שהחסרים הגופניים מחביאים חסרים נפשיים יותר גדולים, שניתן למלא אותם על ידי ההתגברות.

אם זו פריקה, ולא שאלה שכלית, ובכל מקרה, אני מבין אותך לגמרי, זה באמת קשה.

אומר הרב וולבה בספרו "עלי שור":

"אנו מורכבים מנשמה וגוף. המורגש לנו ביותר הוא גופנו. אם נתייחד רק בעולמנו הפנימי וחיי הנשמה ולא נשתף גם את הגוף בעבודתנו, הננו מרמים את עצמנו! אם לא נכניס גם את הגוף לתוך העבודה – עדיין בחוץ אנחנו עומדים, כלל לא נכנסנו פנימה, אף אם נדמה לנו כי יש לנו עולם פנימי."

ע"י הייסורים גם..

ביטוי של פיזור או ביטוי של מיקוד

אך סוף סוף הוא רק ביטוי ולכן כדאי לתעדף את העיקר.

מוסיף שבנות דתיות, שהכניסו את התחום המדובר לכספת בגיל הנערות (ואולי שכחו את הקוד לכספת...), בונות לעצמן דימוי וחיפוש קשר עם גבר, כמו עם בנות חברות, כמו שהן התרגלו שנים רבות עם בנות בעולם המילים והתקשורת

וגם

שהתחום המדובר, למרות שהוא אסור שנים

מגיעות שנים שהופך למותר ולחובה ולמצוה!!!!!!!!!!!

מצוות נועדו לקרב בני אדם לשלמות הנפשית הרגשית נשמתית וכו

הרבנים והמורות מגיל תיכון יושבים שם בפנים שנים שנים ולא משחררים את הקוד לכספת

למעבר מאסור, למותר לחובה למצוה לקדושה לאלוקות לדרך חיים

מבחינה תודעתית שאיפתית

דרך אגב יש בעיות נוספות שממשיכות מהבעייתיות הזו, אחרי חתונה, ח"ו, לא נרחיב

או שנמאס בגיל מסוים, ונוגעים

או נכנעים ומרפים מנסיונות מודרנים להתמלא

בתחום המדובר בנות דתיות יותר בהדחקה (כי לבנים לא קל להדחיק את התחום שנים שנים).

לא מאשימים, אולי הן צודקות, אבל צריך חכמה להבין את הענין בשביל להתקדם בחיים לחתונה ולחיים מלאים שאותם רוצים ושאי אפשר להשיג לפני חתונה

לא מקדמים מעשים

תודה רבה!

נסיון למילוי חסרים נפשיים לפני חתונה זה דמיון של מלאות ארעית חסרת מנוחה,

זה סבל, זה עינוי לבנים, זה לא בר השגה לבנות שומרות הלכה.

לא דומים חיים (כולל רגשיים) מתוך הראש והלב , לפני חתונה, לחיים מלאים מתוך הגוף אחרי חתונה

הנסיון למילוי ריגשי לפני חתונה (- המצאה של דורנו), מעכב ודוחה מילוי אמיתי של חתונה וחיי גוף

[הייתי נשוי כמה שנים, אפשר להאמין לבעל נסיון...]

משלים את הקשר ומחכים להגיע למליאות נפשית לפני. לא זיכיתי. רק אמרתי שלא מכיר את תהופע,לא הכחשתי את עצם הדברים

אבל לא הבנתי מה הפואנטה? מה אתה רוצה שנעשה? שנפסיק לשמור נגיעה ונעבור על הציווי של ה'?
חוץ מזה בגלל שכמו שאמרת באחת התגובות הגוף הוא היותר מורגש, אז הטעות בו היא יותר חזקה וקריטית.

אני טיפה מקבל את זה שהרווק נמצא בהרבה מובנים בין הפטיש לסדן. ועם הרבה אמונה ודיוק עצמי צריך פשוט לצלוח את הדרך הזאת ולחכות לנס הנקרא זיווג לבוא

ואולי פשוט לא הבנתי אותך נכון...

דהיינו מלאות רגשית ללא חיי גוף ובית (יכול להיות לא ככ קל, מצריך הכנעה להבנה, לאמת),

להסתפק במה שמספיק להכרעה לחתונה, להרפות מעולם המילים ולקדם מעשים, חתונה 

אחרת סכנת הפרוד קרובה

נשמע שאתה מדבר מתוך חוויה מסוימת, לא באה לשלול אותה חלילה

אבל זאת לא הנקודה, לפחות משיחות עם בנות,

לא מסיימים קשר כי לא הגענו לאיזה נקודת מלאות רגשית שציפינו לה טרם חתונה. ממש לא.

אבל טוב הדיבורים האלו לא יקדמו אף אחד כנראה, רק תפילות... 

הרגשיות הנקביות, חסרות המעש, לפני חתונה

כי גבר רוצה לשמח אישה וכו

פעם כשסיפרתי לחסיד שעוסק בנפש, איך הדברים הולכים (ונמרחים) בציבור הדתי, הוא הגיב בזעזוע ואמר שזה עושה נזק לגברים וממילא וכו

ועייני ברב וולבה שהובא לעיל

והן מחפשות זאת, כמו שהיה להן עם חברות.

בנים לא רגילים לאינטימיות רגשית.

והם רוצים, אינטימיות, של מגע וכו, לא רק עבורם, גם ואולי יותר עבורה

עכשיו,

בנוסף לזה שלבנות יש תשעה קבין ולבנים קב אחד...

אז מה אנחנו רוצים יותר?

ללמד את החתול לנבוח אחרי עשרות שנים שלא ידע מהי אינטימיות רגשית עם בת?! (עינוי...)

או אפשרות שניה ללכת על האינטימיות המשותפת בקדושה

ומתוכה תיפרח האינטימיות הנקבית יותר

כי הרבה בנים לא יכולים (זה ממש פיזי טבעי), להגיע לאינטימיות רגשית ללא הגופנית, ברמות שונות כמובן.

כן, להזדכך ("זכו שכינה ביניהם"), הכוונה להזדכך גם מצרכים רגשיים (להעזר בחברות, רבניות, אמהות ועוד שיש להן תשעה קבין), לא להזדכך רק מצרכים גשמיים

לדתיים הרווקים הנקודה הזאת בדורנו היא קריטית

להתמקד בצרכים המשותפים, המאחדים ולא במפרידים , השונים

הוא חושב שהגיע הזמן לעשות כמו אחינו החסידים, בירורים-פגישה אחת/שתיים- ווארט-אירוסין-חתונה

עכשיו יהיה זמן טוב לומר שאני ממש מסכימה עם מה שכתבת בשרשור, דברי חוכמה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