תינוק בן שנה היפראקטיבי, זקוקה לחיזוקיםאמא לשניים2
מעתיקה מפוסט של מישהי:
ומי שלא יודעת מיהו הרב ניסים החתום על המכתב המביש הזה:
פורסם בכיכר השבת:

שרת המשפטים ציפי לבני החליטה להעמיד לדין משמעתי את הגאון רבי ניסים בן שמעון, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, בגין התנהגות לא הולמת. במקרה והרב ימצא אשם, הרי שהעונש הגדול הוא הדחתו מתפקידו כראש אבות בתי הדין.

הסיפור החל כאשר אישה תבעה את הרב פיצויים, אז נחשף כי הרב בן שמעון סיכם עם אישה, בת הציבור החרדי, שהותקפה באכזריות על ידי בן דודה כי לא תתלונן במשטרה ובתמורה היא תקבל סך של 220 אלף שקל.

כעת לרב בן שמעון ישנם 30 יום להגיב להחלטת השרה לבני.

על פי הדיווח ב'הארץ' ההסכם נחתם בלשכתו של הרב בן שמעון לאחר שהוצג כ'בורר' בפרשיה הקשה והחמורה.

יצוין, כי למרות ההסכם, האישה התלוננה במשטרה, ולאחר הסדר טיעון התוקף נשלח לרצות מאסר של שבע וחצי שנות מאסר ובנוסף הושת עליו לפצות את האישה במאה אלף שקלים.

יצוין כי הרב בן שמעון, הינו גיסו של נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלום כהן.
הרב נסים בן שמעון יועמד לדין - כיכר השבת

ומעתיקה עוד מהפייסבוק- בצילומי מסך פה ששיתפה מישהי בשם רויטל.

בינתייםד.

תשמחו בו.

 

חום ואהבה וחיבוקים.

 

אם מושך שיער, צובט, לקחת בעדינות את היד או להזיז הצידה עם "די" חייכני ולתת במקום זה תעסוקה אחרת. או לא להגיב כשזה לא ממש מפריע.

 

התהליך לא צריך להיות כ"כ ארוך.

 

בינתיים, שיקפוץ ממשחק למשחק, מה איכפת לך. תשימי הרבה משחקים.. תנסו לשים לב איזה משחקים יותר "תופסים" אותו (אולי למשל מכונית ששומעים אותה כשנוסעת וכד').

 

לא נראה לי שאת צריכה כ"כ לחשוב כעת איך "לקדם" אותו.. מתקדם יפה לבד. העיקר לשמור על אוירה שלוה ושמחה.

מאוד קשה כשאת שמה לב שאולי יש משהו לא תקיןאמא לשניים2

הוא מאוד פעיל, מעפיל כוח רב בכל פעולה...

ברור..ד.

אבל הרי פנית לאיבחון.

 

בינתיים - מלבד שכמובן צריך לשים לב היטב לנושאי בטיחות ולאן הוא מסוגל להגיע - לא נראה שיש לך ספציפית משהו לעשות עם זה, וגם לא נראה שייגרם מכך נזק כלשהו.

אז כעת ככה הוא, תחייכו. תספקו תעסוקה מתאימה לכחותיו.

 

יבדקו, יתנו אבחנה, יציעו מן הסתם גם פעילות פיזית מתאימה.

מניסיון ההמתנה לטיפול כל כך ארוכהאמא לשניים2

ויכולה להימשך אפילו שנה....

 

מתוסכלת מזה שאני רוצה להיות שם בשבילו, לקדם אותו ולעזור לו להתמודד..אבל אין לי את הכלים

תנסו למצוא דרך גישה אחרתד.

למשל, דרך הפיזיוטרפיסטית המחוזית של קופה"ח.

 

אפילו שווה ביקור פרטי, לצורך איבחון ראשוני.

 

ברור שאם לך כאמא נראה שיש כאן תופעה חריגה מובהקת, לא לחכות כ"כ הרבה זמן.

אולי הוא משועמם?פרצוף כרית
יוצאת איתו לגינה או לחברים?
אם כל היום סגורים בבית, יכול לגרום לזה
יש מצב שזה המצב?
לא משיעמום...אמא לשניים2

גם במשפחתון הוא מפעיל כוח רב..

בגינה הוא יכול לגשת לילד ולגעת בו בצורה שלא נעימה ואולי מכאיבה לילד

כשזה על חשבון ילד אחר,ד.

אז צריך באמת להיות קרובים - וברגע שזה קורה, ממש ללא שמץ כעס לקחת את היד הצידה.

אולי לצאת איתו לטיולים יותר רציניים?פרצוף כרית

אולי לצאת איתו לטיולים יותר רציניים? משעמם להם וצפוף וקטן רק במשפחתון ובבית

לעומת זאת בפארקים גדולים שיש הרבה מקום ללכת, הם פורחים ונהנים, 

מנסיון

וכך הם מוציאים את המרץ על דברים טובים במקום על מכות

 

השאלה אם רלוונטי? אולי את מוציאה אותו לפארקים כבר?!

בהצלחה

 

 

יאסמיילי12
הבן שלי בדיוק התיאור הזה ולא חשבתי לקחת אותו לאנשהו.
צחקתי שהוא לא בוכה מבדיקות דם כי הוא פשוט עסוק בדברים סביבו עד שהוא לא שם לב לזה.

למה זה בעיה?
אני רואה בו ילד אנרגטי קצת יותר.
הוא מציק כמו שאר הילדים.
גם חזר לי עם ביסים בזרועות מילד אחר. הוא עצמו לא נושך.
בן שנה ו8.
מכירה מקרוב וטוב שאת מתייחסת בגיל כל כך מוקדםמ.מ.
לי נשמע שיש לילד ויסות חושי נמוך.
אנחנו חיים על ידי החושים.
ויסות חושי גבוהה זה כאשר יש רגישות לכל מיני רעשים, בדים, תאורה וכו (תלוי על איזה חוש מדברים) ואז מנסים להוריד את העצומה כדי לא להגיע להצפה.
ויסות חושי נמוך הוא הפוך. כאשר יש חוסר רגישות ואז הילד נגרר להרגלים על מנת להרגיש חי וקיים.
זה מתחיל בגיל שנה כאשר הילד יוצר ישות משלו ומתחזק עד שמגבש ישות עצמית ומתייצב.
יש מלא דרכים לטיפול ועזרה במינון.

לא בטוחה שזה המקרה אע"פ שהתיאור נשמע די מדוייק.
למי פונים?סמיילי12
אומנם התכוונת להגיב לפותחת אבל גם רלוונטי אלי
יש כמה אופציותמ.מ.
האופציה הקלה היא פרטי. אבל זה יקר. אם את מאיזור השומרון אז יש לי המון המלצות.
בעיקרון דרך הקופה ברגע שאת מבססת את הצורך מול עצמך אז נדבר היחיד שאת צריכה זה הפניה של רופא ילדים (אל תסכימי ללכת להתפתחות הילד! הם אלופים בביצוע 1000 אבחונים ו-0 מענה ואז את כבר לא יכולה לקבל מענה מהקופה).

אני ממליצה קודם לחקור את הנושא עוד מעט (לא בפראנואידיות.. קל להישאב לשם) יותר כידע ומיקוד. יש המון ספרים בנושא. תתחילי לקרוא ולנסות להגיע לבד לסוג של דרך מה נכון בעיניך ואז כבר כל ההמשך יותר קל
תודה רבה!סמיילי12
חשוב לי להוסיף.מ.מ.
המטרה שלכם היא לעזור לו למנן את הנושא.
זה יעזור לו מול עצמו ולכם בהתנהלות מולו אבל תזכרו שבאופן חלקי זה תמיד יהיה.
חלק מהעבודה היא מול עצמנו. לשחרר ציפיות ולקבל אותו כמו שהוא.

זה חשוב כי זה לא משהו פגום. אין לנו יכולת לתקן אותו רק לעזור לווסת.
בלי התובנה הזאת זה מעגל מאוד מתסכל
תודה רבה.סמיילי12
מאד מאד אוהבים אותו איך שהוא ושמחים בו בדיוק ככה.🤭
אבל זו תזכורת והארה חשובה תודה.
לא הבנתי מה הבעיהאורי8
הוא בן שנה, כל מה שתארת זה יותר מנורמלי לגילו.
למה צריך טיפול בכלל? במה יש לך לקדם אותו?
או שלא הבנתי את הסיטואציה.
ממש לא מאבחנים היפראקטיביות בגיל כזה. ממש נורמחי מה שתארת על ההתנהגות שלו.
ואני הכי בעד לטפל כשיש באמת בעיה. אבל בגיל שנה , לא רואה משהו בעיתי בתאור שלך
ילד שלא בוכה בבדיקת דם/ חיסוןסמיילי12
זה לא חריג בעינייך?

כי נגיד הבן שלי לא בוכה.
לא מניד עפיף.
לא יודעתאורי8
אולי, אם את רוצה להחות בטוחה תתיעצי עם מרפאה בעיסוק, לגבי הנושא של תחושה. אני לא מומחית בעניין הזה. ולא יודעת אם זה חריג או לא. אבל שאר הדברים שהיא כתבה לא נראים לי חריגים לגיל שנה, ולגבי זה, פשוט לא יודעת.
אבל הוא רק בן שנה, ולומר שהוא היפראקטיבי, זה מרחיק לכת. אני יודעת בוודאות שלא מאבחנים בגיל כזה. והנושא של בכי בחיסון, שוה בדיקה, אבל בלי לחץ.
אני לא חושבת שהיא ניסתה לאבחן את הבן שלהסמיילי12
אלא פשוט לתאר אותו.
🙂
היפראקטיבי זה תיאור לילד ששובב מעבר לנורמה😅
גם שלי אנרגטי ושובב מעבר למה שאני רואה בסביבה. ואמיץ בצורה חריגה לגילו (קופץ נגיד מגובה של 2 מדרגות בלי למצמץ. והילד בן שנה ו8 בסה"כ).
לא חשבתי שזו בעיה. ואפילו צחקנו על הבדיקות דם.
(חשבתי בהתחלה שזה חד פעמי שהוא לא בוכה. אבל עשינו לו עוד בדיקה לאחרונה ושוב הוא לא בכה)
וכשזה מצטרף זה ועוד זה זה גורם לסימן שאלה.

אני אישית לא חשבתי שאולי יש לילד שלי משהו. כן העירו לי בסביבה שכנראה יש לו בעיה של ויסות חושי. וכשהיא הציפה את זה בשאלה זה גרם לי להרהר🤔
נורמלי לגמרינירה22
אמרה לי פעם האחות שילדים שבוכים בבדיקת דם זה בגלל שהאמא לחוצה. אם האמא רגועה אז גם הילד רגוע. מניסיון עם כמה ילדים שלי.
טוב, לדעתי זה לא נכוןבוקר אור
הבת שלי בוכה למרות שאני סופר רגועה
בטח שהיא בוכה, זה כואב
אז אם את חושבת שזה כואבנירה22
כנראה שזה מה שאת משדרת לה.
מבחינתי בדיקת דם זה משהו ממש לא נורא. לא יותר גרוע מלגזור ציפורניים, להסתרק... ואם זה מה שמשדרים להם אז ככה הם מתנהגים.
כמובן שיכולות להיות סיבות נוספות-אחות לא עדינה מספיק או לא נעימה, אבל הדקירה עצמה לא נוראית ברמות שצריך לצרוח.
אני מדברת על קטנטנים (נניח בגיל שנה) שלא מבינים את עצם הרעיון. בגיל יותר גדול הם מפחדים מהפרוצדורה, אז כן יותר בוכים ולחוצים.
לא, זה כואב אובייקטיביתבוקר אור
אני חושבת שזה לא נורא, אבל כואב זה בטוח. גם בדיקת דם בשבילי זה כואב אבל לא נורא
הבן שלי שהיום בן11אור123456
לא בכה בכלל בבדיקות דם מגיל חודשיים.
( עד היום הוא די מחבב בדיקות דם)
היה שובב אבל עד כמה שזכור לי לא קיצוני כמו שכתבת..
היום אין לא שום בעיית תחושה והוא ילד סופר רגוע ( אנרגטי כשזה רלוונטי)
הגבת לי בטעות?בוקר אור
כן..התכוונתי הערה כלליתאור123456
הילדים שלי בקושי בכו בחיסונים. או נרגעו תוך רגעיעל מהדרום
לק"י

עשיתי לקטנה ספירת דם מהאצבע לא מזמן, והיא בכלל לא בכתה, אלא הסתכלה בעניין לראות מה עושים לה.
מסתבר שיש כאלה...
אני מדברת על בדיקת דם שמכניסיםסמיילי12אחרונה
מחט וממלאים מבחנות.
הוא כבר עבר 2 כאלה. ללא ציוץ.
כמובן גם ספירת דם בלי בכי.
האמת שגם אני לא רואה ממש בעיה..44444
לקפוץ ממשחק למשחק זה לגמרי הגיל.
בגיל הזה נותנים משחק וזהו- אחרת הם "מאבדים את זה".....
מקסימום בחירה בין 2 משחקים.
בכלל צריך לא לגרות אותם מידי...

לגבי משיכת שיער/ צביטות/ מכות זה גם תואם גיל.
לוקחים הצידה ואומרים שאסור.
אסור וזהן- מילה אחת.
צריך שהמסר יובן שזה אסור בלי יותר מידי משפטים ומילים.

בגיל הזה למדתי שחשוב לא לגרות אותם יותר מידי...
לדעתי זו גם הבעיה של לתת מסך בגיל הזה.....
בגיל הזה זה הכי נורמלי לקפוץ ממשחק למשחק.Monica Geller
נשמע מתוק.
לגבי תחושת כאב אין לי מושג
שלי צרחה כל פעם🙈
נשמע כמו טונוס שרירים גבוהיעלת חן ()
עבר עריכה על ידי יעלת חן () בתאריך כ"ב בתמוז תשפ"א 02:04
שגורם לקצת כהות בתחושת הכאב. שכנראה שתידרש לו עבודה עם מרפאה בעיסוק על הויסות התחושתי, חזק חלש וכו. שמעתי על זה מחברה שלי שחוותה דבר דומה עם הבן שלה.
יקרה ! תלכי תעזרי ותעשי כל מה שירגיע אותך קודם כל. אבל בסוף בעיניי הכי הכי חשוב זה לא לעשות עניין מזה. לדעת שזה האופי שלו ואיתו הוא יתפתח להיות מי שהוא ! מי אנחנו שנקבע ליציר כפיו של הקדוש ברוך הוא איך הוא צריך להיות ולהתנהג ? כמובן שאם יש איזשהו קושי נקודתי צריך לפתור אותו ולעזור, כגון הכאות או חוסר שקט מתמשך, אבל זה האופי שלו ואיתו הוא יעבוד את השם הכי טוב ויוציא מן הכח אל הפועל את מי שהוא נולד להיות !
אז קודם כל הכי בנחת בעולם.
והייתי מציעה לך כשאת נכנסת לכל המערכת הזו של האבחונים והבדיקות והמדדים - לזכור שאת מכירה את הבן שלך יותר טוב מכל הרופאים והמומחים. ותאמיני בו. תראי לו כמה את רואה בו את הכוחות הטובים, כמה שאת אוהבת אותו ומעריכה אותו. ובעזרת השם תנתבי את הכוחות שבו ליצירה ולבנייה. אל תתני למומחים לחרוץ גורלות. השדר שלך לילד שלך הוא בעל השפעה פי כמה כמה יותר עוצמתית. אז תאזיני בקשב, תתייעצי ותשמעי המלצות, אבל תסמכי על עצמך ועל ריבונו של עולם יותר מהכל.
כבר מאוחר, הייתי רוצה לכתוב לך יותר גם מנסיוני האישי. אם מעניין אותך לשמוע עוד כתבי לי בפרטי. בהצלחה יקרה לילה טוב!
אולי לתת לו להתנסות עם חומרים שוניםאחווות


רק להרגיעיעלל1234
הבן שלי גם היה כזה, ממש מה שאת מתארת! היום הוא כמעט בן שנתיים, עדיין מאד פעיל אבל הרבה יותר רגוע, מצליח קצת להתרכז יותר במשחקים ואפילו התחיל להעסיק קצת את עצמו לבד! (שזה משהו שעד עכשיו בכלל לא היה!)
ככה שזה מצויין לבדוק ולנסות טיפול אבל מציעה לא להבהל אלא לחכות ולראות מה קורה כשהוא גדל..
בסוף הוא עוד בגיל מאד מאד צעיר והמון דברים יכולים להשתנות לבד!
ובינתיים- אנחנו פשוט היינו איתו כל היום בחוץ.. (ועדיין מבלים איתו הרבה בחוץ)- גני שעשועים וכאלה.. מאד מרגיע ועושה טוב, להיות איתו הרבה בבית גורם לבכי ותסכול מיותרים וחבל..
האם הוא אוכל הרבה סוכר? כמו כן כדאי לבדוק רגישות לגלוטןהרפיה


שאלה..מילקי
האם יש מצב שבגלל קושי נשימתי הוא מקבל סטרואידים כלשהם באופן קבוע או כמעט קבוע?
(משאף או אינהלציה).
ממש כדאי לפנות למרפאה בעיסוקbula
רצוי מישהי שמתמחה בתחום הויסות החושי
את מתארת את הבן שלי שהיה בן שנהנאטלולה
אז אשתף אותך שבני היקר גם היה ככה בגלל חוסר וויסות של התחושה. אנחנו עכשיו בטיפול של ריפוי בעיסוק.
את מתארת ילד שקופץ ממשחק למשחק. כך הבן שלי היה ועדיין.. אני עשיתי איתו הרבה טעות ומבכה על זה כי יש השלכות. אני יודעת שזה מתיש ומתסכל. עצה שלי מנסיוני, מסגרת עושה לילדים כאלה ממש ממש טוב. כי כל הזמן יש משהו שמתחלף בלו"ז. תפילה, זמן משחק, סיפור,חצר,יצירה,אוכל . ילדים כאלה רגועים במסגרת כי יודעים מה הולך להיות. דבר שני כמה שנשמע מצחיק במון המון אהבה ותשומת לב. ים עושה לילדים כאלה מאוד טוב. שבי איתו על החוף. קחי את הידיים שלו שיחוש את החול עם המים. ילד כזה צריך הרבה פעילות כמו פארק, ליסוע על הבימבה מהר, לקפוץ בטרמפולינה, שימי לו מוזיקה לקפיצה חופשית וריצה בבית. בגיל שנתיים וחצי הבן שלי נרגע קצת.
במקרה אצלי הוא גם מאוד מאוד רגיש עם חוסר תאבון משווע. אני עדיין בהתמודדות יומיומית ללמוד על הרגישות והחוסר תאבון שלו. מקוה שמה שכן אני יודעת יצליח לעזור לך. בהצלחה.
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך