סליחה על האיחור... האמת היא שלוקח לי המון זמן להכין פרק כזה...
הפרק הקודם בתולדות חייו: 
הפינה הדו-יומית מתולדות חייו של מרן הרב זצ"ל, #3 - נוער וגיל ההתבגרות
כמנהגנו אצל ר' אברום, אני מצרף קישורים לערכים בויקיפדיה על אישים ומושגים חשובים, מומלץ מאוד למי שרוצה להעשיר את האינטלגנציה התורנית שלו לרפרף על הערכים המקושרים.
פרק רביעי:
לאחר שנת ההתגדלות בישיבת וואלוזי'ן, אשר במהלכן התכתב רבות עם חותנו המיועד בלימוד, וקיבל ממנו הרבה תורה, חזר הרב אל האדר"ת, ובא בברית הנישואין עם בתו - אלטע בת שבע. בכך קיים האדר"ת את משאת נפשו לגבי נישואי בתו: "נפשי כלתה להשיאה לתלמיד-חכם וירא-אלקים... הציעו לפני... בחור נעלה... תלמיד-חכם וירא-אלקים וממיוחסי המשפחות... בראותי אותו ובהשיחי עמו איזה שעות, דבקה נפשי אחריו, אהבת איתן אהבתיו, לאשר הצצתי בו ובכשרונותיו הנעלים וביראתו, כי לאילנא רברבא יתעביד" (-לאילן גדול ייעשה, ביטוי למי שעתיד להיות גדול מופלג בתורה).
הוא אכן העריץ את הרב זצ"ל עד כלות, כינהו "הכהן הגדול מאחיו" ובאגרות שכתב באותה התקופה התבטא: "לקחתי חתן שאיני מגיע לקרסוליו" ו"יפה כחו בכל יותר באין ערוך ממני". כמובן, אף הרב לא פספס את גדולתו של חותנו, שהיה מגדולי גאוני הדור, וכמים הפנים לפנים העריצו ואהבו אהבת נפש, במכתב לברון רוטשילד כתב הרב זצ"ל על האדר"ת: "והוא מאדירי גאוני ישראל, נודע לצדיק תמים, נפלא במידותיו, ומבהיל בבקיאותו הגדולה בכל התורה כולה"
בשנים הראשונות התגורר הרב בעיירה פוניבז' בסמיכות לחותנו - רב העיירה (שם נולדה בתו הגדולה), ועמל שם ביגיעת התורה, כשבשאלות וסוגיות רבות שהגיעו אל חותנו הם דנים ופוסקים יחדיו בעיון עמוק. בשלב מסויים כתב האדר"ת לבני הקהילה: "כבר הספקתם לעמוד על היותו גדול בתורה, אולם אינכם יודעים עדיין כמה גדול הוא ביראה".
בנקודת זמן מסויימת הוא הכיר אף את החפץ חיים (ישראל מאיר הכהן – ויקיפדיה) אשר גם הוא כקודמיו - מיד העריץ את האברך הצעיר שפגש. הח"ח, שחי כל הזמן בתודעה של ביאת המשיח והצורך בהכנה לגאולה, לחץ על הרב לעמול בלימוד סדר קדשים בעיון ולהלכה, כדי להיות מוכנים להקמת בית המקדש וסדר העבודה.
בתחילה התפרנס הרב מהאדר"ת. אך לאחר תקופה כבר נעשה קשה לחמיו לפרנסו. במקביל - הציע החפץ חיים לרב זצ"ל לכהן כרב, דבר שמועיל אף בפרנסה. כשאמר הרב לחפץ חיים שלא יוכל לעסוק גם ברבנות וגם בקדשים - ענה הח"ח שהוא 'מוותר' לו על קדשים בעבור כהונתו כרב בכלל ישראל, שהיא חשובה יותר... כבר אז ראה הח"ח בעיניו הזכות את כישוריו ויכולותיו של הרב להנהיג עם סגולה.... גם רבו מילדותו הזכור לנו - ר' ראובן מדננבורג. לחצו עליו ליטול על עצמו הנהגה רבנית.
ואכן, הרב נאלץ לקבל על עצמו את רבנות קהילת זיימל - והוא אך בן 23. כששמע על כך החפץ חיים שלח מברק ברכה נרגש לאדר"ת: "ומאד שמח לבי על זה, ויתן ד׳ שיעלה מעלה מעלה, כי הוא גדול אמיתי בתורה" (כזכור: בן 23 בלבד!). מנגד, האדר"ת הצטער מאוד על שנאלץ הרב ליטול עול רבנות עליו, בשל חוסר יכולתו של האדר"ת לפרנסו: "ואני בכיתי במרירות לבי, על אשר עונותי גרמו לי שנאלץ הוא לקבל רבנות באביב־ימיו, מפני לחצי ודחקי, שאי אפשר לי להחזיקם אצלי"...
על תקופת כהונתו בזיימל ופועלו בה, בע"ה בפרק הבא... (והוא כמעט מוכן, אז בע"ה לא יהיו עיכובים..
)
תיוגין קדישין:
לכל הפרקים: מקבץ - כל הפינות על תולדות חייו של מרן הרב זצ"ל. - נוער וגיל ההתבגרות
