קודם כל, אשרייך ששיתפת, זה כבר חלק מתהליך החזרה בתשובה...(סתם נשמע מלחיץ, על דבר כזה אפשר לחזור בתשובה תוך שנייה, רק צריך שזה יהיה שינוי אמיתי ולא רק ידיעה שזה חטא...יש תהליכים של חזרה בתשובה שלוקחים כמה דקות ויש פעמים שאנשים לא חוזרים בתשובה ויודעים שהם חוטאים במשך הרבה שנים...תלוי ברצון).
כשאדם יודע שזו בעיה/חטא/נפילה/ירידה אז הוא עשה בזה שני דברים:
א. הרהר תשובה, שזו כבר מעלה, שאגב, מקבלים עליה שכר. (ומפורסמת הגמרא שמי שקידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור מקודשת כי יכול להיות שהיה לו הרהור תשובה...).
ב. התחיל בתהליך החזרה בתשובה, כי כשיודעים שזו בעיה יכולים להתחיל לטפל בה ולפתור אותה וכך להתעלות ולהתקרב לריבונו של עולם.
אז קודם כל, שלא תיכנסי מזה לייאוש. היצר הרע הרבה פעמים מראה לנו מול עיננו רק את חטאינו ומנפח ומגדיל אותם, אך אנחנו שוכחים את כל הטוב שאנחנו עושים, את כל המצוות שאנו מקיימים, שאם נשים אותם אחד מול השני נראה שיש כ"כ הרבה טוב מול כ"כ מעט רע שיצר הרע טרח והגדיל וניפח כדי לייאש אותנו. אז אל תתייאשי ואל תיפול רוחך, בסה"כ מדובר על נפילה שאת תצליחי להתרומם ממנה בעז"ה, הכל טוב, וזה לא פוגם בכהוא זה בכל שאר הדברים הטובים שאת עושה.
עצם זה שזה מעסיק אותך ומפריע לך זה כבר מראה שאת טובה וזה לא רצונך האמיתי, רק כמה מחשבות טורדניות שקפצו לך ובעז"ה שלא יקרה שוב.
דבר שני, תדעי שהדרך לתשובה קלה. יש משפט של הרב זצ"ל (הרב קוק, למי שלא הבין...) שאומר כך: ""עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה" (אורות התשובה י"ד, ד')
זאת אומרת, רוב החטאים באים לאדם כי הוא מתייאש ולא יודע שזה כ"כ קל לחזור בתשובה ולתקן את דרכינו, וכל מה שיצה"ר מספר לנו אלו שקרים.
עכשיו, אתן לך דוגמא ממקרה שקרה לי. אח שלי הקטן, שעכשיו הוא קצת אחרי בר-מצווה, בזמן המקרה הוא היה ממש קצת אחרי הבר-מצווה. בקיצור, הוא קם בבוקר, נמרח, שיחק, עשה מלא דברים, וכל פעם דחה את התפילה, למרות שאמרו לו להתפלל, עד שבסופו של דבר הוא שם לב שעבר הזמן שאפשר להתפלל. (לא רק סוף זמן תפילה, גם חצות היום...). בקיצור, הוא בא אליי (בתור הדוס של הבית...
), ושאל אותי אם מותר לו להתפלל או שכבר אי אפשר. אז קודם כל, אמרתי לו שזמן חצות עבר ושחרית רגילה הוא בכל מקרה לא יכול להתפלל, אך אמרתי לו בהתחלה שיעשה תפילת תשלומין במנחה. ואז נזכרתי בגמרא על תפילת תשלומין שאומרת שם על הדין שמי שבכוונה לא התפלל שחרית אין לו דין של תפילת תשלומין. למה...? כי תשלומין חכמים תיקנו רק למי שפספס, אך מי שיכל להתפלל בזמן ובכוונה לא התפלל אז אין לו דין תשלומין והוא לא יכול להשלים את התפילה, והגמרא גם הביאה על זה פסוק (אם אינני טועה זה על זה...): "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות".
זאת אומרת, שאין לו תקנה והוא "אכל אותה" ולא יכול להתפלל שחרית.
ואז אמרתי לאח שלי שמכיוון שהוא לא ישן או משהו כזה וזה לא "אונס רחמנא פטרי" והוא לא היה באיזה משהו שלא יכל להתפלל, אז אולי אין לו דין תשלומין. טוב, באותו זמן היינו אצל סבא וסבתא שלנו בדיוק, אז הלכתי לרב היישוב, שבמקרה הוא שכן של סבא וסבתא שלי. טוב, דפקתי אצלו, ושאלתי אותו ואז הוא הסביר לי בקצרה דבר נפלא שמתאים מאוד למקרה שלך: מכיוון שזה לא היה בכוונה, שהרי זה שהוא נמרח וזה לא היה בכוונה, במזיד, גם אם הייתה לו אפשרות להתפלל באותו זמן טכנית, יש לו עדיין דין של תשלומין ודין תשלומין בטל רק כאשר מדובר על מזיד ממש ולא על זה שהוא נמרח ולא שם לב ועבר הזמן, שהרי אם היה יודע שעובר הזמן עוד זמן מועט היה מתפלל, זה היה מחוסר תשומת לב ודחייה.
לכן, גם במקרה שלך, לא מדובר על מזיד חלילה, מדובר על חוסר רצון חיובי, או כל הגדרה אחרת שאפשר להגיד, חלילה לא מדובר ברצון האמיתי שלך, ועובדה שאחרי זה הבנת שזה לא היה בסדר ורצית גם לתקן ולחזור בתשובה, מה שמראה שזה לא הרצון האמיתי שלך.
בקיצור, ברור שאפשר לבקש סליחה ולחזור בתשובה, רק כדאי שזה יהיה תהליך של חזרה בתשובה, דהיינו שתנסי שהפעם, בגלל הנפילה, לנצל אותה, כך שפעמים הבאות תתחזקי בזה ולא תיפלי בזה עוד פעם, וכך יצא הפסדך בשכרך.
סליחה על החפירה ויישר כוח.
!!