סתם מבולבל ומותש כזה..

אני צריך לברר עם עצמי מה חסר לי בפנים שאני מרגיש ככה וגם לזה אין לי כוח 

שתזכה לראות את האור והשפע גם בזמנים שפחות נעים.

בהצלחה לכולנו עם זה!

מקווה שהימים הנוראים יעשו לי את זה 

נראה לי קודם פשוט מתקרבים לה' יותר.

לא רק כי אנחנו רוצים או כי צריך

אלא כי 

ה' רוצה!!!!!!!!!!!!

אושר גדול.

באמת חודש של אהבה.

התשובה זה כאילו כמו פיוס בין אוהבים

חייב להתפייס כדי להיות באהבה גדולה יותר, לא ככה?

יאלה ששנזכה להשיג אהבה בתענוגים ואהבת עולם בעז"ה

אלול שמח ומתוק לכולם 

** רק מוסיפה: השנה חשבתי עם עצמי באמת כאילו יש לי קושי עם תשובה. וקשה לי עם הנקודה הזאת מאוד. במיוחד קשה לי עם החזרתיות. ואני לא מתחילה לדבר על כיפור כן?

אבל אז עלה לי שכאילו אדם שמשיג השגה חדשה, תובנה חדשה, עניין חדש, מהות חדשה

הוא במקום אחר שמצריך תשובה על מה שהיה קודם

לא בהכרח כי זה היה עבירה אלא כי הוא התקדם ועלה במעלה

ה' רוצה שנשיג יותר ונעלה יותר במעלות הקדושה, טהרה, יראה, אהבה 

וכדי להשלים את הדרגה צריך את הפן של התשובה

כדי להשיג אהבה גדולה יותר ביננו לבין ה'.

קצת קשה לפעמים להכיל את זה.

אבל במקום הזה צריך קצת לזרוק את השכל.

בכל אופן,

טהרה לאחר התשובה זה תחושה עילאית ומשמחת. אז משתלם גם.

אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא

שבע יפול צדיק וקם

ירמיה הנביא פונה בטענה גדולה לקבה ואומר לו:

רבש"ע, נחנו פשענו ומרינו, אתה לא סלחת

אומר רש"י שירמיה טוען עם הקבה ואומר לו כך:

רבונו של עולם, מה אתה רוצה מאתנו, נחנו

פשענו מרינו? כך זה דרכנו ע"י היצר הרע.

אם יש יצר הרע לאדם אז זו המציאות, אין מציאות אחרת ללא ירידות.

זה דרכנו ע"י היצר הרע

אבל.. אתה לא סלחת, למה לא סלחת? דרכך למחול ולסלוח.

כמה שמנסים להתחזק עדיין שום יסורים לא הולכים, מה שבאמת צריכים ממנו לא מקבלים

אז אולי באמת הוא לא רוצה לסלוח.. מה הקטע להתאמץ.

נו אז מה התשובה לשאלה של ירמיה?

שלהיפך. זה נותן תקווה שלא תחשוב שאתה הוא הלא בסדר

אלא יש תכנית ויד מכוונת. 

כלומר אל תתפלא שאין לך חשק, בדור כזה איך יהיה

לך חשק? ועדיין אתה מאמין בה', ועדיין אתה מצפה לישועה? 

עדיין פה ושם אתה חוטף תפילה ותפילין וטלית? אשריך.. 

זה לא מובן מאליו כי אנו עטופים ביצר הרע שלא נח ממלאכתו

וכל הזמן לוחש לנו באוזן השכם והערב- רד מזה, מי אמר לך שאתה יכול

להיות צדיק? מי עבד עליך? עזוב, ניסית, תתייאש. ואתה עדיין לא מתייאש! 

אתה לוחם אמיתי! 

אומר הזוהר, מי נקרא המנצח? מי שאוחז את החרב בידו.

נניח ששני אנשים נלחמים, אחד על הרצפה שותת דם אבל לא 

עוזב את חרבו, הוא נקרא המנצח.

החרב זו התפילה אומר רשי. התפילה הכי פשוטה- רבשע, אני רוצה!

לא אכפת לי איך אני נראה אבל אני רוצה אותך. אני שייך לקדושה!

הקבה אומר- אהיה אשר אהיה

אני אהיה עם זה שיאמר 'אני אהיה' אני עוד' אהיה משהו

אני אצליח, אני אתקדם, נכון שיהיו מיליוני נפילות אבל אני אגיע! אני 

בדרך! 

אומר ר' נתן- יש אף על פי כן בעולם! 

רבשע, נכון שעשיתי מה שעשיתי ושאין לי כוחות לכלום אבל 

אף על פי כן אני רוצה אותך! 

אף על פי כן אני אצליח! וכו'

מי שלא יורים בו, או שהוא מת או שהוא עבר לצד השני

בחינת פייסבוק

גם מצד זה שלא מרגיש צורך לבקש סליחה על משהו שדחפו אותי אליו בכוח

וגם אם לפעמים לא מתחשק לו לסלוח אז אין לי מה להתבאס שציערתי אותו כי בין כך אין בינינו אהבה

רבינו מספר שהיה מפעל למילוי חביות יין

גייסו עובדים, התחילו לעבוד.. לאחר כמה זמן הם רואים

שכל היין נשפך

הם בוחנים את המצב ורואים שהחביות מחוררות, ולא רק

זה, אלא הם רואים שהחביות מגיעות למפעל כבר עם חורים.

ומסכם רבינו- החכמים נשארו, הטפשים עזבו.

מצב

מה חשבו הטפשים? אמרו- מה אני עובד לחינם? מה זו

העבודה ללא תכלית הזו, מה אני אהבל? והתפטרו

החכמים חשבו כך- אם החביות מגיעות מחוררות, תגיד

מה שלא תגיד, זה לא מפעל למילוי חביות יין, והראיה, כל 

היין נשפך. אלא שמוכרח שיש כאן משהו אחר.. אולי

מכשירים אותנו למשהו אחר, רוצים לראות מי מתייאש בקלות

מי לא מתמיד.. חוצמזה, מה אכפת לנו, הרי משלמים לנו משכורת.

אם יצא לך פעם להיות בגיבושים לסיירת יש מצבים

שעושים להם ערבי גיבוש עם גיטרות ומנגל וכו'..

נניח שיבוא אחד מהלוחמים ויאמר- מה זה זה, אני רציתי להיות לוחם

מה זה השטויות האלה?! 

אבל מה שהוא מפספס זה שיש אנשים מהצד שמתצפתים ובוחנים את כל הנפשות

הפועלות, לראות איך הם בקבוצה, איך הדינמיקה שלהם, 

איך הם מתמודדים במצבים שונים. 

כך גם כאן. 

והנמשל, החביות מחוררות, אתה רואה שהכל נשפך, 

מנסים, מתחזקים, קובעים סדר לימוד בהתמדה ושוב נהרס

ושוב קובעים ושוב מתבטל,

רוצה לקום באחת בלילה, קם באחת בצהריים,

מתכנן לא לכעוס, רותח מכעס.. בלי לשון הרע, מקבל

רכילות עסיסית ומוצא ת'עצמך מפיץ אותה לכל עבר.. הכל נשפך.. 

אלא מוכרח שיש כאן משהו אחר..

הכל הולך אחר הרצון, רוצים לראות מה שמת בווייז

לאן הכיוון שלך. מה הרצונות שלך. 

בכל דור יש עניין אחר לדור,

היו דורות של חסד, אברהם, היו דורות מופלאים של תפילה, 

של לימוד. 

העניין של הדור הזה זה ליפול ולקום ולא להתייאש להתחיל שוב 

ושוב ושוב.

המשל הזה הוא על העניין של שיכחה בלימוד התורה...

העיקר ללמוד לא משנה זוכרים או לא זוכרים.  סבבה זה אני מבין יש לך עבודה לעשות תעשה אותה.

אבל כשיש לך יסורים וכמה שתתאמץ לא מתקדם כלום? בחייאת

אז את כל המאמרים שתולים יסורים או שפע במעשה האדם אפשר לזרוק לפח.

בכל אופן, לילה טוב אני הולך לישון

בשיא הרצינות אני מדבר.

אני מדבר על יסורים ועל חסרונות פיזיים

אם כתוב אין יסורים ללא עוון, ואם תחזור בתשובה אז היסורים ילכו

ואם כתוב שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה

אז בחייאת איך זה שבנאדם מקבל הפוך ממה שהוא עושה...

לא הייתי עוזב כנראה כי אני יודע כמה על הפנים לחיות בלי תורה.. 

אבל עם בורא עולם הקשר שלי די גרוע. 

אם אני לא מרגיש שהוא אבא ולא אכפת לו מה אני אעשה הוא ימשיך בשלו. את מי אני יאהב?

ואני דווקא אומר לו כמה כעס יש לי כלפיו.. אין לי בעיה להגיד.

ולא, אני באמת לא יודע את התשובות.. מזמן איבדתי את זה.

זה על כל המצב הרוחני שלנו בכלליות.

טוב, לא קנית, אני אנסה למכור לך משהו אחר

תורה נב, הניעור בלילה.

מוסבר שם מה צריך לעשות בכדי להגיע לביטול עצמי מול ה' ית'.

ואומר כך:

תבחר לך מידה רעה כלשהו, למשל הכעס

ותתחיל להתפלל לבטלה.. 

כמה יתפלל? אומר רבינו ימיםםם ושניםםם 

אני יכול לומר לך שאני מתפלל כבר עשרים שנה על מידת הכעס

ולא זזתי כחוט השערה. אז כמה יתפלל, נניח ארבעים שלושים ארבעים שנה..

אומר רבינו אחרי שביטל אותה, עדיין נשאר הרשימו, 

עדיין נותר רושם כלשהו מאותה מידה וגם את זה צריך לבטל בתפילה..

טוב כמה יתפלל על הרשימו? עוד ארבעים שנה..

וכך יעשה על כל מידה ומידה עד שיגיע לביטול מוחלט.

ונשאלת:

אם על מידת הכעס התפללתי ארבעים שנה לבטלה

ועל הרשימו התפללתי עוד ארבעים שנה.. 

כמה זמן כבר אדם חי?

אז מה הולך פה?

אלא שהכל הולך אחר הרצון

רוצים לראות את הכיוון שלך.

נאמר- אנא זמין למהווי- "אני עתיד להיות"

אם לצורך העניין אני אחיה 10000 שנה, אני אגיע..

אבל לא צריך שתחיה כך כי מספיק שרואים את הרצונות והכיוון שלך.

דוגמא נוספת

אדם צריך להגיע מרעננה לירושלים

מתקשרים אליו ושואלים- נו, מתי תגיע..

והוא משיב: אגיע כשאגיע, יש פקקים, יש פנצ'רים.. אבל יצאתי! אני

כבר לא ברעננה! יצאתי לדרך. מתי אגיע? למי אכפת, 

אין כאן תחרות.. העיקר שיצאת לדרך. אפילו תיסע על עשרים.

רחמנא ליבא בעי

אלא למה בכל זאת יש לנו תחושת פספוס וייסורי מצפון?

כי אני לא מאמין שה' אוהב אותי כמו שאני..

הרי מה אם היית יודע שאתה עושה לה' נחת רוח עצומה והוא

אוהב אותך ממש ככה, ואם היית אחרת לא היה טוב, 

אז היית שמח.

אלא, שאני חושב שה' היה רוצה שאהיה אחרת ומרגיש שאני מאכזב אותו.

וזה לא נכון. ה' אוהב אותך בדיוק איך שאתה, רק מה, 

עשה צעד קטן.. קטנטן, תגיד 'רבשע, אני רוצה אותך' אני רוצה ללכת לסליחות,

אני אנסה, אני אשתדל. 

יש מחלה חדשה בדור הזה והיא: 

ה' שונא אותי.

אחרת איך אתה מסביר את החיים הדפוקים שלי? איך אתה

מסביר שלא הולך לי? בדוק שונא אותי. 

והאמת היא שהמחלה הזו לא התחילה כאן, 

הנחש אומר לחוה- את יודעת למה ה' לא רוצה שתאכלו

מה'תפוח'.. כי הוא שונא אתכם. רש"י- שכל אומן שונא בני אומנותו

והוא לא רוצה שתהיו כמוהו לברוא עולמות, לכן הוא שונא אתכם ואסר עליכם.

והיא האמינה. וזה מושרש בנו האמונה שה' לא הכי מחבב אותנו.

ואחכ במדבר- בשנאתו הוציא אותנו למות במדבר

הוא שונא אותנו, אחרת למה לקח אותנו למות במדבר?

וזה מושרש בנו. אם לא באתגליא באתכסיא, הרוב משוכנעים בזה

שה' לא שמח בהם.

ואומר הזוהר- אם היו יודעים ישראל עד כמה ה' ית' אוהב אותם, הם 

היו רצים ביערות שואגים מאהבה..

כשאני חושב שמישהו שונא אותי ורוצה להזיק לי, אז באופן

אוטומטי גם אני שונא אותו, או לפחות לא מחבב

והכל זה מעצת היצר שפועל כך:

קודם משדל את האדם לעברה

אחכ עולה ומלשין

ויש המשך שלא כולם מכירים והוא:

שאחכ היצר חוזר לאדם ואומר לו- ה' עזב אותך, הוא שונא אותך.

אומר הבעשט: הלוואי והייתי אוהב את הצדיק הכי גדול בישראל

כמו שהקבה אוהב את הרשע הכי גדול בישראל

ועוד: פעם אמר הבעשט לאחד מתלמידיו- הקבה אוהב את הרשע הכי

גדול בישראל יותר משאתה אוהב את הילד שלך

וזה מדובר על הרשע הכי גדול שב"ה אנחנו לא שם

קיצורו של דבר וסיכום:

אחי היקר, אוהבים אותך ממש

ואם לא היית כזה יקר, לא היו מזמנים לך כאלו דיבורים כמו של חיות צבעונית! וואלה

חיזקה גם אותי

היה שווה!

בוא נניח שזה על כל המידות, יאללה סבבה.

אבל פה זה עבודת ה', העיקר אתה עובד.

אבל לא ענית לי למה הקב"ה לא סולח לפעמים...

אמרת שיש מחלה שחושבים ה' שונא אותי.. נו יש לך תשובה לשאלה הזאת שהצגת בעצמך?

חוץ מלהגיד "וואי אם היית יודע כמה ה' אוהב אותך"?  כי המשפט הזה סתם יצא לי מהחורים

קל, זה לא שלא סולח

פשוט מעבירים אותנו דברים בכדי לקחת לנו את הגאווה.

אחרת איך יקחו? הרי אני בטוח שהעולם סובב סביבי, ואיך לא? 

אז שוברים אותנו קצת, ועוד קצת, עד שאנו מזדככים.

מה שטען הנביא, זה רק לשם הטיעון, זה לא בכדי להתריס ולעצבן

אלא שרצה לסנגר עלינו בכך שזה כל העניין של לחיות עם יצר, שלעתים

יש נפילות. 

ובקשר לשנאה, 

אם יש לך שונא, אתה תתן לו מתנות? 

בדרכ תתן לאוהבך נכון? ותראה כמה טוב ה' מזכה אותך לחטוף

תפילין, מצוות, תפילה, דיבור.. כל דבר כזה שווה מליונים

הרבה יותר שווה מעבירה של פעם ב.. שנכשלים בה.

אז בדוק שהוא אוהב.

רק שהיצר מסכסך ומטשטש ומשכיח לנו את כל זה.

לגבי המשל, הפירוש הזה הוא מהרב ארז משה דורון.

בכלליות, ולא על לימוד.

במקום לשבור את הגאווה הוא שבר לי את הצורה.  

בכל אופן,

אז עדיין אין שום משמעות לכל הדיבורים של חזרה בתשובה בראש השנה כי זה ישפיע על השנה

כי כנראה שלא.. יש כוכבית קטנה שזה לא באמת משנה

אבל זה שאתה נופל וקם ומתחיל שוב,

זה שווה הרבה יותר מאשר היית בדרגת מלאך.

לה' יש הרבה מלאכים בשמים

אבל יהודי שמתרסק ועדיין רוצה אותו? זה פלא פלואים

עדיף עבודה של יום אחד עם יצה'ר מאשר אלף שנה ללא יצה'ר

לא מחפשים שלימות. 

'הכלי הזה, שבור ה' משתמש בו' 

^ לא מצליח לתייג את חיות צבעונית, זה 

מופיע בחתימה שלה.

אם אתה מרגיש שדחפו אותך בכוח לשם? 

או שאתה נכשל במשהו כי אתה בנאדם..?

לפעמים זה סתם מתסכל ומוזר כל פעם לבקש סליחה על משהו שאתה בכלל מרגיש שאתה בנאדם וזה אתה.

שבסופו של דבר יש לי חלק באשמה

אני לא תמיד רציתי באמת, ולפעמים רפו ידיי מהמצוות וכו'

ולכן הרעתי מעשי וקפחתי פרנסתי

כשאתה בעצם נכשל במשהו שזה כי אתה בנאדם - שמירת עיניים נניח

הסתכלת עוד שניה על מישהי שעברה מולך.  נכון זה אסור ולא רצית מספיק כנראה

אבל אתה מרגיש שעשית משהו נוראי כשזה בעצם די קרוב שיקרה כי אתה בנאדם...?

והכלל-

כשאתה בעליה- תן לעצמך בראש, תלמד מוסר וכו'. תתייחס לזה כמשהו נוראי. 

אבל! וזה אבל גדול! רק אם יש לך את הכוחות לעמוד בזה, כי לעתים התוכחה שלנו כלפי עצמינו 

מגיעה מעצת היצר בכדי להפיל אותנו לעצבות, ייאוש ואזלת יד.

כשאתה בירידה- תתייחס לזה כמשהו שולי ביותר, אתה רק בנאדם ולא קרה 

כלום, נסה שוב ואולי הפעם יצליח לך יותר.

ברוב הפעמים אנחנו בירידה ולכן יותר כדאי לנטות להתחזקות בכדי 

לא להיות בכאילו 'קנאי לה'' ואז ליפול מכל המדרגות ולהתייאש.

רבי נתן נותן לנו כלל שכדאי לזכור:

לפני עבירה- זה בידיים שלך

אחרי עבירה- ככה רצה ה'.

והכלל הזה הוא בכדי שלא ניפול לייאוש

קרה מה שקרה, לא אכפת לי, ממשיך הלאה כאילו לא קרה כלום. 

כשאהיה חזק יותר, אעשה חשבון נפש על כך, אבל לא כרגע ובפרט לא 

לאחר נפילה, שאז המצב השיפוטי גרוע וסביר שתשפוט עצמך לחובה

ולייאוש.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז