם עושים זאת בצורה קשורה לסגנון או לתוכן של הפסוק. ועוד, אם כל כך חשוב לגמרא ביחס לסדר של המשניות הראשונות למה הלילה קודם ליום וכו' אז קל וחומר שהתוכן של המשנה יהיה חייב להיות מסוגנן בצורה מוקפדת ובעלת הגיון. לכן התשובה "מילתא אגב ארחיה קמ"ל... והא קמ"ל דכפרא לא מעכבא וכו'" התוספות על המקום מבהירים שיש עוד משנה בנגעים שעוסקת באותה הלכה ולכן טכנית לא היינו חייבים ללמוד מפה את הלכה זו בדין אכילת תרומה אלא התוספות אומרים "וי"ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר" ובכך אפשר להמשיך לטעון שיש פה עניין עקרוני משותף בין השתיים. אחרת, אין שום סיבה שהמשנה תזכיר בקוצר במקום שלא קשור להזכיר בקוצר.
מתוך הראיה הזאת אני רוצה לקרוא את המילים "קמ"ל דכפרא לא מעכבא". כפרה לא מעכבת באכילת תרומה. זה ה"סלוגן" של "המילתא אגב אורחיה". הגמרא אומרת לנו כשאתה רואה את הצורה העקיפה שבה דיברנו על זמן קרית שמע של ערבית תדע לך שהתנא בחר בדרך העקיפה הזאת כדי להזכיר שכפרה לא מעכבת. התנא הביא את דין אכילת תרומה כדי להזכיר זאת, אך איפה הוא רצה להזכיר זאת? - בזמן קרית שמע. במשנה הראשונה של ערבית. ולכן אפשר לומר כי כמו שבתרומה הכפרה לא מעכבת והכהן יכול לאכל את התרומה לפני הכפרה, כך גם בקרית שמע. אדם יכול וחובה עליו לקרוא קרית שמע לפני הכפרה. מה עניינה של קרית שמע קבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות (כפי שמופיע במשנה בהמשך ביחס לסדר קריאת הפרשיות). לכן, התנא רוצה לומר לנו שקבלת עומ"ש ועו"מ איננה תלויה בכפרה. דהיינו, כדי להגיע לקבלת עומ"ש ועו"מ חייבים לעשות תשובה לפני כן, אחרת אין פה קבלת עול. המהרהר בתשובה הוא בחינת צדיק גמור (כפי שאומר הגמרא בקידושין על המקדם על תנאי שהוא צדיק גמור והיא ספק מקודשת שמא הרהר בתשובה) וממילא במהותה מחייבת קבלה טוטאלית. הרי אדם שאיננו עושה תשובה על חטאיו הוא פורק עול ולא מקבל על עצמו את העול. אמנם היה הו"א לומר שגם האדם עצמו צריך להיות נקי ומכופר, קמ"ל כפרה לא מעכבת.גם האדם שהוא בעל היצרים שהשפלים והתאוות והתתמודדויות והקושי שלא נקי מהם וממעשיו הוא מקבל עומ"ש ועו"מ. הנקודה בה האדם נמצא איננה לב מהות קבלת עומ"ש ועו"מ אלא ההכרה שלו במחוייבות לעשות את רצון ה' ותשובתו כלפי שמיא היא היא מהות קרית שמע. הזמן הוא מאפיין את שעת חיוב מהמצווה. לפני שעת חיוב המצווה האדם לא עושה את המצווה כלל, כי אין באפשרותו לעשות. על כן, עניין זה מתאים לרמז, העבה מאוד, שהתנא שתל לנו במשנה. הטבילה שהיא מעשה הטהרה הינו הזמן שאדם נעשה טהור אך אינו בעל כפרה. כך הכניסה למרחב האחריות של עניין קבלת עומ"ש ועו"מ היא גם בזמן הזה שהאדם טהור אך אינו מכופר. בתפילת שמונה עשרה חז"ל הקדימו תשובה לכפרה. הכפרה תלויה בתשובה אך התשובה איננה תלויה בכפרה. הטהרה נעשית בצורה רצונית. הטבילה הינה פעולה שהאדם עושה על מנת להטהר. כך גם קבלת עומ"ש ועו"מ הינה רצונית. הכפרה שבאה בעקבות כך היא ע"י שמיא. גם בקרבן האדם מגיש את הקרבן אך הוא הכפרה תלויה בקבלת הקרבן ברצון. כך גם בכפרה מן החטאים, הן מן השמיים אך אינם מונעים מאיתנו את האפשרות לעשות תשובה ולקבל עומ"ש ועו"מ. כפרה לא מעכבת בזמן קרית שמע.

יפהנרשםכלפעםמחדשאחרונה
קיצור הלכות פורים ללימודעיתים לתורה
איזה ספר על מגילת אסתר אתם הכי אוהבים?מתואמת

ספר שמביא בצורה קלילה וזורמת את הרעיונות העמוקים של המגילה.

אני למשל אוהבת את "בסתר המדרגה" של נעם ונגרובר.

מחפשת להתחדש בספר נוסף השנה...

תודה!

מלבי"ם...הסטורי
יש פירוש של רבי נחמן על המגילהאשר ברא
ספר שחור כזה עם צורה של מסכה.. 
נתיבות שלוםהרשפון הנודד

וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים

תודה על התגובותמתואמת
כנראה שלא הבהרתי מספיק שאני מחפשת משהו *קליל*... כנראה לא יהיה לי את הריכוז המתאים לקרוא מפרשים אמיתיים.
מלכה בעל כורחה של אורנה בורדמןגב'
לא עד כדי כך קליל🤭מתואמת

סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...

תודה!

😀גב'
המלכה שחשבתם שהכרתםילדה של אבא
כתוב מענין מאוד, משלב מדרשים ופרושים
תודה רבה! אחפש!מתואמת
עקרונית "דברי שלום ואמת"125690
אבל הרב שכתב אותו אמר לי שהיה צריך להוציא אותו מהר (מן הסתם כי פורים התקרב), אז הוא בעיקר מפרש ופחות מראה שהמגילה באמת התכוונה לומר את מה שהוא טוען. אם תצטרכי המלצות דומות גם לשבועות (מגילת רות) ויום כיפור (ספר יונה), אני יכול להמליץ על הספרים שלו עליהם בלי שום הסתייגות.
תודה! מן הסתם באמת אחפש גם ספרים דומים למגילת רותמתואמת

וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.

הרב שמעון קלייןadvfb
תודה רבה!מתואמתאחרונה
דווקא ספר?נוגע, לא נוגע
יש לרב אייל ורד סדרה של ארבעה שיעורים על המגילה, מומלצת מאוד
תודה! אם אני לא טועה שמעתי אותה בעברמתואמת

באמת סדרה טובה.

אם יש עוד כאלה אז גם אשמח לשמוע עליהן.

אני לא יודע אם יש הבדל, אני שמעתי את זו שהוא העבירנוגע, לא נוגע

שנה שעברה. מן הסתם אלו אותם עקרונות, אבל בדרך כלל בכל מהדורה חדשה יש יותר דיוקים..
 

יש גם שני שיעורים שהרב גיא אלאלוף העביר שנה שעברה

תודה רבה!מתואמת
יש את המהפך של הרב יהושע שפיראפצל"פ

זה אמנם רק חוברת כזה

אבל אני מאוד אהבתי

תודה! זכור לי שקראתימתואמת
או שלפחות יש לנו בבית. אחפש בע"ה.
זה לא מדרשי או רעיוני אבל "מלכה בעל כרחה"נפש חיה.
ספר שמתבסס על פירושי ומדרשי חז"ל

כל שנה משתדלת תקרא לפני פורים

אכן, גם אני קראתי אותו כמה וכמה פעמיםמתואמת
אבל מחפשת משהו לא סיפורי...
דברי אמת ושלום של הרב שמעון קלייןadvfb
מחפשת מקורות אצל הרב זצ"ל והרב צבי יהודה על פוריםאשר ברא
אם יש לך באזור ספריה תורנית או אוצר החכמהטיפות של אור
אז יש ליקוט בספר 'מאורות הראיה' על פורים, ובשיחות הרב צבי יהודה מועדים כרך א
חומרים קצת כבדיםשלג דאשתקדאחרונה
יש את הספר "טוב רואי" (או במהדורה הישנה והטובה: "טוב ראיה") על הגמרא, זכור לי שבמסכת מגילה הוא די פורה
אם כל ישראל נזכה…..סיעתא דשמייא1

.ביחד לקיים רק את הלכות דיעות בספר המדע להרמבם

יבוא המשיח.

ואת כל יתר היד החזקה, כמובןנקדימון
אלא אם כן קיבלת בנבואה משהו אחר שלא שמענו עליו מעולם
אני לומד 3 פרקים כל יום....סיעתא דשמייא1

....עוד לא הגעתי לדברים הכבדים אבל קיבלתי השראה מהלכות דיעות

ובתפילת שמונה עשרה בקשתי ממנו שאם נזכה כולנו ביחד לקיים רק את הלכות דיעות בספר המדע להרמבם

הוא יקרב את הגאולה . נראה לי שהוא הסכים כי איך שסיימתי "גאל ישראל" עשיתי הפצי

אשריך! וההתחלה היא די כבדה עם כל המצוות וכו'ירחמיאלאחרונה

אולי יעניין אותך