תינוק בן שנה היפראקטיבי, זקוקה לחיזוקיםאמא לשניים2
עבר עריכה על ידי אמא לשניים2 בתאריך י"ז בתמוז תשפ"א 00:04

בן שנה וחודש, חייכן, מצחיק ופשוט כובש לבבותנשיקה

פיזית- מאוד מפותח, הולך מעולה עוד לפני גיל שנה. שפתית- רק בימים האחרונים התחיל לומר צלילים(עדיין אין מילים).

 

ההתנהגות שלו יכולה להיות מאוד אגרסיבית וחזקה- משיכת שיער, צביטות, מכות וכדו'... בנוסף, הוא כמעט ולא מעסיק את עצמו במשחק, אלא קופץ ממשחק למשחק כל הזמן. כאב של בדיקת דם/חיסון הוא לא בוכה מזה בכלל, רק מכאב של נפילה או מכה חזקה ח"ו..

אני יודעת שלא מאבחנים בגיל כזה, אך ריפוי בעיסוק/פיזיו'/ פסיכולוג התפתחותי כן ניתן לקבל מגיל כזה. פניתי להתפתחות הילד, שלחתי טפסים, יודעת שתהליך ארוך לפניי...כל כך אין לי כוח לבירוקרטיה, המתנה ארוכה לאבחונים וטיפולים ובנתיים לא יודעת מה עלשות עם החמודי כדי לקדם אותו.

 

זהו

 

 

 

בינתייםד.

תשמחו בו.

 

חום ואהבה וחיבוקים.

 

אם מושך שיער, צובט, לקחת בעדינות את היד או להזיז הצידה עם "די" חייכני ולתת במקום זה תעסוקה אחרת. או לא להגיב כשזה לא ממש מפריע.

 

התהליך לא צריך להיות כ"כ ארוך.

 

בינתיים, שיקפוץ ממשחק למשחק, מה איכפת לך. תשימי הרבה משחקים.. תנסו לשים לב איזה משחקים יותר "תופסים" אותו (אולי למשל מכונית ששומעים אותה כשנוסעת וכד').

 

לא נראה לי שאת צריכה כ"כ לחשוב כעת איך "לקדם" אותו.. מתקדם יפה לבד. העיקר לשמור על אוירה שלוה ושמחה.

מאוד קשה כשאת שמה לב שאולי יש משהו לא תקיןאמא לשניים2

הוא מאוד פעיל, מעפיל כוח רב בכל פעולה...

ברור..ד.

אבל הרי פנית לאיבחון.

 

בינתיים - מלבד שכמובן צריך לשים לב היטב לנושאי בטיחות ולאן הוא מסוגל להגיע - לא נראה שיש לך ספציפית משהו לעשות עם זה, וגם לא נראה שייגרם מכך נזק כלשהו.

אז כעת ככה הוא, תחייכו. תספקו תעסוקה מתאימה לכחותיו.

 

יבדקו, יתנו אבחנה, יציעו מן הסתם גם פעילות פיזית מתאימה.

מניסיון ההמתנה לטיפול כל כך ארוכהאמא לשניים2

ויכולה להימשך אפילו שנה....

 

מתוסכלת מזה שאני רוצה להיות שם בשבילו, לקדם אותו ולעזור לו להתמודד..אבל אין לי את הכלים

תנסו למצוא דרך גישה אחרתד.

למשל, דרך הפיזיוטרפיסטית המחוזית של קופה"ח.

 

אפילו שווה ביקור פרטי, לצורך איבחון ראשוני.

 

ברור שאם לך כאמא נראה שיש כאן תופעה חריגה מובהקת, לא לחכות כ"כ הרבה זמן.

אולי הוא משועמם?פרצוף כרית
יוצאת איתו לגינה או לחברים?
אם כל היום סגורים בבית, יכול לגרום לזה
יש מצב שזה המצב?
לא משיעמום...אמא לשניים2

גם במשפחתון הוא מפעיל כוח רב..

בגינה הוא יכול לגשת לילד ולגעת בו בצורה שלא נעימה ואולי מכאיבה לילד

כשזה על חשבון ילד אחר,ד.

אז צריך באמת להיות קרובים - וברגע שזה קורה, ממש ללא שמץ כעס לקחת את היד הצידה.

אולי לצאת איתו לטיולים יותר רציניים?פרצוף כרית

אולי לצאת איתו לטיולים יותר רציניים? משעמם להם וצפוף וקטן רק במשפחתון ובבית

לעומת זאת בפארקים גדולים שיש הרבה מקום ללכת, הם פורחים ונהנים, 

מנסיון

וכך הם מוציאים את המרץ על דברים טובים במקום על מכות

 

השאלה אם רלוונטי? אולי את מוציאה אותו לפארקים כבר?!

בהצלחה

 

 

יאסמיילי12
הבן שלי בדיוק התיאור הזה ולא חשבתי לקחת אותו לאנשהו.
צחקתי שהוא לא בוכה מבדיקות דם כי הוא פשוט עסוק בדברים סביבו עד שהוא לא שם לב לזה.

למה זה בעיה?
אני רואה בו ילד אנרגטי קצת יותר.
הוא מציק כמו שאר הילדים.
גם חזר לי עם ביסים בזרועות מילד אחר. הוא עצמו לא נושך.
בן שנה ו8.
מכירה מקרוב וטוב שאת מתייחסת בגיל כל כך מוקדםמ.מ.
לי נשמע שיש לילד ויסות חושי נמוך.
אנחנו חיים על ידי החושים.
ויסות חושי גבוהה זה כאשר יש רגישות לכל מיני רעשים, בדים, תאורה וכו (תלוי על איזה חוש מדברים) ואז מנסים להוריד את העצומה כדי לא להגיע להצפה.
ויסות חושי נמוך הוא הפוך. כאשר יש חוסר רגישות ואז הילד נגרר להרגלים על מנת להרגיש חי וקיים.
זה מתחיל בגיל שנה כאשר הילד יוצר ישות משלו ומתחזק עד שמגבש ישות עצמית ומתייצב.
יש מלא דרכים לטיפול ועזרה במינון.

לא בטוחה שזה המקרה אע"פ שהתיאור נשמע די מדוייק.
למי פונים?סמיילי12
אומנם התכוונת להגיב לפותחת אבל גם רלוונטי אלי
יש כמה אופציותמ.מ.
האופציה הקלה היא פרטי. אבל זה יקר. אם את מאיזור השומרון אז יש לי המון המלצות.
בעיקרון דרך הקופה ברגע שאת מבססת את הצורך מול עצמך אז נדבר היחיד שאת צריכה זה הפניה של רופא ילדים (אל תסכימי ללכת להתפתחות הילד! הם אלופים בביצוע 1000 אבחונים ו-0 מענה ואז את כבר לא יכולה לקבל מענה מהקופה).

אני ממליצה קודם לחקור את הנושא עוד מעט (לא בפראנואידיות.. קל להישאב לשם) יותר כידע ומיקוד. יש המון ספרים בנושא. תתחילי לקרוא ולנסות להגיע לבד לסוג של דרך מה נכון בעיניך ואז כבר כל ההמשך יותר קל
תודה רבה!סמיילי12
חשוב לי להוסיף.מ.מ.
המטרה שלכם היא לעזור לו למנן את הנושא.
זה יעזור לו מול עצמו ולכם בהתנהלות מולו אבל תזכרו שבאופן חלקי זה תמיד יהיה.
חלק מהעבודה היא מול עצמנו. לשחרר ציפיות ולקבל אותו כמו שהוא.

זה חשוב כי זה לא משהו פגום. אין לנו יכולת לתקן אותו רק לעזור לווסת.
בלי התובנה הזאת זה מעגל מאוד מתסכל
תודה רבה.סמיילי12
מאד מאד אוהבים אותו איך שהוא ושמחים בו בדיוק ככה.🤭
אבל זו תזכורת והארה חשובה תודה.
לא הבנתי מה הבעיהאורי8
הוא בן שנה, כל מה שתארת זה יותר מנורמלי לגילו.
למה צריך טיפול בכלל? במה יש לך לקדם אותו?
או שלא הבנתי את הסיטואציה.
ממש לא מאבחנים היפראקטיביות בגיל כזה. ממש נורמחי מה שתארת על ההתנהגות שלו.
ואני הכי בעד לטפל כשיש באמת בעיה. אבל בגיל שנה , לא רואה משהו בעיתי בתאור שלך
ילד שלא בוכה בבדיקת דם/ חיסוןסמיילי12
זה לא חריג בעינייך?

כי נגיד הבן שלי לא בוכה.
לא מניד עפיף.
לא יודעתאורי8
אולי, אם את רוצה להחות בטוחה תתיעצי עם מרפאה בעיסוק, לגבי הנושא של תחושה. אני לא מומחית בעניין הזה. ולא יודעת אם זה חריג או לא. אבל שאר הדברים שהיא כתבה לא נראים לי חריגים לגיל שנה, ולגבי זה, פשוט לא יודעת.
אבל הוא רק בן שנה, ולומר שהוא היפראקטיבי, זה מרחיק לכת. אני יודעת בוודאות שלא מאבחנים בגיל כזה. והנושא של בכי בחיסון, שוה בדיקה, אבל בלי לחץ.
אני לא חושבת שהיא ניסתה לאבחן את הבן שלהסמיילי12
אלא פשוט לתאר אותו.
🙂
היפראקטיבי זה תיאור לילד ששובב מעבר לנורמה😅
גם שלי אנרגטי ושובב מעבר למה שאני רואה בסביבה. ואמיץ בצורה חריגה לגילו (קופץ נגיד מגובה של 2 מדרגות בלי למצמץ. והילד בן שנה ו8 בסה"כ).
לא חשבתי שזו בעיה. ואפילו צחקנו על הבדיקות דם.
(חשבתי בהתחלה שזה חד פעמי שהוא לא בוכה. אבל עשינו לו עוד בדיקה לאחרונה ושוב הוא לא בכה)
וכשזה מצטרף זה ועוד זה זה גורם לסימן שאלה.

