האדם ששיקר אתכם, מתהלך חופשי ויתהלך חופשי עוד ארבעים שנה.

הסיבה היא, שאתם החלטתם להתעלם מדעות של אחרים, ולהתייחס לדעות אלו ואחרות - כאילו הן אינן "כמי שאינן".

גם אם אני אחזור שבע פעמים על הפסוק "אל קנא". אתם לא תדעו מה זה אומר, איך וכמה ולמה, ואם בכלל זה אומר משהו.

הסיבה היא פשוטה - אתם מוכנים להסתמך ולשמוע את דעתכם - ולא מוכנים לדעת דבר על הדעה השנייה.

ולמה ארבעים שנה?

כתוב "במספר הימים אשר אתם את הארץ ארבעים יום, יום לשנה יום לשנה".

אם אתה הולך "לראות משהו" ליום אחד. ואתה חושב, שההבנה שהבנת ביום אחד, משתווה לידע והכרה של שנה שלימה. אז הבעיה שלך עמוקה, ואולי אתה צריך שנה שלימה, כדי להבין בכלל, מה ההבדל בין "שנה" לבין "יום".

זאת נקודת הפורענות של הקיטרוג - וזאת גם נקודת הרווח של היצוץ האור. כשאת יודעת, ומבינה, איך ביום אחד, אולי טעית טעות ששמה שלימה דרושה להבנת הדבר הזה. את יכולה להבין - שאולי גם אדם אחר, שאת משוכנעת שהוא מבין או יודע שהוא לדעתך - ואולי לדעתו - יכול לסמוך על הדעה של עצמו. - אז את תוכלי להבין - שאולי גם כאן, מה שאפשר לטעות ביום שלו - אפשר לתקן בשנה של אמת אם את האמת את באמת מעוניינת בה שהיא שלך תהיה ועבורך. לא עבורך במובן של גאווה,אלא במובן של 'ויגבה ליבו בדרכי ה'. כי בין האמת לשקר - לפעמים כחוט השערה. ואם נדמה כהר גבוה - אינו אלא כיום לשנה

ראי כאן, את הפיסקה האמצעית כולה

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24540&st=&pgnum=22&hilite=

ויש שם עוד, בסמוך, התייחסות לדברים נוספים בסדר הלימוד

(מכאן,למשל, לקח הטרול אתמול ששאלתי אותו לפני המון שנים על משפט שכתוב שם עם המילה "סדר ההוצאה חצי הסיפוק סדר הלימוד תכלית ועיקר הכל".ולמרות שעכשיו רוב הזמן הוא צוחק באופן כללי, אתמול הוא לקח ספיציפית את הלשון הזו שציטטתי כדי לצחוק עליה)

אגב, הוא מזכיר שם את הביטוי 'אגוזי פרך'. אפשר לשאול, מי ומתי הכניס את המונח 'אגוזי קשיו'. אבל, כידוע אונקלוס מתרגם 'ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך' אונקלוס מתרגם 'בפרך'-'בקשיו'

אבל אנחנו בעכשיו שבו אני לא מצליחה להירדם (צריכה לקום עוד חמש שעות ליום ארוך מאוד, ויי), ואם יש עוד אנשים ערים זה כי התינוק שלהם בוכה או שהם שתו יותר מדי אקסל היום. למה משני התנאים השני נכון לגביי, ולמה הראשון לא.