נורמלית או לא נורמלית???!
חלק א'
את לא נורמלית!!!!!!!
אין לך סיכוי יותר!!!!!
את תישארי כזו לנצח!!!!!!
הקולות צעקו אליה בעוז, בכוח, והיא נכנעה להם. הלכה שולל אחר כוחם החיצוני והאמינה להם.
הדימוי העצמי שלה ירד,
החרדות נסקו לשחקים,
השכל שלה השתתק דום,
והיא נעשתה עיוורת.
כלומר, לא באמת עיוורת. אבל הקולות עיוורו את עיניה ולמרות כל זעקות נפשה היא המשיכה להאמין לקולות. להקשיב להם, ולהיכנע להם.
גם כאשר הם דרשו ממנה 'להפסיק להתערב בחברה' היא הקשיבה להם כי 'היא לא נורמלית'.
וגם כאשר תבעו ממנה 'לא להצליח בלימודים' היא נענתה להם. כי אין לה סיכוי, היא לא נורמלית'
כאשר עלו בליבה ספקות לנוכח אמירותיהם הם הסבירו לה "את היחידה שמתנהגת בצורה כזו. את היחידה שקורים לה דברים כאלו! ואין לאף אחת בעולם כאלה רגשות איומים כמו שלך."
וכמובן, הם לא שכחו לאטום לה את העינים שלא תהין להביט לבחוץ, או לבפנים לעומק.
אז היא הקשיבה להם.
הלימודים נזנחו,
החברה נשכחה,
הרגש נמעך,
והיא נשארה עיוורת.
עד שיום אחד חל שינוי! סתם בשעת בין ערביים בעודה מהרהרת במחשבות, ניגש אליה יצור ירקרק אדום רגליים ורצה ללחוץ את ידה לשלום.
היא נבעתה, ומשכה את ידה, ובזעקה חנוקה קראה: "מי אתה???! מה אתה רוצה מחיי??"
הוא שתק לדקה. פסק זמן שהספיק לה די והותר כדי לבחון את היצור.
לא היה לו גוף. הוא היה מעין כדור קוצני מעוות צורה בצבע ירוק. היה לו פה צהבהב, עם שיניים סגולות, ואף פחוס אדום. מ2 צידיו יצאו מעין נחשים ארוכים שכנראה שימשו כידיים, ומלמטה נראו 2 רגליים, עם נעלים אדומות מחרידות.
זה הספיק לה כדי להחליט שהיצור הזה מבעית, מחריד, מבחיל, מעורר חלחלה, והיא אינה רוצה עמו שום קשר!
אבל מסתבר שלא כל הרצונות מתגשמים.
כי אז פתח היצור את פיו וענה לה:
"שלום. נעים להכיר! אני הדימוי העצמי שלך". אמר סגר את פיו והושיט את ידו ללחיצת שלום.
