6 לכבוד חוידש אדר "משנכנס אדר מרבין בשמחה"מחילה שלא שמתי כמה ימים..
לקודמים -טוייב אני עושה שהיה פה את כל החיזוקים בשימחה.. אל תגיבו.. - נוער וגיל ההתבגרות
תגידו בפה שהלימוד לע"נ אפרת בת דוד/נעמי..
לשמוח מבפנים
הנשמה תמיד שמחה.
ואיך לא תשמח? "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא. אתה בראתהּ, אתה יצרתהּ".
הנשמה לעולם נשארת בטהרתה. נשארת שלמה ותמה.
כל האירועים מסביב כל האירועים מסביב, הקשיים, העוונות, אינם נוגעים בה. הם מרחפים מעליה.
והיא - נשארת בלי דופי. בלי פגם. לכן הנשמה נשארת בשלמותה .
למדנו ששמחה נובעת משלמות. לכן המצב הטבעי של הנשמה הוא שמחה.
עוז וחדווה במקומו של ה', שאצלו הכול שלם ומאיר, ולכן גם במקומה. היה אפשר לחשוב שכאשר האדם משמח ומבדח את עצמו
הוא בורח. בורח מבעיותיו, בורח מהמציאות הקשה והמייגעת.
כמו עני מרוד שכדי לפתור את בעיותיו מכריז על עצמו שהוא המלך במדינה. "משוגע", מנידות הבריות בראשיהן,
"חושב שכך ייעלמו צרותיו. חלומות המלוכה יתנפצו כאשר בטנו תאותת לו בסימני רעב...".
כך הייתי חושב על אדם שמשמח את עצמו. הייתי רואה את השמחה כמו גלולה מרה שבאה לשכך את הכאבים של האדם כאבים
שרק ילכו ויתעצמו כאשר רושם התרופה יפוג, ואותו אדם יחזור לחייו הקשים. האמתיים. אבל האמת היא ששמחה איננה בריחה.
היא איננה חלום רגעי שהאדם יוצר לו כדי לברוח מן הצרות, אלא זהו המצב הטבעי של האדם, להיות שמח.
האדם ששמח שמחה אמִתית חוזר אל נשמתו, אל האמת של חייו.
הוא מבין שמרכז החיים הוא החסד האינסופי שה' מעניק לו, האמון שנותן בו כל בוקר בקומו משנתו,
הכוחות שנטע בו ליצור ולפעול בעולם.
הוא מסיר את כל הדברים המעצבים והמרגיזים , ומסתכל בנקודה הפנימית.
בנשמה.
שם יש שלמות שם יש חדווה ורננה.
האדם צריך לגלות את עצמו, להסיר את האבק מעל נשמתו,
ולשמוח שמחה אמִתית.
שניזכה..!
(מתוך החוברת "בשמחה תמיד" של בשביל הנשמה..)
@תות"ח!
@הכול לטובה!
@עצמי החביבה
@ילדה של אבא
@לראות בטוב
@אנא ה'
מי שרוצה תיוג שיכתוב ..
