לא התכוונתי למה שכתבת, התכוונתי שבת שנמצאת על דרך הישר ורק צריכה לבנות את הקומה שלה, יקח לה הרבה פחות זמן לבנות אותה מאשר לבן, מה לעשות.
נכון, לפעמים זה מתפספס, אבל בכללי בנות יותר מתחברות ומזדהות לדברים משום שיש להן יותר רגש, ובאופן אוטומטי הדברים נכנסים יותר עמוק ומתיישבים יותר מהר על הלב, רק צריך להכווין את הכוח הזה למקום הנכון...
נכון, משום שלבנים צריך יותר זמן ויותר השקעה בלימוד, ולכן הם מצווים על יותר מצוות, מה גם שעיקר מצוות תלמוד תורה עליהם, אוטומטית הם יותר ילמדו ותהיה יותר אווירה ללימוד, אך כשאין איזה יעד גדול לשאוף אליו אז לפעמים דווקא אין כוח, והמטרה מתפספסת. חבל, הדרך הרבה יותר קצרה וכרוכה בהרבה פחות מאמץ, למה לא לעבור אותה...?
תאמיני לי, שיעור מוסר לדוגמא, לוקח הרבה יותר זמן לשכנע בנים לזוז ממקומם מאשר לשכנע בנות..
אמנם, הרבה פעמים, קשה לשכנע בנות להיכנס לשיעורי מוסר, משום שהן חושבות ש: "מי אני שאשתנה? אני מושלמת איך שאני... וכו'..."(לא באתי להעליב אף אחת, דיברתי על סוג מסויים של בנות, פה בפורומים לא נראה לי שיש כאלו...), אך כשכן נכנסות, ולא בעל כרחן אלא כי הן באמת רוצות, הדרך לשינוי הרבה יותר קצרה, לפי דעתי...
אכן, צודקת לגמרי..
צריך לחשוב לטווח הארוך, וגם אם לא רואים את הפירות באותו רגע ולוקח זמן...
ובעז"ה שהקב"ה יתן לנו את הכוחות להמשך הדרך, ואכן מדי פעם הוא מעלה אותנו רגע קדימה ואנחנו באורות, התפקיד שלנו הוא לשמר את האורות הללו ולהגיע למדרגה הזאת ע"י תהליך ארוך...
אבל ככה זה נראה)