הפינה הדו יומית מתולדות חייו של מרן הרב זצ"ל. #1בתקווה שאעמוד בהכרזה המתיימרת "דו יומית". תתפללו עלי 
כמנהגנו אצל ר' אברום, אני מצרף קישורים לערכים בויקיפדיה על אישים ומושגים חשובים, מומלץ מאוד למי שרוצה להעשיר את האינטלגנציה התורנית שלו לרפרף על הערכים המקושרים.
פרק ראשון:
מרן הרב זצ"ל נולד בשנת ה'תרכ"ה, בגרייבא שברוסיה הלבנה, להוריו - הרב שלמה זלמן ומרת פערל זלאטא. אביו היה "מתנגד" ליטאי למדן, בוגר אולטימטיבי של ישיבת וואלוז'ין המפורסמת (ישיבת וולוז'ין – ויקיפדיה), ואמו הייתה בת למשפחה חסידית שורשית, ממקורבי אדמו"רי חב"ד. מפורסם שאביו התפלל עליו שיהיה רב גדול ופוסק וראש ישיבה נכבד, ואמו התפללה שיגדל להיות "צדיק" ואדמו"ר. ועל כך אמרו - שזה וזה נתקיימו בו... (כמדומני שמקור העניין הוא הרב נריה זצ"ל).
כילד קטן כבר פיעמה בו הרוח הגדולה של תחיית האומה, מסופר שבשעות ההפסקה ב"חיידר" היה לוקח את ילדי הכיתה למשחק: כולם הולכים בשורה עם תיקים על הכתף, הוא הולך בראש ושואל בקול "לאן אנו הולכים?" וכל חבריו עונים בלהט "לארץ ישראל!!".
רוח זו הייתה כרוכה וחבוקה עם לימוד תורה שקדני ועמל עמוק בה, מתוך אהבה וכמיהה גדולה, בהיותו עלם צעיר נהג ללמוד עם אחד מחבריו בחברותא יום שלם ואל תוך הלילה, וכשהגיעה שעת חצות היו סוגרים את הגמרות ויושבים לקונן על בית המקדש ב"תיקון חצות", כשחבירו שאל אותו מדוע הוא מתרגש כל כך בשעת אמירת התיקון, נענה לו הרב זצ"ל ואמר "הלא כהן אני, מן העובדים במקדש!". לימים סיפר החבר כיצד באותה שעה נחה רוח על הרב והוא התחיל לתאר בערגה כיצד "כשיהיה גדול" יעלה לארץ ישראל, ויקים בירושלים ישיבה גדולה ומרכזית, אשר אליה יבואו תלמידים מכל קצוות תבל להתגדל בתורתה של ארץ ישראל....
בשקדנותו הגדולה נעשה לבקיא ולמדן כבר בתור ילד קטן, בהיותו בגיל 9 החל לעמוד בקשר לימודי עם הגאון רבי ראובן לוין מדננבורג, שהיה מהגאונים המיוחדים שבדור וכיהן כרבה של עיירת התורה המפורסמת בגאוניה - דווינסק (אחריו כיהנו בה הגאונים האור שמח (מאיר שמחה הכהן – ויקיפדיה) והרוגוצ'ובער (יוסף רוזין – ויקיפדיה) ). הם שוחחו ביניהם שעות ארוכות בדברי תורה ובעיון עמוק. ר' ראובל'ה לרבו הראשון, והרבה מדרך לימודו העיונית של הרב זצ"ל הושפעה ממנו.
תיוגין קדישין:
ו ברוכים הבאים ל:
(עשרה חדשים, יש לכם מניין...)