ולצאת מהלופים והסיבוכים?

אמרתי אולי כבר ננסה עם מטפלת\מאמנת אחרת.

לא יודעת כבר האמת..

תודה לך!

כדי להרגיש שאני כן מתקדמת בנושא הזה אולי...

זאת ממש לא שאלה כללית

גם בעייתי יותר מדי לחפש בעיות. להמציא בעיה זה משהו עוד יותר תוקע מבעיה קיימת.

בהצלחה! ישועת ה' כהרף עין..

תודה רבה

י"ר שימלאו משאלות ליבנו לטובה

האמת שרוב הדברים הם כן דברים שקצת עלו לי בראש וגם באימון חלקם עלוו, לפעמים בפועל יותר קשה לדעת איך לעבוד עליהם.

למשל אפילו על 1, כשאתה התייאשת מעצמך מאיפה קמים, לפעמים רגיש שגם התפילות מתאמצות מדי ולא ידוע מה עולה בגורלן.

והמחשבה של "כמה התפללתי על זה כבר? עברתי את התקט"ו תפילות של משה רבינו בדוק"

יש פסקה של 'מי השילוח' שמדבר משהו דומה ממש. - לקראת נישואין וזוגיות

זה כיוון ממש מעניין

גם הצפייה לקבלת התפילה היא דבר שכדאי להזהר ממנו.

הגמרא בברכות נד עמוד ב אומרת -

"כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנאמר (משלי יג, יב) תוחלת ממושכה מחלה לב"

רש"י שם:

מעיין בה - אומר בלבו שתיעשה בקשתו לפי שהתפלל בכונה:

כאב לב - שאין בקשתו נעשית:

עוד קטע על תפילה של הרב שטיינזלץ אם את בשוונג -

קרוב אליך.pdf

המאמר של קרוב אלייך ממש מחזק! תודה רבה!

אז לא לגמרי הבנתי, נראה שמה שכתבת כאן ומה שכתוב בקישור לשרשור ששלחת זה סותר קצת לא?

הגיוני שתתפלל ותצפה (אומרים הרי 'תמים תיהיה עם ה' אלוקייך ותצפה לו" או משהו כזה

מצב אחד אתה כותב שצריך להזהר לא לצפות בתפילה.

מצד שני בשרשור ההוא כתוב שאם הדבר שאני רוצה להתפלל עליו הוא רצון ה'. ברור שזה רצון השם שאני אתחתן!

אם פעם הייתי בל"חית וחושבת שאולי עכשיו הוא לא רותה לתת לי, והיום אני עפוצה ותשושה מכל זה, מכריחה את עצמי עוד לעשות השתדלויות גם אם בלי חשק לפעמים, כי אני יודעת שה' רוצה שאתחתן, זה לא הגיוני שלא.

ובתפילות אני ממש לא מרגישה לפעמים את ההתעלות ואת ההרגשה המדוברת

מה אני אמורה להבין מכך אם כך?

ברור ברור ברור שצריך לצפות...

אבל למה אנחנו מצפים מהתפילה?

אם בנאדם מתפלל וחושב שלפי הכוונה הרבה שלו ככה הוא יקבל מה שהוא רוצה (לפי דברי רש"י הנ"ל) - זה לא כוונה ראויה. הוא מתייחס לתפילה כאילו היא 'תן וקח'.

הצפייה הנכונה היא אמונה בהשפעה של התפילה. בהשפעה של הקשר בינינו לרבש"ע למציאות הממשית. האם זה אומר שהמחשבות שלי יתגשמו כמו שאני חושב עליהם? לא בטוח בכלל, אבל הבטחון בכך שה' עושה את הכי טוב בשבילי היא נותנת את הכח. הכח להתפלל שוב והכח להשתדל שוב.

"ובתפילות אני ממש לא מרגישה לפעמים את ההתעלות ואת ההרגשה המדוברת

מה אני אמורה להבין מכך אם כך?"

תפילה שאין כוח להתפלל אותה אני מרגיש שהיא לא מדוייקת מספיק. אם יש לי תפילה מדוייקת ואני יודע שהיא יותר אמיתית - ככה יהיה לי יותר מוטיבציה להתפלל אותה. זאת התחושה שלי אחרי הקריאה של הפסקה שם ב'מי השילוח'.

לכן אני משתדל לעדן את התפילות. במקום להתפלל - "הלוואי שאני אתחתן עם הבחורה הבא" - "אנא ה' תחסוך ממני כמה שיותר כאב" "עזור לי להתכוונן ולקבל החלטות טובות" "עזור לי לא לפגוע" "עזוב לי להוסיף טוב ע"י קשר משמעותי" וכולי

תודה על הדיוק..!

@advfb נתן את המקום של התפילה ואתה דייקת מהמקום של המעשה יותר כהשלמה (?) לתפילה.

הדוגמאאות נפלאות ומדייקות.

רק שאת הראשונה לא לגמרי הבנתי, אז אם בן אדם התייאש או שפחות מרגיש את הצורך הזה כי התרגל ללבד, מה הוא אמור להכריח את עצמו להרגיש את זה מחדש?

מרגיש לי כשכצעירים מרגישים את זה אחרת ולא בטוחה כמה יהיה אפשר להרגיש את זה שוב ככה. או שזה סתם דמיונות.

או שאני אמורה פשוט להתחיל להמציא רצון מחדש מהמקום שאני נמצאת בו?

האמת שמרגיש שעצם הדיבור על זה עוזר קצת לרצון, רק מבאס אם זה ישאר בגדר דמיון מתנוסס.
 

קיצור זה ממש מסע כל הדבר הזה, הלוואי שזה יגיע בבהירות כשזה כבר יגיע ושפתאום נבים כמה הכל היה מדוייק, גם העיכובים והרגעים של החוסר רצון וייאוש. 🙏🤷‍♀️

תודה רבה על התשובות הכנות והנקודות למחשבה..!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.