סקר חוויות מאפידורל! ❣אשמח מאוד להתייחסות(שואלת בשביל חברה)בתי 123
מי שלקחה אפידורל איך הייתה חווית הלידה בכלליות?
האם היו תופעות לואי?
איך ההתאוששות אחרי הלידה?
מי שילדה גם טבעי וגם אפידורל.. מה היה לך יותר טוב?
אני ילדתי גם וגםיעל מהדרום
לק"י

לא זכור לי תופעות לוואי והתאוששות מיוחדת אחרי הלידה.
ילדתי רק עם אפידורל לידה 1פשיטא
עם זירוז ככה שבזכות האפידורל הלידה הייתה ברובה לא מורגשת כמעט. (בעיקר עד פתיחה מלאה)
לא היו שום תופעות לוואי, ההתאוששות הייתה נהדרת ומהירה ב"ה.
עונהקטני ומתוק
ילדתי עם אפידורל, בד"כ אומרים שהאפידורל לא עוזר להתקדמות הלידה, לי זה הטיס את הפתיחה ממש ממש מהר..
בהתחלה האפידורל ממש השפיע ועזר,
אבל לקראת הסוף פחות השפיע..
התאוששות קלה ומהירה מאוד.

שיהיה בשעה טובה ולידה קלה בידיים מלאות!
גם לי זה הטיס את הלידותאנייי88
כשהייתי כאובה לא הצלחתי להתרכז בלידה עצמה.
אני ילדתי לידה אחת עם אפידורל התאוששות מהירה וקלה ב"הנס גלוי

ממש זירז לי את הפתיחה אפילו ישנתי קצת עד הצירי לחץ 

בסך הכל חוייה טובה 

 

וואו אני ממש מופתעל מהתגובות. משום מה אני שומעתבתי 123
מהסביבה הקרובה על תופעות לואי על כאבי גם שנמשכים הרב זמן. כאבי ראש.. נשים שההרדמה עבדה רק בצד אחד והתאוששות שלקחה הרבה זמן.
ותודה לעונות
בלידה שהיתה מהירה ללא אפידורל,שגרה ברוכה
ההתאוששות היה לי קשה ממש.
בלידות עם אפידורל(אמנם קיבלתי רק לקראת פתיחה מלאה אז כל סבל הצירים זכור היטב..) ההתאוששות היתה מעולה.
הרבכ אומרות שבלי אפידורל ההתאוששות מהירה. אפשר לקום מידי להתקלח וכו' וכו'. אצלי היה ממש זוועה ללא אפידורל. אולי בגלל הלידה המהירה אולי לא... בכל מקרה,אפ מדברים על התאוששות אז היה מעולה אחרי לידת אפידורל
אז אני עונה משהו אחרבמבי2
3 לידות בלי אפידורל, לידה אחרונה החלטתי לקחת לא הפריע בכלל אבל מיד אחרי הלידה רגל אחת הייתה רשומה לגמרי למעלה מ 10 שעות לא יכולתי לקום מהמיטה. כאבי גב במקום של הדקירה במשך חצי שנה אחרי הלידה בעיקר כאשר הייתי מתכופפת או תנוחת כיפוף..
אני איתך ממש לקחתי והלידה עברה מצויין אבל הגב נגמר!!!שירלי1234

בלי זה לא הייתי שורדת כי היו לי צירי גהינום, לגבי התקדמות הלידה התקדמה מאוד מהר.

ילדתי גם וגםפרלין
האפידורל השפיע לי רק על חצי גוף וההתאוששות אחרי הלידה היתה בפרוש יותר קשה. לקח לי זמן לקום מהמיטה בלי להרגיש שאני מתעלפת, הצלחתי להתקלח וללכת לשירותים רק כמה שעות טובות אחרי הלידה.
הלידות בלי האפידורל היו טובות בהרבה כי יכולתי להיות בתנועה בלידה וישר אחרי הלידה עוד בחדר לידה קמתי להתקלח וההרגשה הכללית היתה טובה בהרבה
עונהאמאשוני
לא יודעת כמה המקרה שלי מייצג,
אבל אני חושבת שצריך לשמוע גם סיפורים כאלו...
לפני הלידה הראשונה הכרתי בעיקר סיפורים על לידות ארוכות כואבות ומתישות
ככה שבאתי ללידה ראשונה נחושה לקבל אפידוראל בהקדם האפשרי.
לא הייתי קשובה לתהליך הלידה *שלי*.
אכן קיבלתי ומאז חגיגה,
בגלל השכיבה על הגב היו האטות בדופק, ניסו לשנות לי תנוחות.
לא עזר היה מצב לא טוב ויילדו אותי מהר עם ואקום בכלל לא נתנו לי צ'אנס ללחיצות בגלל הבעיות בדופק.

לידות אח"כ כבר היו מהירות, אפידורל בכלל לא אופציה, עם הקשבה לגוף ושינוי תנוחות אני יולדת מהר.

אפידורל לא מתאים לי, וזה בסדר לי, כי זה הגוף שלי, אבל הקטע החמור בעיני, שעם כל ההכנה ללידה לא הגיע אלי שום מידע על הסיכון בלקיחת אפידורל כשאין זה נכון לפי תהליך הלידה שלי.
בד"כ אומרים "תהיי קשובה לגוף ואם צריך תקחי"
אבל אך פעם לא הבנתי למה לסבול ולא לקחת מלכתחילה. כמו שאצל רופא שיניים אני לא אבדוק אם לעשות סתימה ללא הרדמה, ורק אם כואב לקחת,
ככה לא הבנתי למה מלכתחילה לנסות לסבול את הצירים.
אז לצערי קיבלתי תשובה לאחר מעשה.
אפידורל יכול לעכב את תהליך הלידה מה שיכול להביא למצוקה עוברית, לפני שלוקחים אפידורל לדעתי כדאי להתייעץ עם הצוות ולהבין שהאפידורל יתמוך בתהליך הלידה ולא יפריע לו (במיוחד אם המדיניות היא לשכב על הגב בלי להתנועע מחוץ למיטה)
דווקא היו לי שנים רבותאנייי88
שעשיתי סתימות בלי הרדמה.
היה לי פחד הזוי מהרדמה.

בכל מקרה הגיע סתימת שורש ולא הייתה לי שום ברירה. ופשוט לא הבנתי ממה פחדתי.
ילדתי גם וגםשירת10

מתי שילדתי בלי היה כי לא הספקתי לקחת. הייתי מאד מותשת פיזית מהלידה הזאת כי הצירים היו כואבים מאד גם ההתאוששות בהתאם גם מבחינה נפשית.

עם אפידורל היה ב"ה ממש כיף לידה בנחת בלי כאבים וגם ההתאוששות היתה טובה ב"ה.

אני ממש ממליצה על אפידורל. תופעות לוואי אחרי לידה אחת היה קצת כאב כמה ימים באזור הזריקה.

גם וגםאנייי88
4 פעמים עם.
פעם אחת בלי.

בלידה הראשונה היה הכי קשה. וגם נשאר לי משהו בגב לדעתי. לא כרוני אבל אם לוחצים למ שם זה כאבי תופת.

לידה שנייה האיפדורל השפיע בצירים פחות בלידה בעיקר כי המיילדת בקשה ממני לא להוסיף. רצתה שארגיש את הלחיצות.
לידה שלישית לידה חלומית אחרי שעה של סיוט נוראי של צירים.
רביעית עד שירדתי מהמחלקה לחדר לידה כבר הייתי בשלב הלחיצות.
לידה קצרה ונוראית במקביל!! גם ההתאוששות הרגשתי שהעצמות התפרקו לי.
לידה חמישית לקחתי אפידורל עם הזירוז לידה חלומית מכל הבחינות. מאמצת את המודל ללידות הבאות!

יש אפידורל אז למה אני צריכה לסבול??
לידה אחת עם אפידורלבת 30
לא היה לי טוב בכלל.
בלידה עצמה הרגשתי שזה קורה בלעדי..לא באמת הייתי שם. בניגוד לארבע לידוץ ללא אפידורל שבהן הייתי מאוד מאוד נוכחת בלידה.
אחרי הלידה- סחרחורות ובחילות למשך 8 שעות בערך.
ולמשך חודשיים אחרים כאב בגב במקום של ההרדמה.
ילדתי כמה לידות עם אפידורל ב'"הנחכה לך
לא ילדתי בלי בינתיים אז לא יודעת להשוות,

אבל היתה לי ממש חויה טובה, לא היה משו חריג בהתאוששות
אני הבנתי שזה ממש אינדיבידואלי...חצילוש
אמא שלי אומרת שהלידות בלי אפידורל היו לה יותר טובות והיא הייתה בשליטה על הלידה ועל הגוף שלה, ומתי שלקחה הייתה לה התאוששות יותר קשה והחמיר לה ממש בעיות גב קיימות.. וחמותי אומרת רק אפידוראל ומהר. ושבלידות שלא הספיקה לקחת היה לה סיוט... כנראה שזה ממש תלוי אישה, כוח סיבולת לכאב, כמה היא קשובה לגוף.. אז הבנתי שאני לא באמת יודעת איך אני אהיה, אני רוצה ללדת טבעי, אבל באה עם ראש פתוח ונכונות לשנות בהתאם לתהליך ולאיך שארגיש...
זה לא קשור רקוואקומון
לכח סבל והקשבה לגוף. זה קשור גם לכמה את "נהנית" מהאתגר, כן זה נשמע מוזר. אבל יש אחת שבשבילה זה עוצמתי והיא מגלה את כוחותיה ויש אחת שלא מבינה את הטעם בזה. כמו שיש כאלה שחושבים שלונה פארק זה מזוכיסטי, לא כי הם מפחדים מהמתקנים, פשוט לא רואים עניין...
ודבר נוסף, זה ממש תלוי באיזה לידות יש לאישה - יש נשים שהלידות שלהן פשוט קלות יותר.
וגם איך משפיע האפידורל, הוא משפיע על כל אחת שונה כפי שניתן לראות בשירשור הזה, אז כמובן שבהתאם לזה תהיה העדפה שונה.
👌👌👌חצילוש
זה לא מספיק להיות קשובה לגוףתוהה לי
אני לדוגמה ממש רציתי ללדת בלי אפידורל והתכווננתי לזה, מה שלא דמיינתי היה כאבי רצח ומין זרמי חשמל מטורפים בתוך האגן שגרמו לי לחוסר יכולת לתפקד בנוסף לצירים בעצמה מאד מאד גבוהה החל מהרגע הראשון.
כן.. לא הסברתי את עצמי כמו שצריךחצילוש
קיצור. התכוונתי לא להיות נעולה על כלום
לידה אחתשירוש16
אפידורל ממש מההתחלה. הסתיים בקיסרי.

יש הבדל בין הרדמה אפידורלית להרדמה ספינאלית.
באפידורלי עדיין יש שליטה על האיברים, יש מין תחושה של כבדות אבל אפשר להזיז את הרגליים.
בספינאלי אי אפשר.
החומר שניתן במהלך הפרוצדורה משתנה מבי"ח אחד לשני.

לי אישית היה קשה מאוד להכניס את האפידורל.
המרדים ניסה 3 פעמים עד שהצליח.
הכאב בהכנסה היה בלתי נסבל, עד שביקשתי ממנו להכניס את המחט באמצע ציר כדי שאוכל להתרכז בכאב של הצירים ולא בכאב של החדרת המחט.. סוג של לצבוט את השפתיים כשכואב...
אוי וי...נשמע כואב!שמחה!!
מותר לשאול איפה ילדת?
תל השומרשירוש16
אני מבהירה:
הבעיה הייתה בי. יש לי עקמת פיזיולוגית בגב וחולשת שרירים מגיל 7.
המרדים היה מצוין ומאוד אדיב. הרגיש כל כך רע אחרי מה שקרה. בא פעמיים להתנצל..
מסכן..
אהה ואווווושמחה!!
משמח שהוא היה מקצועי ואכפתי!
לידה אחת עם אפידורלסמיילי12
ולידה שניה שמו אפידורל בפתיחה 9.5 זה נחשב שילדתי בלי או עם?😅

בכל מקרה לא היו לי כאבים מיוחדים.
בלידה השניה הרגשתי שאני לוחצת והרגשתי אותו יוצא.
בראשונה כלום. פשוט כלום.

בלידות הבאות? אפידורל אין ספק.
עד שהביאו לי את האפידורל בלידה השניה יצאה נשמתי עוד רגע וכבר הייתי מותשת לחלוטין. טוב שעוד נשאר לי כוח ללחוץ בכלל.
חוויה מעולה בשתי הלידות.פעםשלישית????
בשתי הלידות הייתי 3 שעות בחדר לידה,תמיד קיבלתי פלוס מינוס אחרי שעה מרגע הכניסה.
לא היו לי תופעות לוואי..שלוש שעות אחרי לידה כבר הייתי במקלחת.
פשוט כיף..לעבור לידה ללא כאבים התרכזתי בעצמי..גם עכשיו בשלישית מתכוונת לקחת.
ילדתי פעם אחת עם אפידורל ופעמיים בלישם שם
הלידה הראשונה היתה ארוכה והאפידורל אפשר לי לישון ולקבל כוחות. בסוף הלידה די כאב לי ורציתי עוד אפידורל אבל הסתדר שאני כבר בפתיחה 10 אז לא היה טעם. אז זה עזר לי להרגיש קצת מה קורה בלחיצות. ההתאוששות היתה סבבה. לא היו תופעות לוואי כמו שתיארתי.
מה שכן, אחרי לידה בלי אפידורל ההתאוששות היתה עוד יותר מהירה. זה היה מעולה. בלידה האחרונה לא היו לי תפרים, אז זה בטח גם כן תרם להתאוששות. בכל מקרה, גם אם נעולים על זה שרוצים אפידורל כדאי מאוד להתכונן למצב של עד קבלת האפידורל וללמוד לעשות מה שאפשר מהצד שלנו לגבי התמודדות עם צירים (אם כי לא הכל תלוי בנו). בלידה השניה לקחתי מישהי פרטית שתחזור איתי ועם בעלי על התרגילים(עשיתי קורס לפני לידה ראשונה). מאוד רציתי לדעת איך להעביר את הצירים עד האפידורל כי בלידה ראשונה לא יכולתי לקבל מיד אפידורל כי הגעתי בפתיחה קטנה מדי. בסוף הלידות הבאות לא הזדקקתי לאפידורל/לא הספקתי
לצערי חוויה שליליתסוכותשלי
לידה ראשונה, עומס כבד בחדרי לידה אז השאירו אותי כמה שעות בוכה מכאבים בקבלה. אחרי שעה או שעתיים סוף סוף נכנסתי לחדר לידה, המרדים הגיע ו- איזה פלא האפידורל לא השפיע בכלל.
אחרי כמה זמן קראו שוב למרדים, לא יודעת מה הוא ניסה לנסות אבל עדיין לא הרגשתי שזה עוזר, הצירים ממש ממש כאבו.
לדעתי רק בסוף -פתיחה מלאה כבר לא הרגשתי כלום (מזל, הייתי בפתיחה מלאה איזה 3 שעות). בסוף הלידה הסתיימה בואקום ומלא תפרים.
הטראומה הקשה יותר הייתה השיתוק שהיה לי ברגליים, ילדתי בבוקר ורק 24 שעות אח"כ הצלחתי לקום מהמיטה. שמו לי קטטר והייתי תלויה בבעלי האחיות הלא נחמדות.

ועוד תופעת לוואי מלחיצה, אחרי הלידה כשירדתי במדרגות הרגשתי מלא פעמים שהרגל שלי פתאום מתקפלת וכמעט נפלתי. בחודש הראשון פחדתי להחזיק את התינוק במדרגות. לקח הרבה זמן עד שזה עבר והרגשתי שהרגליים שלי חזרו לעצמן.
ילדתי עם אפידורלמייפל1
יש לי חוויה מעולה ממנו. לא הרגשתי כאבים בכלל, אבל כו הרגשתי את הרגליים והייתה לי תנועתיות מלאה. המיילדת אפילו התפעלה ואמרה שזה לא שגרתי. אחרי זה ההתאוששות הייתה קלה ומאוד עזר לי שההשפעה קצת נמשכה, ומיד יכולתי לחבק את הילד שלי ולהנות ממנו ללא כאב.
לי היתה טראומה מהאפידורלאשת בעלי

הסיפור שלי דומה מאוד לסיפור של משהי שכתבה כאן.

לידה ראשונה אפידורל ועוד שתי לידות בלי

לידה ראשונה הייתי נחושה לקבל אפידורל- כי למה לסבול?

הרגשתי "גופה", בלי יכולת לזוז, לשלוט בלידה שלי, לא הצלחתי להרגיש כלום, לא הצלחתי ללחוץ כמו שצריך. היו ירידות בדופק- מה שהוביל ללחץ של כל הצוות+וואקום, בסופו של דבר יצאתי עם המון תפרים, טראומה והתאוששות מזוויעה.

בלידה אחריה החלטתי שאני מנסה בלי- היתה לידה מדהימה, למרות שהתינוקת שקלה מעל 4 קילו

לידה אחריה גם ללא אפידורל- לידת מים, פשוט חוויה, איך אמרתי לבעלי אחריה "אני מרגישה שעברתי חוויה ולא לידה- בלי קרעים ב"ה.

 

מה שאני יכולה להגיד לך זה שיש נשים שיולדות מצויין עם אפידורל ויש כאלו שלא, אני מתפללת להקב"ה שיתן לי כוחות ללדת תמיד בלי.

לי היה מעולה עם אפידורל.הריון ולידה_פצ
ילדתי ממש עכשיו (חח מקווה שלא אווטינג) אז לא יודעת להגיד יותר מידי על תופעות לוואי והתאוששות, אבל פחדתי מזה ממש והיתה חוויה מדהימה!
ושום דבר מההפחדות שהזהירו אותי (רק חצי הרדמה, שלא מרגישים את הרגליים אז לא מצליחים ללחוץ ועוד כמה דברים..) לא קרה. להפך- הצלחתי לישון קצת בזמן הצירים, והגעתי עם כוחות ללידה.
מזל טוב!בתי 123
מזל טוב!!! חשבתי עלייך!!😍חצילוש
זוועהאפונה
הוא השפיע רק על הבטן אך לא על האגן ומטה, אך למרות זאת המיילדת לא הרשתה לי להתרומם (אפילו על המיטה).
ההתאוששות היתה סבבה
לאחר מכן עם הכנה טובה (של אמית לידה) ילדתי שתי לידות טבעיות ונהדרות.
2 לידות אפידורלאמא בשעה טובה
1 עבר מוצלח השפיע מיד השני היה הרבה התעסקות עד שהצליחו השפיע מיד אבל אחכ סבלתי מדורה פנצר שזה כאבי ראש חזקים בעקבות האפידורל
לידה ראשונה לקחתי ולידה שניה לאהריוניסטית

הראשונה, מטבעה הייתה ארוכה, לידה ראשונה והכל.

הייתי תקועה על פתיחה קטנה, ותוך 30 דק' מהרגע שקיבלתי אפידורל

הפתיחה התקדמה משמעותית. 

אני כן חושבת שזה מה שבסוף הוביל לוואקום.

והפרוצדורה עצמה של ההזרקה הייתה נוראית. המרדימה צרחה עלי שאשלוט בעצמי,

אני ילדה גדולה ואפסיק לזוז.

כאילו אני לא באמצע לידה עצבני

וההתאוששות הייתה קשה. מאמינה שגם בהשפעת הוואקום וגם בהשפעת האפידורל.

 

לידה שניה לא לקחתי, הייתה מהירה בכללי והכל היה סבבה.

חוץ מזה שכשתפרו אותי זה כאב לי יותר מהלידה בערך וההרדמות המקומיות לא הועילו...

למה את חושבת שזה מה שהוביל לוואקום?וואקומון
לידה ראשונה הרבה פעמים יש וואקוםשירה280


כן, גם אני לא הבנתי למה הקפיצה בפתיחה גרמה לוואקום לדעתהוואקומון
ילדתי גם וגםאמא יקרה לי*

רובן טבעי, 2 האחרונות עם אפידורל.

נהניתי ממנו מאד! קיבלתי מינון שפוחת עם צירי לחץ ואז כן מרגישים אותם

אבל ממש לא באותה רמה מטורפת של טבעי (לא שורף, לא אותה עוצמה)

גם בשלב השנוא עלי של מסאג' לבטן אחרי הלידה לא הרגשתי! תפרים לא הרגשתי!

בשעתיים שלאחר הלידה זה גם עזר מאד להתאוששות, לא הרגשתי את כאב התפרים, התכווצויות, ושאר מריעין בישין

פעם אחת הרגליים היו עדיין מעט רדומות והיה קשה לי להיעמד כשהעלו אותי למחלקה

(אוהבת ישר להתקלח ולהשיב לעצמי צלם אנוש) אחרי שעה נוספת כבר לא הרגשתי כלום.

 

ופינת הבאסה: מבחינת כאבי גב. אני ארבעה וחצי חודשים אחרי לידה ואחרי מאמץ

(נניח יום שישי אחרי הבישולים) כואב לי מאד באזור ההזרקה. חולף אחרי מנוחה.

