לי, למשל, יש פסיכומטרי שאני לא ממש שמח בו.. אבל מתמודדים בסוף כולנו נצליח בע"ה!
ואל תדאג, זה יעבור [גם התחושה הזו, גם הלימודים הללו]

קשההה

אני שמיניסט, קומונר, ולומד פסיכומטרי במקביל..

משתדל לעבור את זה כמה שיותר מהר..

אני שמיניסטית ולומדת פסיכומטרי.

איפה אתה דוחף גם קומונר???

אין לי הרבה בגרויות חורף [אם כי מתמטיקה עדיין מעיק..], וגם המערכת שלי קצת יותר פנויה.

הקומונה מתבטאת בעיקר בשבתות ומוצ"ש, אז זה ג"כ משפיע פחות.

* קחי הכל בעירבון מוגבל, עד שאין תוצאות אני לא אנשום לרווחה.. (ותכל'ס גם אז לא, כי בגרויות קיץ מתחילות ממש אחרי יום העצמאות- מה שמשאיר 3 שבועות באמצע.. באסה)

ומתמטיקה מעיק קצת...

אבל יש גם מבחנים רגילים- כל השנה...

ואני מנצלת את מוצ"ש וגם שבתות לפעמים (מבחני קודש) ללימוד...

אבל ממש כל הכבוד לך!!!

זה מטורף!!

איזה ציון אתה צריך בפסיכומטרי?

בכל מקרה אני לומד בישיבה שנה הבאה, אז הדיבור הוא על עתודה אחרי זה.. כנראה הנדסת תוכנה או משהו בסגנון.

אז בגדול כמה שיותר יותר טוב.. אני יודע שמשהו באזור 620-660, אבל לא יודע מדויק..

בישיבת הסדר בהחלט יש מסלול מאוד מקובע- שנה וחצי ישיבה, שנה וחצי צבא ושוב שנה וחצי ישיבה.

בישיבות גבוהות בעיקרון אפשר לדחות עד מתי שרוצים ואז להתגייס [אחרי שיעור ד' אפשר גם להתגייס מקוצר].

אז הדבר אפשרי, השאלה אם כדאי.. וזה כבר תלוי אישיות, לא נפתח את זה כאן.

אבל מה אני אמור לעשות עם המידע הזה? להפסיק לכתוב פה?

אז תיקנתי אותך...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....