אני אישית לא חשבתי שאולי יש לילד שלי משהו. כן העירו לי בסביבה שכנראה יש לו בעיה של ויסות חושי. וכשהיא הציפה את זה בשאלה זה גרם לי להרהר🤔
נורמלי לגמרינירה22
אמרה לי פעם האחות שילדים שבוכים בבדיקת דם זה בגלל שהאמא לחוצה. אם האמא רגועה אז גם הילד רגוע. מניסיון עם כמה ילדים שלי.
טוב, לדעתי זה לא נכוןבוקר אור
הבת שלי בוכה למרות שאני סופר רגועה
בטח שהיא בוכה, זה כואב
אז אם את חושבת שזה כואבנירה22
כנראה שזה מה שאת משדרת לה.
מבחינתי בדיקת דם זה משהו ממש לא נורא. לא יותר גרוע מלגזור ציפורניים, להסתרק... ואם זה מה שמשדרים להם אז ככה הם מתנהגים.
כמובן שיכולות להיות סיבות נוספות-אחות לא עדינה מספיק או לא נעימה, אבל הדקירה עצמה לא נוראית ברמות שצריך לצרוח.
אני מדברת על קטנטנים (נניח בגיל שנה) שלא מבינים את עצם הרעיון. בגיל יותר גדול הם מפחדים מהפרוצדורה, אז כן יותר בוכים ולחוצים.
לא, זה כואב אובייקטיביתבוקר אור
אני חושבת שזה לא נורא, אבל כואב זה בטוח. גם בדיקת דם בשבילי זה כואב אבל לא נורא
הבן שלי שהיום בן11אור123456
לא בכה בכלל בבדיקות דם מגיל חודשיים.
( עד היום הוא די מחבב בדיקות דם)
היה שובב אבל עד כמה שזכור לי לא קיצוני כמו שכתבת..
היום אין לא שום בעיית תחושה והוא ילד סופר רגוע ( אנרגטי כשזה רלוונטי)
הגבת לי בטעות?בוקר אור
כן..התכוונתי הערה כלליתאור123456
הילדים שלי בקושי בכו בחיסונים. או נרגעו תוך רגעיעל מהדרום
לק"י

עשיתי לקטנה ספירת דם מהאצבע לא מזמן, והיא בכלל לא בכתה, אלא הסתכלה בעניין לראות מה עושים לה.
מסתבר שיש כאלה...
אני מדברת על בדיקת דם שמכניסיםסמיילי12אחרונה
מחט וממלאים מבחנות.
הוא כבר עבר 2 כאלה. ללא ציוץ.
כמובן גם ספירת דם בלי בכי.
האמת שגם אני לא רואה ממש בעיה..44444
לקפוץ ממשחק למשחק זה לגמרי הגיל.
בגיל הזה נותנים משחק וזהו- אחרת הם "מאבדים את זה".....
מקסימום בחירה בין 2 משחקים.
בכלל צריך לא לגרות אותם מידי...

לגבי משיכת שיער/ צביטות/ מכות זה גם תואם גיל.
לוקחים הצידה ואומרים שאסור.
אסור וזהן- מילה אחת.
צריך שהמסר יובן שזה אסור בלי יותר מידי משפטים ומילים.

בגיל הזה למדתי שחשוב לא לגרות אותם יותר מידי...
לדעתי זו גם הבעיה של לתת מסך בגיל הזה.....
בגיל הזה זה הכי נורמלי לקפוץ ממשחק למשחק.Monica Geller
נשמע מתוק.
לגבי תחושת כאב אין לי מושג
שלי צרחה כל פעם🙈
נשמע כמו טונוס שרירים גבוהיעלת חן ()
עבר עריכה על ידי יעלת חן () בתאריך כ"ב בתמוז תשפ"א 02:04
שגורם לקצת כהות בתחושת הכאב. שכנראה שתידרש לו עבודה עם מרפאה בעיסוק על הויסות התחושתי, חזק חלש וכו. שמעתי על זה מחברה שלי שחוותה דבר דומה עם הבן שלה.
יקרה ! תלכי תעזרי ותעשי כל מה שירגיע אותך קודם כל. אבל בסוף בעיניי הכי הכי חשוב זה לא לעשות עניין מזה. לדעת שזה האופי שלו ואיתו הוא יתפתח להיות מי שהוא ! מי אנחנו שנקבע ליציר כפיו של הקדוש ברוך הוא איך הוא צריך להיות ולהתנהג ? כמובן שאם יש איזשהו קושי נקודתי צריך לפתור אותו ולעזור, כגון הכאות או חוסר שקט מתמשך, אבל זה האופי שלו ואיתו הוא יעבוד את השם הכי טוב ויוציא מן הכח אל הפועל את מי שהוא נולד להיות !
אז קודם כל הכי בנחת בעולם.
והייתי מציעה לך כשאת נכנסת לכל המערכת הזו של האבחונים והבדיקות והמדדים - לזכור שאת מכירה את הבן שלך יותר טוב מכל הרופאים והמומחים. ותאמיני בו. תראי לו כמה את רואה בו את הכוחות הטובים, כמה שאת אוהבת אותו ומעריכה אותו. ובעזרת השם תנתבי את הכוחות שבו ליצירה ולבנייה. אל תתני למומחים לחרוץ גורלות. השדר שלך לילד שלך הוא בעל השפעה פי כמה כמה יותר עוצמתית. אז תאזיני בקשב, תתייעצי ותשמעי המלצות, אבל תסמכי על עצמך ועל ריבונו של עולם יותר מהכל.
כבר מאוחר, הייתי רוצה לכתוב לך יותר גם מנסיוני האישי. אם מעניין אותך לשמוע עוד כתבי לי בפרטי. בהצלחה יקרה לילה טוב!
אולי לתת לו להתנסות עם חומרים שוניםאחווות


רק להרגיעיעלל1234
הבן שלי גם היה כזה, ממש מה שאת מתארת! היום הוא כמעט בן שנתיים, עדיין מאד פעיל אבל הרבה יותר רגוע, מצליח קצת להתרכז יותר במשחקים ואפילו התחיל להעסיק קצת את עצמו לבד! (שזה משהו שעד עכשיו בכלל לא היה!)
ככה שזה מצויין לבדוק ולנסות טיפול אבל מציעה לא להבהל אלא לחכות ולראות מה קורה כשהוא גדל..
בסוף הוא עוד בגיל מאד מאד צעיר והמון דברים יכולים להשתנות לבד!
ובינתיים- אנחנו פשוט היינו איתו כל היום בחוץ.. (ועדיין מבלים איתו הרבה בחוץ)- גני שעשועים וכאלה.. מאד מרגיע ועושה טוב, להיות איתו הרבה בבית גורם לבכי ותסכול מיותרים וחבל..
האם הוא אוכל הרבה סוכר? כמו כן כדאי לבדוק רגישות לגלוטןהרפיה


שאלה..מילקי
האם יש מצב שבגלל קושי נשימתי הוא מקבל סטרואידים כלשהם באופן קבוע או כמעט קבוע?
(משאף או אינהלציה).
ממש כדאי לפנות למרפאה בעיסוקbula
רצוי מישהי שמתמחה בתחום הויסות החושי
את מתארת את הבן שלי שהיה בן שנהנאטלולה
אז אשתף אותך שבני היקר גם היה ככה בגלל חוסר וויסות של התחושה. אנחנו עכשיו בטיפול של ריפוי בעיסוק.
את מתארת ילד שקופץ ממשחק למשחק. כך הבן שלי היה ועדיין.. אני עשיתי איתו הרבה טעות ומבכה על זה כי יש השלכות. אני יודעת שזה מתיש ומתסכל. עצה שלי מנסיוני, מסגרת עושה לילדים כאלה ממש ממש טוב. כי כל הזמן יש משהו שמתחלף בלו"ז. תפילה, זמן משחק, סיפור,חצר,יצירה,אוכל . ילדים כאלה רגועים במסגרת כי יודעים מה הולך להיות. דבר שני כמה שנשמע מצחיק במון המון אהבה ותשומת לב. ים עושה לילדים כאלה מאוד טוב. שבי איתו על החוף. קחי את הידיים שלו שיחוש את החול עם המים. ילד כזה צריך הרבה פעילות כמו פארק, ליסוע על הבימבה מהר, לקפוץ בטרמפולינה, שימי לו מוזיקה לקפיצה חופשית וריצה בבית. בגיל שנתיים וחצי הבן שלי נרגע קצת.
במקרה אצלי הוא גם מאוד מאוד רגיש עם חוסר תאבון משווע. אני עדיין בהתמודדות יומיומית ללמוד על הרגישות והחוסר תאבון שלו. מקוה שמה שכן אני יודעת יצליח לעזור לך. בהצלחה.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך