כך לפי עדיפויותיהם של שוטרי משטרת ישראל יר"ה.

ואה, לזה בדיוק קוראים כבוד לאומי. מושג שקצת נשכח כאן לאחרונה.

במקום לטפל ביהודים "שלא ירגיזו את הפריץ", הבה ונטפל בפריץ עצמו.

גאון אני, לא?

אתה יכול לומר עד מחר "סימון מטרה", אבל כנראה לא היית כאן בשלושה ימים האחרונים.

צריך להיות סופר - סופר שמאלן כדי גם להיות כאן וגם לחשוב שהמשטרה מתנהלת כשורה בנושא.

ובכן, אין לי ראיה שלא היית כאן בימים האחרונים. יתכן שבאמת היית, אתה פשוט באמת בצד של סופר סופר שמאלני.

אני שואל ת'צמי מה היית כותב כאן לו היית  א ת ה  הבחור האומלל מהסרטון.

ולא, לא עולות בדעתי תשובות מחמיאות.

געזונטרהייט חבוב. מאחל לך שלעולם לא תדע איך זה להרגיש ככה. למרות שכנראה אתה לא מאוד רגיש לאחרים שעוברים את זה.

אם היה לך טיפת הוגנות, היית נכנס לסרטון לפני שהיית מתחיל לטנף כאן על אנשים שכנראה מסורים לעמ"י פי אלף ממך.

אולי היית רואה שם יהודי על סף מוות. באין מושיע.

סתם, בגלל שהוא יהודי.

אתה אשכרה אנטישמי. כן. אל תגיד לי שזה פזיז. לא פזיז ולא נעליים. זה מה שאתה, לפי כל כללי המילון.

יהודי.

בחור.

חרדי צעיר.

הלך לתומו ברחוב.

לא עשה רע לאף אחד.

וכמעט חזר בארון.

ואתה אומר "מי שמכניס את עצמו לצרות שלא יתפלא שנפגע"

לאיזה צרה הוא הכניס ת'צמו??

לאיזה?

יש לך תשובה?

זה שהוא יהודי זה "להכניס לצרה"?

זה שהוא חי בארץ ישראל?

מה, מה רע הוא עשה לך שאתה כל כך אדיש לניסיון לרוצחו?

מאיפה הנבזות הזו באה?

?????

תתבייש. פשוט תתבייש. חתיכת אוטואנטישמי.

גועל נפש מרוכז.

אני פשוט חזור בי מהאיחול שלי קודם.

אתה באמת צריך לחוות את זה מקרוב, אולי אז תתפכח.

גיבור מקלדת הוא קורא לי

ואתה מה?

לא גיבור מקלדת?

נראה אותך עובר כזה לינץ' ואז פותח ת'פה.

לא יושב בכיף שלך על הספה ומטנף.

יהודי חרדי שהלך להתפלל בכותל, וחבריך מהאומה הערבית החליטו שהוא מיותר בעולם.

ואתה קורא לזה "מי שמכניס את עצמו לצרות שלא יתפלא".

אני עוד לא מצליח לעכל. זוועה של יחס.

הוא מדבר על X ואתה מאשים אותו על Y 
החרדי בסרטון ההוא לא קשור ללהב"ה

אנשים בוגרים שמונחים על פי תורה יודעים לקבל מורכבויות.

כן, אתחלתא דגאולה, לגמרי.

ואכן, רק אתחלתא, יש עוד הרבה דרך. והרבה ביקורת.

אז תקרא את התגובה שלי ותבדוק אם יש בה גם עין טובה.

מלא הצלחה.

לחלוטין. - צעירים מעל עשרים

לשיקבה"ו בדחילו ורחימו, לשם מצוות ענה כסיל כאיוולתו.

הזיה, יהודים כמעט מתים ברחובות. ואתה עסוק בהתנגחויות פוליטיות. בקור רוח מזויע.

אנטישמי וזה עובר כאילו כלום. תוקפים נערים חרדיים בגלל המראה ואפילו לא מפחדים כי יודעים שזה יעבור בשקט. יודעים שנשתוק כדי שלא תהיה הסלמה. זה קורה כל הזמן רק שלא תמיד מפרסמים. בת משפחה מבוגרת שלי שגרה ביפו חוותה לא מעט פעמים את החוויה המפוקפקת של נסיון לדרוס אותה ואז צחוק פראי של הערבים שעשו זאת. משטרה חוששת ולא עושה כלום. אחרי שנים של סבל לוותה כספים ועברה לבת ים. זה לא נורמלי ההתנהלות הזו

את המטרה הרבה יותר (ולא מטרות הפוכות).

לא הייתי בהפגנה. אם זו היתה הפגנה של ארגון אחר שהוא לא בסגנון של להב"ה ייתכן שהייתי מגיע

וכנ"ל הטהרנות וזעקות השבר על האלימות מילולית ללא זעקות לפחות באותה רמה על ההתעללות הערבית המתמשכת 

בהפגנות-

ההפגנות האלה כנראה היו הרבה יותר גדולות בפער ניכר ממה שהן כיום.

כיום זה נהיה פשוט ענין מגזרי, של מגזר מאוד מאוד מאוד מסוים, שנמשך לשם, הרבה בעקבות האווירה הזאת.

ועוד כמה ספיחים מהצד שמגיעים

והפיזית מהצד הערבי

התחילה הסלמה 😵

מה יהיה? נראה שאף פעם לא יהיה פה משעמם...

https://twitter.com/i/status/1385397568822255617

למה לא עוצרים אותו?

העיקר הם צועקים "לא להרביץ!" יואוו תקשיבו שזה מגוחך, אני צחקתי פה...

מה זה "בלי אלימות"? מה אתה גננת?

תעצרו אותו!!!

למה נותנים לו להמשיך?

היהודים עוסקים בזה - כי נמאס להם לראות את המשטרה סותמת.

לצערנו פה במדינה יושבים אנשים אטומים שמבינים רק ככה - צעירים מעל עשרים

הקב"ה בוכה
או צוחק

לא יודע מה יותר גרוע

"השיבה שופטינו כבראשונה"
והתשקורת רק עסוקה רק בהשחרת פני היהודים (תשחורת..)
יימח שמם

יחיא הותקף על ידי ערבים: "חשבתי שאני הולך למות"

יחיא הותקף על ידי ערבים: "חשבתי שאני הולך למות"

כך הותקף צעיר בידי ערבים בירושלים

אבל כמובן, המשטרה נורא נורא עסוקה. 

עכשיו היא צריכה  ל ח ק ו ר  את צעירי להב"ה. היא עדיין לא התפנתה לעצור את הפורעים המוסלמים ימ"ש.

אפס הרתעה. ערבים תוקפים לוחם ולוחמת חופשי חופש

ולחשוב מה היה קורה אם היו מצליחים

ומה היוא ומרים כל המצקצקים על החייל.. פתאום כל המפקדים השמאלנים היו נואמים על הכישלון שלו

כאילו שאיפשרתם לו לעשות משהו.

הזיה. פשוט הזיה. 

במתח, בין מטחי האבנים לשטיפות הבואש, עד שח"ו יקרה משהו שיזעזע את כל העולם, רק אז יקומו כל הדיפלומטים למיניהם לומר כמה וכמה מילים בתקשורת, וזה רק אחרי שהשאננות הזו גבתה מחיר כבד.

אבל בואו נסייג. שהם לא שאננים, קצת תחשבו בהיגיון.

פשוט נותר להתפלל להצלחה שלהם, זה לא באמת כמו שכולם מתארים, הם לא יושבים ב"בור"ות שלהם ומשחקים שחמט... כל אותם אלה שמנצלים את הזמן למציאת פתרונות ולא מבזבזים אותו מול המצלמות!!!

תלמדו להעריך אותם!!!

ואם לא מאכילים אתכם כל הזמן באינפורמציה תלמדו לקוות לטוב ולהתפלל!!

אנשים לא כ"כ טיפשים כמו שאתם מתארים פה.

זה נחמד מאד לפרוק ולהתעצבן, זה מובן ולגיטימי.

אבל הלו, שימו לב שאתם לא מאבדים את זה.

@כולם

אהה!!!!!

לא לא... זה היה מצחיק!!

היה מצחיק אם לא מרתיח! 

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

יום הרווקים. הרווקו תגם?

אבל יאללה, לקחתי. למה לא

במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.

לעצור

לעשות חשבון נפש

לקבל החלטות חדשות

לחיות בלי שכל 🙈

היום צעקתי על בתי כך ששמעתי את דלתות השכנים נסגרות בדיסקרטיות.

(גם החלונות). הפצתי המון המון חושך. ניסיתי להדליק נר אבל לא הצלחתי כי הידיים שלי

רעדו מרוב כעס ועצבים..... הכי נורא שהיא לא היתה אשמה, המסכנה. זו היתה פשוט

הצטברות של דברים שנחתו עליה פתאום בלי הכנה מוקדמת (אני תמיד עושה דברים

בלי הכנה מוקדמת, זה היחודיות שלי.....)

אנחנו בני אדם ולא מלאכים

ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)

הזה שונה ואני יכולה להגר אליו במהירות האפשרית.

בעברי חורבן,

בהווה בנייה, תיקון והתחדשות

הכנות, קניות, הוצאות כספיות, טרחה רבה?

עם הכל ולא להספיק הכל. שינוי מהשגרה וכו' וכו' וכו'.....

ראש השנה נורא מלחיץ אותי. כבד. שלא אכוון מה שצריך לכוון

שלא ארגיש מה שצריך להרגיש. שהתפילה תהיה חיצונית ולא אמיתית.

ביום כיפור אני יותר רגועה וזה ה כ י מלחיץ אותי!

כולן בבית הכנסת מתייפחות נוראות ואני בבחינת

היוצא מהכלל המאשר את הכלל.....nada!

חייבת לספר לכם איך נפתרה הבעיה....

משום מה, לקראת סוף מוסף (אם אני זוכרת נכון) עלה בי

מן הרהור מבעית שאולי בנעליים שלי יש שמץ של עור...

אלו נעליים נחמדות שקניתי לפני כשנתיים לא בהרבה

כסף (מאה +), הן תוצרת איטליה ולכן כנראה הן מחזיקות

מעמד יפה למרות שאינן עשויות מעור...כלומר...

ומשום מה, כפי שכתבתי, פתאום חשבתי באמצע התפילה

שעצם העובדה שהן עדיין נראות כל

כך טוב כמעט כמו ביום הקנייה, אז

אז... אמא'לה!... אולי...?!

קצת ניחמתי את עצמי שבתור אדם עם נרווים וגם היסטרי

לא קטן - אז די מתאים לי לחשוב כך...

קצת שכחתי מזה, ונזכרתי שוב לפני נעילה (תפילת נעילה

הכוונה.....). התיישבתי ובדקתי את הנעליים

ולמרבה הזוועה, מצאתי רצועת עור (כך זה נראה) צרה ומשובחת, בחלק

העליון של הנעל. מבפנים...

הרגשתי שאני או טו טו לפני התקפת לב,

אירוע מוחי או משהו דומה...

(למזלי (סד"ש?), הבן שהיה בבית השאיר את נעלי

הבית הסינתטיות שלו וכך יכלתי לדדות לבית הכנסת.

(האפשרות האחרת היתה להגיע לבית הכנסת יחפה,

או בכלל לא...).

ובכיתי. אוהו בכיתי. כל הדרך....

עד עכשיו לא התאוששתי מזה.

"משל לעבד שהגיש לאדונו קיתון מים

והוא שפך לו את זה חזרה בפניו...."

אבל אצלי זה הוקדם קצת.....

אולי היה בזה חסד; רצית דמעות?...

בבקשה!

אף פעם אף פעם לא קרה לי דבר כזה.

וזה, יחד עם המתח של יום כיפור, אי היכולת

להתחבר ממש לתפילה כפי שרציתי וכו', הצטרף לדברים נוספים

שהצטברו, וגרם לכך שאת המים האלה

שנשפכו עלי חזרה מלמעלה, שפכתי על בתי

המסכנה.... הייתי חייבת שעוד מישהו ישתתף

אתי בקטסטרופה!

לא אספר לכם לאן היא ברחה, למה שהפורום

הזה הוא כל כך לאומי אדוק...

רמז קטן: לא לצפת.

סליחה על האריכות. עדיין מזועזעת.

חג סוכות שמח לכולכם!!!

באמת.

תודה שהקשבתם.

וכולם ביחד מזכירים לי קיץ, ואני בכלל איש של חורף

אבל את שבועות אני אוהבת בגלל עוגות הגבינה שאיני יכולה לעמוד בפניהן

(ואחרי שסיימתי כמה כאלו, גם לשבת לא.....)

שהיו זוכים לתגובות מזועזעות.....

אחד מבני המשפחה אמר לי את זה ודי נחרדתי. לא כי

זה למעלה מהשגתי אלא שאני רוצה לעצמי ולהם שהכל

ילך פיקס! יורגש פיקס! יוחגג פיקס! וכו' וכו'....

שמחה, נתינה, ביחדנס

אני אוהבת אנשים ואוהבת לתת

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

למשל- פרוצדורה ניתוחית בבי"ח היא פלצבו יותר חזק מכדורים שרופא נותן, או מסשן לא חודרני קצר של משהו.

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".

טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.

הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,

היא הפלצבו הטוב בעולם...

היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.

אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך

חושבים שהוא התרופה האמיתית.

אבל האמת שלעיתים גם אם יודעים שזה פלצבו זה עוזר פסיכולוגי

בפיתו בסלו האמת היא מה שעוזר.

שמיים וארץ.

ויאמרו לו שמותר לו לאכול זה יעשה אותו אפקט, כל עוד הוא חושב שזה אמיתי

חשוב לקחת את הכדור הנ"ל עם 2 כוסות מים כל שעה עגולה (חשוב להיות מדוייקים!)

וכוס מים נוספת כל חצי שעה עגולה

למשך 5-6 שעות לפני כניסת הצום.

סגולה בדוקה ומנוסה

גם השתדלתי לשתות כ2 ליטר מים לאורך היום, וגם נשנשתי כמה צימוקים מידי פעם, וגם לקחתי צומקל ליתר ביטחון ולסגולה להצלחה

הפלצבו הזה עוזר לי, אז למי אכפת...

35 שקל "חיסכון" זה לא מה שיעשה אותי עשיר יותר. לעבור צום בקלות, לעומת זאת, שווה לי יותר.

זה הצריכה של אדם בוגר במזגן (אפילו מינימלית)

צריך לשתות יותר כדי שהגוף יגיע רווי לגמרי בנוזלים.

לא להעמיס יותר מדי.

אבל לדעתי לפחות 3-4 ליטר מים

אני שותה יותר...

כי 1.5×1.5, ועוד כוסות מחוץ לבקבוקים, ועוד צלחת מרק

90% מהקושי בצום זה חוסר בנוזלים.

בבית הכנסת וזה לא כל כך נעים.....

ונגועים. מאז אנו לא משתמשים למרות שאנו מאוד אוהבים אותם.

במידה וכן משתמשים בהם, הוא מסביר איך לבדוק. זה קצת בדיעבד נדמה לי.

אני סומכת עליו.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

אבל זו רעה חולה במובן זה שמאוד קשה לקום בבוקר, כמובן.

ומפסידים הרבה. גם לא מתפללים בזמן. זה לא טוב.

אלה המהודרים; מהערב עד הבוקר. נטו.

תודה.

בלי אור לבן אחרי 20:00 בערב

בלי סוכר וקפאין (והמהדרין בלי אוכל בכלל) אחרי 21:00

כל המחשבות הטורנדיות כתובות עם תאריך יעד למחר

מינימום שנ"צ

בתור התחלה.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

על דבר כזה? זו לא פגיעה מינית. וזה ללא שם. אז מדוע?

מי ומה עלולים להיות מנצלים/מנוצלים כאן?

אנשים רעים שמחפשים טרף קל

הרבה פעמים אנשים עם קושי או חולשה מסויימת עלולים להיות כאלה. ואז זה מתחיל בהזדהות ורצון לעזור ויכול להמשיך למחוזות לא רצויים

אף פעם אנחנו לא באמת יודעים אם מי שמולנו זה באמת מי שהוא אומר שהוא והאם מה שהוא מספר על עצמו אמיתי וכמה מזה.

אז פשוט צריך להיות זהירים, ולחשוב פעמיים לפני שמשתפים דברים אישיים באינטרנט, זה הכל;)

כמובן גם אם יודעים מי נמצא בצד השני, צריך להיזהר שלא ינצלו אותנו, זה יכול לקרות עדיין.

שיתוף בנקודה מאוד רגישה יכול לסייע לנצל חולשות עבור אנשים רעים ולכן כדאי מאוד להיזהר בפרסום חולשות שלנו, אפשר דרך הניק לפגוע בבן אדם בסוף.

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.