ואוסיף דוגמא לדבר, לדוגמא במציאת ישיבה, אם יש ישיבה שיהיו שם יותר "צחוקים" ויותר "חבר'ה" וסטלה וכו'...הישיבה הזאת לא יותר עדיפה מישיבה יותר רצינית עם לימוד רציני וכו'...כמובן, לכל אחד מבנה הנפש שלו, יש כאלו שיותר צריכים שמחה או חסידות ויש כאלו שיותר צריכים רצינות ופחות שמחה, יש כאלו שעובדים את הקב"ה ע"י שמחה חיצונית, ריקודים, שירים, ניגונים וכו'...ויש כאלו שדווקא יותר "ליטאים" ועובדים את הקב"ה בכובד ראש ובהכנעה. צריך את האיזונים, כל אחד צריך גם שמחה בעבודת השם מצד אחד, וכל אחד צריך גם הכנעה ורצינות ולא רק צחוקים וכו'...וכל אחד מוצא את האיזונים שלו שהכי טובים לנפש שלו.
ודווקא יצחק אבינו, שהוא מידת הגבורה, הוא מידת היראה, הוא האחרון שיצחק, כל הלידה שלו והשם שלו סובב סביב הפועל לצחוק, וכתוב שהוא דווקא זה שיכול לצחוק כבר בעולם הזה, והרב שרקי מסביר את זה נפלא:
"כיצד נולד יצחק אבינו? בתחילה, כאשר הקב"ה מבשר לאברהם אבינו שיוולד לו בן, אברהם צוחק. כאשר באים המלאכים לבשר על הולדת יצחק, שרה צוחקת. לאחר שיצחק אבינו נולד, שרה אומרת (בראשית כא, ו):
"צחוק עשה לי אלוקים"
כלומר גם הקב"ה צוחק. וובהמשך אומרת שרה: "...כל השומע יצחק לי", כל העולם צוחק. יש הרבה צחוק סביב הולדתו של יצחק. אחר כך בא ישמעאל וגם הוא מצחק. בעקבות צחוק זה של ישמעאל, שרה דורשת מאברהם שיגרש את הגר ואת ישמעאל. אך נשאלת השאלה,, מה ההבדל בין הצחוק של ישמעאל לצחוק של אברהם ושרה, הרי היה צחוק רב סביב יצחק?
אלא יש להבין שהצחוק של ישמעאל הוא שונה. יצחק – הצחוק נאמר בלשון עתיד, ואילו ישמעאל מצחק בהווה. לצחוק בהווה זו אכזריות. הצחוק נועד לעתיד (משלי לא, כה):
"ותשחק ליום אחרון"
(ואולי גם: צוחק מי שצוחק אחרון). אך הרי ראינו שגם אצל יצחק נאמר "מצחק את אשתו" – בהווה?
אלא שהסברנו שיצחק עצמו לא היה שייך לעולם הזה, הוא היה שייך רק לעולם הבא. ולכן גם ההווה שלו שייך לעולם הבא והוא יכול לצחק, שכן אצל יצחק אבינו כל פעולותיו היו קדושות."
מי שרוצה, משם זה לקוח, אפשר להסתכל על כל מה שהוא אמר שם, ממש יפה..
https://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=21639
דווקא מישהו כמו יצחק, שהוא מידת הדין, יכול לצחוק, דווקא מתוך הכבדוּת, מתוך מידת הדין והגבורה, אפשר לצחוק. (אשמח להסביר אם עדיין לא מובן...)
שכוייח...!!
ואכן ממש השממה במדבר מרגיע אותי רק שאין לי ממש איך להגיע אליה...תודה בכל מקרה...
