קרה לכם שחלמתם חלום מפחיד, ועוד היו לו השפעות עליכם גם במהלך היום? נזכרתם בו ועדיין הצטמררתם מפחד?
או חלום מצחיק באמת?
קרה לכם שחלמתם חלום מפדח, שגרם לכם להתכווץ בבושה כשנזכרתם בו? בגלל איך שהתנהגתם בו, או בכלל על עצם העלילה בחלום?
או להיפך- חלום שהרגשתם גאים בעצמכם על איך שפעלתם?
חלום מעניין במיוחד? חלום הזוי במיוחד? חלום שהזכיר לכם נשכחות מהעבר?
שתפו😋
❤אבל כשסיפרתי אותו למשהו הבנתי כמה הוא מטופש ופשוט מוזר.
תמיד חלומות חוזרים אצלי כמה פעמים וזה אף פעם לא מוזר לי איך אותה סיטואציה חוזרת שוב ושוב.
סיור עם קבוצת אנשים, זה מבנה כמו מוזאון ויש דלתות הזזה במקום דלתות רגילות. הסיור הוא ליד שולחנות עם מוצגים, רק שבמקום מוצגים יש קופסאות שקופות של אוכל מוכן, וצריך לקחת אותו.
אני מסתובבת ולא מוצאת שום דבר שאני רוצה, אני מסתכלת על המדבקה של אחת הקופסאות ויש פרצוף של "תימני", ואני מחליטה שאני לא אוהבת "אוכל תימני".
בסוף הסיור יש מרפסת עם שולחן פיקניק ארוך שכולם מתיישבים לאכול בו, אבל אני לא בחרתי כלום אז אני הולכת מחדש את כל המסלול, (החלומות חוזרים כמה פעמים)
ואז אני מגיע שוב למרפסת, אני לא זוכרת אם אני עם אוכל או בלי, אבל אני רואה את אמא שלי יושבת בצד בשולחן קטן כמו של בית קפה, וקורה משהו רפואי לאיזה זקן שנמצא בעוד שולחן קטן כזה והיא מטפלת בו.
אמא שלי אחות בבית אבות, ואולי ראיתי פעם בסופר אוכל מוכן בקופסא שקופה עם המדבקה הזאת.
זה נראה לי הקשר לעולם האמיתי, אני לא יודעת מה זה אומר עליי מבחינה פסיכולוגית.
אל תשאלו מה קרה לי בשבת 
- צעירים מעל עשרים
ברוך ה' לימדתי לתת 0 חשיבות לחלומות האלה והם ירדו בתדירות בהדרגה עד שפסקו לחלוטין
ועוד נקודה למחשבה. גם בצבא (ארגון שאני מתעב ברמה לא הגיונית) חלמתי על העבר בגלל הגעגוע (ועל אנשים ששכחתי מקיומם) ובתופה הזאת לא הבנתי שזה מגעגוע.
מצחיק שבצבא חלמתי על העבר מתוך געגוע ובקורונה חלמתי על הצבא עצמו מתוך געגוע.
אבל זה הגיוני. הצבא מפגר ומבזבז המון ימים אבל לא פוגע מעבר בדברים כמו פרנסה (כמובן בתנאי שאתה בסדיר ולא חייל בודד) ואת כל הטמטום שלו אפשר לצפות מראש ורובו מקיבעון וראש בקיר ברמות הזויות. אבל הקורונה זה האי הוודאותץ הגדול ביותר בהיסטוריה.
ובתיכון רציתי לספר את עצמי ואז חלמתי שאני מסתפר קצר מידי והטראומה דחתה את זה 4 שנים. למרבה האירוניה אני מסתפר היום לגמרי לבד עם 0 על כל הראש.
ובאופן כללי אני לפעמים חולם מדברים ממש לא חשובים שקרו לי במהלך היום והייתי משתגע מזה, עד שלאחרונה ראיתי בפורום שאני ממש לא חריג
בינייש פתוחכמובן שלא הסתפרתי 0 באיזור האוזניים השפם והזקן, אסור הלכתי. התכוונתי רק לאיזור העליון של הקרקפת.
תודה ל@someone על ההבהרה
פעם חלמתי שאני משחק קווידיץ' (משחק בדיוני מהארי פוטר שעפים על מטאטאים). במשחק אני נופל מהמטאטא נפצע הולך למרפאה ואחותי הגדולה מבקרת אותי. (סיפרתי לה על החלום והיא הרגישה מוחמאת מאוד שהיא הופיעה בו)
בצבא חלמתי שארבע חברים שלי מבית הספר באים לבסיס שלי כשאני שומר בכניסה. אני מודיע להם שאני לא יכול להכניס אותם לבסיס שהוא לא בסיס האם שלהם בלי אישור מהחמ"ל (דבר ממש לא נכון, מספיק חוגר כדי להיכנס לבסיס, לא תפקיד השומר לוודא שאתה נוסע לבסיס הנכון, מה גם שאחד מהארבע כן היה אמור להיות שם כי עשה שם אימון מתקדם באותו הזמן... 
)
אני עולה מול החמ"ל והמכשיר קשר לא עובד, ואז אני אומר להם שאני צריך לדבר עם המח"ט
אני מניח שזה בגלל הלחץ מתקופת הבחינות
כי בדר"כ אין לי
השניאכמלושהייתי ממש בלחץ לצאת וניסיתי לחשוב מה הכי דחוף להוציא.. אז הוצאתי המון ספרים של פניני הלכה
חח אין לי מושג למה דווקא זה עלה לי, אבל אני זוכרת שממש הייתי גאה בעצמי שדווקא את זה בחרתי להוציא
שם התחלתי לחשוד שאני בעצם צדיקה נסתרת 😌
ולפני כמה שנים, הייתה לנו מישי באולפנה שעזבה כי לא ממש התאימה לרוח האולפנה (..). אחרי איזה חצי שנה חלמתי שהיא באה לבקר, וכולה עם מכנסיים וכו' ותספורת כזו מלחיצה. ואז שאלתי אותה למה היא עושה את זה, אז היא אמרה לי שאני לא מכירה את זה ולא יודעת כה זה כיף להנות ולטעום מסיר הבשר. ואז היא לקחה בידיים נתח של בשר מאיזה סיר ואכלה. ואני הייתי מזועזעת.
ואי התעוררתי מהחלום הזה בבכי ועם תחושה נוראית כאילו היא עומדת למות או משו. אז עשיתי הטבת חלום, כי באמת פחדתי עליה.
יש קידוש בבית כנסת שלי וים אנשים נמצאים בחצר, צפוף לי מידי אז אני הולכת, אבל אני מדלגת מרחקים ענקיים בלי לשים לב-
שנייה אחת אני מחוץ לבית כנסת, אחרי שניה באמצע איזה כביש, ואז אני פתאום באיזה מטבח לא מוכר חותכת סלט 
אני מסתכלת מהחלון, ורואה איזה בניין עם סמל של חברה (חסלט נראה לי?) נאנחת, וממשיכה לחתוך את הסלט בכמויות ענקיות.
חלום אחר-
זה קרה לי בחטיבה.
כל הכיתה יושבת במעגל, והמחנכת שלי מאז עוברת אחת אחת עם מטריה ונותנת לכל אחת מכה קלה בראש, והבת נופלת ונרדמת. ונורא נלחצתי כשהיא כמעט הגיע אליי.
כשהייתי קטנה חשבתי שהחלום הזה היה נבואה-
דברו על זה שסבא וסבתא שלי אולי יבואו מחר. כשהלכתי לישון חלמתי שהכל באנימציית גזרי עיתון כאלה, וסבא שלי עם הראש כלפי מטה נופלת לתוך מדורה. (זה בכלל לא מפחיד, שוב, גזרי עיתון כאלה, לא באמת מרגיש אמיתי)
וביום למחרת בסוף אמרו שהם לא יכולים להגיע. ואני הייתי בטוחה שהחלום הזה ניבא את חוסר ההגעה שלהם.
"נאנחת וממשיכה לחתוך את הסלט" חח
פעם רבתי עם אח שלי, ואז בלילה חלמתי שהוא תולה כביסה ואז נחש בא ומכיש אותו.
מתביישת לספר אבל באותו רגע שמחתי שהנחש הכיש אותו כי הייתי נורא עצבנית עליו.
זה היה באיזה גיל 10
רעה....
מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד התכסחתי עם אחי
וכל פעם, גם בחלום וגם במציאות שהיה קורה לו משהו (והיה קורה לו הרבה... לבר מזל הזה) הייתי הראשונה שתרוץ לנסות להציל אותו.
אחרי שקראתי את הספר "הירושימה". אפשר לנחש מה היה בחלום... המשיך להפחיד אותי במשך היום. אני חושבת שזה היה גם כשהיה מדובר האיום האיראני.
שהיו בסביבות העיר הירושימה בזמן ההפצצה הגרעינית
זה עם מלחמות, הרוגים, פצועים ודם....
ותמיד בסוף כולם מתים ורק אני נשארת חיה. 
בדד
הכי מתסכל, כשאני צריכה לרוץ למישהו גוסס בשדה הקרב, להציל, אז החלום לא מאפשר, זה כמו לרוץ בתוך מיים, כזה בהילוך איטי שזה פשוט משגע....
מ.נחם
)מ.נחםעל שאני הולכת ויש מסביבי מלאאאאאאאאאאאאאאאאאא חותלים מתים . קיצר אני שונאת חתןלים קמתי מהמיטה בוכה בלחץץ כמו לא ייודעת וצרחתי כזה איכססס איזה מיגעל..... זה היה חולם מפחיד וחלמתי מלא חלומת חמודים כאלו שהייתי קטנה... שאני וכול החברות שלי הלכנו אם המשיח לבנות את בית המקדש והיה בלונים
היה לנו אתמול שיעור בזום של הרב שמואל אליהו שליט"א, היה שיעור נחמד והכול ובלילה משום מה חלמתי על הרב שמואל אליהו שהיה איזה בית כנסת שהלכתי אליו והיה שם מפתחות רק לגבאי ולרב שמואל ואז אני ועוד אנשים היינו בחוץ ורצינו להיכנס לבית כנסת והגבאי לא הגיע ואז הרב שמואל הגיע מבפנים ופתח לנו את הבית כנסת ואז היה איזה קטע(או שזה היה לפני כן, לא זוכר...) שהגבאי הגיע עם בקבוק יין ושפך אותו על הרצפה ואז משום מה בחלום איכשהו הבנתי שיש עם זה בעיה הלכתית ובשקט פתרתי אותה ואז הלכתי לרב שמואל ואמרתי לו והבנתי שהוא גם שם לב לבעיה ופתר אותה כמובן בלי להגיד לגבאי כדי לא להעליב אותו..
זה בערך...
חלום הזוי ברמות...!!!
ואז בבוקר כשאמא שלי העירה אותי אמרתי לה: "שנייה, אני באמצע חלום טוב.."
פשוט מלא זמן לא חלמתי וזה ריגש אותי ששוב אני חוזר לחלום..
כשהייתי קטן הייתי חולם מלאאא(עכשיו אני גר בעיר, פעם גרתי ביישוב וכשגרתי ביישוב פעם אחת חלמתי שאני נוסע באופניים שלי בשביל ליד הבית בלי חולצה-משהו ממש הזוי...!!) ועכשיו הרבה פחות...
טוב, שבת שלום..!!
מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?
ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה
ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום
לפעמים שיעורים על אגדות החורבן
לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים
לפעמים שנ"צ ארוך
לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות
אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.
בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין
ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.
כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום
מגילת איכה, קינות.
קוראת ספרים על חורבן הבית
ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב
אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.
קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.
קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.
עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.
ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.
סליחה על הרוח הקודר של הדברים.
שבת מלאה בשמחה לכולם!
לא יודע כמה מכם לקוחות של הבנק הזה כמוני (שאמור להיות סוג של בית עבור עובדי מדינה) אבל כבר תקופה ארוכה שהבנק משתמש בדמותו של "ראובן" (המוכרת מהתכנית 'ארץ נהדרת'). דמות זו מבוססת כולה על לעג מוקצן, הגחכה וסטראוטיפיזציה של האדם הדתי-מסורתי, על שפתו, מנהגיו ואורח חייו. הפיכת דמות נלעגת זו לפנים של הבנק, תוך שימוש שוטף במטבעות לשון מעולם המושגים היהודי ככלי סאטירי מזלזל, מייצרת תחושה קשה של ביזוי המורשת והמסורת היהודית.
הגשתי תלונה בנושא בתיבת פניות הציבור של הבנק.
אשמח אם כמה שיותר מכם תוכלו לעשות זאת גם בתקוה שנוביל לשינוי נצרך בעניין. להלן פנייה שניסחתי בסיועו האדיב של הצ'אט.
הנדון: תלונה דחופה – פגיעה ברגשות דתיים וזלזול ביהדות בפרסומי בנק יהב
אני פונה אליכם כדי להביע מחאה נמרצת ולהגיש תלונה רשמית נגד קמפיין הפרסום הנוכחי של בנק יהב.
לאחרונה נחשפתי לפרסומות של הבנק באמצעי המדיה השונים. הפרסומות הללו מתאפיינות בקו המציג תכנים, סמלים ומנהגים מהמסורת היהודית בצורה מזלזלת ופוגענית. הדבר נעשה מתוך בחירה מודעת לעשות שימוש בציניות ובסרקזם, במסווה של "הומור" או קלילות, במטרה למשוך תשומת לב מסחרית.
כדוגמה מובהקת לכך, הבנק בחר להציב כפרזנטור את דמותו של "ראובן" (המוכרת מהתכנית 'ארץ נהדרת'). דמות זו מבוססת כולה על לעג מוקצן, הגחכה וסטראוטיפיזציה של האדם הדתי-מסורתי, על שפתו, מנהגיו ואורח חייו. הפיכת דמות נלעגת זו לפנים של הבנק, תוך שימוש שוטף במטבעות לשון מעולם המושגים היהודי ככלי סאטירי מזלזל, מייצרת תחושה קשה של ביזוי המורשת והמסורת היהודית.
הפיכת ערכי יסוד, מושגים דתיים ומנהגים יהודיים לכלי ללעג ציני פוגעת עמוקות ברגשותיהם של אזרחים רבים במדינת ישראל – דתיים, מסורתיים וכל מי שתרבות ישראל יקרה לליבו. הומור או פופולריות טלוויזיונית אינם מהווים הצדקה או "עיר מקלט" לביזוי מכוון של קודשי ישראל ושל אורח חיים יהודי בפרסומת מסחרית.
מוסד פיננסי מכובד הפונה לכלל הציבור בישראל אינו יכול לגלות אטימות כה בוטה כלפי קהל לקוחותיו והציבור הרחב. חופש הביטוי והיצירתיות הפרסומית אינם כוללים את הזכות לרמוס ערכי דת ומסורת בציניות בוטה.
לאור האמור, אני מבקש מהגורמים המפקחים לבחון את הנושא בדחיפות, להורות על הפסקת שידור קמפיין פוגעני זה, ולדרוש מהבנק לפעול מתוך כבוד מינימלי לערכי היהדות בפרסומיו העתידיים.
בברכה,
[שמך המלא]
[פרטי קשר: טלפון ואימייל]
וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.
עקב התנהלותו במקום אחר.
לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך
אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.
אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם
הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי
והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל
בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי
עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים
בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.
לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום
ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.
וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..
הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.
כשיוצרים פרסומת,
אחת המטרות היא לייצר באז, לגרום לכולם לדבר עליה.
כשאתה כל כך מופעל מהפרסומת הזאת, ואתה כותב עליה בפורום וגורם לעוד אנשים להיחשף אליה ולבנק עצמו, אתה ממש משחק לידיים שלהם.
כבר כתבתי פעם, איך סיפר לי אדם שעבד במשרד הפרסום של AIG, על הישיבה שבה הוחלט לקחת את אסי עזר ובן זוגו כפרזנטורים - לראשונה בישראל (עד אז היו להט''בים פרזנטורים אבל רק כיחידים, בלי בני הזוג שלהם, כלומר לא הוצגה זוגיות להט''בית באף פרסומת).
הוא אמר לי שהמחאה של כמה קבוצות נגד הפרסומת לא רק שלא הפתיעה את החברה או גרמה לה לחזור בה, אלא הייתה ממש אחת הסיבות לבחירה הזאת. כי לקחת עוד זוג כמו שכולם לוקחים זה משעמם, מי ידבר על הפרסומת הזאת אם יקחו אליה עוד זוג של גבר ואשה?
אז אנשים כעסו, התלוננו, והזוג הזה ממשיך לפרסם את החברה כבר שנים רבות.
לא בשולי הדברים:
כשהייתי תלמיד הייתה לחברת yes פרסומת שעשתה צחוק מהחרדים, ראו שחקנים בלבוש חרדי רוקדים ושרים במחאה על כך שהאיכות של yes טובה מדי ולכן רואים את הנשים הלא צנועות בצורה איכותית מדי.
Now the shikses look well, you will go to the hell.
שלחתי תלונה לרשות השנייה, מתוך ידיעה שזה לא ישנה דבר אבל לא יכולתי לשתוק. אחרי מספר שבועות קיבלתי בדואר מכתב חתום על ידי נציב התלונות של הרשות, והוא כתב לי שבעקבות המכתב שלי ושל עוד אנשים שהתלוננו, הוא הורה להוריד את הפרסומת.
אבל ההבדל הוא שאני התלוננתי על פרסומת שהייתה פוגענית בפני עצמה, לא כי יש בה פרזנטור שמחוץ לפרסומת הוא פוגע.
בנוגע לסייפא של דבריך, בפרסומות לבנק באינטרנט וברדיו הוא מופיע בדמות מהתכנית, לא כעצמו בחיים האמיתיים והוא משתמש בביטויים המאפיינים את הדמות בתכנית, ומזלזל במסורת ישראל בפרסומת עצמה ולא מחוצה לה.
כשחברה מסחרית משתמשת בזוג להטבים לפרסומת, עד כמה שהדבר מפריע לי ברמה האישית והיהודית אין לי ביקורת ממשית על העניין. שיעשו מה שטוב להם. הם לא מקטינים או לועגים לציבור אחר. לפחות לא באופן ישיר.
במקרה של בנק יהב מגחיכים ולועגים לציבור שלם המחזיק במסורת ישראל.
דמיין לעצמך גוף מסחרי שהיה משתמש כפרזנטור בדמות מגוחכת של להט"ב שמקטינה, לועגת ומזלזלת בפומבי בכל אורח החיים הלהט"בי. אתה יכול לתאר לעצמך איזה סערה זה היה מייצר בשניות.
שמעתי היום בבוקר פרק חדש של הפודקאסט "חיות כיס" (פודקאסט שבדרך כלל מאוד מעניין אותי, גם אם הרבה פעמים אני לא מסכים איתו).
בפרק היום דיברו על הקשיים של יצרני מזון קטנים לחדור לשוק, והביאו "מומחית" שתסביר למה עדיף לנו לרכוש תוצרת של יצרנים קטנים ולא של החברות הגדולות.
אמאל'ה ואבאל'ה, בשני משפטים היא הצליחה להכניס כ"כ הרבה טעויות בסיסיות... ואני לא מדבר על דעות כלכליות או העדפות קולינריות, אלא נטו מדע. ולא מדע מסובך, כן? דברים שגם ילד בבית הספר היסודי יודע.
קודם כל, היא אמרה שמשרד הבריאות מקשה מאוד על יצרנים קטנים, עם יותר מדי רגולציה, ואז היא ניפקה את הפנינה הבאה:
יש לנו חוש טעם וחוש ריח וכך נדע לבד לזהות אם האוכל מקולקל, ומקסימום אם נראה נקודה לבנה מגעילה (עובש) אז נוציא אותה ונאכל את השאר. אציין שהיא נתנה כדוגמה ריבות בייצור ביתי, אבל הכוונה שלה היא להרחיב את הכלל הזה לכל סוגי המזון.
ובכן, הרי החדשות ועיקרן תחילה:
העובש הזה שרואים בתוך המזון? הוא רק קצה הקרחון! אם העין כבר מסוגלת לראות בעצמה הצטברות של תאים מיקרוסקופיים, סימן שבוודאות יש עוד מיליוני תאים כאלה בתוך הריבה שעוד לא צמחו מספיק בשביל שהעין תוכל לזהות אותם.
בנוסף, יש עובשים שמייצרים רעלנים מסוכנים מאוד, שנמצא קשר ישיר בין צריכה שלהם לבין סרטן הכבד, ובמקרה הקל - סתם קלקול קיבה עם הקאות ושלשולים.
באיזו קלות היא פשוט אומרת "יאללה, מקסימום נוציא עם כפית". איזה חוסר הבנה. ואיזו בושה שהמגיש לא תיקן אותה בשביל להזהיר את הציבור.
וזה עוד לפני שנכנסנו ל"יש לנו חוש טעם ויש לנו חוש ריח". כן, גברת? בואי תגידי לי מה הטעם ומה הריח של בוטולינום למשל, רעלן שמיוצר על ידי חיידקים באוכל שלא עוקר כראוי, והוא (כמו גם החיידק שמפיק אותו) לחלוטין חסר טעם וריח. את יכולה ליהנות מריבה טעימה ולסיים בבית חולים עם מחלה קשה. גם לסלמונלה, אי קולי וליסטריה אין טעם ואין ריח.
הטענה הבאה שלה הייתה שצריך לרכוש ריבות מיצרים קטנים מקומיים, כי הם מכינים את הריבות מפירות טריים בדיוק בעונה שבה הפירות האלה גדלים, ולטענתה זה הופך את הריבה ליותר בריאה:
"הגוף יודע מה הוא צריך בכל רגע. זה לא סתם שפירות הדר מבשילים בחורף בתקופה שאנחנו צריכים ויטמין C, זה לא סתם שבקיץ בא לנו פרי עסיסי כמו משמש או אבטיח שאלה פירות עם ריכוז של מים"
המשפט הזה הוא כמו לכתוב נוח ב-7 שגיאות. משפט כל כך קצר, רומנטי והגיוני, ששגוי מכל בחינה שבודקים אותו.
א. נניח, רק נניח, שהגוף צריך יותר ויטמין C בחורף (זה לא נכון!). בנוסף, רק נניח שבאמת יש הרבה ויטמין C בפירות הדר שגדלים בחורף (גם זה לא נכון! בפלפל אדום למשל יש הרבה יותר, בערך פי 3).
גברתי היקרה, את יודעת כמה ויטמין C יש בריבות?
גורנישט מיט גורנישט! פשוט כלום! (טוב אולי במעבדה טובה יצליחו למצוא עקבות מזעריים, אבל זה לא משהו שהגוף באמת יכול להשתמש בו).
הבישול הארוך מאוד של הפרי שהוא תנאי הכרחי להכנת ריבה, פשוט ממוסס את כל ויטמין ה-C שאי פעם היה בתוך הפרי הזה.
ב. עדיף לצרוך ריבה של משמש בקיץ כי הגוף צריך נוזלים שיש במשמש? כפרה עלייך, תהליך הכנת הריבה מייבש את הפרי וכמעט ולא נשארים בו נוזלים אחרי תהליך ההכנה.
ג. פירות הדר מבשילים בחורף בגלל תנאים אקלימיים שמתאימים להם, לא כדי לספק את צורכי הבריאות של בני האדם. הפירות לא יודעים שבני האדם צריכים ויטמין מסוים בעונה מסוימת, זה לא אכפת להם, ולא גורם להם להתרבות. יותר מזה: פירות ההדר הגיעו לישראל מאזורים שבהם יש מזג אוויר טרופי, עם עונות שנה שונות לחלוטין ממה שאנחנו מכירים כאן.
זה שבמקרה בחלקת אלוקים הקטנה שלנו, הפירות האלה צומחים בחורף - ממש לא אומר שזה כך בשאר אזורי העולם. אז כל הגנטיקה של פירות ההדר בעולם, התאימה את עצמה בשביל 10 מיליון האזרחים שחיים בישראל?
ד. עכשיו קצת יותר באריכות על מה שכתבתי בדרך אגב בסעיף א': ויטמין C בחורף לא מונע מחלות. כן כן, ויטמין C בחורף לא מונע מחלות. תקראו את זה שוב אם אתם צריכים.
ויטמין C חשוב לנו לאורך כל השנה, והוא חשוב גם למערכת החיסונית. אדם ממוצע שאוכל מזון ממוצע מחזיק בגוף שלו כמויות גדולות מאוד של ויטמין C, ותוספת של הוויטמין הזה בחורף או בכל עונה אחרת לא תמנע ממנו לחטוף וירוסים.
חברות שמכרו תוספי ויטמין C והבטיחו שזה ישפר את הבריאות - נתבעו שוב ושוב, והם תמיד הפסידו. לכן בכל התוספים האלה כבר אין שום הבטחה לכלום, ככה אי אפשר לתבוע אותם...
מי כן צריך לדאוג לצריכה שוטפת של ויטמין C? ימאים שנמצאים חודשים ארוכים על הספינה, ללא אוכל טרי בכלל.
אז כל עוד אתם לא חיילים בנייבי שמוצבים עכשיו ליד איראן, תפסיקו לחשוב שיש עניין באכילה של ויטמין C.
אז לא, העולם לא רומנטי כמו שאנחנו רוצים שהוא יהיה, תפוזים לא גדלים בחורף בשביל להגן עלינו משפעת, וריבות מכילות ויטמין C מהפרי בדיוק כמו שאני מכיל קריפטונייט.
לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.
הוא אמר:
לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.
ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.
המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.
זה כמו שאני אגיד:
הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".
לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.
ושוב אני מדגיש:
אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.
נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים
אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.
''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''.
זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי
ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...
ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.
אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם
במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.
בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️
נ.ב
איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע
הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:
בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.
בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.
במשפט אחד?
הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.
בשלוש מילים?
ביקורת על פסאודו-מדע.
במילה אחת?
הפרכה.
איך זה ממחיש?
האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.
בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."
או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)
יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"
יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי.
האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון
הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה
כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.
מסכים עם כל מה שאמרת
ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.
ראה ערך פרשיית היונים בעלית.
א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)
ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.
ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.
ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?
וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.
סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .
אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?
במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות
במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא
במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד
ממשרד הבריאות.
לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..
מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג
כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.
(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(
לא איכות ולא בריאות
פרה שנשחטה כשר למהדרין. אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.
טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.
עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה
זה לא קשור.
אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.
ההגבלות של בין המיצרים, תשעת הימים, שבוע שחל בו,
או העובדה שבית ה' חרב ושועלים מהלכים בו?
שאלה מעט מצועצעת אבל אני מרגיש שזה פוגש הרבה מאיתנו
כלומר לא נגד הקורקינטים אלא נגד הרוכבים שלהם. בעיקר אלו שאין להם רשיון ורוצים בכח לתפוס מקום באדמה לנצח לפני שיבנו בית קברות בקומות בפתח תקווה.
אני אומנם רוכב קורקינט עם נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש אבל שום דבר לא הכין אותי למה שהיה אתמול.
יצאתי לרכיבה בלילה. רחוב מהיר עם 4 נתיבים לכל צד.
אני בנת"צ שזה יחסית בסדר (מותר לי לפי החוק, נתיב ימני). מכוניות לא נוסעות איתי בנתיב ואוטובוסים עוצרים מאחוריי בתחנה אז מהבחינה הזו אני בסדר.
מולי (נגד כיוון התנועה!) קורקינט עם שני צעירים בלי קסדה. כמעט נכנסו בי וכמעט נכנסו ברכב שעקף אותי משמאל. טרלול.
איזה חגורה יש בקורקינטים?
ובאופן כללי כל הממונעים הקטנים האלה הם מסוכנים, ולכן מזל שלפחות יש עכשיו חובה חוקית לשים לוחית רישוי.
בעלות על אופנוע מעלה את מחירי הביטוח והחיים אבל אופניים חשמליים וקורקינטים לא.
זה די מוזר.
קורקינט זה נחמד לעירוני.
אופנוע בין עירוני
לדוגמה,:
יש לי חבר שגר במרחק של פי 2 כמעט זמן נסיעה ממני לעבודה
לי לוקח 40-50 דקות. תלוי בפקקים. לפעמים גם יותר.
אצלו זה קבוע. 25 דקות.
תמיד אני חצי צוחק עליו שלא שווה כלום אם מתים או חס וחלילה נכים.
הוא צוחק (בציניות מפחידה) שהוא נוסע מהר מאוד (לא שאלתי כמה. אבל מניח שזה סביב 140-150 ומעלה לפי מהירות ההגעה) כדי שאם תהיה לו תאונה זה יהיה בוודאות מוות (כך לדבריו)
שאלתי אותו ומה עם הילדים? הוא אמר שבשביל זה יש לו אופנוע כדי שהוא יוכל לבלות איתם יותר זמן שהוא בחיים והוא אמר שהוא עשה לעצמו ביטוח חיים גדול כך שאם הוא ימות, לפחות לא יהיה לילדים בעיה כלכלית.
כן. זה שחור לגמרי. אבל הפקקים יכולים לשבור כמעט כל אחד.
עולה על האוטובוס בתחנה האחרונה לפני הכביש מהיר, ויורד בתחנה הראשונה בצד שני. בדרך כלל זה מהיר כמעט כמו רכב. הקורקינט בתא המטען.
אם יש נתיבים צהובים (כלומר נת"צים) אז זה יותר מהיר מרכב.
אם זה רכבת קלה מתחת לאדמה זה בכלל חלום.
זה כי לפני כעשור, כמה נערים השתללו על הכביש לפני (לא זוכר אם אופניים או קורקינט)
למזלי תפסתי מהם הרבה מאוד מרחק מאחור
פתאום אחד נפל. והם התחילו לצעוק עליי כאילו יש לי קשר לכך. (הייתי כ50-100 מטר אחריהם עם האוטו)
למזלי כנראה חוץ מכמה צעקות, הם לא עשו כלום.
זה היה יכול בקלות להגמר בחקירה במשטרה (ולך תוכיח שהיית כל כך רחוק ואין לך קשר לנפילה ההיא)
מאז אני עם מצלמת דרך
כל עוד זה פרסומות ממקור חיצוני אז זה יחסום אותם
אם יש פרסומות של החברה של האפליקציה אז זה לא יחסם
נגיד באפליקציה של הוט מובייל יהיה לך פרסומות לדברים של הוט
אבל פרסומות שלא קשורות זה יחסום
נכנסים להגדרות
מחפשים dns
זה משתנה בין חברות וממשקים אבל אמור להיות לך איפשהו אופציה להזין dns מותאם אישית
ואז את כותבת שם
dns.adguard-dns.com
אם את רוצה רק חוסם פרסומות
family.adguard-dns.com
אם את רוצה גם חסימת תוכן למבוגרים
לחשוב לפני שבולעים אותי חי על קרביי נעליי ומכנסי.
מתוך כבוד והערכה לכל יהודי, ומתוך תחביב עז לחקור מגזרים, תוך כדי נהיגת שטח פרועה צפה במוחי התובנה הבאה.
כולנו יודעים שיש ציבור ויש יחיד.
אני חושב שבתור ציבור - החרדים פחות הצליחו [ממש לא, ליתר דיוק, החברה החרדית יש בה הרבה אלמנטים של דחיית השונה, ניכור, שנאה] אבל זה לא פוגע ביחיד, יש הרבה אנשים זהב טהור שמוגדרים כחרדים.
בציבור הדת"ל - בתור ציבור ההצלחה מסחררת. בתור יחיד גם, אבל לא זוהר כמו חרדי שחור שפתאום אתה מגלה את הלב הזהב שלו.
מה אומרים?
שלפיו חרדי יחיד הוא יותר זהב טהור מ-דתי יחיד.
לסכן את חייך בשביל לשמור על עם ישראל?
להחזיק את הדלת פתוחה כשמישהו נכנס אחריך לבית מרקחת?
לחצות עם זקנה את הכביש?
אור מתוך החושך כזה.
שגם לחרדי יש לב.
אני הופתעתי מאוד לגלות את זה
כן, בהחלט לא. יש שם המוני אנשים טובים. לא יודע למה זה חידוש ולא יודע למה הפורום לאחרונה מוצף בשרשורי - מי יותר טוב.
למה אצל החרדים זה יותר בולט בעיניך?
כי אתה לא מצפה מהם מה שאתה מצפה מאוכלוסיות אחרות, כמו שכתבת בתגובה הבאה שלך ("אני הופתעתי מאוד לגלות את זה")
אם כן, יש לזה שם - soft bigotry of low expectations - Wiktionary, the free dictionary
או בעברית - גזענות של ציפיות נמוכות.
"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא תופעה שבה הנמכת רף הדרישות מאוכלוסיות מוחלשות, מתוך רחמים או כוונה טובה לכאורה, מובילה בפועל להנצחת הפערים.
מדוע זו גזענות?
הגישה מונעת מתפיסה סמויה של עליונות – היא מניחה מראש שקבוצה מסוימת אינה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים אנושיים אוניברסליים.
לפחות לאחדים מאיתנו?
כמה יפה ונאור רוחב הלב המתגלה כאן,הפרגון, היכולת לזרוק
פירורי מחמאה ל"ציבור החרדי".....
רבותי, הציבור החרדי הוא הציבור השומר על תורת ישראל, על עצמו,
על נקיות והשקפה נכונה....הוא לא חשוך, הוא מואר!
מעניין מדוע למקרא התגובות האלו, עולה בי אסוצאציה על ימי הביניים
והתפיסה הגויית על היהודים.....
הערות כגון אלה, גורמות ל י לשנות מבט על הציבור הדת"ל -
כזו שנאה. כזאת בורות. איך יבוא המשיח כך, איך?
מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל עכשיו.
נמאס לי כבר להגיב. אתם ממש ראש בקיר. ממש!
מתפלאת עליך במיוחד פשוט אני; אתה מדען, נכון?
חוקר, נכון? מתיימר להיות אובייקטיבי, נכון?
בבקשה. הדוגמא הכי טובה למי שמעמיד את המדע
בראש מעייניו.
קצת ענווה רבותי, קצת ענווה....
לא מתכוונת לענות כבר על שום תגובה
כזו. אתם לא מוכנים לרדת מעץ הדיעה
הקדומה, העמידה העקשנית על...
אני כבר לא יודעת מה לאמר.
איך כתב כאן מישהו? שכל אחד יתקן
את עצמו, בראש ובראשונה, ואת הפגמים
שהוא רואה בסביבתו....מבינה שהציבור
שלכם טהור לגמרי....
נו, אולי בזכותכם תבוא הגאולה סוף סוף....
לא כתבתי כאן שום דבר רע על החרדים,
רק שאלתי את הפותח למה הוא חושב שכפרטים הם "זהב טהור" שבולט יותר מהדתיים.
זה הכל.
רציתי לכתוב.
לא בא להמעיט חלילה בערך אף אדם ואף ציבור.
לאחרונה נתקלתי, לא מקרה אחד ולא שתים, באנשים המוגדרים כחרדים חזקים, כאלו שיש מצב שאם היינו נפגשים בהפגנה הם היו צועקים עליי [וצעקו חבל על הזמן, אשמתי, ניסיתי להתווכח] אבל פגשתי אותם בחיים האישיים שלהם, בכל מיני סיטואציות לא ציבוריות, ופשוט נדהמתי מההכלה שלהם, מהעדינות הטהורה, מהרצון הטהור לעשות הכל בשביל יהודי אחר.
מין התמסרות מטורפת שלא האמנתי שקיימת, לצאת מגדרך למען יהודי אחר.
הדדיות כזאת.
אני מנסה להסביר, יודע שכמה שלא אסביר מי שלא פגש לא יבין.
לרגעים חלפה בראשי מחשבה, הלוואי עלינו.
הלוואי עליי ביישוב שלי כאלו אנשים.
לא אומר שאין, כולם מיוחדים וטהורים, לא יודע, פגשתי שם משהו מיוחד.
זהב טהור. עדינים, טהורים, נקיים, לא יודעים לפגוע בזבוב.
[פגשתי גם הרבה לא כאלה, סבלתי מהם רבות במידה כזאת או אחרת. את זה אני מכיר מזמן...]
זה שינה לי את המבט. הרגשתי שהם חיים את הערבות עם כל יהודי עמוק בנשמה.
הם חרדים שנמצאים בחרדה, הם מפחדים על המקום שלהם, מפחדים להשתלב איתנו...
אבל אוהבים, מכל הלב.
הכי בעולם.
וערבים לנו.
[נ.ב. יש מגמה של זליגת אלימות לחרדים. בהפגנות אתה רואה אנשים מאוד עדינים הופכים לעבריינים. מישהו דואג לעשות את זה. לצערנו. מקווה שמשהו יקרה כאן במדינה הזאת מהר, שלא נפסיד את הזהב טהור הזה, שלא ייפגם].
אולי אדייק יותר
התמסרות ללא גבולות.
זה לא נעצר בשום מקום. הוא יעשה בשבילך הכל, יהפוך את העולם, יצטרך לצבוט את עצמו חזק להפסיק לעזור לך כי זה כבר יותר מידי..
לכתוב את זה.
בכל חברה יש אנשים ט ובים יותר וטובים פחות. האדם הוא אדם, בכל חברה. יש גם יהודים
שאינם שומרי מצוות בעלי חסד גדולים ולב גדול מאוד.
ויש את המיינסטרים (שונאת את המילה הזאת); אלה שיזמינו אורחים שאחרים ימנעו מלפגוש
אותם אפילו...והם עושים זאת במאור פנים ועם כל הלב, והם יושבים יחד איתם ועשרת ילדיהם
בני ובנות זוגם וכל הילדים של כל זוג....אלה הם הטופ שבטופ.
אולי אם מדברים על
אומר מה השאיפות שלה. מה היא מעמידה בראש מטרותיה.
מה היא הכי מעריכה.
אולי, כמו שהחברה ש"השחירה" אמרה לי, בציבור הדת"ל יש יותר הקפדה על חוקי
המדינה, על חוקי התעבורה, למשל.
ייתכן.
אבל לא העילית שבעילית. הם מקפידים על הכל מכל כל, בזהירות המירבית.
אתם רואים את החרדים כשחורים, מסכנים, כלואים, סגורים...
ובא נניח שהלבוש החרדי צורם לכם. אבל האם זה אומר משהו על האדם
שלובש אותם? אם הוא בעל חסד, או גס רוח, וכו'...לא.
זה כן אומר, אני חושבת, על החברה שהוא שייך (בדרך כלל ב ו ח ר)
להיות חלק ממנה כי הוא מאמין בהשקפה שלה ובדרך שלה לנסות
לממש אותה ולדבוק בה.
מפריע, אני יודעת, ההתבדלות הזאת. אבל היא תוצאה של המתירנות
החילוניות, ההדרדרות המוסרית שמסביב.
איך זה, שאנחנו גרים באותה מדינה, אפילו באותה עיר,
אפילו באותה שכונה או בשכונה סמוכה, ואתם לא מכירים
אותנו בכלל?
אין ספק שהמגזר הדתי (מתכוונת לחזק יותר לא ללייט)
מורכב מאנשים טובים מוסריים והגונים.
אלא, אני מרגישה שהציבור הזה מדי נוגע
בעולם החילוני. גם בלבוש. כן. לבוש אמנם
זה לא הכל אבל זה משהו. זה מחבר או
מבדיל.
ואולי אני טועה. רואים, אנו גרים לפעמים
באותה עיר, באותה שכונה, או בשכונה סמוכה
אבל אולי אנחנו לא מכירים אתכם בכלל...
אבל שאין לנו לב...למה, ריבונו של עולם?
מי הקים את יד שרה, את עזר מציון, את דרכי מרים
את כל הגמח"ים ומה לא....מי?
אז בחברה או במילים אחרות, במגזר, שמקדיש
כל כך הרבה כוח וזמן לעזור לזולת (ויש גמחים
שאפשר להתקשר אליהם באמצע הלילה
וזה בסדר), יש כל מיני אנשים.
שמשתדלים יותר ולפעמים פחות, שמתחשבים
יותר ולפעמים פחות...
ויש את העילית שבעילית. כמו השכנים שלי.
חייבת לספר לכם ש"הכל טוב" שלי זה משני בחורי חמד סרוגים
שעמדו בתחנה וניסו לתפוש טרמפ כי כבר לא היה להם אוטובוס.
ניסיתי להציע כסף למונית, אבל הם סירבו, ומלבד זאת, לאן
שהם היו צריכים להגיע, זה כבר היה יותר מדי יקר.
(לו היה בבית בעל, היינו מזמינים אותם ללון אצלנו
ולצאת לדרכם למחרת, אבל לא יכולתי כמובן).
והם כל הזמן ענו (לתהייתי, איך יגיעו בשעה כזו כשאף
אחד לא עוצר) - הכל טוב, הכל טוב.
מאוד מצא חן בעיני הביטוי האופטימי והחיובי
הזה , אז אימצתי אותו קצת.
(נזכרתי בו רק עכשיו, כי באופי שלי, הביטוי
הזה ממש לא מתאים לי.....)
הם היו כל כך חמודים. למרות (!) שלא
היו חרדים, למרות (!) שהיו לבושים
אחרת, הם היו כאלה חמודים וטהורים.
היה מאלף לפגוש אותם.
אז יש רבים כאלו, בציבור החרדי, גם אם רובם פחות מפורסמים מאלו שהזכרתי, יש רבים מאוד כאלו בציבור החרדי, יש רבים כאלו בציבור הדתי לאומי וכן, תופתע - יש רבים כאלו גם בציבור החילוני.
מה שעצוב, שנהיינו כל כך סקטוריאליים, שזה בכלל חידוש.
וכולם נפעמים לגלות שגם במגזרים וציבורים אחרים יש אנשים טובים.
חן המקום על יושביו
חן המגזר על אנשיו
