מסקנה הזויה שהגעתי אליהתוהה לי
החברות שלי, דתיות וחרדיות, בעיקר חרדיות, לא מקבלות מחזור רוב חייהן כנשים נשואות, או כמעט ולא מקבלות מחזור, רק כאשר הן מחכות להכנס להריון. שזה בדרכ חודשים בודדים. למה? בגלל מניעה הורמונלית. כמה הזוי זה? ואני מדברת על חברות רבות, מהתיכון, מהתואר, מהעבודה ובנות משפחה. בעצם אין לי אף חברה כעת במעגל הקרוב של נגיד 20 חברות וגיסות שמקבלת מחזור. ואז אני, שמקבלת מחזור מדי חודש בחודשו מרגישה כזו חריגה. כמובן שאני ממש בסדר עם הבחירה שלי כי זו בחירה שהפלוסים בה רבים בעיניי על המינוסים שלה, אבל זה שאין לי קבוצת שווים בשיח שלי עם נשים בהקשר הזה, זה מאד חסר לי.
אשמח לתובנות
רוצה להיות חברה שלי???? אמהלה

אישה נשואה

אמא לילדים בליעה"ר

חרדית למהדרין

מחזור דופק בכל חודש+

דימומים, הכתמות וכל מרעין בישין

 

עונה על התקנון לזכות להיות בחברתך?

אם כן-

הנני

זה בסדר להגיד שזה משמח אותי ?תוהה לי
😂😂⬆️ כמוני ( כמעט )כמוך...השם בשימוש כבר
אנחנו כבר חברות טובות מימים ימימה אמהלה


הופס, עוד חברה נוספה לרשימה🙈❤תוהה לי
כןןןןןןןןןן, ולא רק בגלל שאת מקבלת מחזור על כל תופעותיו,תוהה לי
אלא כי את פשוט מותק!!!
אני מרגישה שהפורום כאן כן מנרמל את התופעה, אבל אז אני יוצאת לעולם האמיתי וחברות שלי כבר שנה או שנתיים לא קיבלו מחזור והן חא מצליחות להבין איך אני "עושה" את זה ומתמודדת עם זה, וזה מאד מערער
את מהממת!!! איזו הרגשה טובה את נותנת לכולן.אמהלה

האמת, שזו פעם ראשונה שאני כך במשך הרבה זמן. בד"כ בשלב הזה כבר נכנסתי להריון נוסף

וכרגע זה בכלל לא בכיוון (הבעל בטראומה מהתאומותחושב)

וכן היה לי מחשבות איך שורדים כך

ואת יודעת מה- אני מרגישה שזו התקופה הכי טובה שלנו בזוגיות מאז החתונה

אין ספק שהON & OFF הזה תורם הרבה לזוגיות בריאה

הציפיה קשה, אך גם מתוקה

כי בסוף זה שווה

ואני בכלל עוד סובלת מדימומים בין מחזורים כך שכשמחזור מתחיל אף פעם אין ידיעה מתי הסיפור יגמר......

אבל למדתי לראות את הדברים הטובים בתקופה הזו

ויש המון!!!!

 

תודה נשמהתוהה לי
וממש משמח לשמוע שזה בא לכם בטוב, אני גם מתחברת לפלוסים של זה
בהצלחה ענקית עם ההכתמות והדימומים בין לבין..
ממש התחברתיאם_שמחה_הללויה
גם אני ככה
מסכימה ממש!האור שבלב
גם אני כל שבועיים און אוף... והליל טבילה שלנו זה דייט שבו אנחנו מפנים הכל ויוצאים. משקיעים אחד בשני. נזכרים כמה טוב. זהה ממש מחזיק ומחזק את הזוגיות שלנו.
ו...
מצאתי מקווה תענוג באיזור שלנו שזה ממש ספא עם בלניות מתוקות- אז אני ממש מחכה לזה..לזמן של עצמי שקט...
מצטרפתתאם_שמחה_הללויה
4 שנים בלי מחזור, 3 הריונות צפופים ובהנקות לא קיבלתי.
ועכשיו כבר חצי שנה שמקבלת. יש משהו קסום במעגליות הזאת, עם כל הקושי שלפעמים יש.
אוהבת את ההתחדשות שיש כל חודש.
ואוהבת לא להיות תלויה בהורמונים של הגלולות🙂
בול אניThank-u-Hashem
מתחילה לחשוב לעצמי
למה באמת אני עושה את זה....

כי באמת שקשה לי הזמן שאסורים ברמה אחרת
מחזורפורי

יש גם הרבה דתיות ואפילו חזקות שלא מצליחות להכנס להריון ואז הרבה שנים רצופות של מחזור כל חודש.....

 

אני לא התייחסתי לנשים שמנסות להכנס להריוןתוהה לי
זמן רב שאז באמת מקבלים מחזור לתקופה ארוכה, זו באמת התמודדות לא פשוטה, והמחזור שמגיע יכול להזכיר את החסר. התייחסתי לחברה הקרובה שלי שביניהן יש לי רק חברה קרובה אחת שחיכתה 6 שנים.
אבל אם את רוצה שותפות לשיח על מחזור מה זה משנה הסיבה?פורי


חלילה לא משנהתוהה לי
פשוט החברה הקרובה שלי לא מורכבת כמעט מנשים שחיכו הרבה שנים לילדים. אני כמובן יודעת על נשים שמצפות אבל היכרות רחוקה. דיברתי על החוויה האישית.שלי בשיח עם חברותיי ועל כמה רווח השימוש בהורמונים שמבטל את קיומו של הצחזור לתקופות מאד ממושכות במהלך הזוגיות
אני מרגישה שהשרשור הזה יכול להיות רגישתוהה לי
לנשים שמצפות ומקבלות מחזור מדי חודש בחודשו שלא מבחירה, ובאמת יש המון נשים שמצפות יותר מכמה חודשים בודדים. ויש גם המון נשים שלא מונעות באופן הורמונלי או לא מונעות בכלל. איכשהו בחוויה שלי מצאתי את עצמי לאחרונה מדברת עם נשים שלא קבלו מחזור תקופה כזו ארוכה וחא מצליחות להבין בכלל איך מתמודדים עם מחזור ובעיקר למה, אם אפשר שלא.
מסכימה איתך, אז אולי כדאי לכתוב את זה בכותרתרק שאלה לי
אבל עדיין זה פורום הריון ולידה, והגיוני לפרוק פה על דברים כאלו... בסוף כל נושא יכול לפגוע במי שנמצאת במקום ההפוך...
מה זה אומר?מיץ ענבים
הן לוקחות מניעה כמה חודשים? לא הבנתי....
גם במניעה מקבלים מחזור, לא?

ולגבי זה שאין לך חברות כאלה -
גם אני מקבלת מחזור כל חודש,
ואני בכלל לא מדברת על הנושאים האלו עם חברות, זה לא מביך אותך לדבר על כך? האמת נשמע טוב לא להתבייש לדבר על זה פתוח.... אותי אישית מביך...
מי שמניקה לוקחת מניעה לא משולבתתוהה לי
שלרוב מונעת מחזור לחלוטין. יש כאלו שגם אחרי סיום הנקה ממשיכות עם מניעה לא משולבת. ומי שלוקחת מניעה משולבת לרוב מחברת תפיסות או טבעות כמה שאפשר.
ומדברת חופשי, מרכיב מאד מרכזי בחיי כאשה וכאשה נשואה. מדברת גם על עוד מליון ואחת נושאים אחרים.. 🙈
טובמיץ ענבים
כנראה יש לי איזושהיא בעיה עם חברותיות.... לא ברור.... מבואסת על עצמי מאד בקטע הזה.....
אם את סבבה עם חוסר השיתוף זה הכי נורמליתוהה לי
ולגיטימי. לא כולנו אותו דבר. אם זו נקודה שאת רוצה לשנות אשמח להבין מה המחשבות שמגביחות אותך משיתוף
מעריכה, תודה!!מיץ ענבים
צריכה לחשוב עם עצמי....
אולי זה נובע מזה שפשוט החלטתי שבחיים לא אקח מניעה - אז לא מענין אותי בכלל?
אולי כי זה מרגיש לי ענין אישי עם בעלי וכאילו מוזר לשתף חברות ( מי שמשתפת ומרגישה בנוח - שתעשה מה שטוב לה כמובן...) ?
לא יודעת בדיוק להצביע על הנקודה... 😁
תרגישי בנח, גם אני לא מדברת על נושאים כאלה בפתיחותהמקורית
לא מתוך בושה, אלא כי זה מה שמתאים לי
וגם רוב חברותיי אגב
החשבת גם אותי כחברה נכון?מצטרפת למועדון
ולגמרי בחירה שלך עם פלוסים שהיתי מנכסת לעצמי לו יכולתי..
אבל באמת שזה לא פשוט ואני מעריצה אותך על היכולת לקבל מחזור פעם בחודש.. זה מרגיש כאילו הרגע סימת את המחזור הקודם. איך??
חחח, בטח את חברה שלי!תוהה לי
אז כאילו את מבינה איך כשסוג חשיבה כמו שהבעת כאן בשיא הלגיטימציה (של מעריצה אותך ואיך את עושה את זה וכו,) פוגש אותי, אני חושבת: מה זאת אומרת? אנחנו מחווטות לקבל מחזור פעם בחודש פחות או יותר, זה המצב הרגיל.. ופתאום באוכלוסיות שונות/מצבים שונים, זה הופך להיות קצת הזוי
האמת שאצלי זה לא ככ מחווט ככהמצטרפת למועדון
וזה התחיל עוד בתור נערה. אף פעם לא קבלתי מחזור בהפרש של פחות מחודשיים.... אז כאילו באמת לא יודעת איך זה הגיוני..
איזה קטע זהתוהה לי
ידוע מה הסיבה? את כמובן לא חייבת לשתף, אבל האם זה נחשב לגמרי תקין?
כשהיתי נערה בדקתי את זהמצטרפת למועדון
ואז היו ממצאים באולטרא סאונד שהעלו חשש לשחלות פוליציסטיות. הרופא אמר שזה לא רלוונטי כל עוד אני לא מתכננת הריון אז לא המשכתי לטפל בזה. לפני החתונה הלכתי לאותו רופא לקבל כדורים לסידור המחזור ואז הוא שוב בדק ואמר שמה שהוא ראה בעבר כבר לא קיים ב"ה. ובאמת, נכנסתי להריון חודש וחצי אחרי החתונה טפו טפו ומאז הנקה שמנעה מחזור המון זמן ועכשיו מחזור שוב משובש כי אני עדין מניקה..
יו, נכון, שכחתי שדיברנו על זהתוהה לי
באמת טפו טפו על ההריון, זה ממש מרגיע!
זהו היה זכור לי גם ולא היתי בטוחהמצטרפת למועדון
ברורשירוש16
אמא שלי נתנה לי מתנה מיוחדת לפני החתונה: ערכה של רחצה והכנה למקווה.
בנתיים נשואה 3 שנים והשתמשתי בו אולי 5 פעמים. אולי..
אני מנעתי הורמונלי כל הזמןסמיילי12
וחיברתי 2-2.5 חבילות ויותר מזה הגוף שלי לא סוחב.
אז אומנם לא קיבלתי מחזור 'אמיתי' כבר תקופה אבל בהחלט מקבלת מחזור עם הגלולות ואין לי שום בעיה עם זה!
מלבד החלק של המקווה שפחות אהוב עלי.
אני אוהבת את ההפסקה הזו. את הזמן לעצמי את ההחדשות וההתרגשות.
באמת לא מבינה איך אפשר שנים על גבי שנים ללא מחזור ללא מקווה.
נשמע לי קשה יותר.
תשמעי.. כתבתי כאן בעבר על זה..באר מרים
יש לי חברה שממש עכשיו אמורה לצאת עם קורס שלם לגבי הנודא של המחזור החודשי.

היא מהממת והקורס מדהים!
ואני יודעת שיש כאן בפורום נשים שיותר מעודכנות ממני מתי הקורס נפתח.. (לא זוכרת מי כדי לתייג)

ממש ממליצה!

אם תרצי אנסי ליצור איתה קשר ולברר פרטים..
תודה יקרהתוהה לי
אני מתחילה ממש בקרוב קורס על מיניות אז אולי בהמשך ❤
תהני מהקורס!באר מרים
תודה😘תוהה לי
אני מקבלת ממנה מידע. נתנה לי הרבה ידע וכח. ממליצה ותודה לךאמהלה

שהפנית אותי אליה

בשמחה!באר מרים
למדתי אצלה בעבר והיא ממש שינתה לי חשיבה בנושא הזה..
לא יודעת, אני מכירה הרבה חרדיות שכן מקבלותאמא של בנותי

כלומר, כשהן לא בהריון וחלקן כשהן גם לא מניקות

יש כאלה שלוקחות מניעה הורמונלית ונמנעות ממחזורים, אבל לא כולן מסתדרות עם ההורמונים...

קודם כל אגיד לך שאני מבינה על מה את מדברתפרח חדש
למרות שאני שייכת לציבור הזה שאת מדברת עליו, אני קוראת הרבה חומר בנושא של פריון, מניעה, הריון ולידה וגם אני הגעתי למסקנה שהכי טוב בשבילי זה להנות מהפלוסים של לקבל מחזור כל חודש.

וכאחת שבאה מאותה קבוצה שאת מדברת ואני מכירה פחות או יותר איך דברים הולכים שם, ויש לי הרבה חברות כאלו רובן הולכות על מניעה כזאת שמונעת מחזור כי זה מה שאמרו להם, הם לא יצאו לקרוא על זה חומר מה ההשפעה של זה על הגוף וכו'.
דיברתי עם חברה מהעבודה שהיא רוצה להתחיל כדורים אבל היא מתעכבת כי היא יודעת שזה יעשה אותה עצבנית ובלי מצב רוח. אז אמרתי לה שימי התקן ושלום על ישראל. היא פערה פה ואמר שזה מניעה לחילוניות. כי זה לשים משה חפץ בגוף ולא יודעת עוד מה היא הסבירה לי. היא הדגישה לי שזה לא שרב אסר לה את זה פשוט בתודעה לקחת גלולה זה יותר מקובל מאשר לשים משהו ברחם. ואני מדברת על אשה חכמה, משכילה לא אחת שלא יודעת מהחיים שלה.
תודה על זהתוהה לי
באמת יש את הנשים שפחות מודעות למגוון אמצעי המניעה שיש ולהלכות שמתירות, אבל אני חושבת שגם נשים שיותר פתוחות מחשבתית ומודעות לסוגי המניעה השונים, לא מספיק מודעות להשלכות שיש למניעה ההורמונלית על המחזוריות הטבעית של האשה.
חברות שלי שאלו אותי: איך את עושה את זה? מה עם את רוצה לצאת לנופש? לתזמן מחזור שלא יפריע בחגים, בחופשים וכו' וכשאמרתי להן: זו פשוט המציאות שלי. ועל כל חג שאנחנו אסורים יבוא זמן שאנחנו מותרים, זה החיים.
כאילו התפיסה שמחזור מפריע וצריך להזיז אותו מהדרך, זו תפיסה עצובה בעיניי.
אני לא מבינה אותך בכללדיליה

כמו שאני מסדרת לעצמי בחיים מניעה, ולא יולדת ילדים בלי חשבון,

או כמו שאני לוקחת כדורים כדי ללדת ילדים בעזרת ד', כמו שאני אתן לילדי אם הוא יצטרך הורמון לגבוהה

וכמו שאני אקח אופטלגין שתבוא לי מגרנה,

ככה אני אדאג להיות מותרת כשאני מתכננת נופש,

ואשתדל להיות מותרת בליל הסדר. 

וסתם אוהבת לישון עם בעלי במיטה אז מעדיפה לחבר טבעות כל עוד אני מרגישה מינית ואנרגטית.

 

זה לגמרי לגיטימי והגיוני שתחשבי כךתוהה לי
אני בתפיסה שלי מאמינה שלהורמונים הטבעיים שלנו יש כוחות רבים מאד בעיצוב שלנו, בהנעה הפנימית שלנו, במחזוריות החיים שלנו, השפעה רגשית, פיזיולוגית, ופשוט לבטל אותם בלי הנד עפעף זה קשה לי להבנה. כשאת כותבת את זה ככה זה נשמע מאד הגיוני ופשוט. ואכן התפיסות שלנו לגבי מניעה הורמונלית הן שונות. אולי גם לתפיסות על מניעה הורמונלית השפעה על ההשלכות.
רק לגבי הדוגמאות שנתת אני לא משווה את זה לנושא. יש לי בעיה עם משלים ודוגמאות כי כל הדוגמאות שנתת לא דומות בעיניי להפסקה אקטיבית של פעילות פיזיולוגית נורמטיבית בשביל סיבה של פרקטיקה ונוחות. נתת דוגמאות של חוסר ברירה כדי ליצור איזון. אני טוענת שהמחזור עצמו הינו האיזון.
כתבת ממש יפה!קטני ומתוק
נתת לי נקודת מבט אחרת, תודה!
איזה כיף, תודה ששיתפת🥰תוהה לי
מסכימה ממשאורי8
בתקופה הקצרה שניסיתי מניעה הורמונלית, הרגשתי שמשהו בי היה אחר, קשה לי להסביר את זה בדיוק, אבל כאילו משהו מלאכותי יותר בעולם הרגשי. כששמתי התקן, הרגשתי שחזרתי לעצמי האמיתית.
וכן, זה מבאס להיות אסורים חצי חודש. ואני לא משחקת עם המחזור, מתאימה נופש זוגי לזמנים שאנחנו מותרים ולא את הגוף שלי לנופש.
ומתמודדת עם מחזור מתי שהוא בא.
זה החיים בעיני, החיים על הורמונים מרגישים לי מלאכותיים.
לא מנסה להתווכח עם מי שטוב לה עם הורמונים.
דרך אגב, גם בהריונות היו שנים רבות שלא מנעתי במודע, רציתי לזרום עם הגוף שלי. רק בין הקטנים שלי מנעתי ותכננתי את ההריונות בקפידה, כי זה היה
או לתכנן למתי שנח לי או לא ללדת עוד.
אבל מרגיש לי לא אפשרי ולא בריא לנסות להנדס את החיים ואת הגוף ברמה כזו. שהכל מתוכנןמלגמרי, אבל זו אני, מקבלת ומבינה שיש מי שטוב לה התכנון כם במחיר,של ביטול הטבעיות של הגוף.
תודה יקרה על ההזדהותתוהה לי
מתחברת למה שכתבת 🤗
שורת הסיום שלך היא מצב ממש ממש נדירמיואשת******
כלומר רב הנשים שלוקחות מניעה הורמונלית חש לה מחיר של מיניות בהחלט. ושאר תופעות.
אני מניחה שאם לרב הנשים לא היו שום תופעות בכלל כולן היו חושבות כמוך
אבל זה לא המצב
והרוב (שאני מכירה וקראתי ושמעתי) מתמחרות את הנוחות של לא לקבל מחזור הרבה יותר גבוה מעצבנות קלה וחוסר חשק מיני
@תוהה לי אני ממש איתך
וגם רוב החברות והגיסות שלי חושבות שאני משוגעת
ולבעלי לקח זמן להתרגל לזה
וגם אני כשאני הולכת למקווה שאני שונאת כל חודש מרגישה לפעמים משוגעת 🤭 זה המחיר הכי הכי גבוה מבחינתי
ועדין
אין תחליף לבעלות מלאה על הגוף שלך
זאת דעתי
וואי.. איך השרשור הזה עלה פתאום מן האוב..באר מרים
מכיוון שהנושא קשור, אני שמה גם כאן את הקישור לכנס השנתי של שמ"פ שמתקיים מחר ומחרתיים - חלק מההרצאות שם קשורות לזה..

כנס שמפ הרביעי
אני לגמרי מסכימה עם כל מילה שכתבת!באר מרים
גמני מסכימה לגמריoo
תודה מותק🤗תוהה לי
את כל כך מדהימה אותיThank-u-Hashem
אני שיניתי את התפיסה לאחרונה
לא בגלל שלפני מנעתי מחזור פשוט כי לפני הייתי בהריון והנקה ב"ה

עכשיו שמקבלת מדי חודש בחודשו
וגם ארוך יותר כי אני עם התקן
לא קל בכלל אבל כל כך שווה את זה
אין כמו הציפייה אין כמו ההתחדשות

לא אומרת שאין לי נפילות שבא לי כמו החברות שלי שאצלם זה כ"כ פשוט שאין מחזור וזהו
הם אפילו לא חושבות שזה הגיוני כזה דבר

ממש חיזקת אותי עם השרשור שלך
זה בא לי בול בזמן
השגחה פרטית! אני בדיוק בימים האלה שהטבילה נדחתה ועוד פעם מתחילים שבעה נקיים והייתי צריכה לחזק את עצמי שזה הכי טוב בשבילי!

תודה!
חיבוק גדול גדול!! יודעת כמה צריך חיבוק כזה עכשיו....אמהלה


תודה יקרהתוהה לי
מדהים שאת מדברת כך כם כשיש כזה קושי של לספור שוב שבעה נקיים, איזו הסתכלות מיוחדת על המחזור, ממש כיף לשמוע שאני לא לבד
הגבתי לתוהה לי לגבי הצורך שלי לסדר את המחזורדיליה

ולך אומרת שאבל בתור אחת שמסתובבת בעולמות הללו ומשוחחת עם נשים בפתיחות (קשור לעבודה שלי),

יש כל מיני סיבות לבחור אמצעי מניעה...

אישית למשל שמתי התקן בפעם האחרונה כי היה בא לי גוף בלי הורמונים וזה היה הכי נורא שיכול להיות בעולם....

אבל לא קשור.

באמת הבנתי שיש רבנים שאומרים שעדיף לא לשים התקן בגלל שהוא מונע השתרשות וזה סוג דומה לגלולה של היום שאחרי....

לא נפוץ אבל קיים היא לא אמרה לך סתם. 

עכשיו בכלל הקפצת אותי.. תוהה לי
כי מאד קל לומר לנשים לקחת הורמונים.. והשימוש הכה נפוץ בהורמונים משקף את הקלילות הזו, השאלה כמה חשיבה יש מאחורי פסיקה כזו על ההשלכות של ביטול המחזוריות הנשית וההתערבות המאסיבית בה על הפרט והכלל.
חחחח מקוה שלפחות הקפיצות יורידו במשקל...דיליה

אני מתכוונת שכמו שאת מבינה את הבעייתיות של שימוש בקונדום והוא לא כזה מותר בכיף,

ככה יש רבנין שממש אוסרים התקן.

נדמה לי שאמרו כך בשם ר שלמה זלמן אוירבך לפני שנים או משהו (למדתי את זה באוניברסיטה ולא שמעתי ממקור רבני אז לא רוצה סתם לומר בדיוק רק אומרת שזה קיים וצריך לדעת...)

ממש ממש!!באר מרים
באר מרימושתוהה לי
שתדעי לך שהאמונה בעצמי נוסקת כתוצאה מתגובותייך❤
אל תגרמי לי חהסמיק..באר מרים
אבל כיף לי לשמוע נשים שאוהבות את הגוף שה' נתן להן ומאמינות בערך של התהליכים הטבעיים שלו!
שלא לדבר על כךThank-u-Hashem
שנשים הופכות ליצורות הורמונליות
כמובן לא כולם

אבל אני למשל הופכת למיני מכשפה במחזור
רק מדמיינת את זה כל הזמן - לא רוצה לחשוב🙈🤭🙈🤭
רק אומרתבתאל1
שיש דעה באמת שהתקן זה פחות עדיף מבחינה הלכתית... אבל אני חושבת שהרוב לא הולכים לפי זה
כמו שיש הרבה דעות בהרבה דבריםהמקורית
אצלנו למשל זה ממש לכתחילה
אבל זה לא כזה פשוט לחבר המון זמן בלי הפסקה של ווסתמיקי מאוס
גם במניעה הורמונלית.
זה מעניין שכל מי שסביבך הולך לה ככה בקלות
לא פשוט מאיזו בחינה?תוהה לי
רפואית אין בעיה, אפשר לא להסתכל בניגוב וללבוש תחתונים כהות כדי להמנע מהכתמות שאוסרות, ויש נשים שמצליחות להעביר ככה כמה חודשים בכיף. וכמו שאמרתי שיש נשים שממשיכות מניעה לא משולבת גם אחרי סיום ההנקה, שמונעת מחזור
ברמה הטכנית הכי פשוטהמיקי מאוס
אצל הרבה נשים אחרי כמה חבילות הרירית פשוט מתחילה להתפרק..לא דימום של יום יומיים. אז אולי הם מצליחות להימנע ככה מלהאסר (וגם זה לא תמיד) אבל זה קשה ומאוד מגביל אז הרוב יעשו הפסקה...
סתם הערה טכנית שהפתיעה אותי לא משהו עמוק

אבל אני מבינה שמדובר גם בגלולות הנקה אז זה יוצא הגיוני
עמוק מאד חחחתוהה לי
וגם כשיש הפסקה כל כמה מחזורים זה לא מתחיל לדמות מחסור חודשי
נכון.כי זה בשליטה יחסיתמיקי מאוס
ובעיקר כי זה מחזור דמה, ואין מחזוריות נשית טבעיתתוהה לי
אתן לך דוגמה ;)סליל
אסור לי גלולות משולבות, אז אני עם גלולות הנקה גם כשלא מניקה.
כל עוד אני מניקה, אפילו חלקית זה עובד מצויין. כשאני מפסיקה להניק, כמה זמן אחר כך מתחיל דימום.
כרגע אני כבר חודש עם דימום, כמו של מחזור (כולל הכאבים) ולא נראה שזה הולך להסתיים בקרוב...

אז אומנם הייתה חצי שנה ללא מחזור, אבל כשזה מגיע... אין לדעת מתי זה ייגמר
יואו,נשמע קשה, יש לך אופציה נוחה יותר למניעה?תוהה לי
חשבתיסליל
על התקן לא הורמונלי, אבל המחזורים שלי ארוכים וכואבים וזה נראה לי רק יחמיר את זה.

יש בי ממש רצון לא להיות תלויה בהורמונים, אבל לא רואה כל כך אופציה. הרב שאנחנו הולכים לפיו לא מתיר דיאפרגמה
אז מה הפתרון בעינייך?תוהה לי
הרי אם מניעה אחת לא עובדת עבורך ומניעה אחרת גם לא עובדת עבורך, צריך למצוא רב שממש מקשיב לך וקשוב לך ושבעיניו טהרת המשפחה ובריאות האשה כל כך חשובים שהוא ימצא לך פתרון הולם.
את צודקתסליל
אני הולכת השבוע לרופאה, נראה מה היא תגיד
אם באמת גם התקן וגם גלולות לא מתאימות לי, נדבר עם הרב שוב
הייתי ממליצה לך לנסות בכל מקרה התקןהמקורית
גם לי יש מחזורים ארוכים וכואבים, אבל אני עם התקן לא הורמונלי שחששתי ממנו והשד לא ככ נורא. זה בהחלט הרבה יותר עדיף מהמצב שלך כרגע. אמנם יש תקופת הסתגלות מסוימת, אבל עדיין סביר. שווה את הניסיון במצבך לדעתי.
תודה רבהסליל
אפשר לשאול איזה סוג יש לך?
חוששת גם שזה לא מספיק מונע, כי שמעתי כאן בפורום כמה סיפורים על הריון עם התקן...

אני עם נובה טי, נחושתהמקורית
גם אני קצת חששתי מהסיפורים פה ויש לי גם קרובת משפחה שנכנסה להריון באותו חודש ששמה את ההתקן אבל זו האופציה הכי טובה והכי שפויה עבורי ואני לוקחת בחשבון שמניעה זו השתדלות ואם השם ירצה אחרת שום מניעה לא תעבוד אז אני בטוב עם זה
נשמע שזה פשוט גורם לכךלפניו ברננה!
שהמניעה אצלך תהיה שאתם אסורים 😏😔❤️❤️❤️
כןסליל
זו גם דרך למנוע ;)

אני לא אמשיך ככה לנצח, פשוט עד שיש תורים לרופא נשים לוקח נצח
נראה מה היא תגיד
האמת אף פעם לא שוחחתי על כך עם חברות ברמה שאני יידע מה קורהמותק 27
עם כל אחת מהן...

כל אחת לפי טיב הקשר משתפת במה שמתאים...
למשל אחת שיתפה שהתחילה מניעה מסוימת, החליפה מניעה שניסתה בעבר כי נקלטה...

חברה אחרת שיתפה כי היא לקחה גלולות ונקלטה, אחכ התקן ונקלטה.... בסוף השתמשה במדבקות... וזה מנע לה.. אבל אחכ כשרצתה להכנס להריון אחרי שנתייםלא הצליחה... כלומר היו הפלות ל"ע..

יש עוד כמה ששיתפו על מניעה שלקחו, חלקן נקלטו חלקן לא..

אבל לא דברנו אף פעם על האם מקבלת מחזור או לא..
עכשיו הבנתי למה המקווה בישוב שלנו ריק..טורטית~

כי הרבה נשים מתכננות את המחזור שלהן.. בתור מישהי שלקח לה כמה שנים להכנס להריון מוזר לחשוב על מציאות שאישה מתכננת את ההריון שלה..

זהו נכוןמיץ ענבים
מי שקשה לה להכנס להריון, לא חולמת על מניעה, לא אופציה בכלל
התובנה שליאמאשוני
שלכל אחת בחייה הבוגרים יש את המסלול שלה.
הוא מורכב מהרבה מאוד נקודות וקווים ואמונות והשגחה פרטית.
כל אחת עם הדרך שלה.
אבל אנחנו ייצור אנושי וחברותי, ואנחנו רוצות למצוא עוד כמה שהולכות בדרך כמה שיותר דומה לשלנו.
אז בהתחלה המכנה המשותף הוא גיל ורקע דתי, ואז תחום הלימודים, ואז נפרדים בשלב הקריירה וכל אחת מוצאת את המסלול שלה. ואז לפי איזור מגורים לגילאי הילדים. וגם שם מבין מי שחשבתי שיש מסלול דומה, יש צדדים דומים אבל יש צדדים מאוד מאוד שונים.
ואז נרשמתי לקורסים לפי תחומי עניין וחשבתי ששם אמצא את שארגיש בנוח לפרוק, אז נרשמתי. וגם שם כל אחת והסיפור שלה.
ולמה יש כ"כ הרבה סיפורים?? לא היה יותר פשוט אם היו בעולם 100 נקודות, מתוכם לכל בן אנוש יש 20.
זה ממש מספיק בשביל ליצור גיוון. ועדיין למצוא מספיק קווי דמיון.

כל שמה שעוברת מדייקת לי כמה מסלול החיים שלי שונה מהמסלול של מי שחשבתי לקרובים אלי.

וזהו. למדתי לקבל את זה. אין עוד מישהו *כמוני* בעולם. אין.
אז נכון שיש נקודות משותפות וי שלי מה ללמוד מניסיונם וחוויותיהם של אחרים. אבל הגבול צריך להיות *אצלי* והוא צריך להיות ברור.
אני אפילו לא נכנסת האם לחברות שלך טוב הגלולות וההשפעות על הגוף והנפש, או שהן מסתירות את מה שמתחולל שם בחדר המיטות. אולי זה לא כזה אידיאלי שאפשר לתכנן מתי לקבל. לא יודעת. זה גם לא מעניין.

לך לא טוב גלולות. לך לא טוב לשלוט בגוף. את רוצה את הגוף שלך כמו שהוא. טוב לך עם הבחירה הזאת?
אם כן אז הכל טוב!!
שיספרו עד מחר כמה ברור שלוקחים גלולות. שזה לא יערער אותך.
הן חברות שלך בכמה נקודות משותפות על מסלול החיים של כל אחת. וכמה נקודות אחרות יש שוני.
וזה מהמם ומקסים.

אני יכולה להיות חברת נפש של מישהי חילונית. שיש לנו הרבה מהמשותף. ועדיין יש משהו עיקרי בנפש שלי ששונה ממנה. וזה בסדר גמור.
ואני יכולה להיות חברת נפש של השכנה שלי. ועדיין לחיות עם תפיסת עולם שונה ממנה.
מול כל אחד לדעת מה נקודת החברות שטובה לנו מולו ומה הנקודה שלא טוב לנו להיות מושפע ממנו.

ואני חושבת שאת יודעת את כל זה, ולכן בחרת פה לפתוח את הנקודה הזאת שאת רוצה למצוא בה שותפות לדרך.

אז אנחנו פה 🙋

איזו תגובה מהממת!!לפניו ברננה!
פשוט מסר שחשוב לזכור לכל החיים.
יואו, את פשוט מפעימה אותי תמידתוהה לי
תודה על המילים המדוייקות שממש דיברו אלי. את כל כך צודקת שכמה שאנחנו יכולים להיות דומים כך אנחנו שונים ולא לתת לשונות להפריד או לערער
אני איתך!Thank-u-Hashem
מקבלת מחזור כל חודש
ואף אחד לא מבין אותי
מה? בא לך להיות אסורה שבועיים בחודש??!?!
מקבלת את השאלה הזאת כל הזמן
אז זו התשובה שהייתי עונה לשואלות---אמהלה

ת'אמת- לא בא לי.

שונאת להיות במחזור

שונאת להרגיש "מלוכלכת"

לא מסתדרת עם טמפונים וכד'

שונאת להפריד את המיטות

אבל-

זה פשוט טבע החיים, וטבע הזוגיות......

וכמה שכל פעם קשה לי כשהמחזור מגיע

אני יודעת כמה זה נותן 

כמה זה מחזק את הזוגיות

ופשוט בריא-

בריא לגוף שלי

בריא לזוגיות שלי

בריא לזוג להתגעגע

בריא לזוג קצת להתרחק

בריא לזוג לצפות

 

אבלמיץ ענבים
א'א להכנס להריון בלי זה...
חיבים לקבל מחזור כדי להכנס להריון, לא?

האם כלהשרשור פה מדבר על מי ש'*לא* רוצה להכנס להריון? יכול להיות שפספסתי פרט...
מדובר פה על בנות שמקבלות גם בהנקה או על בנות שמונעותאמהלה

אך לא בצורה הורמונאלית (התקן וכד')

איך את יודעת את זה?בתאל1
לא זכור לי שסיפרתי לחברות כשהייתח במחזור...חחח
במיוחד לא בתור נשואה..
--מיץ ענבים
גם אני לא..
וואי באת לי בזמן......!יערת דבש

ואני ממש מזדהה

כי לאחרונה פשוט הפסקתי להניק והעפתי את הסרזט

ועברתי בצעד אמיץ (מבחינתי) למניעה לא הורמנלית

ולמרות שאני עדין עם כתמים ובאלגנים ויש מצב שזה ימשיך..אני שלמה עם זה

כל יום מודה להשם ולעצמי על החסד הזה שאני עושה עם עצמי ולא לוקחת יותר את ההורמונים האלה

 

וגם יש בזה משהו מסקרן מענין וקסום לזרום עם הנשיות המחזורית הטבעית לך

לראות איך זה עובד ככה סתם טבעי

לטבול כל חודש כמו אישה נשואה

להכניס את הטהרה לחיי היום יום

 

 

התקופה עם הכי הרבה חשק וחיות מינית בחיי היתה כשחיכיתי להריון זמן מה ולא נכנסתי מיד

היה קשה מאוד אבל גם טוב מהבחינה הזו

ועוד הייתי עם דימומים ובאלגנים במחזור..

 

באמת בגלל השינוי שעשיתי מרגישה צורך לשמוע וללמוד מנשים 

על המחזוריות הטבעית ומה היא כוללת בכל שלב

ועל איך מכניסים מקווה וטהרה ונידה לחיי היום יום בלי שזה יקשה מידי או יהפוך מידי

איך לוקחים יותר בקלילות מקווה ומחזור..

 

ולכן @באר מרים רציתי גם לשמוע פרטים על הקורס שהזכרת

עד היום כשכתבת על זה הרגשתי שזה לא קשור אלי כי מה הקשר מחזור טבעי אלי שרוצה למנוע כרגע וכו

ועכשיו בגלל השינוי שעשיתי זה דוקא ממש מענין אותיכאילו מוציא לשון

 

מוסיפה-שאני שונאת מחזור

שונאת הכנוצ למקווה שונאת את האכזבות סביב זה

אבל גם מבינה שזה לא בריא לגוף שלי לא לקבל מחזור ככ הרבה זמן

לא בריא כל ההורמונים

ולא בריא ההיתר הממושך הזה בלי סוף.

ושיש ערך לטבעי ולמה שהגוף דורש גם אם זה פחות נוח

בהצלחה לישטן

 

אז תודה תוהה לי

הנושא הזה גם בוער בי כרגע

והתחברתי גם למה שכתבתי בשרשור אחר על צורת מניעה לא הורמונלית וכו..

100%!

 

 

איזו תגובה מדהימהתוהה לי
וכן! את ממש אמיצה! ממש! וכיף כל כך לקרוא אותך ואת התהליך שאת עוברת, מאחלת לך שהתופעות המעצבנות של ההכתמות יעברו מהר!
שוב חייבתThank-u-Hashem
להודות ל @תוהה לי
על פתיחת השרשור

כולכן מחזקות כ"כ!
איזו מתוקה שאתתוהה לי
תודה רבה❤
אברר איתה ואחזור אליך..באר מרים
היה לי פעם קישור למידע שהיא שלחה לי אבל איבדתי אותו..
ואני לא יודעת איך מחפשים בפורומים..
כן.. תודה שמצאת!באר מרים
אני לא יודעת האם הקישור הזה עוד עובד.. אפשר לנסות..

אבל זה באמת המייל שלה.. אז אפשר ליצור איתה קשר ולברר..
יכולה להגיד לךהשקט הזה
שאחרי שהתחתנו אז כן מנעתי עם גלולות וחיברתי חבילות אבל הרגשתי שזה נכון לי לתחילת החיים ולבנייה של הקשר
ואם הייתי שואלת אותי אז הייתי אומרת לך שהלוואי שאני אכנס להריונות תוך כדי הנקות בלי לקבל מחזור באמצע

ועכשיו אחרי תשעה חודשים של הריון, והנקה שכרגע אני לא מקבלת מחזור.. התפילה שלי זה לקבל מחזור לפני ההריון הבא ולא להכנס להריון תוך כדי שמותרים מההנקה.

ממש מרגישה איך כשאנחנו מותרים תקופות ארוכות הקשר הזוגי הופך למעין שגרה.

אם לפני ההריון, אחרי טבילה, היה רצון להיות ביחד כל יום- יומיים (למרות שכן חיברתי חבילות, אבל לא לתקופות מאד ארוכות)
אז בהריון עצמו וגם בהנקה זה פחות "בוער" כי אנחנו יודעים שיש זמן ארוך להיות מותרים..

קשה לי מאד שאנחנו אסורים, ואני שונאת לקבל מחזור
אבל הקרבה המטורפת וההתחדשות שיש אחרי המקווה פשוט שווה את זה בעיני.

ממש מסכימה אותךתוהה לי
ומקווה שרצונך יתממש 🥰 אבל שברגע שתרצי תכנסי להריון
חוזרת לשרשור הזהThank-u-Hashem
צריכה עצה!

לא מונעת מחזור כבר כמעט שנה
ואני ממש גאה בעצמי על זה וממש תורם לקשר שלנו וכו'

אבל עכשיו אסורים כמעט שבועיים ורק אתמול הצלחתי להוציא הפסק תקין עדיין הכל עוד יכול ח"ו להשתנות

צריכה לקבל מחזור באמצע חנוכה לפי הקודמים יש לי שבוע וקצת להיות מותרים אולי אפילו לא
ההפלגה שלי ממש התקצרה

רוצה ממש לדחות את המחזור הבא🙈🙈🙈
ככה מעידה חד פעמית....
כדאי??!!
מה אומרות? אשמח לעצות גם אם הם מתסכלות😔
למה להסתכל על זה בתור מעידה?אמהלה

מותר לרצות לדלג על מחזור

מותר לדחות את המחזור הבא

בהחלט ניתן לקחת פרימולוט נור

זה לא עושה אותך פחות טובה, או פחות שווה

את אלופה שהחזקת מעמד שנה ככה

מנסיון אישי- זה קשה מאד!!!!

נכון יש יתרונות רבים בעיקר לקשר הזוגי שתעצם

אך צריך להכיר בקושי ולתת לו מקום

וכן, לפעמים זוג צריך/רוצה קצת יותר משבועיים

וזה בסדר גמור!!!!!!

 

לא צריך להיות קיצוניים לשום כיוון....

צריך לדעת מתי להרפות.....

 

רר שימי לב- לפעמים פרימולוט נור משבש את המחזורים הבאים... (אצלי זה היה לטובה- המחזור הבא התעכב מאד)

יקרה

במה פרימולט יכול לשבש את המחזורים הבאים?רק שאלה לי
לפעמים המחזור הבא מאחר/מקדים, לפעמים יותר ממחזור אחד...אמהלהאחרונה


הי יקרהתוהה לי
תעשי מה שמתאים לך! החשוב הוא לדעת מה היתרונות והחסרונות של כל אופציה ולבחור מה שיעשה לך טוב❤
חשוב לדעת שלפרימולוט נור יכולות להיות השפעות על כאבים ודימום מוגבר במחזור הבא, וגם ליצור אי סדירות במחזורים הקרובים. וכמובן גם השפעות הורמונליות רגילות.. אבל גם ללהיות מותרים לתקופה ממש קצרה, לזוגות מסויימין בזמנים מסויימים גם יכולים להיות השלכות רגשיות, אישיות וזוגיות.
יש גם אסטרופםפורי


אסטרופס יכול להתאים מצש בתחילת מחזור לדחיית הביוץ והארכת המחבאר מרים
אני לא בטוחה מה עדיף מבחינה הורמונלית אסטרופם או פרימולוטנור.
למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
עם צ'קים אפשר ללכת להוצאה לפועל!!רוני 1234

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!


וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

אגב, יש חברה בשם וויצ'קרוני 1234
שנותנת שירותים שונים בתחום הזה. בין היתר הם נותנים ערבות (בתשלום, כמו ביטוח) ועוזרים לפנות דיירים סרבנים.
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקורית

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

הם כן שילמו מידי פעם...אמא טובה---דיה!
את זה לא כתבת אבל בהודעה הפותחתהמקורית
אני לא חושבת שהם עושים את זה מרשעותפרח חדשאחרונה

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

חתמתם איתם חוזה של דייר לא מוגן?Seven
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך.... 
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל

גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)

ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי

וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.

ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...

קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש

יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן

הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב

אני קיבלתי החלטה להוריד

יש לי תור ביום ראשון

והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)

ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת

אבל המשקל זה ממש משמעותי

במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון

לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!


 

אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה

לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר

אבל אולי אין ברירה..

מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

לי היה תקופה והיה די סבבה

הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.

לדעתי זה שווה

 

בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים

ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת

אז הפסקתי.

 

ואגב לגבי מניעה,

אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ

 

כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש

היה בסדר גמור

רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה

לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור

הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק


המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה

הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד

ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?

יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות

למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...

האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד

צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך

לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדשאחרונה

באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה

מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉

ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

ברור שיהיה פעראיזמרגד1אחרונה

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

אני עם ילד 1 בן 9 חודשים ומרגישה קושי ענקאנונימית בהו"ל

תוהה לעצמי שוב ושוב איך אנשים מביאים עוד ונושמים.

אני באמת מרגישה שזה מאוד קשה לי כרגע ככה עם התינוק שלי ולהוסיף עוד 1 ועוד 2? וואו... מפחדת לקרוס עוד

קודם כל אם קשה לך אפשר להמתיןדיאן ד.

וחוץ מזה כשהם קטנים זה יותר קשה

כשהוא יגדל אפילו קצת זה כבר יותר קל

 

ולדעתי בילדים הבאים קצת יותר קל כי קודם כל הגדול קצת מעסיק את השני

וגם יש לך יד נוספת, נגיד את צריכה משהו מהשולחן את מבקשת עזרה מהגדול שיביא לך (כמובן אם הוא זורם חח)

אז לא נהיה יותר קל, אבל זה לא הקושי הנוכחי כפול שתיים.

אני גם הרגשתי ככהאיזמרגד1

אבל- גם כשהם גדלים הקושי פוחת, וכשהגדולה הייתה בת שנתיים הרגשתי שאני מסוגלת לעוד הריון

וגם עשיתי תהליך מאוד משמעותי עם ההורות שלי, לקבל את זה שהחופש שלי הלך ושהורות זה אתגר ועכשיו עם שניים הרבה יותר קל לי ממה שהיה לי עם אחת לפני התהליך שעשיתי...

אל תשווי את עצמך לאחריםמתואמת

לכל אחד יש כוחות אחרים, וגם התינוקות שלהם אחרים.

יכולה לומר לך שאם הבת השמינית שלי הייתה הבכורה - הייתי מרגישה כמוך... אבל ה' בירך אותי בילדים רגועים בהתחלה וגם בלידות קלות בהתחלה.

אם את מרגישה שאת קורסת, כנראה שהילד שלך יחסית קשה לגידול, אז אל תשפטי את עצמך❤️

ובינתיים תנסי לבדוק איך את יכולה לא לקרוס ואיך אפשר גם לעזור לילד שלך, שיהיה קל וכיף יותר לגדל אותו...

כל אתגר בחיים שמתמודדים איתו פעם ראשונהאמאשוני

נראה גדול מאוד,

ואם הקושי גדול, לא נראה שאפשר לעבור את זה שוב.

תזכרי באתגרים שהיו לך פעם, תנסי להיזכר בתחושות.

הפעם הראשונה שנסעת בתחבצ לבד

הפעם הראשונה שעשית בגרות

הפעם הראשונה שעלית על ההגה..


כרגע הקטן שלך תינוק ממש, כדאי להשקיע את האנרגיות בלהבין האם ניתן, ואיך ניתן להקל עכשיו, ולא להתעסק באיך עושים זאת שוב

זה שיש כאלה שיולדים צפוף, זה לא הסטנדרט, רוב העולם החופשי שמתכנן ילודה, לא בוחרים ללדת במרווחים קטנים וזה מעיד שאכן לגדל ילד דורש הרבה משאבים ולא מהר נכנסים להרפתקה הזו שוב.


הבדל נוסף הוא כשיש כבר גדולים אז גם מקבלים הרבה פידבק על חווית ההורות מעבר לחיוכים וזה גם נותן כוחות לעוד.

(למשל תהליך שעושים עם ילד והתהליך מצליח, זה מאוד מחזק)

הגיוניoo

להרגיש קושי ענק עם תינוק קטן


חלק מהאנשים שמביאים ילדים צפופים קורסים/ חיים בהשרדות


יש נשים שמוכנות להיכנס לסחרחורת של חיים סביב ילדים ולידות

ויש שלא


הסטנדרטים והציפייה מהחיים

יכולים להיות שונים מאוד מאישה לאישה

כדאי לך לתכנן את החיים ככה שיתאימו לרצונות והצרכים שלך ולא לפי מה שמתאים לאנשים אחרים 

אני יכולה לספר על עצמיפרח חדש

שילד ראשון היה קשה מאוווווד

זה שינוי כל כך גדול מכל מיני בחינות

וגם התינוק שלי לא היה תינוק הכי קל ונוח

היום עם 5 ילדים אני לא מרגישה ככה!

לעיתים נדירות אני מגיעה לקצה אבל זה בדכ בשילוב הרבה דברים יחד.

למדתי להתאים את החיים שלי למצב הזה, אמא לילדים

זה לוקח זמן אבל אפשרי.


חיבוק! מתמקדים בכאן ועכשיו... ממשיכה לכתוב בפניםליני(:
כל אחד והחבילה שלו... והחיים שלו. והיכולות שלו... אני ממש בעבודה לקבל את עצמי עם זה. כי לא קל לי לא להיות בהיריון ולא האחרי... אני מגיעה ממש לקצה שלי וזה חלק מהשיקול אצלינו אם ומתי אפשר לחשוב על עוד היריון/ילד. ולפעמים הייתי רוצה שזה יהיה לי פשוט יותר אבל זה לא... וזה בסדר. ואת נורמאלית. ויש עוד המון כמוך. מקווה שיש לך תמיכה לעכשיו... ושאת לא לבד עם הקושי והרגשות השונים...♡
מזדההשמ"פ

גם אני הייתי בתהייות האלה

והייתי עם יחסית ילד נח מאוד, הרבה עזרה ועדיין הרגשתי חנוקה ממש וקורסת גם פיזית ונפשית

לקח עבודה עצמית להבין שאני לא כמו אלה שמביאות צפופים  ( אולי בעתיד, מי יודע ) ואולי גם יהיה לי פחות ילדים ממה שחשבתי

בפועל רק שהוא היה בן שנתיים יכלתי לחשוב על עוד הריון ולקח עוד כמה חודשים עד שהיה לי אומץ להפסיק מניעה.

לדעתי המעבר לילד ראשון קשוח ממש

גם פעם ראשונה שהגוף עובר את הכל וגם פתאום את כבר לא "חופשייה" וצריך להסתגל לאמהות.

מוסיפהשמ"פאחרונה

לא ציינת דכדוך וכו' אבל יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

לי היה התפרצות אחרי הלידה של חרדות וגם דיכאון קל וזה היה חלק גדול מהקושי ( אומרת את זה במבט לאחור )

את איתו בבית?המקורית

את עובדת?

מניקה?

ישנה טוב? מתאווררת?


 

תנסי קודם כל לחפש את הנקודה של הקושי ולתת לה מענה. יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

אם מאוד קשה לך לא חייב לחשוב על זה עכשיו. אפשר להשאיר את המחשבות האלה לזמנים אחרים


 

אני יכולה לומר שלא סבלתי בכלל ב"ה בילד הראשון. אז יש גם חוויות כאלה. ואיך עוד? כי באמת רציתי מזה עוד, אבל אז כן הגיע קושי ועצרתי

ממרחק של שנים יכולה לומר שהשנים הראשונות באמת הכי קשות אבל בדיעבד במחשבה שלי היה לי עדיף הקושי בשביל שניים ולא להישאר עם אחד כי הגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני וזה משמעותי אבל באמת רציתי את זה. וגם הקלתי על עצמי ככל הניתו

חיבוק❤️


 

 

 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


עם בגדים רטובים במים קרים?בשורות משמחות
צורך בשקטדרקונית ירוקה

ראיתי ש @אמאשוני התייחסה לזה בשרשור אחר ולא רציתי לנצלש.

בת 5 עם מאפייני מחוננות מתלוננת כבר הרבה זמן על צורך ב"שקט". היא בחדר עם שני אחים קטנים יותר. היא במיטת גלריה, חשבנו שזה יתן לה את המענה לצורך, אבל לא מספיק עזר. יש חדרים נוספים בבית אבל היא לא רוצה לישון בחדר לבד (הצענו).

הצענו גם שתלך לישון אחרי האחים שלה ובינתיים תקרא ספר בסלון, אבל גם את זה היא לא רוצה. היא מעדיפה לקרוא במיטה שלה.

יש רעיונות איך לעזור לה?

שקט במובן של פרטיות או שהם עושים רעש?כורסא ירוקה

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

אני חושבת ששקט במובן של גירוייםדרקונית ירוקה
היא אומרת שקט במובן של לא רעש, אבל לי זה מרגיש יותר מוצפות
היא צריכה שקט מרעש?מתואמת

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

לא עשינו איבחוןדרקונית ירוקה

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

במיטת גלריהאמאשוני

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.


אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.


בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)


בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

תודה על התשובהדרקונית ירוקה

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אפשר לסגור את הגלריה עם וילון?רוני 1234אחרונה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקורית
תודה! בסוף בעלי הלך איתה לטר"םמתואמת

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

כל הכבוד שהלכתם עוד לפני שבת. וממש בלי נקיפותאמהלה

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

תודה רבה!מתואמתאחרונה
ב"ה השתחררו מטר"ם, עכשיו צריך לקנות תרופה...
אני גם מעדיפה שבעלי יילך כשאפשר... רפו"שיעל מהדרום

אולי יעניין אותך