עדיין סופר שווה בעיני.

 

ילדתי גם וגםרינת 29
הלידות הראשונות היו מאד מהירות ולא הספקתי לקבל אפידורל. בלידה הראשונה היה מעולה אבל בלידה של השני הרגשתי שהכאב מערפל לי את ההתרגשות והשמחה של הלידה (אחרי שהוא יצא חשבתי רק על הכאב ולא הרגשתי שמחה).
בלידה האחרונה קבלתי אפידורל וזו היתה לידה הרבה יותר ארוכה מהקודמות. היו ירידות דופק ובאופן כללי חוויה לא טובה.
לי זה הטיס את הפתיחה לפתיחה מלאה, אבלוואקומון
אחכ הייתי תקועה 3 וחצי שעות בפתיחה מלאה, אין לי מושג אם זה קשור ואם זה השפיע לי על הלחיצות, כי כן הרגשתי מתי מגיע ציר לחץ וידעתי מתי ללחוץ. והייתי יחסית תנועתית.

התאוששות לא יודעת לומר כי סיימתי בקיסרי, אז בכל מקרה לא נתנו לי לקום מהמיטה איזה 7 שעות אחרי. אבל כשכן נתנו לא הרגשתי תופעות לוואי של אפידורל.
היו לי כאבים של הקיסרי..
את האמת שהיו לי אמונות שליליות על אפידורלתוהה לי
חשבתי גם שהזריקה ממש כואבת, גם שאהיה משותקת לחלוטין בפלג גוף תחתון וגם שיהיו לי תופעות לוואי בהכרח. וממש השקעתי בללמודמאיך ללדת בלי אפידורל ולקחתי דולה בשביל זה.
בסוף, אחרי למעלה מ24 שעות של צירים עם כאבי רצח בבית שלא יכולתי לשבת או לשכב בכלל, הגעתי לבית חולים בפתיחה 3 ורק צעקתי אפידורל. המרדים היה מדהים ונחמד. לא הרגשתי בכלל! את הזריקה. האפידורל שיתק לחלוטין את הכאב אבל יכולתי להזיז רגליים חופשי ואפילו לעמוד על הברכיים במיטה, רק לא ללכת כמובן. ולא היו לי שום תופעות לוואי אחרי זה. אז בשבילי זה ממש הציל לי את השפיות.
כן...זה היה ממש כיף להפסיק להרגיש כאביםיעל מהדרום
לק"י

הצירים עשו אותי עצבנית.
אבל את צירי הלחץ הרגשתי.....
אני ילדתי את שתי הלידות הראשונות בלי אפידורל, ואת השאר עםמתואמת
לא זכורות לי תופעות מיוחדות אחרי האפידורל (שתיים מהלידות היו קיסרי, אז היו תופעות שקשורות אליו), אבל כן הייתה לי תחושת כישלון... ותחושה של כבילות...
הלוואי שאי-פעם אצליח ללדת לידה נוספת בלי אפידורל...
למה כישלון?וואקומון
עבר עריכה על ידי וואקומון בתאריך י"א בשבט תשפ"א 10:18
עצוב מאד שאת אומרת שזה כישלון.
מודה שלא הצלחתי להבין אפפעם את האמרה,שגרה ברוכה
שלקחת אפידורל זה כשלון.
האם אני במבחן כשאני בלידה? אני במשימת חיי להביא תינוק בריא ושאצא בריאה. בה המשימה הושלמה. גם עם אפידורל. איפה הכישלון? כי לא כאב לי רצח במהלך כל הלידה ורק חלק ממנה?
באמת אני מנסה להבין.. כי נתקלתי בכמה נשים שאומרות ככה.
ולדעתי, כל אשה גם עם אפידורל גם עם כל סוג של לידה גיבורה,עוצמית,ענקית!!
והלוואי שאפחת לא תרגיש שהיא כשלון או שנכשלה אם לקחה משכך כאבים♥️♥️
זו ההרגשה *שלי*, ההרגשה הסוביקטיבית שלימתואמת
אני חלילה לא אומרת שכל מי שלוקחת אפידורל זה אומר שהיא נכשלה. אבל אני - אני כ"כ נגד התערבויות רפואיות, כ"כ בעד לידה טבעית כמה שאפשר - שתמיד היה לי ברור שלא אקח אפידורל. ואכן הצלחתי לעמוד בזה בשתי הלידות הראשונות.
אבל אז באה הלידה השלישית, לידת תאומים, והייתה שונה לגמרי והכי לא טבעית שיש. ומאז אני מרגישה שהגוף שלי "נדפק" ולא מסוגל ללדת טבעי לגמרי, כמו שאני רוצה...
ושוב, מדגישה שזו התחושה האישית שלי בלבד. עצוב או לא - אין מה להתווכח עם תחושות.

זו תשובה גם ל @וואקומון
ילדתי גם וגםאמא6
בלידה הראשונה קבלתי אפידורל בכמויות, לא הרגשתי את כל החלק התחתון בכלל, היה לי קשה ללחוץ. אחרי הלידה סבלתי כמה ימים מכאבי ראש חזקים, כאבים בגב התחתון וגם בהתחלה קשיים ללכת לשירותים עקב הקטטר שהיו צריכים לשים בזמן האפידורל. בקיצור, בגלל כל זה בלידות הבאות החלטתי בלי אפידורל.
אבל 2 לידות בכל זאת כן לקחתי מסיבות שונות, והיתה חוויה הרבה יותר טובה. הרגשתי את הגוף, יכולתי ללחוץ, ולא סבלתי מתופעות לוואי אח"כ.
כך שאני מניחה שזה מאוד תלוי בנסיבות, בצורה שנותנים וכו'.
ילדתי גם וגםחדשה_פה

מבחינת ההתאוששות לא הרגשתי בשום הבדל

מבחינת הלידה היה לי הרבה יותר קל לזוז ולקדם את הלידה בלי אפידורל

וכן, היה כאבי תופתתת

אבל לפחות נגמר מהר והרבה בזכות התזוזות ושיכלתי לעזור לעצמי.

לא קראתי עונהחגהבגה

ילדתי 2 לידות עם אפידורל ואחת בלי

ברגע שלקחתי אפידורל, הגוף השתחרר, יכלתי לנוח ולאגור כוחות ללחיצות, שבפועל תמיד היו גג 10 דק' ברוך ה'.

ההתאוששות אחרי הלידה הייתה נהדרת- בטווח הקצר, קמתי אחרי כמה שעות לשירותים והסתובבתי לבד. בטווח ארוך, בדיעבד מבינה שלקח לי יותר זמן לחזור לעצמי.

לידה שילדתי בלי אפידורל, זכורה לי כטראומה רצינית. הייתי עם גז צחוק כל התהליך, צרחתי והתפלתי כמו חיה פצועה, כשהתינוקת יצאה לא הרגשתי שום הקלה רק צריבה ושריפה וכאבים הזויים שלא עברו הרבה זמן לאחר מכן.

לא הצלחתי לקום מהמיטה הרבה מאוד זמן, הייתי ממש מסוחררת.

 

לא תכננתי ללדת בלי, זה פשוט יצא שלא הספקתי, אז לא עשיתי הכנה. כשהבנתי שזה מה שקורה, הייתי עסוקה בלצרוח שאין מצב שאני יולדת בלי ולא איך נושמים או עוברים את זה. מניחה שכאן טמונה הבעיה. לא הצלחתי להחזיק את התינוקת ולא התייחסתי אליה הייתי מרוכזת בכאב של עצמי (אמא שלי חשבה שהשתגעתי)

 

בטווח הארוך, כבר אחרי שבוע הרגשתי הרבה יותר טוב ממה שהרגשתי שבוע אחרי הלידות הקודמות, והייתי בלי תפרים, שזה פלוס רציני בהחלט!

 

 

 

ילדתי בליאין לי הסבר
היה מעולה ממש.
מיד אחרי הלידה כבר רציתי לקום להתקלח(ולא הרשו לי)
הרגשתי שאני שולטת על עצמי ומחוברת לעצמי אפילו שכואב...
מפחיד אותי להזריק לעצמי גורם זר לגוף😬
במיוחד שאין לי מושג איך זה ישפיע עליי...
2 עם אפידורלשפע ברכה
בלידה הראשונה השפיע יחסית טוב ונתן לי כוחות ללחיצות
בשניה כמעט שלא השפיע
מה שכן.. בשתי הפעמים קידם במהירות את הפתיחה
לידות של 12/10 שעות ורק לאחר האפידורל הפתיחה קפצה מ 3/4 תוך חצי שעה לפתיחה מלאה
מה שכן עשה לי קצת בחילות מיד לאחר הזריקה
ההתאוששות היתה ממש מהירה ותוך שעתיים פלוס מינוס ירדתי מהמיטה אבל אולי כי ההרדמה לא היתה מספיק חזקה
2 עם אחד בליאמאנאם

הראשון היה חלום, קיבלתי אפידורל, ישנתי מפתיחה 6-10, קמתי עם כוחות ולחצתי ללא כאבים (וגם נקרעתי כהוגן [משקל 4.200 לידה ראשונה מגניב]- בלי כאבים בכלל!! כנ"ל התפירה), התאוששות קשה מאד בגלל התפירות וגם הגב כאב.

לידה שניה היתה יותר מהירה והאפידורל השפיע פחות, ובכל זאת נתן לי לחוות את הלידה בלי להיות באקסטזה של כאבים

התאוששות מהירה וקלה ב"ה (בלי תפרים........)

שלישית מדי מהירה לא היה זמן לאפידורל ב"ה היה כאבים אבל מרוב מהירות עבר בשלום. התאוששות סבירה, לא היה יותר טוב כי היה בלי אפידורל.

 

אני ילדתי עם, לידה 1גרגיר חול

הייתי עם זירוז וירידת מים ככה שהאפידורל ממש אפשר לי לנוח וגם ממש זרז את הלידה.

היה סבבה הצלחתי ללחוץ ולא הרדים לי את הרגליים יותר מידי אח"כ.

כמה ימים אחרי היה לי איזה פלולה עם מוגלה במקום של הזריקה אז זה קצת הציק..

לעומת זאת יש לי אחות שהאפידרול ממש משפיע עליה לא טוב- מרדים אותה לגמרי, כאבי ראש וכו'

אז היא כבר כמה וכמה לידות לא לוקחת..

לפעמים היה לי טוב ולפעמים פחותמתחדשת11
הטוב: זירז לי את הלידה והפחית כאב
פחות טוב: עיכב לי את הלידה, והיו כאבי גב אחרי, לא הרגשתי שאני לוחצת ונקרעתי יותר
אין לי מסקנה ברורה לגביו..
וואו איזה מוזר שלפעמים זירז לפעמים עיכב. מעניין במה זה תלויוואקומון
ממש. לדעתי זה היה תלוי במוכנות שלימתחדשת11
ידוע שהאישה יכולה לעכב או לקדם את הלידה
בלידה שבה זה עיכב הגעתי עם הרבה הכנה ובשלות (לידה ראשונה ) ולקחתי אפידורל בפתיחה 7 רק כי כולם לחצו עליי לקחת , ואז התעכב.
באחת הלידות אח''כ הגעתי עם הרבה חששות ואז האפידורל באמת עזר לי להשתחרר מהפחד ולכן זירז..
ילדתי גם וגםיוצאת לאור
חד משמעית אפידורל מעכב ובעייתי מבחינתי. למרות שאני מקדימה את המאוחר: יולדת צריכה להיות פתוחה לכל מצב (בפרט בלידה ראשונה או בלידה ארוכה או שהיא מגיעה עיפה ללידה) לקחת אפידורל. ועוד מפתח: בלי הכנה להתמודד עם הלידה ובלי תמיכה מקצועית בלידה קשה להתמודד והדרך לאפידורל קצרה ( כמובן אם יש לך לידות קצרות או לא כואבות לא ממש רלוונטי). בלידה הראשונה - ירידת מים וסבל ממושך פתיחה של 1 סמ כאבי תופת ולידה ארוכה שעות שעות..אפידורל נתן מנוחה משמעותית אבל והאבל הגדול: לא הרגשתי כלום. ולכן הייתי פתיחה מלאה למעלה מ 3 שעות לא הרגשתי צירי לחץ. עד שהרופא אמר שאם הילד לא יוצא אז ואקום. מייד הדולה והמיילדת פשוט נתנו דחיפה ואני לחצתי בלי לדעת מה אני עושה. בסוף יצא עם קצת תפרים. אחר כך כאבי גב מטורפים שלקח חודשים להתאושש( לדעתי בגלל הלחיצות המטורפות לכל עבר בלי דיוק). לידה שניה אמרתי אין מצב אפידורל. אני רוצה לחוות לידה. לידה ארוכה וכואבת אבל עשיתי זאת והבנתי מה זה צירי לחץ. הייתי כל הילדה על כדור. אבל בסוף אמרתי לדולה: למה הייתי צריכה לסבול כל כך?! פעם הבאה קצת אפידורל כדי כשארגיש צירי לחץ. חשבתי שילוב מנצח. אבל לא. לקחתי קצת אפידורל והדופק ירד. לא יכולתי להיות בתנועה. והכל היה תקוע. גם הלחיצות בשכיבה על הגב, במחילה, לא הגיוניות ובניגוד גמור לכוח המשיכה. אחרי הלידה( לא מייד ) הרגשתי פשוט רע רע לחץ דם נמוך לקח לי הרבה זמן להתאושש אחרי שהביאו לי הרבה תה עם סוכר ( המלווים כבר עזבו אותי והייתי לבבדדד). ברור לי שהאפידורל היה רע. בארבע לידות הבאות ללא אפידורל ( לא פשוט. בלי דולה לא עוברת את זה. לידות לא קצרות וכואבות.) אבל שלב הלחיצות תמיד על מיטה בתנוחת שש תמיד מהיר. קשה לי לחשוב על אפידורל בעיקר בגלל הירידות הדופק ובגלל השכיבה הלא הגיונית על הגב...אם היה שילוב של אפידורל ותנועתיות זה אוליי היה פותר הרבה מהבעיות.
לא מתחרטת בכלל שלקחתי אפידורל. אבל צריך לקחת בחשבוןרצון לטוב

שזה עלול מאוד להאט את הלידה- אני הייתי 4 שעות בפתיחה מלאה וצירי לחץ, ובסוף וואקום.

ובנוסף- כיוון שלא מרגישים\מרגישים קצת ממה שהגוף עובר, אז כמה שעות אחרי הלידה, כשהאפידורל מסיים להשפיע, פתאום הגוף חוטף זעזוע- כאבי טופת שאתה לא יודע מאיפה הם הגיעו פתאום... אני ממש רעדתי ובכיתי...

אך אל דאגה- למחלקה יש אחלה משכחי כאבים לזה...

 

שוב חוזרת ואומרת-

לא מתחרטת שלקחתי אפידורל בכלל בכלל בכלל!

בלידה זה הציל אותי ממש!

אבל יש לזה השלכות וצריך להיות מודעים אליהם.

זה כנראה תלוי. אצלי לא היו כאבי תופת אחרייעל מהדרום
לק"י

עם האפידוראל לא הרגשתי את הצירים, רק לחץ שלא הציק לי, ובפתיחה מלאה הרגשתי "יופי" את צירי הלחץ, וזה לקח רק שעה.
לידה אחר כך בלי אפידוראל חצי שעה.

יקרות.. תודה לכל אחת ואחת שהגיב ושיתפה❤❤❤בתי 123אחרונה
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

הבן שלךאישהואימא

מאד מזכיר לי במובנים מסויימים את הבן 6 שלנו.

הוא גם ילד מהמם מאד רגיש וחכם , והיפראקטיבי.

ואנחנו בתהליך איתו אצל כמה וכמה אנשי מקצוע.


גם אצלנו עלה העניין שאולי הוא מחונן.

והוא מטופל בריטלין כבר מגיל 5 (בעיקר לוויסות רגשי ובגלל התנהגויות מסכנות שהיו לו)


לגבי השינה על הרצפה- יש מצב שזה בגלל שהוא מחפש מגע עמוק שמרגיע ומווסת אותו. והרצפה נותנת לו את זה. אצלנו כשהוא לא מווסת (כמו שאת מתארת שהוא משתולל לפני השינה. אצלנו זה קורה לו דווקא בעיקר כשהוא קם מהמיטה בבוקר) המרפאה בעיסוק נתנה לנו רעיונות איזה דברים יעזרו לו לעניין הזה: קפיצות, חיבוקים עמוקים, ריצה בבית כמה דקות, הליכה על הידיים שמחזיקים אותו ברגליים. אצלנו גם מאד מווסת אותו אמבטיה ארוכה והתנדנדות בערסל.


שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניooאחרונה

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בלילה אני נותנתפה לקצת

כי אני לא שם כדי לראות איך הןא. אם זה אפשרי- אז מביאה כמה שיותר קרוב לזמו שאני הולכת לישון כדי שהתרופה תכסה יותר שעות שהוא לא בהשגחה.

ביום, אם לא נראה סובל אני לא מביאה. אבל אם טיפה נראה שסובל- אני מביאה כדי להקל עליו

לחי נפוחה ושן כואבתytrewq

לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...

שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)


אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה? 

צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

ללכת כמה שיותר מהראהבה.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקורית

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

כןooאחרונה

נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים

זה לא חייב להיות מקרה חירום

אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת

השתנקות בזמן הנקהמולהבולה

התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ

ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...

יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?

אולישירה_11

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

ניסיתי וזה לא תמיד עוזר משום מהמולהבולה

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

לי הציעו להניק בתנוחת חדר לידהרוצה לשאול שאלהאחרונה

שאת שוכבת ושמים את התינוק עליך ליד השד והוא 'מאכיל' את עצמו לבד ואז הוא שולט בזרם. 

אולי לשון קשורה?צלולה
נראה לי שזה יכול להיות קשור
וואלה? אני יכולה לראות את זה?מולהבולה
להניק כשאת שוכבתזברה ירוקה

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

היה גם אצלינוחרות
עזר כששמתי אותה עלי כשאני על הבטן והיא עלי (לבדוק כל הזמן שיש נתיב אויר פתוח, אולי זה מפחיד מידי עם ניו בורן ולוודא שלא נרדמים כי אז זה מסוכן)
להישען אחורה בזמן הנקהממשיכה לחלום
רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

יש הבדל גדול בין גיל ההתבגרות לגיל 261112
נכון, אבל אני מאמינה שזה יישאר להם גם בבגרות...מתואמת
זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרום
חח אני גם מאדדד אוהבת לקראחנוקה

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

 

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

אני גם אוהבת לקרוא, ודוקא מעדיפה להחזיק בביתיעל מהדרום

לק"י


ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...


(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

תלוי איזהחילזון 123
יש ספרים שכיף שיש אותם קרוב ואפשר לקרוא בהם שוב ושוב
הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אז משהו נחמד שקשור ללמידהמרגול

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.


או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.


בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

מתלבטת אם אפשר לעשות שידוך על סמךאהבה.
מה בחור יאהב לקבל מתנה חחחחחחח 
שעוןמחיאחרונה
אויש זה ממש אינדוודואלי... אצלנו יש חולשה איומהאמהלה

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

 

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

 

אולי סטנדר שולחן?אביגיל ##
ארנק או נגןמולהבולה
מה התחביבים שלו?דיאן ד.

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

 

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

מנסה מהיכרותי-אנונימיות

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

הנקה-- לנשים בלבדחולמת להצליח

בזמן האחרון אני מניקה ויש לי גושים ענקיים, יותר מעגבניית שרי. יש דרך לשחרר אותם?

התינוקת גם לפעמים רוצה לאכול ממש הרבה, כל חצי שעה, שעה.

(קבעתי גם תור לאולטראסאונד שד לבדוק שזה לא בעייתי)

תנסיבאתי מפעם

לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.

אני עושה את זה וזה לא מספיק עוזרחולמת להצליח
חלק מהגושים נשארים..
זה מפחיד אותך כאילו שזה משהו בעייתי? או שסתם מציק?באתי מפעם
רק אומרת בהנקה יש הרבה פעמים תחושה של גושים וזה בסדר. בכל אופן תמיד עדיף לבדוק שתהיי רגועה. 
ממש תלכי לרופאת הנקהצמאה

להתייעץ

ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק

מה זה רופאת הנקה? התכוונת ליועצת?חולמת להצליחאחרונה
כן זה קצת מלחיץחולמת להצליח
כי זה גושים גדולים
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

גם אנחיו ממש משתדלים להדליק בזמןאורי8
אבל לפי התורה יש עוד מצוות כמוו כיבוד הורים... ואם יש אחים שעובדים בבוקר ומסבך אותם להגיע מוקדם, ולא מסתדר בזאת חנוכה מכל מיני סיבות. וחשוב חהורים שיהיה מפגש משפחתי ערב אחד וחשוב גם לנו ,כי הגודל של המשפחה כבר כמעט ולא מאפשר שבתות של כולם יחד), וזה הקשר של הילדים עם הבני דודים. אז' מותר לפי דעתי ( ודעת בעלי שהדלקה בזמן חשובה לו מאוד) ערב אחד להדליק מאוחר . 

אולי יעניין אותך