לכבוד חוידש אדרגיל בכל גיל
כל אדם בעולם רוצה להיות בשמחה: להרגיש שמחה בחיים,אושר ועונג בכל מעשיו.
זוהי בקשה פשוטה שנישאת על שפתי כל אחד .
ועל אף הרצון הכל כך פשוט הזה להיות שמח,אתה מתקשה למצוא אנשים שמחים.
אתה יוצא לרחוב ומשוחח עם המוכר במכולת וקמט במצחו;מדבר עם נהג האוטובוס ופניו רציניות;
עם עורך הדין הממהר לעסקיו וחיוך אינו נסוך על פניו.
ישנם,כמובן,אנשים מחייכים ושמחים,אך צריך לחפש אותם בנרות.
איפה תפגוש את השמחה פורצת ומתגלה?
אצל הצעירים. קול צחוק נשמע מקבוצת נערות;חדוות יצירה נראית על פניהם של הנערים.
מה יוצר את ההבדל? למה השמחה מתגלית יותר אצל הנוער מאשר אצל המבוגרים?
שמחה מופיעה כאשר יש שלמות. אדם שלא חבר לו מאום-האין לו ממה להיות עצוב.
אדם שמשיג את רצונו, שיש לו רווחה כלכלית ולא קורה לו שום דבר שמעציב אותו-הוא תמיד שמח. הפנים מאירות,הגוף בריא.
מתי השמחה מתחילה להתערער?כאשר ישנן טרדות,כאשר לא הכל מתנהל על פי רצוני,כאשר העתיד לוט בערפל.
עולם המבוגרים הוא עולם שיש בו אחריות.נאדם צריך לפרנס משפחה,לתמרן בעולם העסקים,או אפילו רק 'לסגור תחודש' .צריך להצליח לשרוד בעולם הקר והמנוכר. לפעמים במלחמת החיים אדם לאדם זאב, והוא חוזר הביתה מותש וחסר כוחות.
הוא נפגש עם הצד הקשה והמתיש של העולם. לכן קשה לו לשמוח.
הנער,לעומתו,משוחרר מדאגות פרנסה ומעמל החחים.כל מה שנדרש ממנו הוא לגדול ולהתפתח,ללמוד ולהשכיל.הוא כמעט ואינו נחשף לחיי העולם,לטרדות המרובות.
לכן יש לו פנאי לצאת לבלות (לרוב על חשבון ההורים...),להתנדב,ולעסוק באידיאלים נישאים.
לשמוח.
גם אדם מבוגר, או נער שהחיים כפו עליו טרדות ודאגות-יכולים לשמוח.
כיצד?אם גם הם יהיו צעירים.
אחד המשפטים השגורים ביותר על לשונו של ר' אברום זצ"ל היה:אסור להיות זקן!!" .
הוא אמר זאת כשהיה בן למעלה מתשעים שנה...
איך עושים זאת?נברר בהמשך.
העולם שייך לצעירים.לצעירים ברוחם
(נכתב בשנת תשס"ט )
