אלה גילאים שהאדם חושב שהוא בוגר ומוכן אבל למעשה אלה עוד שנים של התבגרות והתקבעות על תפיסת העולם והדרך של האדם בחיים.

ברור שיש מי שהתחתן בגילאים האלו והכל טוב ויפה

אבל לרוב אלה שנים של גדילה והשתנות, התבגרות מסויימת ולכן לרוב עדיף לחכות עוד קצת עם החתונה, שלא סתם נקראת התמסדות.

ואפשר לדוגמא לראות את זה על הילדים שלנו כאשר הם מתגייסים לצבא, וכאשר הם משתחררים מהצבא

אפשר להגיד שהצבא הוא מה שמבגר, אבל למעשה גם מחוץ לצבא זה קורה, כי אלה שנים של שינוי והתפתחות, של גיבוש זהות, של בחירת דרכנו בחיים, בחירת מקצוע, אפשר גם בחירת קשר זוגי בהנחה שכבר יש בסיס לאדם בפני עצמו.

לדעתי זה לא טוב להתחתן לפני שהאדם מבוסס במי שהוא כבן אדם, בזהות שלו ובדרכו בחיים

כמו כל דבר בחיים לכל יתרון יש חסרון ולהיפך

אנשים בעיקר רוצים להתחתן מוקדם כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר לא בגיל איזה יתרון שקיים דווקא בגיל צעיר.

סבתי ע"ה היא אחד האנשים היותר גמישים שהכרתי

שמעתי אדם קרוב שהעיד על מישהי בת למעלה מ50 שנראת בחתונה שלה נרגשת כמו מישהי בת 19

מה שאני לא אוהב באמירה הזאת שהיא יכולה מאוד להרויד את האחריות.

כן. גם אדם בוגר יותר יכול להתלהב ולהתאהב וכולי

אולי זה יותר דורש עבודה אבל זה אפשרי. וזה מה שחשוב.

המקרה הזה היה מקרה חריג מכל הבחינות ולא רק מהחינה הזאתי אז יכול להיות שבדברים אחרים היתה לה דרך ארוכה ודוורא בהתאהבות היה לה קל.

את צודקת. יש הכללה שהיא נכונה סה"כ.

ובכל זאת - העיקר זה הרצון וזה מה שחשוב.

וזה נשמע רצון לא לקחת אחריות, שאיפשר להבין מאיפה הוא נובע.

יכולה להיות התבגרות איטית והתבגרות מהירה.

יש "עול" בנישואין והקמת משפחה, זה מחויבות. זה אחריות. זה דורש להיות מודל לילדים, זה דורש לתחזק בית.

זה דורש זוגיות והקרבה ועבודה. זה דורש לחלוק את החיים עם מישהו נוסף. זה דורש הרבה
הגיוני שיבחרו לדחות אתזה, לא הגיוני שהתייחסו למי שבוחר אחרת מהם כאל 'אדויט'/'מפגר' ועוד מהתארים שתיארת🤦‍♀️

כאל 'דעות שלהם' שהם לא עובדות ותשחרר אותם מהאוזן השניה;







(ואולי גם קצת תרחם עליהם שככה הם חושבים וזה רמת השיח🤦‍♀️)

אם אתה מרגיש מוכן להתחתן, אז תתחתן. אפילו אם אתה בן 19. מכיר כמה שהתחתנו בגיל 19 - 20, והקימו בתים לתפארת. 

זה תלוי באופי של כל אחד. יש כאלה שכבר בשלים בגיל צעיר. 

מלבדם יש הרבה תחומים שהרבה אנשים לא מפתחים עד גיל 22-23 וגם אז זה לא תמיד קורה...

לעניות דעתי הפער שאתה מתאר בין גיל 22 ל20 (ואפשר להרחיב אותו עוד ל18 ואפילו 16) נובע מכך שכיום יש לאנשים בגרות ומוכנות לנישואים אבל הם לא בנו את עצמם מספיק בתחומים אחרים חשובים שמשפיעים בצורה ישירה על חיי הזוג.

לרבים בדרך כלל בגיל הזה עדיין אין בשלות (אגב למה זו מילה מתנשאת? היא הכי מתאימה) לזוגיות ואחריות ונתינה ברמה שנדרשת בנישואין, כמו שכתבו פה כמה לפניי.

אבל יש יחידים שזה מתאים להם.

והרבה פעמים האדם עצמו מתקשה לבחון את עצמו באוביקטיביות כי הוא לא יודע מה חסר לו עדיין וסוף כל סוף הוא בוודאי הרבה יותר בוגר מאשר מי שצעיר ממנו...

תכל'ס יתכן שמי שמלגלג סתם סובל מסטיגמות, אבל רוב הסיכויים שהוא כן צודק.... 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים