אני אומר את זה לקב"ה כשאני מדבר איתו
אולי לפחות זה בעצמו נחשב סוג של תשובה...
סתם רציתי לשתף ולפרוק
מבקש אמונהאני אומר את זה לקב"ה כשאני מדבר איתו
אולי לפחות זה בעצמו נחשב סוג של תשובה...
סתם רציתי לשתף ולפרוק
סתם מבולבל ומותש כזה..
אני צריך לברר עם עצמי מה חסר לי בפנים שאני מרגיש ככה וגם לזה אין לי כוח
שתזכה לראות את האור והשפע גם בזמנים שפחות נעים.
בהצלחה לכולנו עם זה!
מקווה שהימים הנוראים יעשו לי את זה
נראה לי קודם פשוט מתקרבים לה' יותר.
לא רק כי אנחנו רוצים או כי צריך
אלא כי
ה' רוצה!!!!!!!!!!!!
אושר גדול.
באמת חודש של אהבה.
התשובה זה כאילו כמו פיוס בין אוהבים
חייב להתפייס כדי להיות באהבה גדולה יותר, לא ככה?
יאלה ששנזכה להשיג אהבה בתענוגים ואהבת עולם בעז"ה
אלול שמח ומתוק לכולם
** רק מוסיפה: השנה חשבתי עם עצמי באמת כאילו יש לי קושי עם תשובה. וקשה לי עם הנקודה הזאת מאוד. במיוחד קשה לי עם החזרתיות. ואני לא מתחילה לדבר על כיפור כן?
אבל אז עלה לי שכאילו אדם שמשיג השגה חדשה, תובנה חדשה, עניין חדש, מהות חדשה
הוא במקום אחר שמצריך תשובה על מה שהיה קודם
לא בהכרח כי זה היה עבירה אלא כי הוא התקדם ועלה במעלה
ה' רוצה שנשיג יותר ונעלה יותר במעלות הקדושה, טהרה, יראה, אהבה
וכדי להשלים את הדרגה צריך את הפן של התשובה
כדי להשיג אהבה גדולה יותר ביננו לבין ה'.
קצת קשה לפעמים להכיל את זה.
אבל במקום הזה צריך קצת לזרוק את השכל.
בכל אופן,
טהרה לאחר התשובה זה תחושה עילאית ומשמחת. אז משתלם גם.
אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא
שבע יפול צדיק וקם
ירמיה הנביא פונה בטענה גדולה לקבה ואומר לו:
רבש"ע, נחנו פשענו ומרינו, אתה לא סלחת
אומר רש"י שירמיה טוען עם הקבה ואומר לו כך:
רבונו של עולם, מה אתה רוצה מאתנו, נחנו
פשענו מרינו? כך זה דרכנו ע"י היצר הרע.
אם יש יצר הרע לאדם אז זו המציאות, אין מציאות אחרת ללא ירידות.
זה דרכנו ע"י היצר הרע
אבל.. אתה לא סלחת, למה לא סלחת? דרכך למחול ולסלוח.
כמה שמנסים להתחזק עדיין שום יסורים לא הולכים, מה שבאמת צריכים ממנו לא מקבלים
אז אולי באמת הוא לא רוצה לסלוח.. מה הקטע להתאמץ.
נו אז מה התשובה לשאלה של ירמיה?
שלהיפך. זה נותן תקווה שלא תחשוב שאתה הוא הלא בסדר
אלא יש תכנית ויד מכוונת.
כלומר אל תתפלא שאין לך חשק, בדור כזה איך יהיה
לך חשק? ועדיין אתה מאמין בה', ועדיין אתה מצפה לישועה?
עדיין פה ושם אתה חוטף תפילה ותפילין וטלית? אשריך..
זה לא מובן מאליו כי אנו עטופים ביצר הרע שלא נח ממלאכתו
וכל הזמן לוחש לנו באוזן השכם והערב- רד מזה, מי אמר לך שאתה יכול
להיות צדיק? מי עבד עליך? עזוב, ניסית, תתייאש. ואתה עדיין לא מתייאש!
אתה לוחם אמיתי!
אומר הזוהר, מי נקרא המנצח? מי שאוחז את החרב בידו.
נניח ששני אנשים נלחמים, אחד על הרצפה שותת דם אבל לא
עוזב את חרבו, הוא נקרא המנצח.
החרב זו התפילה אומר רשי. התפילה הכי פשוטה- רבשע, אני רוצה!
לא אכפת לי איך אני נראה אבל אני רוצה אותך. אני שייך לקדושה!
הקבה אומר- אהיה אשר אהיה
אני אהיה עם זה שיאמר 'אני אהיה' אני עוד' אהיה משהו
אני אצליח, אני אתקדם, נכון שיהיו מיליוני נפילות אבל אני אגיע! אני
בדרך!
אומר ר' נתן- יש אף על פי כן בעולם!
רבשע, נכון שעשיתי מה שעשיתי ושאין לי כוחות לכלום אבל
אף על פי כן אני רוצה אותך!
אף על פי כן אני אצליח! וכו' 
מי שלא יורים בו, או שהוא מת או שהוא עבר לצד השני
בחינת פייסבוק
גם מצד זה שלא מרגיש צורך לבקש סליחה על משהו שדחפו אותי אליו בכוח
וגם אם לפעמים לא מתחשק לו לסלוח אז אין לי מה להתבאס שציערתי אותו כי בין כך אין בינינו אהבה
רבינו מספר שהיה מפעל למילוי חביות יין
גייסו עובדים, התחילו לעבוד.. לאחר כמה זמן הם רואים
שכל היין נשפך
הם בוחנים את המצב ורואים שהחביות מחוררות, ולא רק
זה, אלא הם רואים שהחביות מגיעות למפעל כבר עם חורים.
ומסכם רבינו- החכמים נשארו, הטפשים עזבו.
מצב
מה חשבו הטפשים? אמרו- מה אני עובד לחינם? מה זו
העבודה ללא תכלית הזו, מה אני אהבל? והתפטרו
החכמים חשבו כך- אם החביות מגיעות מחוררות, תגיד
מה שלא תגיד, זה לא מפעל למילוי חביות יין, והראיה, כל
היין נשפך. אלא שמוכרח שיש כאן משהו אחר.. אולי
מכשירים אותנו למשהו אחר, רוצים לראות מי מתייאש בקלות
מי לא מתמיד.. חוצמזה, מה אכפת לנו, הרי משלמים לנו משכורת.
אם יצא לך פעם להיות בגיבושים לסיירת יש מצבים
שעושים להם ערבי גיבוש עם גיטרות ומנגל וכו'..
נניח שיבוא אחד מהלוחמים ויאמר- מה זה זה, אני רציתי להיות לוחם
מה זה השטויות האלה?!
אבל מה שהוא מפספס זה שיש אנשים מהצד שמתצפתים ובוחנים את כל הנפשות
הפועלות, לראות איך הם בקבוצה, איך הדינמיקה שלהם,
איך הם מתמודדים במצבים שונים.
כך גם כאן.
והנמשל, החביות מחוררות, אתה רואה שהכל נשפך,
מנסים, מתחזקים, קובעים סדר לימוד בהתמדה ושוב נהרס
ושוב קובעים ושוב מתבטל,
רוצה לקום באחת בלילה, קם באחת בצהריים,
מתכנן לא לכעוס, רותח מכעס.. בלי לשון הרע, מקבל
רכילות עסיסית ומוצא ת'עצמך מפיץ אותה לכל עבר.. הכל נשפך..
אלא מוכרח שיש כאן משהו אחר..
הכל הולך אחר הרצון, רוצים לראות מה שמת בווייז
לאן הכיוון שלך. מה הרצונות שלך.
בכל דור יש עניין אחר לדור,
היו דורות של חסד, אברהם, היו דורות מופלאים של תפילה,
של לימוד.
העניין של הדור הזה זה ליפול ולקום ולא להתייאש להתחיל שוב
ושוב ושוב.
המשל הזה הוא על העניין של שיכחה בלימוד התורה...
העיקר ללמוד לא משנה זוכרים או לא זוכרים. סבבה זה אני מבין יש לך עבודה לעשות תעשה אותה.
אבל כשיש לך יסורים וכמה שתתאמץ לא מתקדם כלום? בחייאת
אז את כל המאמרים שתולים יסורים או שפע במעשה האדם אפשר לזרוק לפח.
בכל אופן, לילה טוב אני הולך לישון
בשיא הרצינות אני מדבר.
אני מדבר על יסורים ועל חסרונות פיזיים
אם כתוב אין יסורים ללא עוון, ואם תחזור בתשובה אז היסורים ילכו
ואם כתוב שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה
אז בחייאת איך זה שבנאדם מקבל הפוך ממה שהוא עושה...
לא הייתי עוזב כנראה כי אני יודע כמה על הפנים לחיות בלי תורה..
אבל עם בורא עולם הקשר שלי די גרוע.
אם אני לא מרגיש שהוא אבא ולא אכפת לו מה אני אעשה הוא ימשיך בשלו. את מי אני יאהב?
ואני דווקא אומר לו כמה כעס יש לי כלפיו.. אין לי בעיה להגיד.
ולא, אני באמת לא יודע את התשובות.. מזמן איבדתי את זה.
זה על כל המצב הרוחני שלנו בכלליות.
טוב, לא קנית, אני אנסה למכור לך משהו אחר 
תורה נב, הניעור בלילה.
מוסבר שם מה צריך לעשות בכדי להגיע לביטול עצמי מול ה' ית'.
ואומר כך:
תבחר לך מידה רעה כלשהו, למשל הכעס
ותתחיל להתפלל לבטלה..
כמה יתפלל? אומר רבינו ימיםםם ושניםםם
אני יכול לומר לך שאני מתפלל כבר עשרים שנה על מידת הכעס
ולא זזתי כחוט השערה. אז כמה יתפלל, נניח ארבעים שלושים ארבעים שנה..
אומר רבינו אחרי שביטל אותה, עדיין נשאר הרשימו,
עדיין נותר רושם כלשהו מאותה מידה וגם את זה צריך לבטל בתפילה..
טוב כמה יתפלל על הרשימו? עוד ארבעים שנה..
וכך יעשה על כל מידה ומידה עד שיגיע לביטול מוחלט.
ונשאלת:
אם על מידת הכעס התפללתי ארבעים שנה לבטלה
ועל הרשימו התפללתי עוד ארבעים שנה..
כמה זמן כבר אדם חי?
אז מה הולך פה?
אלא שהכל הולך אחר הרצון
רוצים לראות את הכיוון שלך.
נאמר- אנא זמין למהווי- "אני עתיד להיות"
אם לצורך העניין אני אחיה 10000 שנה, אני אגיע..
אבל לא צריך שתחיה כך כי מספיק שרואים את הרצונות והכיוון שלך.
דוגמא נוספת
אדם צריך להגיע מרעננה לירושלים
מתקשרים אליו ושואלים- נו, מתי תגיע..
והוא משיב: אגיע כשאגיע, יש פקקים, יש פנצ'רים.. אבל יצאתי! אני
כבר לא ברעננה! יצאתי לדרך. מתי אגיע? למי אכפת,
אין כאן תחרות.. העיקר שיצאת לדרך. אפילו תיסע על עשרים.
רחמנא ליבא בעי
אלא למה בכל זאת יש לנו תחושת פספוס וייסורי מצפון?
כי אני לא מאמין שה' אוהב אותי כמו שאני..
הרי מה אם היית יודע שאתה עושה לה' נחת רוח עצומה והוא
אוהב אותך ממש ככה, ואם היית אחרת לא היה טוב,
אז היית שמח.
אלא, שאני חושב שה' היה רוצה שאהיה אחרת ומרגיש שאני מאכזב אותו.
וזה לא נכון. ה' אוהב אותך בדיוק איך שאתה, רק מה,
עשה צעד קטן.. קטנטן, תגיד 'רבשע, אני רוצה אותך' אני רוצה ללכת לסליחות,
אני אנסה, אני אשתדל.
יש מחלה חדשה בדור הזה והיא:
ה' שונא אותי.
אחרת איך אתה מסביר את החיים הדפוקים שלי? איך אתה
מסביר שלא הולך לי? בדוק שונא אותי.
והאמת היא שהמחלה הזו לא התחילה כאן,
הנחש אומר לחוה- את יודעת למה ה' לא רוצה שתאכלו
מה'תפוח'.. כי הוא שונא אתכם. רש"י- שכל אומן שונא בני אומנותו
והוא לא רוצה שתהיו כמוהו לברוא עולמות, לכן הוא שונא אתכם ואסר עליכם.
והיא האמינה. וזה מושרש בנו האמונה שה' לא הכי מחבב אותנו.
ואחכ במדבר- בשנאתו הוציא אותנו למות במדבר
הוא שונא אותנו, אחרת למה לקח אותנו למות במדבר?
וזה מושרש בנו. אם לא באתגליא באתכסיא, הרוב משוכנעים בזה
שה' לא שמח בהם.
ואומר הזוהר- אם היו יודעים ישראל עד כמה ה' ית' אוהב אותם, הם
היו רצים ביערות שואגים מאהבה..
כשאני חושב שמישהו שונא אותי ורוצה להזיק לי, אז באופן
אוטומטי גם אני שונא אותו, או לפחות לא מחבב
והכל זה מעצת היצר שפועל כך:
קודם משדל את האדם לעברה
אחכ עולה ומלשין
ויש המשך שלא כולם מכירים והוא:
שאחכ היצר חוזר לאדם ואומר לו- ה' עזב אותך, הוא שונא אותך.
אומר הבעשט: הלוואי והייתי אוהב את הצדיק הכי גדול בישראל
כמו שהקבה אוהב את הרשע הכי גדול בישראל
ועוד: פעם אמר הבעשט לאחד מתלמידיו- הקבה אוהב את הרשע הכי
גדול בישראל יותר משאתה אוהב את הילד שלך
וזה מדובר על הרשע הכי גדול שב"ה אנחנו לא שם
קיצורו של דבר וסיכום:
אחי היקר, אוהבים אותך ממש
ואם לא היית כזה יקר, לא היו מזמנים לך כאלו דיבורים כמו של חיות צבעונית! וואלה
חיזקה גם אותי 
היה שווה!
בוא נניח שזה על כל המידות, יאללה סבבה.
אבל פה זה עבודת ה', העיקר אתה עובד.
אבל לא ענית לי למה הקב"ה לא סולח לפעמים...
אמרת שיש מחלה שחושבים ה' שונא אותי.. נו יש לך תשובה לשאלה הזאת שהצגת בעצמך?
חוץ מלהגיד "וואי אם היית יודע כמה ה' אוהב אותך"? כי המשפט הזה סתם יצא לי מהחורים 
קל, זה לא שלא סולח
פשוט מעבירים אותנו דברים בכדי לקחת לנו את הגאווה.
אחרת איך יקחו? הרי אני בטוח שהעולם סובב סביבי, ואיך לא?
אז שוברים אותנו קצת, ועוד קצת, עד שאנו מזדככים.
מה שטען הנביא, זה רק לשם הטיעון, זה לא בכדי להתריס ולעצבן
אלא שרצה לסנגר עלינו בכך שזה כל העניין של לחיות עם יצר, שלעתים
יש נפילות.
ובקשר לשנאה,
אם יש לך שונא, אתה תתן לו מתנות?
בדרכ תתן לאוהבך נכון? ותראה כמה טוב ה' מזכה אותך לחטוף
תפילין, מצוות, תפילה, דיבור.. כל דבר כזה שווה מליונים
הרבה יותר שווה מעבירה של פעם ב.. שנכשלים בה.
אז בדוק שהוא אוהב.
רק שהיצר מסכסך ומטשטש ומשכיח לנו את כל זה.
לגבי המשל, הפירוש הזה הוא מהרב ארז משה דורון.
בכלליות, ולא על לימוד.
במקום לשבור את הגאווה הוא שבר לי את הצורה.
בכל אופן,
אז עדיין אין שום משמעות לכל הדיבורים של חזרה בתשובה בראש השנה כי זה ישפיע על השנה
כי כנראה שלא.. יש כוכבית קטנה שזה לא באמת משנה
אבל זה שאתה נופל וקם ומתחיל שוב,
זה שווה הרבה יותר מאשר היית בדרגת מלאך.
לה' יש הרבה מלאכים בשמים
אבל יהודי שמתרסק ועדיין רוצה אותו? זה פלא פלואים
עדיף עבודה של יום אחד עם יצה'ר מאשר אלף שנה ללא יצה'ר
לא מחפשים שלימות.
'הכלי הזה, שבור ה' משתמש בו'
^ לא מצליח לתייג את חיות צבעונית, זה
מופיע בחתימה שלה.
אם אתה מרגיש שדחפו אותך בכוח לשם?
או שאתה נכשל במשהו כי אתה בנאדם..?
לפעמים זה סתם מתסכל ומוזר כל פעם לבקש סליחה על משהו שאתה בכלל מרגיש שאתה בנאדם וזה אתה.
שבסופו של דבר יש לי חלק באשמה
אני לא תמיד רציתי באמת, ולפעמים רפו ידיי מהמצוות וכו'
ולכן הרעתי מעשי וקפחתי פרנסתי
כשאתה בעצם נכשל במשהו שזה כי אתה בנאדם - שמירת עיניים נניח
הסתכלת עוד שניה על מישהי שעברה מולך. נכון זה אסור ולא רצית מספיק כנראה
אבל אתה מרגיש שעשית משהו נוראי כשזה בעצם די קרוב שיקרה כי אתה בנאדם...?
והכלל-
כשאתה בעליה- תן לעצמך בראש, תלמד מוסר וכו'. תתייחס לזה כמשהו נוראי.
אבל! וזה אבל גדול! רק אם יש לך את הכוחות לעמוד בזה, כי לעתים התוכחה שלנו כלפי עצמינו
מגיעה מעצת היצר בכדי להפיל אותנו לעצבות, ייאוש ואזלת יד.
כשאתה בירידה- תתייחס לזה כמשהו שולי ביותר, אתה רק בנאדם ולא קרה
כלום, נסה שוב ואולי הפעם יצליח לך יותר.
ברוב הפעמים אנחנו בירידה ולכן יותר כדאי לנטות להתחזקות בכדי
לא להיות בכאילו 'קנאי לה'' ואז ליפול מכל המדרגות ולהתייאש.
רבי נתן נותן לנו כלל שכדאי לזכור:
לפני עבירה- זה בידיים שלך
אחרי עבירה- ככה רצה ה'.
והכלל הזה הוא בכדי שלא ניפול לייאוש
קרה מה שקרה, לא אכפת לי, ממשיך הלאה כאילו לא קרה כלום.
כשאהיה חזק יותר, אעשה חשבון נפש על כך, אבל לא כרגע ובפרט לא
לאחר נפילה, שאז המצב השיפוטי גרוע וסביר שתשפוט עצמך לחובה
ולייאוש.
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
שם קוד (יש לו גרסה לזוג),
אליאס,
דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),
Avalon,
Shadows over Camelot
סושי גו,
ולא בטוח לגבי Draftasorus
תלוי איזה סגנון אוהבים
בס"ד
שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור
מה שאני מכיר בירושלים יש כמה קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) ,
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך מרכז בית אל רמת גן מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.
מחפש קהילות נוספות בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד.
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר .
אשמח לשמוע.