הפרק הקודם בסדרת תולדות חייו - 
הפינה הדו יומית על מרן ר' אברום- תולדות חייו יא. #41 - נוער וגיל ההתבגרות
פרק שנים-עשר:
עם הגעת הרב דרוקמן וחניכיו לישיבה, החלה תקופה חדשה בתולדותיה, תקופה בה באו רבים מבני ה"יישוב החדש", צעירי בני עקיבא, נוער מהמזרחי ועוד, לישיבה, על מנת לגדול בתורה. הישיבה גדלה ופרחה במאוד מאוד.
רבינו השקיע את לשד כוחותיו ותמצית דמו בהם, לא דבר פשוט הוא, לקחת נער שכמעט לא יודע כלום בתורה, שלא ממש ברור לו מה חשיבות הלימוד והגדילה בתורה, שלא מכיר ת"ח אמיתיים ויהודים של צורה, ולנסות להחדיר בו עולם ערכים תורני שלם, דרכי הבנה בלימוד, אהבת תורה וסברא ישרה, יראת שמים ואמונה עמוקה.
שבעתיים קשה הדבר, כאשר האדם שמופקד על כך - הוא אדם ענק שראשו בשמים, אדם שרמת הלימוד הממוצעת שלו היא גבוהה עד מאוד, עוקר הרים וטוחנם זה בזה, והוא צריך "לרדת מההר אל העם" ולהתחיל ללמד נערים צעירים מהתחלה ממש. תוך שהוא מרעיף עליהם אהבה עצומה עד אין קץ
שנים אלו היו קשות מאוד לרבינו, לאחר שסירב להצעת החזון איש לכהן בישיבת פוניבז', שם היו תלמידי חכמים רבים ורציניים, ובמרכז נותר כמעט בודד - כשאין לו אדם ברמתו שיוכל לשמוח עמו בפלפולה של תורה... ברגעים קשים שכאלו היה רץ רבינו לבית המדרש, מחפש את הרב משה דימנטמן (משה דימנטמן – ויקיפדיה) שהיה כבר אז למדן מופלג, ועימו היה מדבר בלימוד בעמקות רבה, שסיפקה במקצת את תשוקתו העצומה.
אך עם כל הקושי הזה, לא נטש רבינו את תפקידו, שכן לנגד עיניו עמדה המטרה הנעלה - לגדל דור חדש בא"י, דור של אנשים שכן יהיו תלמיד חכמים וגדולים בתורה, שכן יתקרבו לרמתו הוא, ולשם כך היה מוכן ללכת במדבר בארץ לא זרועה, להקדיש את חייו ולהשקיע את כוחותיו במשך שנים ארוכות עד שראה את הפירות צומחים לתפארת הישיבה ולתפארת כל בית ישראל.
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לומר.
כמו כן - מי שיש לו סיפורים - מוזמן לשלוח לי לפרטי.
לכל הפרקים והסיפורים - מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות
