יש אינספור הבדלים בין גופי הכשרות השונים.

זכותך לומר שאת סומכת על כולם ולא מבדילה, תאכלי מה בא לך, אבל מטופש זה לא.

אין אחד מהם דומה לחבירו.

אלא אם הכוונה שלך שכל מי שלא אכפת לה בכלל מכל הלכות שבת/כשרות וכו' היא בסדר מבחינתך.

ולגבי הבגדים, הכוונה לאו דווקא חצאית ואורך של שרוולים וכו'

אלא העיקר שחשוב לה עם משהו שמכסה את הגוף כראוי ולא מחשופים ובגדים פרובוקטיביים וכגון אלו

שמתי לב שההגדרות והיחס של אנשים שונים לאותם המעשים או המצבים הדתיים מאוד מאוד שונים אחד מהשני.

שמנקודת מבט שלה היא לא תהיה מוכנה להתפשר על הדברים האלה ותרצה לשמור כמה שיותר, גם אם לכל כל אחד היעד לא זהה ליעד של השני, עצם זה שהיא מחפשת תמיד להתקדם בזה..

אולי אני טועה @מבקש אמונה

זה נכון במידה מסוימת לצד הרוחני (אם כי זה עדיין נתון למנעד פרשנות נרחב), מבחינת המחויבות האישית.

אבל במישור המעשי אין לזה הרבה משמעות. לא לזה כיוונת את השאלה?

זה לא מעשית?

כן. אבל אם כותבים לי 'שמירת שבת', זה מספיק לי, אין צורך לפרט בדיוק במה זה מתבטא. למרות שאני בטוחה שיש פרטים שיכולים להשתנות מבן אדם לבן אדם.

אבל לצורך העניין, דברים כמו "שיהיה לה/ לו אהבת השם" או משהו כזה, אני לא יודעת מה זה אומר במעשים. איך אני יכולה לראות את זה על הבחור... קשה למדוד את זה

ואיך זה בא לידי ביטוי לדעתך יראת שמיים?

חשיבה על היחס שלה לדת.

התפזרתי קצת..

אוקי אני אסביר,

אני עכשיו בבירורים עם עצמי איפה הקו האדום שלי. על מה אין סיכוי להתפשר  ועל מה עוד אפשר לדבר.

אני פשוט רוצה שיאירו את העיניים שלי, אולי יש דברים שהם לא במודעות שלי וכן חשובים לי אבל אני לא נותנת עליהם תשומת לב.. 

באמת התכוונתי יותר מבחינה מעשית..

לימוד תורה, התעסקות בתורה. אם זה עוזר לך

קשר נפשי וחי עם ה', שיהיה נוכח בחיים שלו.

והקפדה ודיקדוק בהלכה(באופן כללי שאוכל לסמוך עליו שזה נוגע לו ושינחה את הקו ההלכתי בבית.

ואני לא מתכוונת לחומרות והידורים או מנהגי חסידות, הלכה בסיסית.)
 

וזה לא ביטוי או גוזמאה אלא אמיתי

מספיק לעבוד בבית ספר או לתרום לו בשביל לצאת ידי חובת המצווה (דבר מומלץ למשפחות רק עם בנות או רק בנים)

ואני לבד לחלוטין ולא כל כך נורא לי, ועוד מעט יחזרו השבתות ביצה בעזרת השם

באמירה כללית- לא מתפשרים על שו"ע. אני מוכל לקבל ולהבין שיש חוסר ידיעה או קושי בנקודות מסוימות אבל לא יותר מזה. כ"ז כאידאל.

בבחורה מצידי - קיום מצוות תמיד אפשר "לסדר", ל"ת זה קצת יותר מסובך. ביסוד הכל - לא מתפשר על מידות טובות שלענ"ד חייבות לבוא עם ביטוי מעשי של צניעות במעשים (כגון לבוש וסדר התנהלות והתנהגות).
 

תשובותיכם נקלטו במערכת

שבת- שלא ייסע במכונית, וכל השאר-ולא יחלל שבת בזדון.
נידה חשוב מאוד.
ברית מילה(לילדים שלנו), כשרות בד"צ, מאמין באלוקים ובתורה שבכתב ובעל פה, שיש לו אמונת חכמים.
ופסח חשוב לי שישמור ולא יאכל חמץ, וגם יום כיפור שישמור לגמרי.
זה הקווים האדומים .

כל השאר בונוס
 

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים