לקראת לידה שניה.
בתחילת ההיריון יצא לי להגיד לבעלי שאולי הפעם נהיה רק שנינו, אבל ככל שההיריון התקדם הבנתי שהכיוון שלי הוא לידה טבעית בעז"ה, ושאני אהיה חייבת בשביל זה המון תמיכה פיזית, שבעלי לא יוכל להעניק לי בעיקר בגלל שנאסר משלב מסויים אבל גם כי אני לא מרגישה שהוא ממש הדמות המתאימה לתפקיד.
בימים האחרונים הוא התחיל לשתף אותי בזה שהוא לא מרגיש בנוח עם המלווה שחשבתי שתבוא איתי, שהוא מרגיש שזה שהיא תהיה שם כאילו משאיר אותו בחוץ ולא משאיר לו חלק בלידה, כי יהיה לו קשה מאוד להיות קרוב אליי ולקחת חלק בצורה אינטימית וזוגית כשהיא איתנו.
אני מאוד מבינה אותו ומאוד מתוסכלת מהמצב. חשוב לי שהחוויה תהיה משותפת של שנינו, לא רוצה להגיד אני היולדת וזה מה שחשוב.. אבל באמת לא מצליחה למצוא מוצא כי אני לא רואה איך הוא עצמו יוכל לתת לי את המענה שאני צריכה, ולא מעוניינת בשלב זה לחשוב על מישהי אחרת.
כבר כמה ימים שממש מבואסת מזה, ולא כל כך מצליחים לתקשר את הסיטואציה ביננו והאווירה די מבאסת.
אשמח לעידודים..
בתחילת ההיריון יצא לי להגיד לבעלי שאולי הפעם נהיה רק שנינו, אבל ככל שההיריון התקדם הבנתי שהכיוון שלי הוא לידה טבעית בעז"ה, ושאני אהיה חייבת בשביל זה המון תמיכה פיזית, שבעלי לא יוכל להעניק לי בעיקר בגלל שנאסר משלב מסויים אבל גם כי אני לא מרגישה שהוא ממש הדמות המתאימה לתפקיד.
בימים האחרונים הוא התחיל לשתף אותי בזה שהוא לא מרגיש בנוח עם המלווה שחשבתי שתבוא איתי, שהוא מרגיש שזה שהיא תהיה שם כאילו משאיר אותו בחוץ ולא משאיר לו חלק בלידה, כי יהיה לו קשה מאוד להיות קרוב אליי ולקחת חלק בצורה אינטימית וזוגית כשהיא איתנו.
אני מאוד מבינה אותו ומאוד מתוסכלת מהמצב. חשוב לי שהחוויה תהיה משותפת של שנינו, לא רוצה להגיד אני היולדת וזה מה שחשוב.. אבל באמת לא מצליחה למצוא מוצא כי אני לא רואה איך הוא עצמו יוכל לתת לי את המענה שאני צריכה, ולא מעוניינת בשלב זה לחשוב על מישהי אחרת.
כבר כמה ימים שממש מבואסת מזה, ולא כל כך מצליחים לתקשר את הסיטואציה ביננו והאווירה די מבאסת.
אשמח לעידודים..
)
