למה גריפהוק חושב שהארי הוא קוסם מוזר מאוד?
 

בבקתת הצדפים בספר השביעי, רגע אחרי שהוא קובר את דובי,

אנו זוכים/ות להציץ דרך "משקפיים" יוצאות דופן על תכונותיו ואיכויותיו של הארי פוטר. השלישיה נכנסת לחדרו של גריפהוק הגובלין, והנה איך שמתפתחת השיחה:

"אני מצטער שהוצאנו אותך מהמיטה." אמר הארי. "מה שלום הרגליים שלך?"
"כואבות," ענה הגובלין, "אבל מחלימות."
הוא אחז עדיין בחרב של גריפינדור, ועל פניו היתה הבעה מוזרה, ספק תוקפנית ספק מרותקת. (...)
"אתה בטח לא זוכר - " פתח הארי. "- שאני הגובלין שלקח אותך לכספת שלך בפעם הראשונה שביקרת בגרינגוטס?"

שאל גריפהוק. "אני זוכר, הארי פוטר. אפילו בקרב הגובלינים, אתה מפורסם מאד."

"(...) הגובלין דיבר ראשון. "קברת את הגמדון," הוא אמר, ובקולו נשמעה מרירות מפתיעה. "צפיתי בך, מחלון חדר השינה השני." (...)
"אתה קוסם יוצא דופן, הארי פוטר."
"מאיזו בחינה?" שאל הארי ושיפשף את צלקתו בלי משים.
"חפרת את הקבר."
"חוץ מזה, גם הצלת חיים של גובלין." "מה?" "הבאת אותי לכאן. הצלת אותי."
"אני מניח שאתה לא מצטער על זה יותר מדי?" אמר הארי, מעט בקוצר רוח.
"לא, הארי פוטר," אמר גריפהוק וסילסל באצבעו את הזקנקן השחור הדליל שעל סנטרו. "אבל אתה קוסם מוזר מאוד."
(אוצרות המוות, עמ' 441-444, בתרגום גילי בר הלל כאן ובהמשך).

התיאור של גריפהוק את הארי, וההשתאות שלו מהתנהגותו יוצאת הדופן, מדגישים את האיכויות הבלתי משתנות של הארי כגיבור ואת העליונות המוסרית שלו. אפילו מישהו כמו גריפהוק מבחין בכך בין הקוסמים. גריפהוק מתייחס לא לקסם ולהיבטים הטכניים אלא למהות, ליחס של הארי לייצורים אחרים, ללב שלו.

ודווקא כאשר אנחנו קוראים/ות את התיאור מנקודת המבט של גריפהוק, אנחנו מבינים/ות ביתר שאת כמה ההתנהגות הטובה והמיטיבה הזו של הארי אינה מובנת מאליה, ומגבירה את הערכתנו כלפיו.

 בהמשך מבקש הארי מגריפהוק שיעזור לו לפרוץ כספת בגרינגוטס, ולמרות שזה נוגד לחלוטין את מה שהוא מאמין בו, בוחר גריפהוק לעזור להארי.

יש שיגידו שהוא עוזר לו רק כי הוא חומד את החרב של גריפינדור, אבל סביר להניח שגם בעד החרב הוא לא היה עוזר לאף קוסם אחר. העזרה שלו להארי היא ייחודית ומפתיעה. מדוע הוא בוחר לעזור לו, למרות סלידתו המובהקת מהקוסמים? תשובה לשאלה זו נוכל למצוא בהמשך השיחה ביניהם:

"אני צריך לפרוץ לכספת בגרינגוטס."
(...) "אין לכם סיכוי," פסק גריפהוק, חד וחלק. "שום סיכוי. 'לא רק אוצרות תמצא, כאן בבטן האדמה - '"
" 'אזהרה היא לבאים - ' כן כן, אני יודע, אני זוכר," אמר הארי.
"אבל אני לא מנסה לגנוב אוצר בשביל עצמי, אני לא מתכוון לקחת שום דבר בשביל הרווח האישי שלי.

אתה מסוגל להאמין לזה?"

(...) "אם יש קוסם שלגביו הייתי מאמין שלא הרווח האישי מניע אותו," אמר לבסוף גריפהוק, "זה אתה, הארי פוטר. גובלינים וגמדונים אינם רגילים לזכות בהגנה, וגם לא בכבוד, שאתה נתת לנו הערב. לא מצד נושאי שרביטים." (שם, שם)

הארי מקבל לאורך הסדרה עזרה ממקורות בלתי צפויים, וההצצה הזאת אל שיחתם של גריפהוק, תוך שימת דגש מחודשת אל התנהגותו של הארי, מאפשרת לנו להבין איך זה קורה.