אני רוצה מישהו ההפך ממני..והעיקר-לשמוח:)
בן ובת זה ההפך?חדשכאן
חחחוהעיקר-לשמוח:)
רק אם את רוצה פיצוציםחדשכאן
אם כברחדשכאן
זה קצת שונה..
ההגדרה של משליםוהוא ישמיענו
אז זה לא בהכרח סותר,
לפעמים המשלים עובר דרך ההפוך
זה לא סותר זה שונהחדשכאן
זה לא רק עניין של כללי ומאוזן.
לפחות לדעתי..
אז כשאתה רוצה לצאת עם מישהיוהעיקר-לשמוח:)
כיאלו אם זה תכונות שדווקא דומות לך, לא תצא?
או שגם תכונות שדומות משלימות..?🤔
את צריכה לשאול את עצמך מה יעשה לך טובוהוא ישמיענו
מה התכונות הללו אומרות לך, למה הן משמעותיות בעיניך, ואיך זה יתרום לזוגיות/ לבית/ לחינוך הילדים וכן הלאה.
הבירור הזה הוא חשוב וזה למעשה מה שיעזור לך יותר מאשר לחפש דווקא דומה/ שונה.
זו דעתי.
כמובן שיהיה בהצלחה רבה
תודה רבה!!והעיקר-לשמוח:)
>>חדשכאן
האמת כששאני יוצא אני בכלל לא חושב במונחים האלה. אני חושב מה יכול להתאים לי יותר מבחינת האישיות ומבחינת השאיפות. כמו בקישור, בדר"כ הדומה דווקא. והשוני? מגיע תמיד, והוא מקסים (אני באמת חושב ככה) כשזה בא על גבי 🙂
יפה.. תודהוהעיקר-לשמוח:)
מסכים ומקבלוהוא ישמיענו
אם זה מה שאת מחפשת, למה לא?advfb
בסוף את יודעת מה נכון לךבת שמיא
אבל אם הוא ממש שונה זה גם יכול לגרום להרבה ויכוחים על דברים שמסתכלים עליהם שונה וזה אתגר..
מצד שני אם הוא יהיה בדיוק כמוך עם היתרונות והחסרונות שבך זה גם לא נראלי כ"כ נכון..
לדעתי חשוב ממש שתביני קודם מי את, עם התכונות הטובות שבך והתכונות הקצת יותר בעייתיות- שאת מרגישה שהן חיסרון אצלך.
ומתוך כך תדעי יותר מה לחפש..
תסתכלי על התכונות הטובות שלך ותחשבי אם נכון לך מישהו כמוך או דווקא מישהו שקצת יאזן אותך במקום הזה? (וכן, גם תכונות טובות לפעמים צריכות איזון..)
וכמו שאמרו לפניי, בשביל להשלים זה לא חייב להיות מנוגד, יכול להיות מישהו שאנחנו נורא דומים בתכונה טובה שלנו ובכל זאת משלימים כי לומדים אחד מהשניה או משלימים בנקודות הקטנות של התכונה הזאת
ועל תכונות פחות טובות: אני רוצה מישהו שממש מנוגד לתכונה הזאת אצלי או מישהו שכן קצת כמוני וביחד אנחנו מנסים להתקדם?
שוב, זה בעיקר מה שנכון לך, אם את חושבת שרק מישהו מנוגד יאזן אותך אז גם מעולה 
ובסוף בסוף, הכל סיעתא דשמיא.. יכול להיות שנחשוב שנכון לנו משהו מסויים ונראה שדווקא אנחנו מסתדרים יותר עם קצת שונה... לא חושבת שיש לזה נוסחא קבועה..
שהקב"ה יהיה בעזרתך תמידדד ונזכה כולנו לבהירות גדולהה בכל העניינים!![]()
![]()
מחזק. תגובה חשובהוהוא ישמיענו
אמןןוהעיקר-לשמוח:)
גם אניבייניש נח
והעיקר-לשמוח:)
הגיוניחופשיה לנפשי
בהחלטתורם דם
הגיוני בהחלטבת 30
כך שגם אם נדמה לך שהבחור דומה, כנראה שתמצאי בו אחוזים ניכרים של תכונות הפוכות ממך.
השאלה במהמחושלת
אם את פחדנית והוא אמיץ זה נהדר.
תחפשי הפכים משלימים ולאו תכונות מנוגדות.
יפה מאוד. מסכיםוהוא ישמיענו
תודה לכולכם!!והעיקר-לשמוח:)
הי לך, תגובה מאישה נשואה 15 שנה..האור שבלב
אבל
תמיד זה יביא איתו השקעה גדולה במהלך השנים בכדי להגיע לקירוב ולא לריחוק עם הזמן, שאז מטשטשת הסיבה לעיתים של מה חיפשתי, ופתאום הדגש הוא על השוני הבאמת גדול.
לכל מידה יש את הצד הטוב שלה, ואת הצד הפחות טוב שלה.
והכל יוצא במהלך הנישואין, ולא נעלם, רק הולך ונעשה חד יותר-ההבדל- כי השנים מביאים איתם אתגרים מפה ועד להודעה חדשה.
ואם את מחושבת ורצית ספונטני- מתישהו תשתגעו מזה, את צריכה לדעת מראש שנוסעים לשבת כי את צריכה להתארגן, והוא מתעצבן שאת לא ספונטנית.. תזרמי..
הוא מסודר, את מבולגנת- זה נורא נחמד בהתחלה, אולי, המישהו המאזן, אחכ אתם בעצבים-הוא- כי הבית כל הזמן מבולגן, את- כי את משקיעה מלא ובעינייך הבית מסודר...
מסקנה?
אל תחפשי שונה.
זה יגיע..
הפוך, תחפשי כמה שפחות פער ושוני. פחות תסכולים אחכ...
עבודה תמיד יש..
ועוד משהו אחד ממני, ואם עוד בנות קוראות את זה אז גם בשבילכן:
החיים אחכ, עם הבעל, הריונות, לידות, פרנסה, חינוך ילדים-
מלאים בלחצים.
*הכי* חשוב בעיניי למצוא גבר עם 2 תכונות הכי מהותיות:
1. לא בורח מאחריות כשקשה. (!!!!)
2. בעל לב גדול, שמח, מלא אמונה: שמשולב בשכל (!!!),
השכל יחזיק את הבית.
הלב, את השמחה.
שתזכו למצוא את שניהם.
אה, ועוד טיפ- בדייטים, אל תפגיזו בלהיות *הכי* מהממות ever- כי בזה הוא יתאהב, ואת רמת ההשקעה הזאת הוא ירצה כל הזמן, גם כזוג נשוי. וזה לא פשוט ביומיום להיות כל הזמן כל הזמן מטופחת. אז תבואו בחן. ברמת השקעה שהיא רגילה לכן, ואתן יכולות לעמוד בה..
ובדייטים- בנות, מותר לאחר- תראי איך הוא מגיב. מתעצבן? תברחי. אחכ הוא יתעצבן בקלות מהרבה דברים בחיים.
תראי אם יש לו עין טובה לאחרים- אם הוא מלא תלונות- תחתכי.
התלונות יגיעו אלייך בסופו של דבר.
בנישואין קורה משהו הזוי
הליך מטורף
הגבר שהתחתנת
נהפך לאיש אחד שאיתו את חיה. הוא כבר לא "גבר".. אלא בנאדם. רגיל. אז הכי חשוב לראות איך הוא מתנהל- לא רק איתך(מנסה להרשים וכזה) אלא עם כל אדם אחר.. כי בסוף ככה אתם תהיו.. פשוט 2 בני אדם שחולקים חיים. בונים חיים... וזה דבר חשוב ועוצמתי, אבל זה לא "בחור ובחורה מאוהבים עם פרפרים.."..(צר לי לבאס..
) מקווה שהובנתי.
מלא בהצלחה לכולן/ם🙏🍀
איזו תגובה יפה ומושקעת!חיים של
🌺🌺🌺האור שבלב
ואוו תודה רבה לך על התגובה!!טיפה של אור
חשוב מאוד מה שאמרת.. חיזקת !
בהצלחה! ועוד משהוהאור שבלב
יש מה להנות מהתהליך של המציאה...
משהו שאין אותו אחכ יותר לעולם..
אז כן, ב"ה יש משפחה, וזה חשוב ועוצמתי,
אבל
החיפוש הזה, התקווה, ההתחלה, הפרפרים של ההתחלה...
הנשיאת חן, זה דבר שלא יחזור. לא באופן כזה בכל אופן

אז חבר'ה רווקים ורווקות- אל תטבעו כל הזמן במחשבות של "אם הייתי נשואה הייתי מאושרת"- כי אחרי החתונה זה לא נגמר, הקו מחשבה הזה, זה" אם הוא היה יותר מחמיא- היי י מאושרת".. זה-"אם הייתי בהריון כמו זאת וזאת הייתי מאושרת", זה"רק שיגמר ההריון ויהיה לי ילד בידיים והייתי מאושרת" זה:"רק שיגדל ויפסיק לצרוח ואהיה מאושרת"-
זה לא נגמר לעולם!!
ופתאום את מפספסת ולא נהנית מהחיים שחולפים...והם חולפים..
אז טיפ שלי- תנסו להנות מהתהליך.
בנות, תהנו מהשיעור שבחוץ, תעשו גוונים , פן, מה שבא לכן- במקום לפנטז על מטפחת. אחכ מתגעגעים.אחכ יש מליון שנה עם מטפחת.
לכו לבלות!!
בילוי של רווקה לא יחזור.. בית ומשפחה זה כבר מחוייבות, וזה עבודה ולא רק פאן. עבודה שלא נגמרת,
אז נכון שבא לכם להתחתן- וכל הזמן הראש עסוק ב- איזה כיף לו/לה שהתחתנו.. בטח הם מאושרים ואני כאן אומלל/ה...
אז זה לא נכון.
מהרגע הראשון הם צריכים ללמוד סבלנות,עין טובה, יש ציפיות עד לב השמיים והם מתנפצות כי החיים הם חיים רגילים. גם יום אחד אחרי החתונה. זה לא כמו בסרטים.. כל המידות, הטובות והפחות, באות לידי ביטוי. וצריך ללמוד לחיות יחד, בהבנה, בנתינה אינסופית, בללמוד לאהוב באמת.
אז קיצור, רק אומרת, לכו תבלו, תטיילו, גם לבד- עם כל התקוות והחלומות, כשהכל פתוח לפניכן/ם. תפתחו את הלב להכיר אנשים חדשים. מקומות חדשים,
אחכ יש הרבה טוב, אבל גם הרבה עומס של חיים, ב"ה, ואז מתגעגעים קצת ללפני....
🍀
^^נפש חיה.
^^^ יפהadvfb
כתבת ממש יפהadvfb
ולמדתי מהתגובה שלך.
תגובה חשובה, תודה!
רק משהו קטן - הייתי ממליץ לקחת בערבון מוגבל את העניין שדיברת על השקעה במראה חיצוני בעיני הגבר.
תוכל להסביר?נפש חיה.
בתור גברadvfb
היא מדברת על חולשה לגיטימית מאוד שקיימת באופן טבעי אצל גברים.
אמממה הרבה פעמים הגברים לא מודעים לחולשה הזאת ולהיקפיה והרבה פעמים הגברים מודעים לחולשה הזאת.
היה קשה לי לקרוא דברים שיוצא מהם שגברים לא מודעים לרמה שבה הן לא מודעים לצורך הזה ולכן צריך מראש 'להרגיל' אותם לרף מסויים. לפעמים הגברים גם יודעים להתרגל בעצמם לרף מסויים. זה דרוש מודעות עצמית בנושא ולא לכולם יש אבל עדיין זה משהו שיש להרבה.
זה נושא רגיש לכן זה נגע בי טיפה מעבר.
אה.נפש חיה.
( לשם הדוגמא- לגיסות שלי יש סטנדרט מסויים ליופי וטיפוח, לי יש סטנדרט אחר, בתקופה שלאחר החתונה הרגשתי צורך לדבר על ה"אני מאמין" שלי בנושא, כדי שלא תיווצר לו מחשבה או ציפייה לטיפוח מהסוג שהוא "מכיר מהבית" וממילא לא "ייתאכזב". בזמן הדייטים- בתור בחורה וכיום-בתור אישה אין הרבה שינוי או הבדלים והכל טוב איתנו. ב"ה. )
באמת בתור נשואים זה בא לידי ביטוי בקשר שכבר בטוחים בוadvfb
ולכן יש מה לדבר על זה, וגם אז אני מאמין שזה יכול להיות רגיש לשני הצדדים ומדברים על זה בצורה נעימה ורגישה והכל טוב
אבל בתור רווקים? שכל אחד יעשה מה שנוח לו וטוב לו בעיקר.
נכון. בתור רווקים בהחלט יש את שני הצדדים בנפרדנפש חיה.
זאת בהחלט התמודדותadvfb
התרבות משפיעה וכל אחד צריך לראות מה הוא עושה עם ההשפעה הזאת.
זה הרבה עניין של תיעדוף ערכים.
כואב לי שאנשים מתעסקים בהתמודדויות של אחרים. תתנהגו לפי הנראה נכון לכם - ואם השני יקבל אתכם אז הוא יקבל אתכם. לכל אחד מספיק יש את הדאגות שלו ואת הסדרי עדיפויות שלו, לא צריך להוסיף עוד דאגות לסדרי עדיפויות של אנשים אחרים. זה ממש יכול להכביד.
אם בחור לא יודע לעשות תעדוף נכון בנושא הזה - זאת נטו הבעיה האישית שלו!!!
נכון מאדנפש חיה.
העניין הואהאור שבלב
ואם זו השקעה הרבה מעבר לרגיל(השיער שלך מתולתל- את עושה מחליק, מייק אפ כל פגישה ואין לו מושג איך נראה העור שלך.. מלא אייליינר, מלא איפור-) ואם זה ימצא חן בעיניו: זה מה שהוא ירצה כשהוא חוזר הביתה...מצטערת לומר לך. ככה זה. ואני פשוט רוצה להוריד מהבנות את הקושי הזה אחכ בנישואין. וזה קשה. כל יום, כשאת עייפה, עבדת, היית עם הילדים, והבעל שלך מצפה לראות אותך בערב יפה ורעננה, מאופרת, מטופחת..
ואת עייפה!
ורוצה להשיל ממך את היום..שיאהבו אותך/ ימשכו אלייך גם בלי כל ההשקעה הזאת..
אבל
לבעל יש רצונות/ צרכים אחרים..
נשמות, זה לא רק מנסיון שלי, אלא ממליון נשים מתייעצות בפורומים של נשים נשואות- זה סוגיה.
זה השקעה. להיות בשבילו כשהוא חוזר כשאת נראית במיטבך אפילו שאת שפוכה ובא לך שימשכו אלייך כמו שאת- בפיג'מה, בלי איפור.. בלי מחליק..בלי להשקיע עכשיו...
הובנתי..?
אבלחיים של
הוא לובש איזה טרנינג מהוה (או לא).
הם באמת מצפים שתראי טוב?
מי שהתרגל לסטנדרט כזה, בהחלט כןנפש חיה.
(טוב נו, אולי טיפטיפה יותר מהרגיל) כדי להציג את עצמי בדיוק כפי שהנני. וכפי מי שאני עתידה להיות.
סליחה על הבוטות
אבל מי שרגיל לשוקולד שטעים לו
ייתקשה להתרגל למשהו אחר (גם אם זה ממתק)
מי שלא בא לדייט כמו שהואadvfb
בכל נושא - בין אם זה נראות או בין אם זה מה שהוא אחר - זה יחזור אליו כמו בומרנג.
המיקוד דווקא על הנושא הזה הוא נראה לי לא שייך.
למה?נפש חיה.
מתחתנים
ובתקופה אחרי כן פתאום הם נראים יותר מוזנחים, זה משדר משהו שגורם מבט שני על האיש/ה ואתה צודק שהבומרנג הזה הוא תוצאה של זיוף לכתחילא.
...advfb
קשה לי עם הזיהוי של ה'גבריות' הזאת.
נראה לי זאת נקודה שמועצמת לפעמים קצת ולפעמים הרבה מעבר למידה האמתית שקיימת.
גם אני חושבת ככהחופשיה לנפשי
אתה גברהאור שבלב
ואכן, כך בכל נושא, לבוא לדייט כמו שאתה.
זה כן שייךadvfb
בגלל שאני גבר אני צריך להיות מוצג כחסר איזון ביחס לצרכים האסטתיים שלי?
הכלל העקרוני שנכון בכל דבר גם בזהadvfb
אל תנסו לרצות בן הזוג על חשבונכם!
לא בנראות ולא בשום נושא אחר!
ואם יש קשיים אחר החתונה בכל מיני תחומים וגם בתחום הזה - זה הגיוני מאוד!
וכמו כל קושי - מדברים על זה!
זה בטח שקשור לנשואים יותר מאשר לרווקים ואני חושב שזה מכניס פחדים לרווקות.
במילא התפיסה הרווחת היא שאנחנו 'זאבים טורפים' והגישה שלך ממש לא עוזרת להוציא אותנו מהתואר הלא מחמיא הזה :/ וגם מחשבה יוצרת מציאות - אישה חושבת שהגבר שלה הוא כל כולו רוצה מיניות ולא יודע להיות מאוזן אז הוא גם ייתחייס אל עצמו ככה. בדר"כ מנחכים להתנהגות 'זאבית' כזאת אז זה אפילו בא לפני שהאישה תתייחס ככה.
כן. זאת חולשה גברית ואני לא בא להצדיק או להסתיר שום דבר.
אבל - יש גברים שכן יודעים להתמודד איתה סה"כ. זה גם קורה!
אם את רוצה להעמיק בנושא (וזה באמת שייך יותר אליך כנשואה יש את הפודקאסט המקסים של מרכז יה"ל ושם יש פרק על יחסים. מודה שאני לא מבין בתחום הזה אבל זה באמת נראה לי תוכן איכותי מתוך סקירה של תכנים אחרים שלהם.
רק לגבי הפסקה האחרונה שכתבתנפש חיה.
מה שהוא יותר מוחצן ובולט ונראה לעין, יותר שייך לדבר עליו גם לפני החתונה.
נכון אבל יש קשר בין הדבריםadvfb
העקרונות על בנושא הזה אני מאמין שהן אותם עקרונות.
כשיורדים לפרטים זה באמת הופך להיות הרבה יותר מורכב ומרובה פרטים ובאמת לא שייך לפני חתונה.
תודה על זה.אני זמנית כאן
ממש אהבתי את מה שכתבתבייניש נח
זה נכון שהשוני מזמן התמודדויות. וזה נכון שהשוני יגיע. אבל זה גם נכון שהשוני מחבר (כמה מה שכתבת בשורה הראשונה) ולכן למרות שהוא מזמן התמודדויות כן צריך לחפש אותו. משני סיבות:
1. איך אני יכול בכלל להגיע לחתונה עם מישהו שאני לא מחובר אליה כי היא דומה לי
2. קושי/שוני הוא מה שבונה אותנו. הרגש הטבעי שלי שמנותק מהקושי כשאני רווק אומר לי שזה מה שבריא לי. אני לא אוותר על זה בגלל שזה יהיה קשה.
אני חושב שאפשר לסייג לכמה סוגי שוני
1. שוני באידיאולוגיה- עדיף שלא יהיה בזה שוני
2. שוני בתרבות/עדה גם הבנתי שעדיף שלא יהיה כי זה מערים קשיים
3. שוני בתכונות- אם יש לך תכונה או 2 קיצוניות יחסית אתה צריך מישהו הפוך (אבל לא לגמרי) שייאזן אותך וזה קושי טוב ומבורך שהטבע האנושי שרוצה להשתלם ממש רוצה וצריך אותה
עם שאר מה שכתבת אני ממש מסכים וכתבתי על זה כמה תגובות בעצמי. תודה רבה!
בחור יקר!האור שבלב
השוני יגיע!!!
תמיד יהיה שוני!!
אל תחפשו אותו... אל תחפשו אותו במיוחד!
באופן טבעי לשם תמשך נפשך!!
תחפש את הנעים, השמח, לא את המאתגר.. החיים בכל מצב יאתגרו אותך לא משנה מה..
בכל מצב אתה תמשך למשהו שמשלים אותך.
אתן לך דוגמא, חברה שלי שיתפה אותי שבעלה המוזיקלי מאוכזב נורא שהם לא יכולים לשיר ב2 קולות בסעודת שבת..כי היא לא מוזיקלית.. והוא כן, מנגן, שר.
הסברתי לה, שבדיוק זו הסיבה שהוא בחר בה(!!)- באופן טבעי הוא ה"במה"- והיא, באישיות-"הקהל"- הוא לא היה מסתדר, נמשך, למישהי באופי של במה- אלא אלייך, האופי הרגוע והשלו והמכיל, אותו. וביומיום זה סבבה, ובשבת עולה הקושי- יש בכל מקרה התמודדות, תמיד. החברה הזו, למשל, ממש התחברתי איתה- היא מכילה, מקשיבה, עדינה- ואני בדיוק ההפך.. סגנון "במה"- שרה, מדברת, אנרגטית. גם אצל חברות העניין הזה בא לידי ביטוי.. עניין של השלמה. אבל לא בבחירה שכלית, אלא חיבור נשמתי, נעימות.
אני סופר רגש, בעלי סופר שכל- זה מדהים כי הוא מחזיק את הבית. כי אפשר לסמוך עליו. אבל, קשה לו להביע רגש.. זה פחות התחום שלו. מתסכל? כן. אבל אני יודעת שב"ה הוא לא מאלה שבורחים מאחריות, רגשניים, עדינים..נשברים.
את זה הרגשתי בדייטים. ביטחון. שאפשר לסמוך עליו. ולזה נמשכתי.
אבל יש קושי- אני יאהב סרטים קיצ'ים- הוא ישראלים ציניים, אני יאהב מוזיקת סול, הוא ישראלית, הבדלים עצומים בתחביבים, וכדאי, אני אומרת-- למצוא את המחבר!!!! ולא את השוני!!
שוני תמיד יהיה. תמיד תמיד תמיד.
חפש את המחבר.
כך יהיה יותר קל אחכ..
נראה שלא הבנת אותיבייניש נח
אנחנו מסכימים שאדם צריך לחפש את מה שנעים לא ולא סתם לצאת עם כל אחת עד שהוא ירגיש התאמה. אבל ההפוך הוא מה שנעים לי (כרגע בתור רווק) ולכן את זה אני אחפש.
בתחביבים הדומה הרבה פעמים הוא המחבר ולפעמים השונה. העיקר הוא לחפש את הנעימות והחיבור גם אם הוא הפוך ממני
תודה רבה לך! שבת שלום
-----רב שמואל
וואו! תודה רבה!!והעיקר-לשמוח:)
השאלה אם תהיו מספיק דומים כדי להישאר ביחדמר שוקואחרונה
התלבטותלא יודעתת
הציעו לי מישהו שנשמע שיכול להתאים העניין הוא שנשאר לו קצת יותר משנה וחצי בצבא (עושה שירות מלא) ומתלבטת עד כמה אני רוצה את זה..
מישהי/ו שהיו שם ויכולים לספר קצת שאבין מה ההשלכות וכו'?
לא ניסיתי אבל לדעתי כדאי לנסות.אני:)))))
ההשלכה המרכזית היא היעדרות מהביתזיויק
זו שאלה חשובהנקדימון
והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.
יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.
בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.
מבחינה מעשית זה לא קל, אבל מבחינה אידיאליתנוגע, לא נוגע
זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.
זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).
זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות.
לא דומה לאברכותאמא לא מקצועית
אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.
ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.
אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.
זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.
אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.
ברור שזה אחרת לגמרי. ההשוואה הייתה לגבי הענייןנוגע, לא נוגע
מה היציאות שלו?ארץ השוקולד
האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?
מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.
מדובר בשנה וחצינעמי28
מתוך 80 שנים שתהיו יחד.
רק לשים בפרופורציות.
ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.
במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼♀️
יש שיקולים מעבר להיבטי השירות הצבאי שלוזמירות
בני כמה אתם?
את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?
אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.
(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).
לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.
לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)
זה לא שמחר בבוקר אתם מתחתניםנפשי תערוגאחרונה
תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים
ואז שמחליטים להתחתן וזה.
יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה
מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא
כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית
לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.
שורה תחתונה.
לא הייתי פוסל
יהודים! בנים! חסד של אמת!נחלת
יוסף בן דוד
שכן צנוע וערירי, שגר דלת לידינו, עם שני אנשים
נוספים, מתמודדי נפש.
כנראה ניצול שואה.
אדם צנוע, שהלך בצידי הדרכים שחוח
בלי לרצות לקבל מאיש.
פעם, אבל, מצאנו רעשן כסוף
שעשה מקופסת שימורים, לילדים...
ופעם הציע לי עגבניות מתוך שקית
שהחזיק בידו, במדרכה, ליד הבניי.
לא לקחתי, ואני כל כך מצטערת
על כך.
הכל היה ללא מילים. רק עם עיניים
טובות. שקטות מאוד, מכונסות פנימה.
באחד מלילות השבת נכנסנו אליו
כדי להזמינו לקידוש אצלנו.
הוא התרומם מהכיסא, הלך
פסיעות אחדות , ולא המשיך.
כך ישב, מסביב טלוויזיה ורעש
ובאלאגן, והוא , לבד על יד שולחן,
מפית קטנה וכוס קידוש.
"ויהי ערב ויהי בוקר....
יום השישי!".
אחר נעלם לתקופה.
במודעת האבל, למטה,
ליד תיבות הדואר, כתב
אחד השכנים:
ברוך דיין האמת
יוסף בן דוד
איש תם וישר.
מחר היורצייט שלו.
אנא, אמרו משניות
לעילוי נשמתו.
תבורכו!
נחלת.
מה הלוקיישן הכי טוב שנפגשתם בו?פתית שלג
זה השפיע על האיכות של הדייט עצמו?
אה ומה הלוקיישן הכי גרוע\מוזר?
אצלי הכי טוב- הגן שמתחת לבית הכרם, ליד בגין.
הכי גרוע- גן משחקים בתל אביב.
שניהם השפיעו על האיכות אבל כנראה בגלל שהיה מדובר בדייטים ראשונים.
האגפים שלא עובדים- פתוחים סתם?יעל מהדרום
אז עוד אחות מתארסת100
אחות קטנה ממני מתארסת.
איך מצליחים לעבור את זה בטוב?
מרגישה שצריכה לקחת שאיפה עמוקה לתק' הקרובה-ולא קצרה.
יודעת להפריד. שהשמחה בשמחתה לא סותרת את הכאב שבהדגשת החסרון שלי..
ועדיין. כל הכאב מועצם. הפער גדל בכל מובן.
אין לי כח להחזיק את זה ולחייך בכח ואין לי כח למבטים.
אין לי כח.
כאילו לא מספיק הניסיון שברווקות שלי.
עד כאן פריקה.
היום זה יחסית מצויזיויק
לעבוד על לשמוח בחלקךintuscrepidam
מאוד יפה ובוגר. תודה.נחלת
מזל טוב!בחור עצוב
מבטיחה לךנחלת
שגם תורך יגיע. אין ספק!
תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....
🫂🫂רקאני
להיות ליד כאלה שתרגישי טוב לידםארץ השוקולד
מפנהלגיטימי?
לשנות את הראיההפי
אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי
זה שגוי
מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג
אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי
ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .
לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה
אלא דווקא הלא = דיוק לך
הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך
אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם
השוואה הזו שגויה מיסודה
יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..
את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?
לא
אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת
אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך
ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים
לא רלוונטי ,
לא מועיל
בטח אסור
זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..
וזהו בהצלחה
יפה ומאוד נכון.נחלת
כואב מאודadvfb
לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.
כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.
שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.
וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.
תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.
ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.
הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים
יפה.יפה.נחלת
יפה... בהחלט נשימה עמוקההרמוניה
ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:
יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה.
בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך.
מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם..
האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים.
אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך.
אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי.
העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.
זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום.
אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך.
כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.
אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן...
את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות
או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.
בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑
לדעתי כתבת יפה ממשארץ השוקולד
יפה מאוד בוגר ונכון.נחלת
תודה!הרמוניה
גם אותי ואת אחי עקף האח שמתחתינותהילה 4אחרונה
האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל.
אבל - בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות:
כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם.
אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי.
וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה.
אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש.
ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב
אני והחלק ההססן שבי - דיאלוג ביננונגמרו לי השמות
* נכתב בלשון נקבה אך כמובן שמופנה לכולם 
* נכתב כמובן כדוגמא לדיאלוג פנימי שיכול לנבוע בתוך כל אחד/ת מאיתנו בשלב כזה או אחר.
אני: אני יוצאת עם מישהו ומאוד מאוד טוב לי איתו.
עומדים לפני החלטה.
החלק ההססן שבי: אבל איך תדעי?
איך תדעי לא לטעות בבחירה?
אני: אממ... תן לי לחשוב על זה רגע.
אני מתחברת פנימה לתוכי ובעצם מרגישה שהוא האדם הראשון איתו הרגשתי בית וראיתי אותו לצידי בעתיד הקרוב והרחוק.
אם אחשוב עוד קצת הלאה, אני גם רואה בו בן זוג ואבא לילדיי ב"ה
המחשבה של לא להיות איתו או שהוא יהיה עם אחרת הופכת לי את הבטן
אני סומכת עליו. רואה איתו עתיד משותף.
אני רוצה אותו לצידי תמיד.
כן, אני חושבת שמצאתי את שאהבה נפשי! מזל טוב!
החלק ההססן שבי:
אבל רגע!
מי אמר?
מי אמר לך שזה זה?!
אולי יש מישהו יותר טוב שמחכה לך?
אני: וואו חלק... מרשה לי לקרוא לך הססני? יאללה שיהיה כך. שיהיה יותר קצר.
אז הססני שים לב שאני דיברתי כאן על *בן זוגי* עצמו.
אבל אתה...
אתה בכלל מדבר איתי על הפחד לפספס, על חששות והססנות, על הפחד מעצם ההתחייבות עצמה, על הפחד מעצם ההחלטה להתחתן.
אז בוא,
אני לא מפחדת ממך.
נכון, אתה החלק ההססן שבי.
יש בתוכי, כמו בכל בני האדם, הרבה חלקים.
כשאחד מהם הוא אתה - חלק הססן, בעל אי ודאות, ספקות, פחדים וחששות רבים.
החלק הזה, אתה, מדבר מתוכי ומפציע מדי פעם ופעם, ובעצם מוריד לי את הביטחון וממלא אותי בתחושה של חוסר ודאות וחששות.
חלק מהמילים שאתה אומר לי הם:
"אני מוצא את עצמי הרבה במחשבות של האם זה זה?
איך בכלל יודעים שזה זה?
אני בוחן כל הזמן את מה שקורה ביניכם כסימן אם זה זה או לא זה.
אני כל הזמן בבדיקה.
אני לא מרפה.
גם כשאתם שניכם בתוך הקשר וטוב לכם - אני עדיין תמיד מחפש מסביב אישורים שזה שזה,
מרב, מהורים, מחברות, ובעצם מהיקום כולו.
אני רוצה לשמוע שזה זה, שבת קול תצא ותגיד לי אפילו עדיף, ואז זה *קצת* ירגיע אותי - אבל עדיין לא לגמרי ירגיע אותי, כי תמיד אני אהסס, לא משנה מה!
גם אחרי תקופה מסוימת אני שוב אחזור ואבדוק ואבחן את העניינים,
אני גורם לך להעיד על עצמך שאת אדם מאוד הססן
אני גורם לך להעיד על עצמך שאת אדם שמתקשה לקבל החלטות
אני גורם לך לבחון ולנתח כל דייט ולומר האם היה קצת משעמם או לא,
אני גורם לך להילחץ מהצעת נישואים שאת מאוד רוצה וכמהה אליה, כל פעם בגלל תירוצים אחרים -אני גורם לך לפחד שגם אחרי שתחליטי אולי תתחרטי,
אני גורם לך לפחד ממחויבות"
עד כאן אתה החלק ההססן שבי.
עכשיו תקשיב גם לי.
אני:
אומרת לעצמי, בביטחון:
"אם תבחני את הדברים,
תוכלי לראות בבירור שיש בך אמונה שלמה וביטחון שלם בבן זוגך עצמו,
ויחד עם זאת, חלק מהתכונות הבולטות בך כרגע מצביע על חוסר ודאות וחששות - ז"א, זה כלל וכלל לא קשור למר בחור עצמו, זה קשור אך ורק אלייך!
ז"א 2,
שגם אם תמצאי את הגבר הכי הכי מושלם (שכידוע, לא קיים, מעולם לא היה קיים, ומעולם לא יהיה קיים - בדיוק כמו שאין אישה מושלמת, ובעצם אין אדם מושלם - רק הקב"ה לבדו מושלם) - עדיין החלק הזה שבך יטע בך ספקות וחששות!
וגם אם יהיה לך טוב, ואפילו טוב מאוד - עדיין החלק הזה שבך יטע בך ספקות וחששות!
לכן, כמה דברים שיוכלו לעזור:
1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.
ממה הוא מפחד בעצם?
האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?
מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?
מה קורה בתרחיש הזה?
מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?
האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?
האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?
מה כן עשית או לא עשית בגללו?
מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?
ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?
תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.
מה את רואה שם?
מה היה שם באירוע הזה?
איך הרגשת שם?
איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?
נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.
מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?
מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?
2. יש טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,
שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון *האמיתי* יותר של האדם.
במקרה שלך,
אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.
ז"א, אם *הוא* יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -
מה תרגישי אז?
שהרווחת?
או שהפסדת?
את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך בשלמות.
3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *את* ו*בן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!
אם תבחרי להיות שם,
אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!
*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולכים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,
להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך
וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים.
4. אני כבר מכירה את עצמי ויודעת שאני אדם מאוד אינטליגנט ורציונאלי,
מאוד אוהבת לנתח דברים בראש, לחשוב, להעמיק, לא לחפף,
מאוד יסודית ואולי אפילו פרפקציוניסטית.
ודווקא לאנשים כאלה, לפעמים יותר קשה.
כי לפעמים לא משנה מה יקרה להם במציאות - עדיין הראש שלהם והמוח שלהם יעבוד שעות נוספות וינתח וינתח עד כאב.
לכן דווקא לי הייתי מציעה להקשיב יותר לגוף, לרגש,
ולא רק לשכל.
שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה, אני אומרת לעצמי, את יודעת ואף אחד לא יקח לך.
אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.
אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,
הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,
אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,
*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.
שאלי את עצמך
מה אני מרגישה כשאני לידו?
איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?
ועלינו יחד?
ועלינו מגדלים ילדים?
ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?
מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?
איזו תחושה הוא מעלה בי?
תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.
גם הגופניות וגם הרגשיות.
ותני להן רגע למלא את כל כולך.
את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,
שיהיו שם לעשות סדר בדברים.
תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.
בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,
ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.
החלק ההססן שבי:
אממ... תראי... אה... בעצם...
טוב לא יודע! האמת שאחרי כל זה אני מרגיש שבאמת ראית אותי
שהקשבת לי
אבל לא היית מנוהלת על ידי אלא את ניהלת אותי.
את פשוט הסתכלת לי בלבן של העיניים
לא פחדת
ופשוט ענית לי!
ענית לכל חשש ולכל היסוס שבי.
אז מה נותר לי לומר...
יאללה לכי על זה!!!
ומזל טוב!
אני:

יש בי הכל.
אני יודעת.
אני מנהלת אותי.
אני אצליח.
בשלב הזה
ובכל שלב ושלב הבאים אחריו.
אני חלק אלו-ק ממעל.
ה' הוא בכל מקום. האלוקות בכל מקום.
גם בי בתוכי
יש.
בי.
הכל.
חודש אדר שמח ומלא בבשורות טובות ב"ה ❤
וואו מדהים!אני:)))))
את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:
תודה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.
למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד
)
בלי להעליבבחור עצוב
רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...
מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה.
כן. לצערנו זה הקושי וההבדל בין איש לאשה.נחלת
למה לצערנו?בחור עצוב
כי זהנחלת
מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.
זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.
התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).
נפלאבחור עצוב
ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.
אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.
הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.
מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך..
הסיבה היאנחלת
עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.
הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,
היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.
חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה
שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי
גן העדן, התקלקלו.
נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה
מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך
והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על
הכל.
הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות
ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך
להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים
מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה
יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.
כמוני.
יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת
מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם
בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה
אנשים. אבל אולי אני טועה.
ואולי אני פסימית. לא אולי - בטוח.
(זה לאלה כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)
אבל אתם בפורום באמת אנשים
רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד
ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.
החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת
פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח
בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי
שהזולת יפתח גמרא כפתרון
לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר
אפילו אם זה לא נעים....
איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר
אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה
לא נתנו לנו בחירה.בחור עצוב
תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.
לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.
אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר.
נכון מאוד.נחלת
כל מקרה לגופוelico
אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.
על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.
מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.
בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.
ואם אני צריך הקשבה?
ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.
אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה 
אני חושבתרקאני
שזה דווקא מקסים ומיוחד
אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו
כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה
לא בהכרחאשר ברא
יש די והותר לחוציםבחור עצוב
כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי.
מבין עכשיו למה התכוונתי?....נחלת
זה גם עניין של אופירקאני
אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל
ומכירה כמה וכמה גברים שכן
הכל בסדרנגמרו לי השמות
ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.
וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.
והכל בסדר 
כל אחד ומה שהוא.
מדהים!נחלת
את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.
תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!
תודה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
יפה מאודרקאני
אפשר לשלוח לחברה?
בטח שאפשרנגמרו לי השמותאחרונה
בשמחה רבה.
ותודה לך 🙏
משנכנס אדר מרבין במשהואנונימיכלשהו
כבר לא זוכר מה זה.
דוקא אם זה ציווי ולא רק תיאור מציאות- זהנותן תקווהפתית שלג
חז"ל לא היו מצווים על דבר שלא בידיים שלנו.
איייי אשריך איזה כיףשפלות רוחאחרונה
אני יזכיר לךadvfb
באשה
🥺🫂פצל"פ
לא יודע אם זה בעקבות מה שכתבתי
בכל מקרה חיבוק גדול
זה קשה ממש
מיש מיש מיש מיש🥳פצל"פ
מיש מיש מיש מיש משנכנס אדר
רק שיתוף אישי קטן קודם
חודש אדר הקודם הייתי בקשר טוב
והייתי בטוח שזהו
זה הפורים האחרון שלי בתור רווק
ובעזרת השם שנה הבאה אני כבר נשוי חוגג עם אשתי
וזה ממש מה שהחזיק אותי בשמחה בפורים הזה
ומפה לשם עברה שנה ואני עדיין פה...
ועכשיו בערבית שהזכירו יעלה ויבוא, פתאום זה עשה לי ממש טוב בלב, פתאום קיבלתי קצת תקווה ואמונה
שכן, שנה הבאה אני אחגוג עם אשתי בעזרת השם
אני אולי לא בטוח בזה כמו שנה שעברה
אבל אני יודע שהשם איתי, ושאני לאט לאט מתקדם גם במסע שלי (מרגיש לאט מידי לרוב🤦🏻♂️)
אז קצת חיזוקים לכולנו
משנכנס אדר מרבים בשמחה
והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב
להודיע שכל קוויך לא יבושו, ולא יכולנו לנצח כל החוסים בך
שנזכה כולנו לקול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה
איך אומר ר' נחמן... יש עניין שנתהפך הכל לטובה
וזה יכול לקרות מהר כמו במגילה
ולצערנו זה יכול גם לקחת יותר זמן
אבל לא להתייאש
הטוב בדרך
המגילה הפרטית שלנו נכתבת ומתבשלת עד שיגיע הרגע של ההיפוך הגלוי, שיתגלה ההסתר
אז חברים, לא לשכוח יעלה ויבוא
ואם יש מישהו עכשיו במרכזית ירושלים שבא לו לארגן טיפה מיש מיש וריקודים עד שמגיע לי האוטובוס אני אשמח לרקוד איתו טיפה😅
מדהיםנגמרו לי השמות
בשורות טובות במהרה ב"ה!
אמן🙏🏻 תודה רבהפצל"פ
תגובה מתוקה!נחלת
רק למקרא תגובה זו, הייתי שולח (ת) לך את זיווגך מייד עכשיו, לו הייתי הקב"ה!
אני יכולה ממש לראות בעיני את החיוך שלו למקרא תגובתך....
בקרוב בקרוב בקרוב, ממש!
תודה
חיזקתפצל"פ
🙌פתית שלג
בדיוק פספסתי אותך במרכזית
😅פצל"פאחרונה
מה הפידבק שאתם נותנים בפגישות ראשונות?advfb
בפגישה ראשונה, וגם שניה שלישית עדיין לא מכירים והקשר יכול מהר מאוד לרדת.
לכן באופן אישי אני נמנע מלהביע תחשות בצורה מפורשת.
לדוגמא אמירה בסוף הדייט כמו - "היה לי כיף המפגש איתך, תודה
" זאת תגובה שהייתי נמנע ממנה בשלושת דייטים הראשונים.
לכאורה זאת יכולה להיות תגובה הכי טבעית ויכול להרים ולבנות אמון וקרבה אבל.. מה עם נגלה עוד מעט שזה לא מתאים אחרי זמן קצר? הנפילה תהיה פתאומית יותר.. לכן אני מעדיף לבנות בצורה הדרגתית את הקשר ולא לדלג שלבים.
מצד שני, כמובן שאני אשדר גם בלי מילים או בצורה עקיפה את התחושה הטובה שלי ושאני מעוניין להמשיך,
נגיד לומר בסוף הדייט - "תהני בהמשך הערב בבית קפה עם החברות" - נגיד במשפט הזה, אני הראתי שאכפת לי ממנה, שאני זוכר את מה שהיא אומרת לי וזה חשוב לי וסוג של גם נותן לה תחושה שאני איתה למרות שסיימנו את הפגישה. קיצר, אני מראה לה שאני בעניין, בלי לומר את זה במפורש. ככה אני פחות מפעיל לחץ ופחות יוצר ציפיות אבל נשאר בתוך המשחק ;)
אחרי שעושים שיחת "יחסנו לאן" ושמענו כל אחד מה אנחנו חושבים על הקשר אז ארגיש יותר בנוח ושיותר שייך לומר דברים יותר אישיים. מה דעתכם?
כמה תגובות אפשרויות למה שכתבתי -
א. נשמע מעניין, אבל אתה חפרן
ב. וואי איזה אשכנזי אתה, פחד פחדים
ג. אמת מוחלטת, איישם את זה בכל הדייטים שיהיו לי
ד. למה ככה? תן לעצמך להפגע גם
מוזמנים גם לעוד תגובות מקוריות ;)