"את יודעת שקסמים אסורים לפי התורה"

...

"אם זאת הייתה אחיזת עיניים זה רק מדרבנן "

על אופנוע

(עם סירה)

מביא זר ענקי בתחילת הפגישה (בהצלחה להסתובב איתו)

"הבאתי עוגיות"

"I accept only essential cookies"

הוא מושך את הכיסא בשביל לעזור לה להתיישב

אבל לא רק לה

לכל המסעדה

יעצו לו להביא מים לפגישה

מביא 3 ג'רקנים

מי יסחוב את כל זה

"ממש אהבתי את הגרביים שלך, איפה קנית אותן?"

מזמין אותה למוזיאון

בסוף זאת @הרמוניה 

וכשהגיעו לאבני שיש טהור הוא אמר מים מים

לפגישה

אז הוא אמר לה שהוא עדיף ממנה, דכתיב "ששון ושמחה ישיגו" ונסו יגון ואנחה" הרי שמקדימים ששון לפני שמחה.

אם היא באמת קטנה**

לכן לדייט שני הוא הוציא מהתיק במבה בשקית ענקית, וכשהיא תמהה שהרי דיברו על זה בדייט הקודם, אז הוא הוציא בחיוך מהתיק גם שני שיפודים...

לא מיותר לציין שהוא התחתן בסוף עם מישהי אחרת 😊

חבל.

שימושא רבא

בחול המועד

מממ תלוי.. תלוי איזה טעות.

אבל ברגע שהגעתי למסקנה שמישהו לא בשבילי אז כל העניין שהיה לפני נעלם. 

רק תדאגי שהקו מציאותי

נגלה רק לך, בסוד, בשקט בשקט - גם את טועה לפעמים. אני יודע את זה, לא כי אני מכיר אותך, אלא כי בני אדם טועים.

לא רוצה להיות פסיכולוג בגרוש, אבל יתכן שעבודה על הנקודה הזאת, או על תכונת הפרפקציוניזים בכלל, שהנקודה הזאת מעידה עליה - תעזור לך להתחתן...

אבל בעצם, אני חתול (גם זה רק באופן זמני), אז אני יכול להגיב.

אלא שלא בא לי.

על מה הספר?

מעבר לכך - אני מאוד משתדל לא להאשים רווקים ברווקות שלהם. אני לגמרי מקבל ומכיר כמה וכמה שבסדר גמור ובאמת לא מצאו את המתאים להם. אבל במקרה הזה - היא בעצם אומרת שהיא מחפשת מלאך ולא בן אדם. זכותה המלאה, אבל זה בהחלט מסביר למה היא עדיין רווקה.

לא.

הרי זה חלק מהדימיון בינינו שנקרא להיות בעל איכויות אנושיות.

טעויות, פספוסים, משברים, אכזבה, פערים, שיברון, התמודדות, קושי, ריחוק וכדו' - אין מציאות בעולם שאפשר להימנע מהן ולמנוע אותן לחלוטין במאת האחוזים כל הזמן, בכל התרחשות ומקום.

הן חלק מהחיים וחלק ממהלך של גדילה ובנייה של קשר.

כתבתי עוד, ולא מתאים לי לשלוח בפומבי.

אם תרצי, אשלח באישי.

כי זה לא אותו דבר

אני לא חושבת שבחורה צריכה להכיל טעויות שהיא בשלב הדייטים/ הבחירה .

זה יכול להתיש אותה לשווא והיא צריכה לדעת איפה לשים את הלב שלה ביחד עם השכל

זה לא אותו דבר שהקשר כבר רציני ויש אירוסין/ חתונה ..

שם כבר בחרת בו עם הפגמים וכולי

כי באמצע הדייט נתקעה לו פטרוזיליה בין השיניים והוא לא שם לב וזה ממש הציק לה.

(כיום היא נשואה באושר ועושר.)

בקיצור ילדים, תפסלו על מה שבא לכם רק לא להתלונן.

אני חושב אגב שגברים, בניגוד לחתולים זמניים, מתנגדים להלך החשיבה הזה כי אין להם ציפיה שבחורה תהיה אבירה על סוס לבן לכן מוזר להם אם הדרישה הזאת מופנית בחזרה אליהם (סטנדרטים כפולים). אלא שהפונקציה שבחורה ממלאת היא קצת שונה. הארכיטיפ הוא תמיד אביר ונסיכה, כאשר אביר זכאי מצד מעשיו תוקפו וגבורתו, ונסיכה זכאית מצד הסגולה המלכותית שבה או משהו כזה וההילה הנפלאה שהיא מקרינה כנסיכה (ככל שאינה פועלת במובהק ההיפך). נראה לי.

ככל שבנות בררניות יותר זה רק אומר שאם בחרו בכם סימן שאתם באמת אביר על סוס לבן.

שציפיות יש רק לכריות.

אמנם, חושבני שהדמיון אינו רק הוליוודי אלא זה ארכיטיפ קיים ומובנה למדי שנוגע במקום מסוים בנפש אחרת התרבות הזאת לא הייתה מעניינת כי היא לא הייתה משקפת כלום.

בנות אוהבות אבירים ובנים אוהבים נסיכות. הדברים ידועים. אידיאלים בלתי־אפשריים זה קצה פתולוגי של התופעה.

דגש חזק על נראות.

אבירות זאת תכונה בנפש

וגם נסיכוּת

לא יודע אני מאוד בקטע של סלבודקה לכן הדברים האלה מדברים אליי

אני רוצה לבחור בבעל שלי

לא לקחת אותו כמובן מאליו .. כאופציה או מתוך פחד .. או כי זה הכי נורמלי מתוך הבחירות

אלא להסתכל עליו ולהגיד יאו איזה כיף לנו.. יש פה משהו מעבר ..

זה מציק לך?

איפה זה פוגש אותך 

יכולה להבין אותך תודה..

רוצה לשמוע נשים

א. היא ביקשה במפורש רק תגובות של נשים, אז למה דווקא?

ב. למה החלטת שיש לה דימויים הוליוודים? זה ממש מזלזל.

לגבי א' כבר עניתי:

זה פורום פתוח, מי שלא רוצה לא חייב לקרוא - לקראת נישואין וזוגיות

אם בזכותי קורא/ת סמוי אחד, ישחרר את הציפיות המלאכיות ובזכות זה יתחתן - זה שווה.

הראשונה שלהן (:

גם להגיד לא זה דורש אומץ..

מסכנה אחותך אם היא הגיעה למצב שזה מה שהפריע לה במקום להגיד לו

זה כמו נזיר בודהיסטי שמרעיב את עצמו למוות כדי להפוך למומיה. פנטיוּת וסגפנות קיצונית האפפות במעין הילה של קדושה מטופשת.

חוסר שיפוטיות מינימלית ומקום לטעויות אמורים להיות גם בשלב הדייטים.

אני לא יודעת באיזו טעות מדובר, אבל בעלי עשה טעויות במהלך הדייטים, גם אני.

זה דווקא נותן מקום לשיח ולסיטואציה שהיא לא חלקה ושלא "הכל מושלם ומשוחק נכון"

משהו יותר מציאותי.

אם לא הייתי נותנת צ'אנס למרות הטעויות,  לא הייתי נשואה.

הרף שיש כיום בדייטים לא מציאותי.

אני לא מכירה אותך אישית אבל כן מכירה את הבעיה הנפוצה הזאת (שהיא גם אצלי)

זאת בעיה דורית, הפמיניזם, (המבורך ברובו) שינה לגמרי את האיזון הגברי נשי.

גם הנשים וגם הגברים מזמן כבר לא בעמדה הטבעית שלהם, של נותן ומקבל.

אנחנו מבקשות מצד אחד להיות נשים עצמאיות, בזכות עצמנו, לא להזדקק בכלל, כמעט להוציא את הגבר מהמשוואה מלבד תורם זרע, ואז לצפות ממנו להיות הגבר של פעם כשאנחנו מזמן לא הנשים של פעם.

משימה בלתי אפשרית.

אפילו הדרישה שלך בחיזור, בהזדקקות לגבר, בנתינה מצידו ובלהיות מקבלת, היא לא ממקום רך של אישה מקבלת היא יותר ממקום שולט וזכרי - "אני אקבע בדיוק באיזה אופן תחזר אחרי ובאיזה אופן תבטא את הדאגה שלך, ממש עד לפרטים הקטנים של סוג הודעות אחרי דייט".

זה צד מאוד זכרי.

בגדול גברים באופן ביולוגי וטבעי מגוננים, מחפשים לחזר, זה עושה להם טוב לא פחות מכמה שזה עושה לנו.

הדור שיבש את זה, לא קל להיות גבר היום, גם לא אישה.

את לא צריכה לתקן דור, אבל כן אפשר לבוא יותר בחמלה ולהבין שבדור שהכל יצא בו מאיזון,  אתם בונים בית שבתוכו תמצאו את האיזון המתאים לכם בין גבר ואישה.

הגבר שתפגשי לא צריך להיות מושלם בפגישות, הוא רק צריך להיות פרטנר טוב כדי לעבוד איתו.

בסוף הנתינה והקבלה, הזכרי והנקבי שאת מדברת עליהם, הם חבל אחד, כשצד אחד מושך, השני משחרר, כשאת שולטת ודורשת חיזור, הצד שני כנראה יעשה את זה פחות, או יזייף עד שימאס לו.

כמו שכולם יודעים זו ממש לא המציאות, ואני בספק גדול אם אי פעם הייתה מציאות כזאת.

בואו נלך התפקידים הכי מסורתיים: אמא היא טיפוס בהחלט נותן ומעניק, עם אחריות, יוזמה והובלה. הגבר המצ'ואיסט הטיפוסי שלא יודע איפה הגרביים שלו ואיך להפעיל מכונה, נראה לי כמו טיפוס תלותי ולא יציב.

יש בהחלט הבדלים בין נשים לגברים, אבל ההבדלים האלו הם תיאור של המציאות וממש לא הכתבה שלה מגבוה. אם המציאות מולינו משתנה, בהחלט יש מקום לחשוב מחדש איך תופסים גבריות ונשיות. ובתוך כל אחד מהמושגים האלו יש טווח רחב מאוד של פעולה, לא כל אישה מתנהגת אותו דבר ולא כל גבר מתנהג אותו דבר.

גבריות ונשיות בתור מושגים רחבים לא מצומצמים ל"הוא עושה/ מחליט הכל, והיא לא עושה/ מחליטה כלום". אפשר לדבר על נטייה להתעניין בבני אדם (נשים), לעומת התיענינות בחפצים (גברים), על נטייה תחרותית והישגית, נטייה לטפח נראות, ועוד המון הבדלים שונים שמדברים על מגמות פסיכולוגיות אמיתיות מתוך מחקרים, ולא סטריוטיפ שבונים בראש וכועסים על כל מי שמעז לא לציית לו.  

גבר שמתעניין בתחום יותר "נשי" נגיד, הוא מעניין בבני אדם ורוצה להיות פסיכולוג, לא עשה שום דבר רע. ואם הוא מסתובב בעולם והוא בחור יותר אמפטי ורגיש והוא יביא את הרגישות הזאת לזוגיות, ואפילו נגד יצא עם בחורה מחוספסת יותר (למרות ששינהם יכולים להיות רגישים ולשחנ"ש להם לתוך הלילה) מה הבעיה? כל עוד הבחורה נותנת לו מקום ומכבדת אותו, והוא מכבד אותה, כל מודל זוגיות שאין בו אלימות פיזית או מילולית וטוב לשניהם (ותואם את ההלכה) לדעתי הוא בסדר גמור.

לגבי הביולוגיה. הביולוגיה שלנו אומרת לנו לאכול כמה שיותר סוכר, היא אומרת לגברים להפיץ את הגנים שלהם עם כמה יותר בנות, היא מעודדת יצר אלימות ( פיזית לגברים, ומילולית לנשים, באופן כללי) ותפיסת שלטון הביולוגיה אחראית למחלות אוטואימוניות ואלרגיות שהורגות אנשים, ולעוד המון תחלואות אחרות. אין שום דבר טוב בצורה מהותית לכתחילה בביולוגיה. זה נתון שקיים בנו, ואנחנו צריכים לעבוד עליו ולשכלל אותו. אפשר להביא הרבה מקורות תורניים שמחזקים את התפיסה הזו.

(כמה מדרשים לי עכשיו לראש, בלי הפניות מדויקות: האדם נצטווה לעבד את הטבע "לעובדה ולשמרה", קרנו פניו של משה רק בלוחות השניים דווקא בגלל שהם נעשו בידי אדם ולא בידי שמים, רבי עקיבא טען מול רומאי שמעשה אדם עדיפים על פני מעשה שמים ומצוות ברית מילה מראה שהאדם לא נולד שלם בטבעו וצריך תיקון, כמו חיטים לעומת לחם)

שוב, ברור שיש דפוסים דפוסים של התנהגות גברים ונשית ממוצעת, אבל אני חושבת שזה מזיק מאוד לחייב אנשים להתנהג בצורה סטריוטיפית, ולא לתת להיות עצמם. עוד יותר חשוב לדעתי בזוגיות להתייחס להדדיות והסתכלות בגובה העיניים. לא יקרה שום דבר לזוגיות אם מידי פעם האישה תיזום (חשוב להתייחס למה בדיוק ליזום. שימוש במונחים כללים ולא מדוייקים לא מאפשר הבנה של הכוונה של הדובר. כמו המושג "טעות". יש הבדל בין ליזום מה אוכלים לארוחת ערב, ליזום יציאה זוגית או ליזום אינטימיות אחרי הנישואים). היא לא הפסיקה באותו הרגע להיות אישה. גם גבר שהוא לא שיא האבירות והמצ'ואיסטיות לא מפסיק להיות גבר. לחשוב בצורה הזו מעודד זהויות טרנסיות. ילד שרק נגע בבובת ברבי חייב להפוך פתאום לילדה. 

תרגעו, גבריות ונשיות הם לא מושגים כאלו שבריריים, ואין שום סיבה לאכוף אותם בנוקשות כזו.

אבל הדוגמה הזאת לא עומדת במבחן המציאות.

למרות כל הפמיניזם והעצמאות, רוב הנשים עדיין יחפשו את הגבר המגונן, ורוב הגברים כבים כשהם לא בעמדת נתינה.

זה גם לא רק אבולוציוני, זה פיזיולוגי, נפשי, קבלי אם את מאמינה.

נבראנו יפות כדי שהגבר יחזר אחרינו.

הגוף שלנו בנוי פיזיולוגית ככלי שמקבל,  והגוף של הגבר הוא ככלי שנותן.

יש חזרתיות בעניין הזה בכל רבדי החיים מגוף ועד נפש.

את יכולה להיכנס ראש בטבע שלך.

או שתמצאי איזון שמתאים או שתתרחקי מאוד מהנפש שלך.

וברור שאישה נותנת גם.

חום, אהבה הערכה, פרנסה כל מה שהיא תרצה.

אבל איזון בריא לדעתי צריך להיות שהגבר עדיין נותן קצת יותר.

(תשאלי את בעלך, משמח אותם לרוב לתת יותר מאשר לקבל לעומת האישה שלא תמיד)

אני גם לא מסכימה עם הפותחת, היא הציבה רף נתינה קצת כמו תסריט שאסור לסטות ממנו שמגיע לה רק מעצם קיומה (לא קשור כמה טובה היא. זאת לא גישה נכונה)

אבל היא לא מוכנה ל*קבל* נתינה.

היא *דורשת* נתינה.

זה מסרסר את הגבר.

היה לפני כמה שבועות דיון בפורום הריון על אישה שרבה עם בעלה על מתנה שהיא ביקשה מפורשות לחג והוא לא קנה.

התגובה הראשונה שעלתה לי זה "ראבק, תקנה לה, מה יש לך"

אבל יש לי ניסיון בנושא, וכשדורשים נתינה, ששולטים עליה, כשפוסלים כשרבים ושמים קו אדום כשהיא לא ניתנת, הגבר לא רוצה להעניק, זאת כבר לא נתינה, זאת סחיטה.

זה הכי רחוק מגבריות שיש, ודי ברור למה הוא לא קנה.

וגם די ברור למה בגישה כזאת, גם אם היא לא אומרת להם מפורשות, היא רק מרחיקה את מה שהיא מחפשת.

מול אנרגיה מרוקנת. 

אם היא חושבת אחר ממך

אז אני לעומתך לא חושבת שגבר נותן יותר ואני גם חושבת שהוא לא צריך .

הכל עניין של להתחבר אני למהות שלי הוא למהות שלו

אני גם חושבת שזה ממש תלוי באיזה באיזה תדר היא .. יש בנות שקשה מאוד לתת להן עד בלתי נסבל

כי הן באנרגיה זכרית וגם אין הערכה אין חוויה ...

את מדברת על סיטואציה של אישה זרה עם בעלה שהוא לא קנה לה מתנה..

במקום לפנות לעצמה ולחשוב אולי שווה לעבוד על עצמך לפני שאת דורשת מבעלך

אני לא לוקחת מאליו שוב מתנה ואולי זה הסיבה שאני מקבלת כל-כך הרבה מהסביבה  ..

יש טעויות שלא נסלחות בעייני, שאלת אותי מה הטעות שאני מדברת עליה?

א. גבר לא יציב משחק שחור לבן יום רוצה/ יום לא רוצה מספיק

ב. גבר לא בשל לזוגיות קל וחומר לנישואין

ג. גבר שמזלזל בזמן שלך ולא יודע לתקשר מה הוא רוצה .- תירוצים

זה לא אומר שאני לא נותנת צאנסים ולא בלב פתוח יחד עם סטנדרטים .

בתור אישה את לא אמורה להכיל כל התייחסות מזלזלת .. ואם את חדשה בזה אז בעיה .. כן מאמי את יכולה להיות חדשה הזה גם שאת נשואה .. בואי לא חסר נשים שנשמעות כמו גברים .. מתנהגות וגם נראות ככה.. ואז מתבאסות שמשהו משובש במה שיצרו

ואם כבר נכנסו לזה אישה גם חייבת להיות בתדר אישה למי שזה לא מתעכל לה זה כי זה מחייב .. וזה קשה

אז יש אובייס לשחרר ולא ללחוץ

להאמין בו , להעריך , להיות כנה , להיות עם ים קסם חיוך , צחוק , וכו'..

ולא להפוך אותו לכל החיים שלך 

את אומרת עלי שאני מסרסת גברים למרות שאת לא מכירה אותי

אז אין לי אפילו צורך להסביר את עצמי זה פשוט מיותר 

תדר, מהות - בסוף זה הכל תקשורת פשוטה.

אף אחד לא יקלוט אותך ולפי זה יפעל זה קורה רק בסרטים.

העניין פה בכלל לא הפסילה.

זכותך לפסול כל אחד שאת חושבת שמשחק בך, שילדותי, שלא רציני.

זה בכלל לא העניין.

אני גם פסלתי מסיבות כאלה.

הבעיה פה שאת נותנת לטעות אחת להגדיר לך האם הוא ילדותי, לא רציני או משחק בך.

אם התנהגות כללית לא מתאימה לך, אחלה.

כתבת שזו טעות אחת, יכול להיות אחלה בנאדם שלא ביטא את הרגש שלו בדיוק כמו שציפית, או לא יזם כמו שחלמת, (גם איזה רגשות את מצפה שהוא יבטא בדייטים ראשונים? הכרתם אתמול)

ולא רק זה, זאת חתיכת הזדמנות לדעתי לראות איך אתם מתמודדים עם חוסר הסכמה ועם טעויות.

יצאתי עם לא מעט, ובעלי הוא זה שטעה איתי הכי הרבה, דווקא בגלל שפתחנו את זה, זאת הסיבה שהתחתנו והתקרבנו בסוף.

ובמבחן המציאות צדקתי, החיים לקחו את שנינו לקצוות שונים ועדיין נשארנו יחד, כי ידענו להכיל טעויות ולפתוח אותם כבר בשלב הדייטים.

גם הגבר שתתחתני איתו יעשה טעויות, ידבר בציניות לפעמים,  ירד על עדה, ישכח אולי את יום הנישואים, כולנו עושים טעויות כאלה גם אחרי 50 שנות זוגיות.

את חושבת שדייטים זה לא זמן להכיל שום טעות, ובזוגיות את תצליחי להכיל.

לדעתי זאת טעות.

להפך,

אנחנו לרוב הרבה יותר נחמדים ופחות שופטים אנשים חדשים, וכשזה הבעל הציפיות רק עולות.

את רק דוחה את ההתמודדות.

יש הבדל מהותי בין בחור שעושה טעות בדייטים ראשונים לבין קשר רציני, ועוד יותר נישואין.

בדייטים ראשונים את עדיין בודקת התאמה בסיסית אווירה תקשורת, בגרות ותחושת ביטחון. את לא מחויבת להישאר כדי "ללמוד להכיל טעויות"  של אדם שכרגע רק הכרת. זה שלב סינון לא שלב תיקון.

בקשר רציני זה כבר משהו אחר את עשית את הבחירה, שם יש היכרות עמוקה, השקעה, אהבה, הקשר שלם ולא רגע בודד. שם ברור שלכל אדם יש פגמים וזה היופי , וצריך לדעת להכיל, לדבר ולעבוד על דברים.

בנישואין בכלל, את בוחרת אדם שלם עם היתרונות והחסרונות שלו, לא דייט אקראי שאת עוד לא יודעת אם מתאים לך.

אני לא דוחה התמודדות  אני פשוט שומרת את האנרגיה שלי למקומות שיש בהם פוטנציאל אמיתי...

בעיניי נשיות ובגרות זה לא להכיל כל דבר מכולם אלא לדעת ממי נכון לקבל, איפה נכון להשקיע אנרגיה ועל מה באמת שווה לעבוד..

שיש ברית שכורתים כשמתחתנים ולא מפרים אותה בקלות.

אגב, לא בטוח שמכילים, לפעמים פשוט ממשיכים לחיות ככה בלי להכיל, והולכים על ביצים כדי לא לטעות, זה די נפוץ.
 

אבל כמו שכתבת, בודקים אווירה.

טעות אחת היא לא אווירה.
 

חוץ מזה שכמעט כל טעות נתונה לפרשנות.

והדוגמאות שהבאת הן הסקת מסקנות ולא אמת מוחלטת.

את רוצה גבר מחזר?

בשבילך חיזור זה הודעה בסוף הדייט, בשבילי ובשביל אחרות, ממש לא.

אולי הוא חיזר בהרבה דרכים אחרות שבשבילך הן לא חיזור, למשל לפתוח דלת, לבחור מקום שיהיה לך נוח, אולי אפילו לא שמת לב מרוב שזה לא משמעותי בשבילך.
 

הרעיון שאני אומרת הוא כמוך, כתבת אווירה, אבל את דווקא נתפסת לפרטים ולא לאווירה.

אני מתכוונת לבדוק וייב כללי, לא פרטים.

אם יש לו לב טוב, והוא רוצב לעשות לך טוב, בעיניי זה מספיק.

את הפרטים משנים בעזרת תקשורת.

אם תיקשרת משהו שחשוב לך והוא התנצל וישם את זה לפעמים הבאות - זכית בלוטו.

הרבה הרבה יותר מגבר ש'הבין בעצמו' את הכללים שאת החלטת לחיזור.

כי גבר כזה אולי יצליח לעבור מתחת לרדאר הדייטים שלך, אבל במוקדם או מאוחר הוא יפשל, ואני לא חושבת שיהיה לך קל להכיל כמו שאת חושבת.

בכל מקרה בהצלחה.

פתחת דיון, קיבלת תגובות פה אחד, חצי פסלת בגלל המין, את

החצי השני מסיבות אחרות.

אם את באמת רוצה עצה ומרגישה שכל הדייטים שלך נגמרים בצורה דומה, כתבו לך כולם דברים יפים.

איזה דוגמאות הבאתי שהן הסקת מסקנות אני לא הבנתי

לא פוסלת גברים על הודעה או לא

לא ברור לי איך הגעת לזה

אבל תודה..

לב טוב זה ואו ורצון לעשות טוב זה מדהים בעז"ה

ואין לי שום בעיה איתם, אבל שוב, מבחינתי הם תיאור של המציאות ולא הכתבה שלה.

הדוגמה של יחסים אינטמיים היא הדוגמה היחידה שמביאים בשביל להוכיח את רעיון ה"משפיע מקבלת", כי ליטרלי אין שום דוגמה אחרת. תני דוגמה אובייקטיבית נוספת, ולא איך "נכון" לנהל זוגיות. שוב, יצר הנתינה והכיבוש הביולוגי של גברים בקלות יכול להיות מכוון להתרבות עם כמה שיותר נשים, ולהתיחס אליהן כפרס. נועדו לעדן את הטבע שלנו ולשלוט בו.  

ולגבי מושגים קבליים, בספירות מידת הדין היא בצד הנשי ומידת החסד היא המידה הגברית. תחשבי אברהם ושרה.  אפשר לומר שחסד הוא דבר משפיע ודין הוא מקבל, אבל אצל יצחק ורבקה הוא דין והיא חסד, זה לא כזה שחור לבן שכל הגברים ככה וכל הנשים ככה. יש עוד מידות וספירות שלא מתאימות לתבנית הזו ואני ממש לא מבינה בזה. אבל בעלי שלמד קצת בהחלט משועשע מכיוונים שאנשים לוקחים את הקבלה לכיוון הזה וכשלומדים רואים שזה לא מסתדר.

ואני לא מתרחקת מהנפש שלי, תודה רבה. אף אישה שהיא לא סטריוטיפ לא מתרחק משום דבר. אני לא חושבת שיש דבר כזה מהות אישה, או איזו אידאה קוסמית מרחפת של אישה שכולן מחויבות לנהוג לפיה. יש לי תכונות מסויימות שהן מאוד נשיות, ותכונות שהן פחות כאלו. זה לא הופך אותי לפחות אישה או מרוחקת או כל מונח מעורפל אחר. כמובן שיש לי לכולם עבודת המידות לעשות. לכבד אנשים מסביבך ולתת להם מקום ולא לדרוש דברים בכוח נכלל בעבודת מידות, אבל אני לא חושבת שזה עניין שגברים פטורים ממנו ומהותי לנשים.

גבר שמרגיש שהוא רק נותן והבחורה היא עציץ מקבל שלא זז מילימטר, בהרבה מקרים לא יהיה מסופק מזה. (תלוי בגבר כמובן, שוב, אין להם מוח כוורת משותף)

אם אנחנו בפורום לנ"ו אתן דוגמה מתקופת הדייטים. בעלי אמר לי אחרי החתונה שהוא מאוד מעריך שהבאתי עוגיות בדייט שלישי או רביעי (אני לא זוכרת בדיוק). הוא סיפר, שהוא גם הכיר את זה מכמה חברים שלו, שזה קשה לבחור שהבחורה רק לוקחת ולוקחת בקשר ולא מראה שום התעניינות או יוזמה מיצדה, זה לא העניין הכספי אלא התחושה.

אז גם גברים נהנים לקבל, הם לא איזה כספומט אין סופי, ואני מסכימה שלהיות יותר מידי דורשת יגרום לכל גבר להיסגר, אבל לפני שהוא גבר ואת אישה, ושמש, ולבנה וכולי, זה פשוט כי אף בן אדם לא אוהב שסוחטים אותו.

אחותי הבאתי לזרים עוגיות .. דייט ראשון טרום דייט אפילו..

למה לא להביא אם את יכולה לשמח? מי אמר לך לא להביא?

למה את צריכה לצאת מהאנרגיה של באלי משהו .. אז אני עושה

זה אחלה תדר 

יש בנות שמכינות כדי לצאת פייק מי..

תכיני מתוך מקום של וואלה באלי שיהיה לי טעים שיהיה לו טעים שיהיה לנו כיף

ולא

ואי באלי להכין שהוא יחשוב שאני חמודה

תהיו אתן אין לזה מחיר זה הכי מדהים 

אני עשיתי בלי שום אנרגיה תדר, או מהות, ועדיין התחתנתי.

ממש לא צריך את כל הדברים האלו כדי לנהל זוגיות טובה. אלו היו עוגיות קנויות שקניתי במכולת בדרך לדייט. 

אני אפתיע אותך שבעלי הוא אופה העוגיות והקינוחים בבית, הרבה יותר טוב ממני. (אוי לא, הפכתי לגבר, אני חייבת לרוץ למניין עכשיו!)

כל עוד שני הצדדים מכבדים זה את זה ומבינים שמולם עומד בן אדם שצריך להתחשב בו זה מה שחשוב. לא מהות/ תדר/ שדר/ נפש פנימית/ אנא ערף.

כל הכבוד ? 
 

זה כל העניין שתעשי מה שמרגיש לך

זה שהתחתנת זה רק עובדה 

את התחתנת ואת היית רווקה לפני זה סטטוס שום דבר מעבר

אין לי שמץ מה קורה לך בזוגיות וזה שלך חח

כמו שאני רווקה באופן זמני וזה שלי

לסמן את זה כהצלחה עבור אחרים..

פחות 
 הצלחה אישית שלך שגם בה יש לך ים עבודה 

ולא רק מבחינה פיסית-ביולוגית.

לא אוהבת את המונח אבולוציה.  שום דבר לא השתנה

כך לפי הבנתי מאז חטא האדם הראשון; "אלייך תשוקתך

והוא ימשול בך" - לא חושבת שהכוונה ב"ימשול בך"

לעמוד עם שוט מול האשה הכורעת בצייתנות...

חס וחלילה.

אבל כן - האיש דורש יותר כבוד, האשה - אהבה.

שום תנועה לשחרור האשה שרוצה להעמיד

את האיש והאשה על אותו קו, מכל הבחינות -

לא תשנה זאת.

אם אני לא טועה - הרב הירש זצ"ל

אומר שלפני החטא, היתה הרמוניה

גמורה בין אדם לחוה;.הקללה הגיעה

בעקבות החטא.

אולי גם לפני כן היה בכל זאת

שוני, אחרי הכל, האשה נבראה

מעצם האיש - חלק ממנו ,

שונה וכפוף לו.

זה במהות. ולא משנה כמה

האיש יהיה עדין והיא - מחוספסת

ו"גסה".

זה חלק מהותי מהותי קיים.

ויש כאלה ששהקללה מורגשת אצלם

יותר, וכאלה - שפחות.

וכמובן, בגוונים שונים, במינונים שונים....

המחיר אחרי הנישואים גדול יותר. לכן בהחלט יש הרבה יותר מקום לעבודה, להכלה ולניסיון לגשר על הפערים.

גם לרווקות מאוחרת יש מחירים. אבל כמובן שלא לכל רווק יש לו את אותם מחירים.

חשוב לשים לב לזה, ואולי בזמנים מסוימים, כן צריך לסגל יותר הכלה וניסיון לגשר על הפערים.

בהצלחה גדולה!

לדעתי לפחות

תלןי באיזה טעויות מדובר, התיאור פה די אמורפי, אבל לדעתי ההחלטה לא להכיל כלום היא נוקשה ולא מקדמת (שוב, תלוי במה מדובר ובטח בדייט שניים ראשונים שאז יש מבוכה ורק מתחילים להכיר)

אני דווקא מסכימה עם התגובה של @הסטורי. 

למה מעניין אותך מה נשים אחרות חוות או חוו בהקשר הזה?

וכיף לשמוע עוד דעות של נשים שחוות פחות או יותר חוויות דומות ..

ויותר קל לענות. אז דברים כאלה לא היו בעלי משקל כזה עבורי. אם משהו בהתנהלות לא התאים לי אבל הבנאדם עשה עליי רושם חיובי ומתאים, אז פתחנו את זה והבהרנו.

בנוסף, לגבי זה שמי שרוצה עושה - זה נחמד שבן הזוג עף עלייך מהתחלה, יוזם, מחזר וכו'. מבינה שיש בנות שעבורן זה מרגיש קריטי. אישית לא ראיתי את זה כהכרחי. בעיניי אפשר ליצור קשרים טובים בכל מיני צורות, ומה שחשוב הוא הקשר שנבנה, פחות הדרך שבה זה קרה והקצב של כל אחד בהתחלה. 

לתהייתו של צדיק יסוד עולם על זוגיות; כדאי מאוד לקרוא. מאוד מאלף ובוגר.

רוב הנשים שאני מכירה שיזמו יותר מהגבר או הובילו אותו או התחילו

המערכת יחסים שלהן לא מתאימה לי(:

זה גבר שבוודאות לא מתאים לי .

גם הטרנד הזה של נשים שמציעות לגברים נישואין ..

עושה לי קצת בחילה..

אני ספציפית לא הייתי רוצה לחיות ככה

ואין יותר מעייף מליזום והוא בצד זורם בקטנה

אין מתסכל מזה ואני לא אעשה את זה לעצמי בחיים

יש בנות שלא אכפת להן שהן יובילו את הקשר יתחילו את השיחות יציעו פגישות

לי זה פחות נכון

עכשיו תביני יש גברים ולא חסר שהם לא הכי בתדר משפיע- זכרי נקרא לזה

היום זה כבר לא מובן מאליו בכלל שהגבר מגיע לאישה.. דואג לה בעוד רבדים .. נותן בלב רחב..

שאני אומרת מגיע אני לא מדברת רק על מרחק להגיע גם לרגש שלה .. לעולם שלה

אני יודעת מה נכון לי

וקשה לי ממש עד לא נעים להיות עם גבר בתדר ילדי

זה מכניס אותי אוטומטי להיות בתדר אמהי או יותר גרוע חלילה זכרי

מבאס להיות עם בחור שלא מחובר להשפעה שלו.

ולא אני לא מדברת רק על השפעה חומרית 

זה מתחיל משם ..

לא הייתי יוצאת עם גבר שמראש קשה לו להראות דאגה נתינה אכפתיות

ולכן עד שלא בטוחים שיש פוטנציאל ממשי, כביכול חוסכים את האנרגיה הזאת למישהי המתאימה.

מהסרטים, מהפרסומות, מהגירויים, מהמציאות המדומה.

התודעה שלנו מהונדסת לחלוטין.

כבר אי אפשר פשוט להביא את הלב ולהרגיש את מי שמולך.

מספרים שבדייטים של אבותינו פשוט היה רגע שהם הרגישו שזה זה. פשוט זה, בלי הרבה צלצולים, בלי חוכמות. פשוט זה, בצורה הכי פשוטה.

ואתם יודעים מה היה בסוף?

הם פשוט הלכו על זה.

אנחנו בגלות הדעת

דעת זה החיבור

החיבור לעצמינו

החיבור לאחרים.....

ואנחנו גם דור שלא מתפשר

שרוצה אהבה אמיתית

ולא מוותר

במחיר של או הכל או כלום

ולפעמים

נשארים מבולבלים

נשארים עם כלום.

עצם הרעיון להיות שיפוטית במיוחד כלפי בנים, ועוד לדרוש מהם לא להגיב על הגישה הזו הוא מאוד בעייתי.

דווקא בנושאים שקשורים לזוגיות נקודת המבט של המין השני היא ה-דבר הכי מעניין והכי רלוונטי, וחלק מזה כולל להתייחס אליהם ואל הטעויות שלהם בצורה אנושית ואמפטית. את היית רוצה שהבחור שאת יוצאת איתו ירשום עלייך את המשפט הזה? מי רוצה להרגיש במבחן מתמיד?

גם בתקופת הדייטים אין בחור שלא יעשה טעויות. (וגם לא בחורה, עם כל הכבוד אנחנו לא איזו אידאה מושלמת).

נראה שאת מודעת לחיסרון הזה של שיפוטיות אצלך אבל משום מה מנסה להפוך אותו לאיזו הצהרה להתגאות בה. 

מי שבעיקר מפסיד מזה זו את.

כי חשוב לי לשמוע צד נשי?

כי אני לא גבר?

זה שקראת את השירשור הזה על שיטחו ובלי עומק..

שלך

לא אומר "לא מעניינת אותי הדעה של בנים בזמן שאני מלכלכת עליהם". בפעם האחרונה שבדקתי רוב הבנות יוצאות לדייטים עם גברים ורוצות לנהל איתם זוגיות תקינה. אז זה קצת אמור לעניין אותך.

אין פה שום עומק, להכריז על משהו כעמוק לא הופך אותו לכזה.

ואני אגיד את זה יותר בפירוש, עם גישה כזו, של לתפוס בנים כעומדים לפנייך במבחן ואת המחליטה ברוב טובך אם לסלוח להם על טעויות- אין שום סיכוי לקשר משמעותי והדדי (שוב, את מצפה מבחור שיש קמצוץ של ביטחון עצמי לקבל את הגישה הזו?) ובטח שלא לחתונה.

אם יש משהו שחשוב לי

ושביררתי לפני, וקיבלתי תשובה מסוימת

ובדייט עצמו עולה העניין הזה, והתשובה שלו היא אחרת - 

בהנחה שמדובר בשלב ראשוני,

אז זה בטח מוריד מהמוטיבציה להמשיך.

ובגלל שזה בולט בשלב מוקדם - כנראה שזה משהו חשוב ועקרוני, קו אדום.

אבל אם מדובר במשהו אחר, שקורה בשלב מאוחר יותר בקשר - 

נראה לי נכון לדבר את זה, לתקשר את זה, ולהתפתח מהנקודה הזאת.

כמובן שגם לזה יש גבולות - 

אם מישהו ח"ו מרים יד בשלב כלשהו, זה טעות רצינית, והייתי עוצרת את הקשר מיידית.

אבל בסוף הרמתי ידיים.

טעויות זה דברים שהם יותר חשובים לי שהם הכרחיים בעייני על מנת לייצר את הזוגיות שהיא בריאה

זה אומר שאת רואה את עצמך במרכז הקשר, ולא רואה אתכם במבט זוגי בכלל. את האדונית והוא חייב להיענות? את השליט שאסור לו לאכזב?

ומה לגבי הטעויות שלך? האם צריך לפסול אותך על כל טעות ואכזבה שגרמת?

אחרי שאמרתי את זה, צריך לומר גם שהמילה "טעות" היא כל כך גדולה עד שכמעט אין פה שאלה של ממש. יש טעות ויש טעות. יש טעות של נימוסים, יש טעות מוסר, יש טעות של נורמות, יש גם טעות של דמיונות אישיים, ויש טעות של טעם אישי.

איך אפשר להתייחס כאשר ייתכן והטעות היא להביא במבה לדייט שמיני למרות שאמור לזכור שאת אלרגית, או שהטעות היא שלא הציע לשלם עליך במקום בו ישבתם לאכול?

המרחב של השאלה שלך הוא רחב באופן שלילי.

שנקד מבט של גבר יענה לי..

זה מה שעובר לכם בראש

לא אמיתי באמת...

המעניין הוא שגם הנשים שמגיבות כאן חושבות בדומה לגברים שמגיבים. כך שאולי ההבדל הוא לא בין גברים לנשים אלא בינך לבין שאר האנשים.

טעות אחת שלך ואתה כבר לא רלוונטי

אבל מעניין אותי

איזה טעות לדוגמה הייתה גורמת לך לאבד עניין בצורה מוחלטת בבחור שהיה לך טוב איתו?

בדייטים ראשונים מבטל דייט/ עסוק מידי/ לא מתקשר משחק חם קר/ צריך לנחש איך היה לו בדייט

ילדותי / לא מעריך את הזמן של הבחורה לא משקף את הרגשות שלו לטוב או לרע / חוויות שלו / לא רושם איך היה לו בדייט

כל זה דוגמאות שקרו חלק לי חלק לנשים שאני מכירה וזה הזוי

אני יצאתי עם גברים קרביים  שהיו בתוך לחימה והיה להם 5 דק לשיחת טלפון והם בחרו להתקשר, או לצאת לדייט.

אני מכירה בחורה ששלושה חודשים דיברה עם בחור בצבא ולא היה להם דייט ראשון,

מזה אם זה לא להשאיר אותה על אש קטנה?

( איפה השיקוף/ איפה הגבריות? יש רק תירוצים ..

אני לא יוצא אבל רוצה לראות אותך ...,)

קשקוש ..

איפה התיווך?

ישנן טעויות שלא עושים שגברים מאמצים לעצמם דפוסים מוזרים ...

בואו כולן יודעות בסוף שגבר רוצה הוא עושה

יש טעויות שלא צריך לקבל

אני מניח שאת יוצאת עם בחורים לא ממש צעירים

כי בעיניי אצל בחורים צעירים שרק התחילו את העולם הזה של השידוכים זה טעויות שיכולות לנבוע מחוסר מודעות פשוט או שהם עוד צריכים להתכוונן ולהתרגל

דוגמאות תיאורטיות- חשבתי שהוא גנ'טלמן ופתאום הוא שואג על אח שלו כמו בריון... או פתאום רואה אותו מדבר עם שכנה שלו בלבביות. 

זה פשוט מרחיק מיידית ומעורר למחשבה, אבל זה לאותו רגע. מעניין למה הדרסטיות הפי.

שתי הדוגמאות שהבאת, הם שתי דוגמאות שבאמת אני יכול להבין לגמרי את מי שתגיד, שבחור כזה היא לא רוצה.

שזוגיות לא הבנת ברגע לכן חשוב מראש שיוצאים בדייטים לא להתייחס אליו כאילו זהו הוא בעלך..

לשים לב מה קורה .

ואם הוא אומר משהו / מתנהג בצורה מסוימת זה לא נכון לפעמים לתת צ'אנס

בידיוק כמו שלפעמים צריך לתת צ'אנס

זה עמוק מקווה שהבנת

אתן דוגמאות-

נניח שהוא לא שם לב לתחושות שלך. או אפילו סיפרת משהו אישי והוא הגיב בצורה לא מספיק אמפתית- כנראה שלא הייתי פוסלת. כי זה יכול להיפתר בעזרת תקשורת, וזה גם אנושי

וגם בשלב הדייטים זה משהו שלא הייתי פוסלת. כמובן אם השאר אחלה, ואחרי שיח הוא כן יותר מבין. לוקח זמן ללמוד את האדם שמולך.

אבל נניח והוא עשה טעות שהיא מעשה לא מוסרי בכלל. אז כנראה שכן. 

השאלה אם יש בסיס של הערכה ועניין

אני חושבת שאם אין אז ברור שכל טעות תרחיק אותו ממך קילומטרים

אבל אם יש אמון, אז למרות שזה קצת שוק, זה לא אמור לצבוע את כל הבנאדם, כי לאן כל מה שהערכת נעלם?

אבל זה נחסם אצלי ..

אם אני לא מכירה אותו , מבינה?

שיש דברים שהם די בסיסים אצלי

נגיד סתם דוגמה די דבילית אם הוא צוחק על עדה מסויימת או אם הוא לא מספיק רגיש לחיות או למי שצריך עזרה

זהו זה נחסם

אז זה כמו שאמרתי, שאין בסיס עדיין... 

בטוח זה מרתיע בהתחלה, אבל בשכל אני מבינה שצריך לראות כל מקרה לגופו כי אם אדם יש לו חיסרון קטן זה לא אומר שהוא משהו מסויים או שהוא לא טוב לך. 

עם כל "טעות" צריך לראות אם זה משהו מהותי ומשפיע או שהוא לא באמת סיבה להוריד. בדוגמאות שנתת- האם זה באמת אומר שהוא לא רגיש? איך הוא בדברים אחרים? 

ואני יודעת כמה זה מבלבל... 

למה את אומרת שזה נחסם? אין סיכוי שאם תמשיכו הדעה שלך תשתנה כי תראי אצלו גם דברים טובים?

וגם יכול להיות שהרתיעה נובעת ממשהו אחר וזה סוג של תירוץ של התת מודע להוריד.

(כל כך הרבה דברים חשבתי שהם לא בשבילי וגליתי שאני יכולה להעריך ולהתחבר לאנשים כאלה. לדוגמא- בחור שמגמגם קל. בחור שקטן ממני. בחור שמקלל כשהוא עצבני (כי באמת הוא איכותי זה סתם השפעה חברתית והייתי בטוחה שהוא ישמח להשתדל להפסיק אם אבקש), בחור שלא עשה צבא.... קשה להשלים עם כל זה! אבל זה לא הבן אדם. זה ככה הוא גדל. ויש תכונות טובות שחזקות מזה. בסוף אם קשה מדי- קשה מדי. לא בכוח. יכול להיות שלא מתאים.)

שקשה לי לשמוע או להכיל

או תדר של בחור לא בשל רגשית

ויש דרך לשים לב

אבל זה לא צריך להיות דבר נפוץ לענ"ד

כי רוב האנשים כן טובים 

משהו שגורם לבוז, סלידה, "אל תיגע בי" (נפשית) ותפוש מרחק אחרת

אני אעשה זאת.....אולי כדאי לך לבדוק את עצמך אם זה לא דבר מה 

שאת מביאה איתך  מהנפש שלך וזה מבצבץ ונעור כמעט בכל פגישה? 

מבינה את הרתיעה מאדם המלגלג על עדה (אגב, את "נקייה" לגמרי

מחיסרון זה?), או מי שאינו מחבב בעלי חיים...... אבל כדאי  לבדוק

לענ"ד יותר רחב; האם שמת אולי לב לכך שכמעט כל אחד המגלה

דבר מה שאינך אוהבת (אפילו בעצמך!) - סוגר אותך?

מאוד מאוד ייתכן שטעות בידי, אבל חושבת שככל שאדם בוגר

יותר, יותר, מרגיש טוב עם עצמו ואוהב את עצמו

 עם מגרעותיו, הוא נוח יותר לסביבה, לא קופץ מכל טעות או חיסרון של הזולת,

מכיל יותר....

אינסטניסיות ורגישות יתר לזולת, יכולות להעיד על משהו לא בוגר וילדותי

אצלנו.

אני מדברת מתוך נסיון שלי.

זה לא זה ..

אני מדברת על מקרים מסויימים שאם הבחור עושה אותם זה גורם לי לעבור הלאה

שימי לב שלא התייחסתי כאן לזוגיות אלא לדייטים כלומר ראשונים .

לא אתייחס אותו דבר בקשר רציני/ אירוסין שם יש מרחב רחב יותר של טעויות וזה חלק מזה...

שיש כיוון יציב ויש אירוסין זה חלק מהבחור חחלק ממני .. היכולת לטעות ולקום ביחד.

לעומת זאת

בדייטים ראשונים את לומדת להכיר אותו ..

ואת לא צריכה ואני ספיציפית גם לא מעוניינת להכיל כל טעות כי אני יודעת כמה טוב אני מביאה

בין טעויות ראשוניות לבין אלו שאחרי אירושין, זו הפרדה קצת מלאכותית...

כלומר, למה שפתאום נכיל, כשקודם לכן, לא? 

כלומר: ההכלה צריכה להיות כבר מההתחלה, אחרת זה לא היה

מגיע לאירושין. לא?

אם הוא עושה טעויות שקריטיות לך לנישואין?

זהו לא ידעתי שדייטים ראשונים שדיברתי עליהם את הופכת לכלה ..

לי זה נראה צבוע שאת אומרת שאת מכילה בדייטים ראשונים את הטעויות של האנשים .

מבלי לחשוב אם זה נכון או מתאים לך 

זה מוזר

יש טעויות שכן, לגמרי הייתי מורידה על זה.

אתן דוגמא קיצונית- יצאתי עם בחור ואחרי אחד הדייטים (שהיה ממש טוב) דיברנו בטלפון והוא אמר משהו ממש סוטה. זה גרם לי להיפרד ממנו מיד. (אחרי כמה זמן הוא ניסה לכתוב לי ואמר שהוא מבין שהיתה טעות להגיד את זה והוא רוצה לנסות שוב, מובן שלא הסכמתי)

כמובן לא כל טעות היא סיבה להוריד

אני מאמינה אבל שאם את מרגישה שהטעות הזאת מוגזמת, ואת רוצה להוריד, אז זה לא בשבילך. כמו שתורידי אם הוא לא מתאים, או סתם פשוט לא מרגיש לך שזה הוא, אז אותו דבר. ושזו הדרך של ה' גם להוריד את זה ממך.

כמובן שאני מדברת רק על דברים נורמלים ולא "הוא נתקע בעמוד וזה לא מתאים לי"

חחח נתקע בעמוד.. חמוד אהבתי

כן אני ממש בראש שלך

כרגיל

אבל אני מדברת על דוגמאות אחרות ממה שאתה חושב 

בגדול אין לי בעיה עם טעויות כל עוד אנושיות ולא מראות על מידות לא טובות.

אני אישית בודקת מאיפה זה נובע(:

אם הוא העליב או פגע או שיש לו פגם מהותי בבן אדם לחברו אז הוא שרוף אצלי

אם משהו בעקרונות שלי לא עומדים בקנה אחד עם העקרונות שלו-שלום וכל טוב

וגברים שמנסים לשכנע אותך בצדקת דרכם או להפעיל עלייך כל מיני מניפולציות שיווקיות מתוך יהירות מופרזת )קרה לי הרבה!!!!( בכלל מתרחקת מהפ כמו מאש....

כשצד אחד צריך לחזר להתעניין ולהוביל את הקשר, והצד השני  יושב בשילוב ידיים בוחן את המחזה,  אז כן. יכולות להיות הרבה 'טעויות' שיפרקו את הקשר...  

"ישחקו הנערים לפנינו"

הקשר מורכב ונועד לשניים. ושני הצדדים מפסידים בפירוקו. נקודה למחשבה

 למה אתה קורא לזה  יושב בשילוב ידיים ,אבל זו פרשנות שלך ולא בהכרח מה שקורה בפועל..

לא כל אישה שבודקת התאמה או לא נכנסת מיד למאמץ מלא היא פסיבית או משחקת משחק...

לפעמים זה פשוט שלב של הרגשה ובדיקה אם יש בכלל חיבור ורגש הדדי.

לא כל אישה שבודקת התאמה זה משחקי כח.

אבל הניסוח החד שלך מעיד אחרת. יש בו יוהרה.

חיפוש 'טעויות' אצל מי שיזם ודואג לקשר זה קל. בגישה הפאסיבית הזו אין איך לטעות (מקסימום לבוא עם איפור מוגזם). היית רוצה להתחלף? לפשל במבחנים בדומה לשיפוט שלך? 

הכנות הייתי שמחה לצאת עם מישהו כמוני .. 

חסר לכם אותנטיות וכנות והומור 

לכן כל-כך הזדעזעתם מי שבא מראש בקלילות

מבין שטעות זה לא משהו שטותי שנחצה גבול.

שיש מקום לחיוך והומור ויש גם מקום לדי

אבל זו שיחה שאתה ושאר אכלו לי שתו לי 

לא מוכנים אליה

אם לומר שהכל הומור והאשמת האחר במחסור ממנו, זה הדרך שלך לרדת מהעץ, אז בהצלחה.

כמו שאמרו חזל, ההגנה הכי טובה זה התקפה

במגזר החרדי, נדמה לי שזה שונה, כי אין את המפגש הקרוב

הזה יש מההתחלה; אפילו בדברים קטנים כמו: אוכלים

יחד, מתקשרים מייד לאחר הפגישה לשאול איך היה..

בדרך כלל זה דרך צד שלישי שהוא המתווך.

יש יופי ופתיחות במפגשים שעליהם אתם מדברים,

לא אכחיש. אבל זה גם מצב הגורם ליותר אכזבות,

נדמה לי. 

השלב שעליהם אתם מדברים, קורה אצלנו

יותר מאוחר.  כך נראה לי. יותר לאט,

לא מייד נוגע כזה.

השרשור נפתח בצורה מאוד לוחמנית.

אין לי בעיה, מכבד.

אבל זה נשמע שהגעת לנקודת קצה בכל הנושא הזה.

אולי את גם מבינה שיש טעם לחשב לפחות חלקית מסלול מחדש.

אלא עם הרבה כבוד והערכה למי שאת.

קריאה לסדר עם הרבה רחמנות ואהבה.

כמו שאמר פעם מישו: עשר כפות של חיזוק על כף אחת של התעוררות.

בהצלחה.

התעוררי התעוררי כי בא אורך. קומי אורי!

ולכן אי אפשר באמת לדעת באיזה טון הדברים נאמרו או באיזו כוונה.

וגם אם הטון היה לוחמני  לפעמים אנשים כותבים מתוך תסכול ורצון לפרוק, וזה חלק טבעי ממקום שאמור לאפשר שיח.

במקום לנסות להבין את הרגש שמאחורי הדברים, התגובות שקיבלתי היו בעיקר שיפוטיות וחסרות הכלה.

סליחה.

אבל תגובות שכללו

את מסרסת אותו

ועוד מילים כמו בגלל זה את לא נשואה

לא מגניב

איזה מסע

אלוקים ישמור

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.