"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה - אלא מוסיפים צדק,
אינם קובלים על הכפירה - אלא מוסיפים אמונה,
אינם קובלים על הבערות - אלא מוסיפים חכמה (הראי"ה קוק, ערפלי טוהר).
וקל וחומר שאין הצדיקים הטהורים קובלים על הצדיקים הפחות טהורים - אלה שכן קובלים על הרשעה, הכפירה והבערות"
(עמנואל שילה)
(יש הרבה שהייתי רוצה לתייג... מי שחושב שאליו התכוונתי - אכן אליו התכוונתי)
הרב מסביר בכמה מקומות שאנחנו אוהבים גם את החרדים שנלחמים 'באמץ, בקנאה ובמרירות' בחילוניות. ושבסוף השלילה שלהם - למרות שהיא רעה - גם תוסיף טוב
אבל באמת שכבר הרבה זמן אני תוהה למה אתה כל כך מעלה על נס את הרב זצל, אם הדבר היחיד שאתה לוקח ממנו זה יחס חיובי לציונות
במשפט האחרון שלך, בפרט בסיומו.
כל כך, כל כך, כל כך....
האמת שלראות אפילו הוה אמינא שכזו גורם לי לגחך ממעמקי ליבי. סליחה..
טיפות של אוראז יכול להיות שלא הבנתי אותך בעבר נכון
נניח השיחה של הרציה על 'הנכרי אשר בקרב הארץ' (או הסיכום החלקי שלה כאן). עם כמה אחוזים ממנה אתה מסכים?
ראשית, (וסליחה על הפטרונות אבל זו מידה כנגד מידה) - תפיסה מאוד חד ממדית את הרב ועניינו.
שנית, המחשבה שמאי אלו הגיגים שאני כותב כאן ניתן לעמוד על מכלול אישיותי והילוכי בשלמות.
שלישית, חוסר שימת הלב לעקבותיו של הרב שניכרות בהחלט אפילו במעט שאני מגלה מעצמי כאן.
רביעית, תפיסה חד ממדית לא רק של הרב אלא גם שלי, ודוגמה מעולה לזה דווקא בשאלה ששאלת כאן, וכדלהלן.
חמישית, ואני מוכרח להעיר על כך, האקסיומה שלך שיחס לעמדה של הרצי"ה בהכרח מעיד על יחס לתורת הרב.
שישית, ההנחה שמוכרח להיות מי שזכה ליאור באור החיים - תורת הרב זצ"ל - תואם את כל פרט ופרט שכתב הרב.
אלו ראשי פרקים הם (שלושה ביחס לרב ושלושה ביחס אלי, להבדיל אא"ה. ודו"ק) ואידך פירושי זיל גמור.
לגבי השאלה ששאלת - התשובה היא שבמאת האחוזים. אבל שוב השאלה חוזרת לחד-ממדיות והדווקנות הטקסטואלית.
אמנם, פרט אחד ישנו במאמר זה שאכן אינו מבורר לי כל-צרכי, וכבר עמל אני זה עידן ועידנים לבררו.
ובסיום ארשה לעצמי להעיר, לגבי הנקודה החמישית שכתבתי, שאני יכול להבין מנין נובעת התמיהה שלך עלי. מפני ה"טאבו" שלקחו להם אנשי הקו על הרב, מחד, ושיחד עם קנאותי מאידך - אתה כנראה מזהה אותי כקווניק, וממילא תמה את תמיהותיך. אך המרחק ביני לבין ה"קו" רב מאוד, מאוד, מאוד....
אלא אם כן, שוב, אתה תתעקש לקרוא את זה קריאה יבשה, חד ממדית ושטחית. בדווקנות טקסטואלית טרחנית.
(אני יכול לנסות לנחש מה אמרתי אז ולמה אתה טוען שזה דלא כהרצי"ה, וזה בדיוק מה שהתכוונתי בהנ"ל..)
מלבד זאת, הנקודות האמורות בעינן עומדות...
אין שום סתירה בין האמור שם לדברי הרצי"ה. חד משמעית. וכ"ש לדברי הרב זצ"ל
(אגב, אם תמצא איפה שם "יצאתי על הרמוניה" - אכריז על פרישה מהפורומים. עושה רושם שאתה בוחר לעבוד בשטחיות ופופוליסטיות באופן עקבי, שאפו)
(אין כאן שום משחק. זה שהוד מעלתך הכריז "כולה שלי" על תורת הרב, ("כמו כולנו"? לא נראה שאתה ב א מ ת מתכוון להכליל את עצמך בזה) לא אומר שאני צריך לעבוד לדום, שכח מזה)
ואחת, בלבד, רק כי אנחנו לא באמצע הביס'מדרש. למרות שיש לי לפחות ארבע בראש:
שים לב למה שכתבתי שם על הטוענים לביטול ריבונותינו, ולך תקרא שוב את דברי הרצי"ה.
ברצינות אבל, כמו שלומדים ברי ושמא או ר' חייא קמייתא. לא בפופוליזם שטחי שמשתמש ברב להכשיר כל חטאת.
(לא הבנת. תקרא גם את זה שוב וביתר התבוננות...)
"וכמובן, צריך גם לדון מה פירוש "מקבלים את ריבונותינו"
בחייאת, זה בכוונה?
כי זה פשוט מתיש
אתה מתעקש לקרוא שטחי, להמציא האשמות, ולבזבז את זמני.
קיצר, אני פחות או יותר סיימתי. יהי לך אשר לך.
אנשים כבר הוציאו מהרב שלהט"ב זה אחלה, שום דבר כבר לא יכול להחריד אותי.
המשפט שציטטתי כעת נראה לך נכנס לגדר "רק הדעות שחולקות עליו"?
מילא לפני כן, היה נח לך להתעלם. אבל גם כשהבאתי לך את זה עם כפית אתה מסנן?
וסבבה, אז פשוט תפסיק להטריל אותי עם "תהיות למה אתה מחזיק מהרב הרי אתה XYZ"
די שרוטהרצי"ה דיבר בתנאים מסויימים, וכאמור - אינני רואה אותם מתקיימים.
אני באמת מרגיש שאני מדבר לקיר, זה מחריד. בכלל לא מעניין אותך מה אני כותב או מה דעת הרב והרצי"ה, החלטת להוכיח שאני לא הולך בדרכם ואתה לא מתעייף מלהכניס פילים בקופי מחטים בשביל זה.
תנוח חביבי, תנוח, יש דברים יותר חשובים לעשות (נגיד, ללמוד את הרב והרצי"ה כמו בנאדם, בצורה עיונית ויסודית, ובלי לתלות בוקי סריקי בכל מיני ציטוטים יפים 🙄)
@די שרוט, סבבה, אני מרשה לך לנסות לסגור איתי חשבון דרך כאן, זה אפילו משעשע אותי
ולהיות כפופים לכללים שלנו שרק הם המאפשרים להם לרכוש קנין פרטי-אזרחי בה.
כי אם הבנתי נכונה, זה אומר שאתה פשוט לא מספיק בעניינים כדי להכיר בהתכתבויות של השרשורים זה אל זה.
נשמה-כלליתהיא אנשים שמסוגלים להכיל ולסנגר על כל רעה חולה, אבל מעלים קבס כשרואים מישהו שקנאת ה' בוערת בקרבו....
אנשים שמסוגלים לראות באדם את התגלמות הרוע אם הוא קובל על הרשע, אבל שוכחים להתסכל במראה על קבילתם-שלהם על הצדיק שאינו טהור....
הצדיקים הטהורים אינם קובלים על אף אחד.
האמירה של עמנואל שילה היא פרפרזה חמודה על הלך רוח מסויים.
שימוש בדברי הרב עצמם כדי לקבול הוא אכן סילוף שלהם.
בפועל - כולם צריכים להיות אחידים גם הצדיקים שאינם טהורים וגם הצדיקים וגם מי שלא הגיע למדרגת צדיק - מצוות תוכחה נוהגת מתי שזה מועיל בצורה כלשהי ואם לא - "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע וכולי"[
הקבילה המתוארת היא איננה באופן מעשי בדווקא אלא בתנועת נפש. הצדיק הטהור מבין שהרשע הוא חוסר של צדק ולכן מה שנותר לו להוסיף צדק. הצדיק שאיננו טהור איננו מפנים זאת ולכן הוא רואה צורך נפשי לקבול על הרשעה.
באופן אישי, אני מבין שהדברים מופנים כלפי ואני מקבל את התוכחה של עמנואל שילה.
ביחד עם זאת - אני מאמין שצריך להכניס את הדברים החשובים הללו של הרב בראש המסרים החינוכיים בצורה נכונה כפי שהם.
זה שהרבה אנשים הופכים את התורה של הרב קוק לפשטנית ורדודה זה מבהיר את הצורך להעמיק אותה.
המשפט הזה הוא משפט נפלא שראוי לראות אותו מול עינינו. הוא לא נראה לי משפט צדדי בדברי הרב.
אולי זה יותר מתאים ל"נבל ברשות התורה", עוד לא החלטתי...
ולצורך מצווה מותר, לכן התעשייה לא פסולה
יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם.
כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.
כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.
אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו?
לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח
אז כן
בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי
זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא.
רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.
רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי
מפרגנת להם
עבודה קשה
אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל
כשזה מתאים
למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים
מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר
כדי לפרנס מקומיים
מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)
לא הייתי עושה היום כ ל ו ם בבית! ממש! עונג רצוף, הכוזרי, דעת תבונות, רמח"ל, מהר"ל (אם אי י
טועה, אין לי זמן כרגע לבדוק) - תוך השוואה לאפלטון, אריסטו ועוד - חכמה צרופה. נפלא.
אפילו תוך גדי
הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!
לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה
זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא
כאן, ליד הכיור, השיש....
השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני
אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך, לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות
עם דעת וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי, Young man.......
א
אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים
במסגרת תורנית איזושהי, אז בלי לשמוע משהו תורני, אני
מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ.
הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי
ודומיו - יותר. הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!
ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים
ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....
אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים
לציבור של בעלי תשובה, או אנשים
שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,
מלאי מחשבה, משהו!!
א גיט ווך!
לילמנוחה!
הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום...
אין לי את האפשרות. אבל נהנתי מאד
שלא אכשיל מישהו חס ושלום
בהחלט היתה משכיחה לי את האבל.
אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?
זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....
הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.
שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:
אנחנו לא שופטים אף אחד.
מדהים. תודה!
תודה!!!
אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא
מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש
ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!
לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.
את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)
באמת קומה שניה, כי השיעורים
הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)
פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת
מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה
מופלא, כמה עמוק.....
מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.
אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים
המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)
להשפיע יותר.
עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא
פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו
מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם
שמרו מצוות).
ואולי אני טועה.
זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...
מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו.
הרב אורי שרקי
הרב מיכאל אברהם
הרב אליהו זיני
הרב שמואל אליהו
הרב גיא אלאלוף
יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.
הרב יגאל לוינשטיין
הרב שניאור אשכנזי
הרב צבי בן פורת
הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)
כשיהיה זמן סוף סוף....
שיעורים על מצבי נפש - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"
הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה
וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.
ממליץ עליהם חח
כדאי לשמוע
אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.
אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)
השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.
האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?
אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי
החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.
והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.
כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..
לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.
לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל
שיר שהכנתי לזכרו
זכר צדיק וקדוש לברכה
הרבנות מבטלת את החלטת המנכל
זה כמו המעבר מהצד לעולם האימון והטיפול בעולם הדתי
מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד וחולמים להגביר לאט לאט למקסימום
זה תחום אומנותי
אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי
יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח
ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה
מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול
עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.
זוועה.
הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.
שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם.
אבל זה רווח לצערי
א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.
ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.
