לא מאמינה שכותבת את זה,
אבל הנה אנחנו סוגרים עשור משותף 😍
בדיוק בשבת שעברה,
ישבנו בסלון של סבתא שלי,
והילדים הביאו לראות ביחד את האלבום שנתנו לסבתא אחרי החתונה שלנו.
אנחנו כבר לא נראים אותו דבר,
יש כאלו שאומרים לי שאני נראית צעירה יותר. (תודה, תמשיכו
)
מה שבטוח,
אנחנו בהחלט לא מרגישים אותו דבר.
עברנו כברת דרך ארוכה מאז.
הנקודה העיקרית בדרך הזו,
היא שאנחנו פשוט יודעים שאנחנו כל הזמן צועדים בדרך.
והנה כתבתי כמה מהנקודות שעוזרות לנו לצעוד בדרך הזו באור בהיר,
שבזכותן הדרך קלה יותר ומשמחת.
ובגלל שזה ארוך ממש,
מי שרוצה - יכול לדלג לסעיף האחרון והחשוב מכולם.
תהיתי לעצמי לגבי הכתיבה של הפוסט הזה,
בכל זאת, סבא וסבתא שלי למשל,
סוגרים כבר כמה עשרות שנים ביחד,
אז מי אני הקטנה שאתן טיפים לזוגיות טובה? 😎
אבל אחרי שזכינו לארח בסלון שלנו בשנה האחרונה,
כמה עשרות זוגות בפורמטים שונים של -
הדרכת זוגות לחתונה, חברים, משפחה ושכנים,
אני מרגישה שיש כמה נקודות שמלוות אותנו לאורך השנים,
שאפילו אם רק נקודה אחת, תיגע במישהו אחד,
זה כבר היה שווה.
וכמו שכתוב בספר המוסר המפורסם,
שום דבר כאן לא מחדש חידוש גדול,
הבעיה היא בדיוק זו,
מרוב שכולם יודעים,
זה נוטה להישכח.
אז הנה הזרקור מופנה דווקא למוכר ולידוע.
לבנאלי ולמתבקש.
הנחת היסוד שחורזת את כל הנקודות -
שמה שחשוב לנו, יקבל את תשומת הלב שלנו.
ובמה שחשוב לנו להתפתח,
אנחנו משקיעים.
פוסט ט"ו באב שמח.
חוגגים עשור, עם עשר הארות.
(ומזל טוב להורים שלי שתמיד חוגגים יום אחרינו😁)
חלק גדול מהניסוחים כאן יהיו של בעלי -
הקרדיט לפוסט הזה - משותף.
1. בעל הוא לא עוגייה שיוצאת מוכנה מהתנור (גם האישה לא)
אין מתכון לבן זוג מושלם.
אף אחד לא עוגייה עם הוראות מתי צריך להוציא מהתנור.
לחכות לאחד שיגיע בדיוק אפוי בצורה הנכונה,
זה יכול להיות מתכון בדוק ללהמשיך לחכות ולחכות.
מה כן? כדאי לבדוק את המצרכים והרכיבים,
לראות שיש מוצרי בסיס באיכות טובה, שיש "עם מה לעבוד",
והכי חשוב - שיש נכונות לעבוד יחד ולהתקדם.
2. ללמוד
משום מה, כשיש לנו דברים שחשוב לנו להשיג בחיים,
אנחנו מתיישבים ללמוד אותם ברצינות.
בגרות, פסיכומטרי, תואר, הסמכה ו/או לימודי תעודה.
משום מה כשמגיעים לזוגיות,
זה נוטה להתפספס.
כמות הקורסים/הרצאות/ספרים שקראנו ושמענו בנושא זוגיות, היא עצומה.
אנחנו משתדלים כל הזמן להיות בלמידה בתחום הזה (וגם בהורות).
3. דייטים קבועים כל שבוע.
כשזוג מגיע אלינו להדרכה לקראת חתונה,
אנחנו מזמינים אותם בשלב מסויים להגיע ללוח המחיק הגדול במטבח,
ולראות איך בכל הלו"ז של השבוע,
משובצים 2 דייטים זוגיים.
זה לא אומר שיוצאים פעמיים בשבוע למסעדה או לבילוי אחר,
אבל זה כן אומר שיש שתי משבצות זמן שמוקדשות אך ורק לנו ולעצמנו.
ונכון, זה גמיש אם פתאום יש שינוי בתוכניות.
אבל דייט זוגי לא מתבטל, הוא רק נדחה למועד מאוחר יותר בשבוע.
אנחנו לא מחכים לשובר שגרה. משתדלים לא להמתין לאירוע חגיגי כדי לחגוג.
אנחנו משתדלים לייצר שגרה שבה יש התחדשות ומפגש קבוע.
4. ניפרדות
הוא זה הוא, אני זו אני.
לוקח זמן להגיע לנקודה הזו,
וטוב שהיינו מתחילים איתה מוקדם יותר,
אבל ברגע שנופל האסימון הזה, הכל נהיה פשוט יותר.
הצורה שבה אני מדברת היא שלי.
הוא לא אמור להתפדח בגללי.
הדרך שבה הוא מגיב או מתנהג בסיטואציה מסויימת, היא שלו.
אני לא צריכה להתבייש בגלל זה.
אמנם אנחנו זוג, אבל אנחנו שניי אנשים שונים.
ולכל אחד יש את האישיות שלו ואת הבחירות שלו.
זה לאו דווקא בהכרח מעיד משהו על האחר.
5. החיים שלנו הם שלנו.
לכל אחד יהיה תמיד מה להציע.
לזוגיות שלכם, להורות שלכם, לקריירה שלכם.
אבל בסופו של דבר,
אנחנו חיים את החיים שלנו, בבית שלנו ובקן הזוגי שלנו.
וכל הצעה היא נחמדה, ומתקבלת בנימוס (בדרך כלל),
אבל לחלוטין נשארת בגדר הצעה,
עד שאנחנו נשקול אם היא מתאימה גם עבורנו.
לדוגמא -
כולם שאלו אותנו לאן יצאנו לחגוג,
ובמשפחה הציעו שאם בא לנו לצאת לאנשהו ולקחת בייביסיטר,
אז זו מתנה מהם,
אבל לנו היה כיף יותר להישאר בערב ביחד עם עצמנו.
ופשוט לדבר ולהיות ביחד.
בשקט, עם עצמנו.
כנ"ל הצעת נישואים מרגשת שעד היום עוד לא התרחשה.
ככה זה אנחנו, בלי לנסות להיות משהו שאנחנו לא.
6. לחזק את החיבורים השונים.
אנחנו נמצאים משני צדדים שונים של נהר החיים.
והקשר בינינו נמשל לחבלים שמחברים מגדה לגדה.
ככל שיהיו יותר חבלים כאלו,
הקשר יהיה חזק יותר ויציב יותר.
אנחנו משקיעים בחבלים השונים שמחברים ביניינו.
דוגמא לחיבורים שונים -
ניהול חשבון בנק משותף.
תיחזוק הבית.
משיכה פיזית.
לימוד משותף.
תרגול יוגה.
נגינה.
וכו' וכו' וכו'.
ככל שיהיו יותר גשרים כאלו,
כשיגיע זמן בו אחד הגשרים יתרופף,
עדיין יהיו מספיק חיבורים אחרים.
7. אל תניחו הנחות, ואל תחשבו שאתם קוראים מחשבות
הוא לא אמור לנחש מה אני מרגישה.
ואני לא צריכה לדעת שחשוב לו להספיק משהו דווקא הערב.
אני לא מניחה שהוא איחר כי לא חשוב לו מה שיש לי היום בערב
ועד ועוד ועוד.
יש ספק? אין ספק!
שואלים, אומרים, מבררים ומדברים.
לא אני יודעת מה עובר בראש שלו כל הזמן,
ולא הוא יודע איך אני מרגישה.
תת-סעיף בנקודה הזו -
תמיד תדאגו לכך שרשימת המשאלות/מתנות שאתם רוצים -
זמינה לבן הזוג.
שלא ייצטרך לנחש לבד מה לקנות לאירוע הקרוב.
8. אין דבר כזה ביקורת בונה. אין!
ביקורת היא תמיד היא הורסת . תמיד.
תשומת הלב העיקרית מופנית לתדירות ולעוצמה של הביקורת בקשר.
היא צריכה להיות נדירה והיא צריכה להגיע בצורה נכונה.
לעטוף אותה בפירגונים ומחמאות לפני ואחרי,
ובכללי לדאוג שהחשבון הרגשי של כל אחד מאיתנו יהיה בפלוס.
ככה כשיש ביקורת, יורד כסף - אבל לא נכנסים למינוס.
9. מחמאות
בניגוד לביקורת, מחמאות זו הדרך הטובה ביותר לייצר עבורכם את התוצאות שאתם רוצים בקשר.
אם נעשה משהו שבא לכם לשמר, מעולה!
להחמיא עליו ולפרגן כל הזמן.
אם נעשה משהו שפחות נעים,
לתפוס את הפעם שבה זה היה קצת יותר טוב - ולהחמיא ולחזק שם.
ליצור התנייה חיובית אצל הצד השני,
שבראש שלו יהיה קשר בין התנהגות מסויימת לבין מחמאות ופירגון.
אחלה דרך לחינוך ילדים אגב.
10. הכרת הטוב.
פשוט להגיד תודה.
איכשהו השוטף מכניס את כל אחד מאיתנו לתפקידים הקבועים שלו בבית.
הוא שוטף כלים,
אני מקפלת כביסה.
הוא מתדלק את האוטו,
אני מבשלת לשבת.
ואז, מרוב שזה תפקיד קבוע,
זה כלכך מתבקש, שאפילו תודה כבר לא צריך להגיד.
אבל, כאן טמון סוד גדול -
תחשבו כמה אופציות להכרת הטוב טמונות ביומיום הרגיל שלנו.
אם על כל פעולה קטנה כזו נדע להגיד תודה.
כמה אנרגייה חיובית תזרום ביניינו.
ואז, גם פעולה שאנחנו עושים,
היא כבר לא כי חייב וצריך.
היא עבור השני.
הוא לא מתדלק את האוטו רק כי צריך,
הוא מתדלק כי זה ממש משמח אותי.
אני לא מכינה לו ארוחה כי צריך,
אני לא מכינה לו ארוחה רק כי צריך,
אני עושה את זה כי אני יודעת שזה ישמח אותו.
11. תמיד לבדוק את המצב בצד השני. לוודא שהמיכל מלא. כל הזמן.
אחד הדברים שאנחנו משתדלים כל הזמן להביא לשיח הזוגי,
זה הדיבור על כמה כל אחד מרגיש מסופק ושבע רצון בנקודה זו בחייו.
בהכי פשטות, מדברים על כמה כל אחד שמח במציאות הנוכחית שלנו.
האם יש משהו שחשוב לו להוסיף/להוריד עבור עצמו בשגרת החיים שלנו.
יכול להיות שמה שהיה לו טוב לפני חצי שנה,
עכשיו מרגיש לו מעיק וסוגר.
יכול להיות שהשגרה שהחלטנו עליה לפני חודשיים,
שוחקת אותי ברמה מסויימת.
כמה חשוב להביא את הדברים לשיח בצורה פתוחה וכנה.
זה משמעותי לחשוף את ההתחלה של תחושות קשות,
כדי שיהיה אפשר לטפל בהן ולתת להן מענה.
זו הנקודה החשובה ביותר בעיניי,
כי כשכל אחד יכול להביא באותנטיות את מה שהוא מרגיש בתוך עצמו,
המרחב הזוגי הופך להיות באמת זוגי.
זה כבר לא שניי אנשים שחיים אחד ליד השני.
יש לנו מרחב משותף משמעותי.
לפעמים יש אישה שקשה לה להביא את העולם הפנימי שלה למרחב הזוגי.
וזה חבל,
כי כאן טמונה ההזדמנות הגדולה להצמיח את הקשר ולפרוח בזכותו.
שמתם לב שהיו 11 נקודות? זו הייתה בדיקת עירנות 👻
הייתי יכולה לכתוב עוד ועוד,
אבל יש לנו דייט זוגי הערב
אז מה הסוד שלך לזוגיות מעצימה ומשמחת?
אבל הנה אנחנו סוגרים עשור משותף 😍
בדיוק בשבת שעברה,
ישבנו בסלון של סבתא שלי,
והילדים הביאו לראות ביחד את האלבום שנתנו לסבתא אחרי החתונה שלנו.
אנחנו כבר לא נראים אותו דבר,
יש כאלו שאומרים לי שאני נראית צעירה יותר. (תודה, תמשיכו
)מה שבטוח,
אנחנו בהחלט לא מרגישים אותו דבר.
עברנו כברת דרך ארוכה מאז.
הנקודה העיקרית בדרך הזו,
היא שאנחנו פשוט יודעים שאנחנו כל הזמן צועדים בדרך.
והנה כתבתי כמה מהנקודות שעוזרות לנו לצעוד בדרך הזו באור בהיר,
שבזכותן הדרך קלה יותר ומשמחת.
ובגלל שזה ארוך ממש,
מי שרוצה - יכול לדלג לסעיף האחרון והחשוב מכולם.
תהיתי לעצמי לגבי הכתיבה של הפוסט הזה,
בכל זאת, סבא וסבתא שלי למשל,
סוגרים כבר כמה עשרות שנים ביחד,
אז מי אני הקטנה שאתן טיפים לזוגיות טובה? 😎
אבל אחרי שזכינו לארח בסלון שלנו בשנה האחרונה,
כמה עשרות זוגות בפורמטים שונים של -
הדרכת זוגות לחתונה, חברים, משפחה ושכנים,
אני מרגישה שיש כמה נקודות שמלוות אותנו לאורך השנים,
שאפילו אם רק נקודה אחת, תיגע במישהו אחד,
זה כבר היה שווה.
וכמו שכתוב בספר המוסר המפורסם,
שום דבר כאן לא מחדש חידוש גדול,
הבעיה היא בדיוק זו,
מרוב שכולם יודעים,
זה נוטה להישכח.
אז הנה הזרקור מופנה דווקא למוכר ולידוע.
לבנאלי ולמתבקש.
הנחת היסוד שחורזת את כל הנקודות -
שמה שחשוב לנו, יקבל את תשומת הלב שלנו.
ובמה שחשוב לנו להתפתח,
אנחנו משקיעים.
פוסט ט"ו באב שמח.
חוגגים עשור, עם עשר הארות.
(ומזל טוב להורים שלי שתמיד חוגגים יום אחרינו😁)
חלק גדול מהניסוחים כאן יהיו של בעלי -
הקרדיט לפוסט הזה - משותף.
1. בעל הוא לא עוגייה שיוצאת מוכנה מהתנור (גם האישה לא)
אין מתכון לבן זוג מושלם.
אף אחד לא עוגייה עם הוראות מתי צריך להוציא מהתנור.
לחכות לאחד שיגיע בדיוק אפוי בצורה הנכונה,
זה יכול להיות מתכון בדוק ללהמשיך לחכות ולחכות.
מה כן? כדאי לבדוק את המצרכים והרכיבים,
לראות שיש מוצרי בסיס באיכות טובה, שיש "עם מה לעבוד",
והכי חשוב - שיש נכונות לעבוד יחד ולהתקדם.
2. ללמוד
משום מה, כשיש לנו דברים שחשוב לנו להשיג בחיים,
אנחנו מתיישבים ללמוד אותם ברצינות.
בגרות, פסיכומטרי, תואר, הסמכה ו/או לימודי תעודה.
משום מה כשמגיעים לזוגיות,
זה נוטה להתפספס.
כמות הקורסים/הרצאות/ספרים שקראנו ושמענו בנושא זוגיות, היא עצומה.
אנחנו משתדלים כל הזמן להיות בלמידה בתחום הזה (וגם בהורות).
3. דייטים קבועים כל שבוע.
כשזוג מגיע אלינו להדרכה לקראת חתונה,
אנחנו מזמינים אותם בשלב מסויים להגיע ללוח המחיק הגדול במטבח,
ולראות איך בכל הלו"ז של השבוע,
משובצים 2 דייטים זוגיים.
זה לא אומר שיוצאים פעמיים בשבוע למסעדה או לבילוי אחר,
אבל זה כן אומר שיש שתי משבצות זמן שמוקדשות אך ורק לנו ולעצמנו.
ונכון, זה גמיש אם פתאום יש שינוי בתוכניות.
אבל דייט זוגי לא מתבטל, הוא רק נדחה למועד מאוחר יותר בשבוע.
אנחנו לא מחכים לשובר שגרה. משתדלים לא להמתין לאירוע חגיגי כדי לחגוג.
אנחנו משתדלים לייצר שגרה שבה יש התחדשות ומפגש קבוע.
4. ניפרדות
הוא זה הוא, אני זו אני.
לוקח זמן להגיע לנקודה הזו,
וטוב שהיינו מתחילים איתה מוקדם יותר,
אבל ברגע שנופל האסימון הזה, הכל נהיה פשוט יותר.
הצורה שבה אני מדברת היא שלי.
הוא לא אמור להתפדח בגללי.
הדרך שבה הוא מגיב או מתנהג בסיטואציה מסויימת, היא שלו.
אני לא צריכה להתבייש בגלל זה.
אמנם אנחנו זוג, אבל אנחנו שניי אנשים שונים.
ולכל אחד יש את האישיות שלו ואת הבחירות שלו.
זה לאו דווקא בהכרח מעיד משהו על האחר.
5. החיים שלנו הם שלנו.
לכל אחד יהיה תמיד מה להציע.
לזוגיות שלכם, להורות שלכם, לקריירה שלכם.
אבל בסופו של דבר,
אנחנו חיים את החיים שלנו, בבית שלנו ובקן הזוגי שלנו.
וכל הצעה היא נחמדה, ומתקבלת בנימוס (בדרך כלל),
אבל לחלוטין נשארת בגדר הצעה,
עד שאנחנו נשקול אם היא מתאימה גם עבורנו.
לדוגמא -
כולם שאלו אותנו לאן יצאנו לחגוג,
ובמשפחה הציעו שאם בא לנו לצאת לאנשהו ולקחת בייביסיטר,
אז זו מתנה מהם,
אבל לנו היה כיף יותר להישאר בערב ביחד עם עצמנו.
ופשוט לדבר ולהיות ביחד.
בשקט, עם עצמנו.
כנ"ל הצעת נישואים מרגשת שעד היום עוד לא התרחשה.
ככה זה אנחנו, בלי לנסות להיות משהו שאנחנו לא.
6. לחזק את החיבורים השונים.
אנחנו נמצאים משני צדדים שונים של נהר החיים.
והקשר בינינו נמשל לחבלים שמחברים מגדה לגדה.
ככל שיהיו יותר חבלים כאלו,
הקשר יהיה חזק יותר ויציב יותר.
אנחנו משקיעים בחבלים השונים שמחברים ביניינו.
דוגמא לחיבורים שונים -
ניהול חשבון בנק משותף.
תיחזוק הבית.
משיכה פיזית.
לימוד משותף.
תרגול יוגה.
נגינה.
וכו' וכו' וכו'.
ככל שיהיו יותר גשרים כאלו,
כשיגיע זמן בו אחד הגשרים יתרופף,
עדיין יהיו מספיק חיבורים אחרים.
7. אל תניחו הנחות, ואל תחשבו שאתם קוראים מחשבות
הוא לא אמור לנחש מה אני מרגישה.
ואני לא צריכה לדעת שחשוב לו להספיק משהו דווקא הערב.
אני לא מניחה שהוא איחר כי לא חשוב לו מה שיש לי היום בערב
ועד ועוד ועוד.
יש ספק? אין ספק!
שואלים, אומרים, מבררים ומדברים.
לא אני יודעת מה עובר בראש שלו כל הזמן,
ולא הוא יודע איך אני מרגישה.
תת-סעיף בנקודה הזו -
תמיד תדאגו לכך שרשימת המשאלות/מתנות שאתם רוצים -
זמינה לבן הזוג.
שלא ייצטרך לנחש לבד מה לקנות לאירוע הקרוב.
8. אין דבר כזה ביקורת בונה. אין!
ביקורת היא תמיד היא הורסת . תמיד.
תשומת הלב העיקרית מופנית לתדירות ולעוצמה של הביקורת בקשר.
היא צריכה להיות נדירה והיא צריכה להגיע בצורה נכונה.
לעטוף אותה בפירגונים ומחמאות לפני ואחרי,
ובכללי לדאוג שהחשבון הרגשי של כל אחד מאיתנו יהיה בפלוס.
ככה כשיש ביקורת, יורד כסף - אבל לא נכנסים למינוס.
9. מחמאות
בניגוד לביקורת, מחמאות זו הדרך הטובה ביותר לייצר עבורכם את התוצאות שאתם רוצים בקשר.
אם נעשה משהו שבא לכם לשמר, מעולה!
להחמיא עליו ולפרגן כל הזמן.
אם נעשה משהו שפחות נעים,
לתפוס את הפעם שבה זה היה קצת יותר טוב - ולהחמיא ולחזק שם.
ליצור התנייה חיובית אצל הצד השני,
שבראש שלו יהיה קשר בין התנהגות מסויימת לבין מחמאות ופירגון.
אחלה דרך לחינוך ילדים אגב.
10. הכרת הטוב.
פשוט להגיד תודה.
איכשהו השוטף מכניס את כל אחד מאיתנו לתפקידים הקבועים שלו בבית.
הוא שוטף כלים,
אני מקפלת כביסה.
הוא מתדלק את האוטו,
אני מבשלת לשבת.
ואז, מרוב שזה תפקיד קבוע,
זה כלכך מתבקש, שאפילו תודה כבר לא צריך להגיד.
אבל, כאן טמון סוד גדול -
תחשבו כמה אופציות להכרת הטוב טמונות ביומיום הרגיל שלנו.
אם על כל פעולה קטנה כזו נדע להגיד תודה.
כמה אנרגייה חיובית תזרום ביניינו.
ואז, גם פעולה שאנחנו עושים,
היא כבר לא כי חייב וצריך.
היא עבור השני.
הוא לא מתדלק את האוטו רק כי צריך,
הוא מתדלק כי זה ממש משמח אותי.
אני לא מכינה לו ארוחה כי צריך,
אני לא מכינה לו ארוחה רק כי צריך,
אני עושה את זה כי אני יודעת שזה ישמח אותו.
11. תמיד לבדוק את המצב בצד השני. לוודא שהמיכל מלא. כל הזמן.
אחד הדברים שאנחנו משתדלים כל הזמן להביא לשיח הזוגי,
זה הדיבור על כמה כל אחד מרגיש מסופק ושבע רצון בנקודה זו בחייו.
בהכי פשטות, מדברים על כמה כל אחד שמח במציאות הנוכחית שלנו.
האם יש משהו שחשוב לו להוסיף/להוריד עבור עצמו בשגרת החיים שלנו.
יכול להיות שמה שהיה לו טוב לפני חצי שנה,
עכשיו מרגיש לו מעיק וסוגר.
יכול להיות שהשגרה שהחלטנו עליה לפני חודשיים,
שוחקת אותי ברמה מסויימת.
כמה חשוב להביא את הדברים לשיח בצורה פתוחה וכנה.
זה משמעותי לחשוף את ההתחלה של תחושות קשות,
כדי שיהיה אפשר לטפל בהן ולתת להן מענה.
זו הנקודה החשובה ביותר בעיניי,
כי כשכל אחד יכול להביא באותנטיות את מה שהוא מרגיש בתוך עצמו,
המרחב הזוגי הופך להיות באמת זוגי.
זה כבר לא שניי אנשים שחיים אחד ליד השני.
יש לנו מרחב משותף משמעותי.
לפעמים יש אישה שקשה לה להביא את העולם הפנימי שלה למרחב הזוגי.
וזה חבל,
כי כאן טמונה ההזדמנות הגדולה להצמיח את הקשר ולפרוח בזכותו.
שמתם לב שהיו 11 נקודות? זו הייתה בדיקת עירנות 👻
הייתי יכולה לכתוב עוד ועוד,
אבל יש לנו דייט זוגי הערב
אז מה הסוד שלך לזוגיות מעצימה ומשמחת?
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה