ג' בשבט תשפ"א 23:05
עד כמה ההלכה תלויה בהשקפה?
דוג' להמחשת השאלה -
האם ליהודי חרדי יהיה דין אחר מיהודי דת"ל למשל לעניין העלמת מס או גזל מהמדינה (החילונית וכו..) ?

תודה לעונים!
ג' בשבט תשפ"א 23:08

כי ההשקפה היא הרבה פעמים כלי להבנת המציאות, ורק אחרי שמבינים את המציאות יכולים להחליט מה ההלכה לגביה.

חוץ מזה שיש הבדלי השקפה בנוגע לדרך פסיקת ההלכה (מטא הלכה) שגם הם משמעותיים.

ג' בשבט תשפ"א 23:13
אבל אם מבינים מי מרכיבים את הישות הזאת שנקראת מדינה-רוב יהודי,
איך אפשר לא לאסור גזל? (אם יש מי שלא אוסרים..)
האמת שלא מובן לי גם מגויים.. קו"ו יהודים.
ג' בשבט תשפ"א 23:14


בכוח זכרון אחד ישן
לעבור כל מדבריות נפשנו



 

(סגולת תפילה ישנה לכל געגוע טהור טבעי
- קובץ ג' פסקה כ"ז)

ד' בשבט תשפ"א 00:28
האם לפי ההשקפה החרדית מותר לדוג' לעבוד בשחור, להעלים מיסים או שלא?
ד' בשבט תשפ"א 08:41

(רמב"ם, רשב"ם) אז הם יהיו חייבים גם במיסים בארץ... (זה תלוי מה ההלכה לגבי זה. אין גזל גוי, אבל בגלל שהממשלה ישראלית וכולם כנראה יהודים שם, אסור גם להם להעלים מס...)

בכוח זכרון אחד ישן
לעבור כל מדבריות נפשנו



 

(סגולת תפילה ישנה לכל געגוע טהור טבעי
- קובץ ג' פסקה כ"ז)

ג' בשבט תשפ"א 23:15

שנשארים תמיד אותו דבר, לא משנה מה...
אמנם, באמת השקפת עולם תשפיע על הלכות כמו א"י וכו', אבל הלכות כמו בשר וחלב, פחות שייך השקפת עולם (: דרך ההסתכלות של אדם על העולם)

בכוח זכרון אחד ישן
לעבור כל מדבריות נפשנו



 

(סגולת תפילה ישנה לכל געגוע טהור טבעי
- קובץ ג' פסקה כ"ז)

ד' בשבט תשפ"א 01:48

אני אמנם לא מכיר (הרבה) מחלוקות בענייני בשר וחלב שנוגעות לשאלת היחס לציונות, אבל השאלה, נניח, עד כמה סומכים על מדענים היא שאלה השקפתית שמשפיעה על הרבה שאלות הלכתיות (החל מטריפות, דרך בליעה בכלים, ועד דג עם בשר).

ד' בשבט תשפ"א 10:10

בקשר להשקפה, אני לא יודע...

 

אבל נראה לי שלדעת כולם אסור להעלים מס בגלל דד"ד.

ד' בשבט תשפ"א 22:56
שיטת התוס' (בעוונות איני זוכר איפה) אומר שטעם דד"ד הוא משום שהארץ שייכת למלך ולכן הוא יכול להרשות לנו להיות בארצו בתנאי שנעלה מס. ממילא מסיק התוספות שבא"י אין דד"ד
ה' בשבט תשפ"א 10:59
זה כתוב בר"ן וברשב"א בנדרים כ"ח. לא בתוספות...

אבל הלכה לא כמותם...
ד' בשבט תשפ"א 21:37

באופן גלוי הנגזרת ההשקפתית נובעת מההלכתית.

אחרי שאנחנו יודעים מה ההלכה אנחנו יכולים להבין מה היא אומרת לנו. איך היא משקיפה על העולם סביבנו.

 

העלמת מס או גזל תלויה בשימוש בכלים הלכתיים טהורים שנמצאים במקורות - משנה, גמרא, ראשונים, אחרונים.

מבחינת נורמה יכול להיות שבציבור שפחות רואה ערך בממלכתיות הוא לא מקפיד על זה על אף שהנושא הוא הלכתי לגמרי.

קיצר, זה עניין של נורמות בציבור החרדי/ציוני דתי/חילוני ולא בהלכה. חרדי שמעלים מס הוא כמו חילוני שמעלים מס. לשניהם לא אכפת מה ההלכה אומרת. 

ד' בשבט תשפ"א 23:00

כתבת בעצמך 'גזל' אסור לגזול בכללי גם ממדינה שאינך מאמין בה...

ז' בשבט תשפ"א 19:16

אולי מהשקפתיו זה להציל מן הארי...

 

ד' בשבט תשפ"א 23:01
פסיקת ההלכה היא דבר דינמי. לא תמיד הדין חד משמעי, ולכן הפוסק לפעמים יקל ולפעמים יחמיר לפי העניין. ופה נכנס המושג שעת הדחק וכד'. כל פוסק לפי השקפת עולמו יגדיר שעת הדחק בצורה שונה.
דוגמא נוספת- עלייה להר הבית. פוסק שלפי השקפת עולמו אין עניין לעלות יביא ספקות לאסור. פוסק שלושב שכדאי יכנס לספיקות וינסה לפשוט ולהתיר.
ה' בשבט תשפ"א 08:38
תראה איך בכל הסוגיות שקשורות למדינה יש הבדל חד בפסיקות
וכן בעוד דברים ככל שקבוצה היא 'שמרנית' יותר היא מחמירה יותר בדיני צניעות ,ותקשורת.
גם בתוך החרדים יש הבדל בין חסדים לליטאים לחרדים-מודרנים
ה' בשבט תשפ"א 11:05
אלא במלא תחומים, כמו היחס למקום הקבלה בהלכה, היחס להקל לציבור או להחמיר, היחס למנהג בהלכה, עד כמה המקום המרכזי של השולחן ערוך והרמ"א, עד כמה ניתן לחלוק על הדורות לפנינו, מי נחשב גאון וגדול לענין ההלכה, מה המקום של ממצאים מדעיים בהלכה ועוד ועוד.

אלו לא רק תחומים מטא-הלכתיים אלא הם תלויים בהשקפת הפוסק.
ה' בשבט תשפ"א 11:26

עונה בשם עצמי בלבד: הרבה.

בהלכה 'היבשה' יש לפעמים הרבה 'מרחב משחק' שה' יתברך השאיר לנו. פעמים רבות הפסיקה הסופית חייבת להיות מבוססת על מה שנקרא 'רוח ההלכה' או הכיוון אליו שואף הפוסק. לאורך הדורות ראינו לא מעט פסיקות שסיבתן לא היתה הלכתית טהורה, אלא כדי להגן על ערך חשוב נוסף.

אישית, לפני שאני לומד סוגיה לעומק, אני משתדל לברר לאן מכוון רצון ה' בסוגיה הזו. כך אני מאמין שנכון לי ללמוד את דרך ה'. ע"פ הכלים שהבורא נתן לי וע"פ היהדות כולה אני משתדל להציב כיוון כללי לסוגיה, ומתוך כך ללמוד לעומק. פעמים וע"י ההלכה אגלה שטעיתי בכיוון, אך לרוב הכיוון יהיה אמיתי ונכון, ומשפיע קריטי על המסקנות.

יש בי תחושה שהרבה מהצורך להקל או להחמיר תמיד, תלוי בחוסר הכיוון ההשקפתי. כי פסיקה לענ"ד מתבצעת לרוב בהחלטה מסוימת מתוך מכלול אפשרויות, ולשם כך נראה לי שצריך כיוון יהודי מסוים.

ו' בשבט תשפ"א 16:45
באידאל השאיפה היא שההלכה ובאופן יותר רחב ההשקפות והחיים יוכוונו לפי התורה. ז"א שבתאוריה אם כולם היו יושבים בחדרים סגורים ולומדים את התורה לעומק ההכרעות שהיו יוצאות היו שוות.
במציאות ב"ה זה לא כך.
יש השפעה של המציאות על ההבנה בתורה ועל המסקנות ממנה ( שוב, לא רק ההלכתיות גם הרעיונות והמוסר היוצא מהתורה).
יש כאלו שיגידו שהמצב הזה של ההשפעה הוא לא תקין (בעיקר גישות יותר" שמרניות") והאידאל הוא כתיאור הקודם. ויש שיאמרו דווקא שכל ה' ברא את עולמו ועל מנת כן נתן לנו את תורתו.
כך למשל הצבעה של נשים לכנסת. עפ"י חסידי השיטה הראשונה. המצב שיש לנו היום אינו תקין. כי התורה מגלה לנו את המציאות הנכונה והמציאות הנכונה היא שאישה אינה אמורה לעשות דברים מעין אלו. ולכן ראוי לשנות את המצב כיום.
עפ"י הגישה השנייה לעומת זאת. במציאות שלפני מאה שנים אכן היה לא ראוי שנשים יתעסקו בדברים מעין אלו. כיום אבל המציאות והתורה מדריכות אותנו שראוי ואף מצווה שנשים יצביעו. המציאות מציבה כיום שאלות אחרות של נשים בתפקידי הנהגה רבניים למשל. שם כרגע נראה שההכרעה התורנית עפ"י המציאות הקיימת היא שעדיף שלא. לא כי בהכרח לא מתאים להן, אלא כי במציאות ובנתונים הקיימים כיום פחות מתאים. ואולי מחר במציאות דומה אבל מעט שונה יחשב אפילו מצווה.
ז' בשבט תשפ"א 19:15

לא כתוב בתורה לאכול עם הכשר כתוב לאכול כשר!!!!!

אז ככה ! ההלכה היא קובעת וההשקפה היא בעצם השבלונה הנתיב בו יהודי דתי הולך כלומר נתיב 1 לאשכנזי 2 ספרדים וכו

וממילא מה שכתב החזו"א שמותר לגנוב מהמדינה מכיון שעדיף שילך לכיס שלך מאשר שילך לטאטרונים ותח"צ בשבת ותשלום ללהטב וכיוצ"ב  ממילא ההשפקה לתלמידיו היא שמכיון שזה ההשקפה אז אין דין גזל!!! (שיחה מתלמידו)

אז כאן בעצם רואים שיש הלכה דין תורה שאסור לגנוב ופה מרנא החזו"א הסביר שזה להציל ולא גזל. וכן בכל מקום הבדיקה היא מה כתוב ומה צריך לעשות כמו שבהכשר כל אחד שואל את רבו מה לאכול. עכל

 

אולי יעניין אותך