סתם מבולבל ומותש כזה..

אני צריך לברר עם עצמי מה חסר לי בפנים שאני מרגיש ככה וגם לזה אין לי כוח 

שתזכה לראות את האור והשפע גם בזמנים שפחות נעים.

בהצלחה לכולנו עם זה!

מקווה שהימים הנוראים יעשו לי את זה 

נראה לי קודם פשוט מתקרבים לה' יותר.

לא רק כי אנחנו רוצים או כי צריך

אלא כי 

ה' רוצה!!!!!!!!!!!!

אושר גדול.

באמת חודש של אהבה.

התשובה זה כאילו כמו פיוס בין אוהבים

חייב להתפייס כדי להיות באהבה גדולה יותר, לא ככה?

יאלה ששנזכה להשיג אהבה בתענוגים ואהבת עולם בעז"ה

אלול שמח ומתוק לכולם 

** רק מוסיפה: השנה חשבתי עם עצמי באמת כאילו יש לי קושי עם תשובה. וקשה לי עם הנקודה הזאת מאוד. במיוחד קשה לי עם החזרתיות. ואני לא מתחילה לדבר על כיפור כן?

אבל אז עלה לי שכאילו אדם שמשיג השגה חדשה, תובנה חדשה, עניין חדש, מהות חדשה

הוא במקום אחר שמצריך תשובה על מה שהיה קודם

לא בהכרח כי זה היה עבירה אלא כי הוא התקדם ועלה במעלה

ה' רוצה שנשיג יותר ונעלה יותר במעלות הקדושה, טהרה, יראה, אהבה 

וכדי להשלים את הדרגה צריך את הפן של התשובה

כדי להשיג אהבה גדולה יותר ביננו לבין ה'.

קצת קשה לפעמים להכיל את זה.

אבל במקום הזה צריך קצת לזרוק את השכל.

בכל אופן,

טהרה לאחר התשובה זה תחושה עילאית ומשמחת. אז משתלם גם.

אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא

שבע יפול צדיק וקם

ירמיה הנביא פונה בטענה גדולה לקבה ואומר לו:

רבש"ע, נחנו פשענו ומרינו, אתה לא סלחת

אומר רש"י שירמיה טוען עם הקבה ואומר לו כך:

רבונו של עולם, מה אתה רוצה מאתנו, נחנו

פשענו מרינו? כך זה דרכנו ע"י היצר הרע.

אם יש יצר הרע לאדם אז זו המציאות, אין מציאות אחרת ללא ירידות.

זה דרכנו ע"י היצר הרע

אבל.. אתה לא סלחת, למה לא סלחת? דרכך למחול ולסלוח.

כמה שמנסים להתחזק עדיין שום יסורים לא הולכים, מה שבאמת צריכים ממנו לא מקבלים

אז אולי באמת הוא לא רוצה לסלוח.. מה הקטע להתאמץ.

נו אז מה התשובה לשאלה של ירמיה?

שלהיפך. זה נותן תקווה שלא תחשוב שאתה הוא הלא בסדר

אלא יש תכנית ויד מכוונת. 

כלומר אל תתפלא שאין לך חשק, בדור כזה איך יהיה

לך חשק? ועדיין אתה מאמין בה', ועדיין אתה מצפה לישועה? 

עדיין פה ושם אתה חוטף תפילה ותפילין וטלית? אשריך.. 

זה לא מובן מאליו כי אנו עטופים ביצר הרע שלא נח ממלאכתו

וכל הזמן לוחש לנו באוזן השכם והערב- רד מזה, מי אמר לך שאתה יכול

להיות צדיק? מי עבד עליך? עזוב, ניסית, תתייאש. ואתה עדיין לא מתייאש! 

אתה לוחם אמיתי! 

אומר הזוהר, מי נקרא המנצח? מי שאוחז את החרב בידו.

נניח ששני אנשים נלחמים, אחד על הרצפה שותת דם אבל לא 

עוזב את חרבו, הוא נקרא המנצח.

החרב זו התפילה אומר רשי. התפילה הכי פשוטה- רבשע, אני רוצה!

לא אכפת לי איך אני נראה אבל אני רוצה אותך. אני שייך לקדושה!

הקבה אומר- אהיה אשר אהיה

אני אהיה עם זה שיאמר 'אני אהיה' אני עוד' אהיה משהו

אני אצליח, אני אתקדם, נכון שיהיו מיליוני נפילות אבל אני אגיע! אני 

בדרך! 

אומר ר' נתן- יש אף על פי כן בעולם! 

רבשע, נכון שעשיתי מה שעשיתי ושאין לי כוחות לכלום אבל 

אף על פי כן אני רוצה אותך! 

אף על פי כן אני אצליח! וכו'

מי שלא יורים בו, או שהוא מת או שהוא עבר לצד השני

בחינת פייסבוק

גם מצד זה שלא מרגיש צורך לבקש סליחה על משהו שדחפו אותי אליו בכוח

וגם אם לפעמים לא מתחשק לו לסלוח אז אין לי מה להתבאס שציערתי אותו כי בין כך אין בינינו אהבה

רבינו מספר שהיה מפעל למילוי חביות יין

גייסו עובדים, התחילו לעבוד.. לאחר כמה זמן הם רואים

שכל היין נשפך

הם בוחנים את המצב ורואים שהחביות מחוררות, ולא רק

זה, אלא הם רואים שהחביות מגיעות למפעל כבר עם חורים.

ומסכם רבינו- החכמים נשארו, הטפשים עזבו.

מצב

מה חשבו הטפשים? אמרו- מה אני עובד לחינם? מה זו

העבודה ללא תכלית הזו, מה אני אהבל? והתפטרו

החכמים חשבו כך- אם החביות מגיעות מחוררות, תגיד

מה שלא תגיד, זה לא מפעל למילוי חביות יין, והראיה, כל 

היין נשפך. אלא שמוכרח שיש כאן משהו אחר.. אולי

מכשירים אותנו למשהו אחר, רוצים לראות מי מתייאש בקלות

מי לא מתמיד.. חוצמזה, מה אכפת לנו, הרי משלמים לנו משכורת.

אם יצא לך פעם להיות בגיבושים לסיירת יש מצבים

שעושים להם ערבי גיבוש עם גיטרות ומנגל וכו'..

נניח שיבוא אחד מהלוחמים ויאמר- מה זה זה, אני רציתי להיות לוחם

מה זה השטויות האלה?! 

אבל מה שהוא מפספס זה שיש אנשים מהצד שמתצפתים ובוחנים את כל הנפשות

הפועלות, לראות איך הם בקבוצה, איך הדינמיקה שלהם, 

איך הם מתמודדים במצבים שונים. 

כך גם כאן. 

והנמשל, החביות מחוררות, אתה רואה שהכל נשפך, 

מנסים, מתחזקים, קובעים סדר לימוד בהתמדה ושוב נהרס

ושוב קובעים ושוב מתבטל,

רוצה לקום באחת בלילה, קם באחת בצהריים,

מתכנן לא לכעוס, רותח מכעס.. בלי לשון הרע, מקבל

רכילות עסיסית ומוצא ת'עצמך מפיץ אותה לכל עבר.. הכל נשפך.. 

אלא מוכרח שיש כאן משהו אחר..

הכל הולך אחר הרצון, רוצים לראות מה שמת בווייז

לאן הכיוון שלך. מה הרצונות שלך. 

בכל דור יש עניין אחר לדור,

היו דורות של חסד, אברהם, היו דורות מופלאים של תפילה, 

של לימוד. 

העניין של הדור הזה זה ליפול ולקום ולא להתייאש להתחיל שוב 

ושוב ושוב.

המשל הזה הוא על העניין של שיכחה בלימוד התורה...

העיקר ללמוד לא משנה זוכרים או לא זוכרים.  סבבה זה אני מבין יש לך עבודה לעשות תעשה אותה.

אבל כשיש לך יסורים וכמה שתתאמץ לא מתקדם כלום? בחייאת

אז את כל המאמרים שתולים יסורים או שפע במעשה האדם אפשר לזרוק לפח.

בכל אופן, לילה טוב אני הולך לישון

בשיא הרצינות אני מדבר.

אני מדבר על יסורים ועל חסרונות פיזיים

אם כתוב אין יסורים ללא עוון, ואם תחזור בתשובה אז היסורים ילכו

ואם כתוב שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה

אז בחייאת איך זה שבנאדם מקבל הפוך ממה שהוא עושה...

לא הייתי עוזב כנראה כי אני יודע כמה על הפנים לחיות בלי תורה.. 

אבל עם בורא עולם הקשר שלי די גרוע. 

אם אני לא מרגיש שהוא אבא ולא אכפת לו מה אני אעשה הוא ימשיך בשלו. את מי אני יאהב?

ואני דווקא אומר לו כמה כעס יש לי כלפיו.. אין לי בעיה להגיד.

ולא, אני באמת לא יודע את התשובות.. מזמן איבדתי את זה.

זה על כל המצב הרוחני שלנו בכלליות.

טוב, לא קנית, אני אנסה למכור לך משהו אחר

תורה נב, הניעור בלילה.

מוסבר שם מה צריך לעשות בכדי להגיע לביטול עצמי מול ה' ית'.

ואומר כך:

תבחר לך מידה רעה כלשהו, למשל הכעס

ותתחיל להתפלל לבטלה.. 

כמה יתפלל? אומר רבינו ימיםםם ושניםםם 

אני יכול לומר לך שאני מתפלל כבר עשרים שנה על מידת הכעס

ולא זזתי כחוט השערה. אז כמה יתפלל, נניח ארבעים שלושים ארבעים שנה..

אומר רבינו אחרי שביטל אותה, עדיין נשאר הרשימו, 

עדיין נותר רושם כלשהו מאותה מידה וגם את זה צריך לבטל בתפילה..

טוב כמה יתפלל על הרשימו? עוד ארבעים שנה..

וכך יעשה על כל מידה ומידה עד שיגיע לביטול מוחלט.

ונשאלת:

אם על מידת הכעס התפללתי ארבעים שנה לבטלה

ועל הרשימו התפללתי עוד ארבעים שנה.. 

כמה זמן כבר אדם חי?

אז מה הולך פה?

אלא שהכל הולך אחר הרצון

רוצים לראות את הכיוון שלך.

נאמר- אנא זמין למהווי- "אני עתיד להיות"

אם לצורך העניין אני אחיה 10000 שנה, אני אגיע..

אבל לא צריך שתחיה כך כי מספיק שרואים את הרצונות והכיוון שלך.

דוגמא נוספת

אדם צריך להגיע מרעננה לירושלים

מתקשרים אליו ושואלים- נו, מתי תגיע..

והוא משיב: אגיע כשאגיע, יש פקקים, יש פנצ'רים.. אבל יצאתי! אני

כבר לא ברעננה! יצאתי לדרך. מתי אגיע? למי אכפת, 

אין כאן תחרות.. העיקר שיצאת לדרך. אפילו תיסע על עשרים.

רחמנא ליבא בעי

אלא למה בכל זאת יש לנו תחושת פספוס וייסורי מצפון?

כי אני לא מאמין שה' אוהב אותי כמו שאני..

הרי מה אם היית יודע שאתה עושה לה' נחת רוח עצומה והוא

אוהב אותך ממש ככה, ואם היית אחרת לא היה טוב, 

אז היית שמח.

אלא, שאני חושב שה' היה רוצה שאהיה אחרת ומרגיש שאני מאכזב אותו.

וזה לא נכון. ה' אוהב אותך בדיוק איך שאתה, רק מה, 

עשה צעד קטן.. קטנטן, תגיד 'רבשע, אני רוצה אותך' אני רוצה ללכת לסליחות,

אני אנסה, אני אשתדל. 

יש מחלה חדשה בדור הזה והיא: 

ה' שונא אותי.

אחרת איך אתה מסביר את החיים הדפוקים שלי? איך אתה

מסביר שלא הולך לי? בדוק שונא אותי. 

והאמת היא שהמחלה הזו לא התחילה כאן, 

הנחש אומר לחוה- את יודעת למה ה' לא רוצה שתאכלו

מה'תפוח'.. כי הוא שונא אתכם. רש"י- שכל אומן שונא בני אומנותו

והוא לא רוצה שתהיו כמוהו לברוא עולמות, לכן הוא שונא אתכם ואסר עליכם.

והיא האמינה. וזה מושרש בנו האמונה שה' לא הכי מחבב אותנו.

ואחכ במדבר- בשנאתו הוציא אותנו למות במדבר

הוא שונא אותנו, אחרת למה לקח אותנו למות במדבר?

וזה מושרש בנו. אם לא באתגליא באתכסיא, הרוב משוכנעים בזה

שה' לא שמח בהם.

ואומר הזוהר- אם היו יודעים ישראל עד כמה ה' ית' אוהב אותם, הם 

היו רצים ביערות שואגים מאהבה..

כשאני חושב שמישהו שונא אותי ורוצה להזיק לי, אז באופן

אוטומטי גם אני שונא אותו, או לפחות לא מחבב

והכל זה מעצת היצר שפועל כך:

קודם משדל את האדם לעברה

אחכ עולה ומלשין

ויש המשך שלא כולם מכירים והוא:

שאחכ היצר חוזר לאדם ואומר לו- ה' עזב אותך, הוא שונא אותך.

אומר הבעשט: הלוואי והייתי אוהב את הצדיק הכי גדול בישראל

כמו שהקבה אוהב את הרשע הכי גדול בישראל

ועוד: פעם אמר הבעשט לאחד מתלמידיו- הקבה אוהב את הרשע הכי

גדול בישראל יותר משאתה אוהב את הילד שלך

וזה מדובר על הרשע הכי גדול שב"ה אנחנו לא שם

קיצורו של דבר וסיכום:

אחי היקר, אוהבים אותך ממש

ואם לא היית כזה יקר, לא היו מזמנים לך כאלו דיבורים כמו של חיות צבעונית! וואלה

חיזקה גם אותי

היה שווה!

בוא נניח שזה על כל המידות, יאללה סבבה.

אבל פה זה עבודת ה', העיקר אתה עובד.

אבל לא ענית לי למה הקב"ה לא סולח לפעמים...

אמרת שיש מחלה שחושבים ה' שונא אותי.. נו יש לך תשובה לשאלה הזאת שהצגת בעצמך?

חוץ מלהגיד "וואי אם היית יודע כמה ה' אוהב אותך"?  כי המשפט הזה סתם יצא לי מהחורים

קל, זה לא שלא סולח

פשוט מעבירים אותנו דברים בכדי לקחת לנו את הגאווה.

אחרת איך יקחו? הרי אני בטוח שהעולם סובב סביבי, ואיך לא? 

אז שוברים אותנו קצת, ועוד קצת, עד שאנו מזדככים.

מה שטען הנביא, זה רק לשם הטיעון, זה לא בכדי להתריס ולעצבן

אלא שרצה לסנגר עלינו בכך שזה כל העניין של לחיות עם יצר, שלעתים

יש נפילות. 

ובקשר לשנאה, 

אם יש לך שונא, אתה תתן לו מתנות? 

בדרכ תתן לאוהבך נכון? ותראה כמה טוב ה' מזכה אותך לחטוף

תפילין, מצוות, תפילה, דיבור.. כל דבר כזה שווה מליונים

הרבה יותר שווה מעבירה של פעם ב.. שנכשלים בה.

אז בדוק שהוא אוהב.

רק שהיצר מסכסך ומטשטש ומשכיח לנו את כל זה.

לגבי המשל, הפירוש הזה הוא מהרב ארז משה דורון.

בכלליות, ולא על לימוד.

במקום לשבור את הגאווה הוא שבר לי את הצורה.  

בכל אופן,

אז עדיין אין שום משמעות לכל הדיבורים של חזרה בתשובה בראש השנה כי זה ישפיע על השנה

כי כנראה שלא.. יש כוכבית קטנה שזה לא באמת משנה

אבל זה שאתה נופל וקם ומתחיל שוב,

זה שווה הרבה יותר מאשר היית בדרגת מלאך.

לה' יש הרבה מלאכים בשמים

אבל יהודי שמתרסק ועדיין רוצה אותו? זה פלא פלואים

עדיף עבודה של יום אחד עם יצה'ר מאשר אלף שנה ללא יצה'ר

לא מחפשים שלימות. 

'הכלי הזה, שבור ה' משתמש בו' 

^ לא מצליח לתייג את חיות צבעונית, זה 

מופיע בחתימה שלה.

אם אתה מרגיש שדחפו אותך בכוח לשם? 

או שאתה נכשל במשהו כי אתה בנאדם..?

לפעמים זה סתם מתסכל ומוזר כל פעם לבקש סליחה על משהו שאתה בכלל מרגיש שאתה בנאדם וזה אתה.

שבסופו של דבר יש לי חלק באשמה

אני לא תמיד רציתי באמת, ולפעמים רפו ידיי מהמצוות וכו'

ולכן הרעתי מעשי וקפחתי פרנסתי

כשאתה בעצם נכשל במשהו שזה כי אתה בנאדם - שמירת עיניים נניח

הסתכלת עוד שניה על מישהי שעברה מולך.  נכון זה אסור ולא רצית מספיק כנראה

אבל אתה מרגיש שעשית משהו נוראי כשזה בעצם די קרוב שיקרה כי אתה בנאדם...?

והכלל-

כשאתה בעליה- תן לעצמך בראש, תלמד מוסר וכו'. תתייחס לזה כמשהו נוראי. 

אבל! וזה אבל גדול! רק אם יש לך את הכוחות לעמוד בזה, כי לעתים התוכחה שלנו כלפי עצמינו 

מגיעה מעצת היצר בכדי להפיל אותנו לעצבות, ייאוש ואזלת יד.

כשאתה בירידה- תתייחס לזה כמשהו שולי ביותר, אתה רק בנאדם ולא קרה 

כלום, נסה שוב ואולי הפעם יצליח לך יותר.

ברוב הפעמים אנחנו בירידה ולכן יותר כדאי לנטות להתחזקות בכדי 

לא להיות בכאילו 'קנאי לה'' ואז ליפול מכל המדרגות ולהתייאש.

רבי נתן נותן לנו כלל שכדאי לזכור:

לפני עבירה- זה בידיים שלך

אחרי עבירה- ככה רצה ה'.

והכלל הזה הוא בכדי שלא ניפול לייאוש

קרה מה שקרה, לא אכפת לי, ממשיך הלאה כאילו לא קרה כלום. 

כשאהיה חזק יותר, אעשה חשבון נפש על כך, אבל לא כרגע ובפרט לא 

לאחר נפילה, שאז המצב השיפוטי גרוע וסביר שתשפוט עצמך לחובה

ולייאוש.

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.