פורים מתקרבשואל כדי ללמוד
טוב, אני חייב לומר את זה
כבר מילדות לא אהבתי או התחברתי לפורים. לא לתחפושות ולא לכל המסביב. לא לשוק פורים שהיה בבית ספר ובתנועת נוער, לא לכל הבלאגן של המשלוחי מנות מי יתן ומה, ובטח לא למשחקי גמד ענק למינהם.
גם בישיבה לא התחברתי לכל עניין השתיה (כן, אני לא מת על יין), את הריקודים והשמחה אני אוהב אבל כל המסביב היה פחות נוגע בי.
ועכשיו, כלומר כבר שנים, כבעל, ואבא, כל היום הזה עמוס מאוד, אני משתדל לעזור בהכנות של המשלוחים וזה גם לא מוסיף, אנחנו משנה לשנה משתדלים לצמצם גם את כמות המשלוחים וגם את תוכן המשלוחים אבל תמיד זה מצטבר וכמובן שיש את של הילדים, והריצות מכאן ולשם, ולהספיק הכל, ובסוף הסעודה שבדרך כלל עושים עם כמה משפחות יחד וזה נחמד ואווירה טובה ובאמת רוצים להיות חלק מכל זה אבל עדיין משהו בפנים פחות מתחבר.
חייב לציין שרעיונית שאני חושב על ענייני החג, במהות שלהם, בחשיבה לעומק של הדברים, של משמעות המצוות, אני מאוד מתחבר ואוהב אבל לכל מה שמתלווה בפועל ליום הזה קשה לי איתו.

רציתי רק לפרוק
אולי יש מזדהים בקהל
אולי רעיונות בעניין

העיקר שבאמת נזכה לשמחה אמיתית
מזדהה מאודנ55
לא נעים לי לומר את זה אבל פשוט לא אוהבת מה שעשו מהחג הזה. עם כל מה שכתבת אני מזדהה. ואוסיף שאני ממש סולדת מזה שהפכו את החג הזה לחג של משתכרים. אנשים לא מקיימים מצוות רבות אבל את מצוות השיכרות מקיימים בהידור.
הכי כואב לי על משפחות שהתפרקו כי-תסלחו לי הגברים שכאן- הבעל התמכר לאלכוהול. והחג הזה הפך לסיוט עבורם. כן מכירה באופן אישי כמה מקרים כאלה.
מה שקצת עוזר לי זה לשמוע את הרבנית ימימה מדברת בצורה חיובית על החג.
ועם כל זה מאוד לחוצה לעבור את החג בשלום כי יש לי שני בנים בתיכון.
זהו. פירקתי
שיהיה חג שמייח לכולם!
תודה על ההזדהותשואל כדי ללמוד
מתחבר בהחלט למה שכתבת בעניין השיכרות.
אני מקשיב לשיעורים שבאמת נותנים לי חיבור רוחני לחג, אבל כל מה שיש מסביב על כל חלקיו גורם לריחוק וקושי.
התמודדות.
בעניין הבנים, אני לגמרי איתך, גם לי יש. כמובן שדיברתי איתו על זה, אם יעזור נדע רק אחרי אבל אני יודע שהוא ישתה, אבל היה חשוב שנשוחח. אולי תדברי איתם, או בעלך.
מדברת איתם וזה באמת עוזרנ55
חשוב שהם ידעו שאנחנו עם יד על הדופק גם אם אנחנו לא שם איתם בערב. אצל הבנים שלי (י וי״ב) הישיבה שלהם מציעה קריאת מגילה עם אוכל ומסיבה כך שכל עוד הם שם הם בסדר. רק מה שיקרה אחר כך- הרבה תפילות ותהילים יזרמו השבוע ממני לאבא שבשמים
שיעבור בשלוםשואל כדי ללמוד
ובעיקר שיתקבלו תפילותינו

ומעולה שדיברת איתם
לא ראיתי מי שהיה אלכהוליסט בגלל פורים. וראיתי לא מעט בחורי יאניוהוא
ובכלל, מפעם אחת שדותיהם לא הופכים להיות אלכוהוליסטים.
נכון אבל אלו שסבלו מזהנ55
החג הזה מעלה את כל ההרגשות הנוראיות וכל מה שמסביב לזה וכל הזכרונות. ואגב גם שמחת תורה שהפך משום מה להיות אירוע לשיכרות. מאיפה זה בא?
אני מאד מבין אותך, אבלאניוהוא
צריך לדעת שהיחס שלנו לחגים מחלחל לילדים.

והילדים קולטים שהולכים זה עול,
ומתוך כך אח''כ לא ירצו את העול הזה בכלל...
ידוע לגמרישואל כדי ללמוד
זה גם חלק מההתמודדות.
יש סרטון של הרב ראטה מארה'ב,אניוהוא
על אמא שהתגיירה עם 2 תינוקות והם היו הכי מצטיינים בהכל בחיידר.
והסיבה - שאמא שלהם פחדה מהרגע שהם יגיעו לגיל 13 וישאלו אותם אם הם בוחרים להיות יהודים או לא, (גיור קטינים לפי רוב מוחלט של הפוסקים זה על תנאי ובגיל מצוות צריך הגר לקבל על עצמו)
ובגלל זה היא עושה הכל שיהיה להם כיף ותענוג המצוות.

הוא מסיים, שכל הורה שרוצה שהילד שלו ישמור תו'מ צריך לחיות ככה . לגרום לילד להרגיש שזה הטוב הגדול בעולם.
לא יודע מי זה הרב ראטהעולו
לפי מה שאתה מתאר הוא שייך לכת החסידים.
אפשר להיות יהודי טוב, בלי "לגרום להרגיש".
אני מקיים את התורה כי יש לי אמונה פשוטה שהקב''ה כרת ברית עם אבותי.
נפלא להיות יהודי גם בלי חוויות רוחניות
אכן נפלא. אבל אם הילד שלך לא ירגיש שזה נפלאאניוהוא
או לא ירגיש שאתה באמת חושב שזה נפלא - הסיכוי שהוא ימשיך בדרך הזו קלוש
לגמרינ55
אצלנו זה הפוך כל כך מחכים ושמחים כבר מראש חודש אנחנו...רויטל.

כבר מכינים את הדברים שאפשר להכין,

הילדים כל כך שמחים ועוזרים,שמים כבר

שירים שמחים וחסידיים,בשבת בעלי לימד

אותנו כמעט את כל הלכות פורים,לדעתי

רק להכניס יותר שמחה אז הכל יהיה ויראה אחרת.

 

תודה על התגובה וההצעהשואל כדי ללמוד
הדברים ברובם מוכנים ומה שלא אז בדרך להיות, בעבר באמת היינו שמים יותר מוזיקה בשבועיים שלפני, אבל משהו עדיין בפנים מרגיש קשה, מרגיש רחוק.
אולי תשמע דרשות על פורים,כל דבר יכול לעזור.רויטל.


אני באמת שומע, וזה עוזרשואל כדי ללמוד
ברמה הרעיונית והרוחנית אני באמת מתחבר, והשיעורים שאני שומע בהחלט מעניינים וטובים.
העניין הוא הקושי בחיבור לעניינים תוך כדי היום עצמו... משהו שם קשה
קלאסי..חיים של
תשאל אנשים סביבך.
תגלה המון שלא אוהבים את פורים!
מדברת כנראה מניסיוןשואל כדי ללמוד
א. כן. אני לא אוהבת את פוריםחיים של
ב. שאלתי המון אנשים סביבי.
בינתיים התוצאות:
נשים מתעבות
גברים אוהבים
גבר אחד שנא ולמד לאהוב
אוקיי אז אני ממש אוהבת את פוריםסוסה אדומה
אני לא מהמתחפשות כי אין לי עצבים לשטות הזאת, אבל אוהבת את האווירה...
כן אוהבת את השמחה של פורים, את העומק של פורים. את הסעודות, את המשלוחי מנות, את הבלאגן (בד"כ מתעבת בלאגן אבל בפורים צריך), את קריאת המגילה ברמה שלפעמים הייתי מתחייבת ל2 פורים וקוראת 4 פעמים ועפה על זה.
לא מבינה איך אפשר לא לאהוב את פורים...
כאילו, כן. מבינה שכלית אבל בחוויה שלי זה יום באמת שמח.

תלכו ותהיו במקומות שמשמחים אתכם, ותבדקו מה גורם לכם להתבאס ותשנו את זה...

אגב, הכנה רוחנית ממש מועילה בנושא...
ו"להשתכר" עם חברות גם כן... אבל לא חייב.
אחותי אתאורה שחורה
שלום לך כמה זמן לא היית פה!!!רקלתשוהנ
חשבתי עליך, נזכרתי איך שנה שעברהכתבתנו
הברקת עם משלוח מנות איש לרעייתו ולהיפך.
ינוסה בקרוב בע"ה
טעות שליכתבתנו
השרשור/ רעיון שייך ל @קשקשתא
הופהההההההההמשמעת עצמיתאחרונה
מי זאתתתתתת כאן??

התגעגענו סיס😌
מזדהה מאוד בא לי לישון מעכשיו עד שהפייק שמחה הזו תחלוף מן העהלוי מא
אני אתך...עולו
לא אוהב את פורים, יש עוד דברים שאני לא אוהב ביהדות.
(מה יהיה כשייבנה ביהמ''ק שנצטרך להיסחב ירושליימה אנשים נשים וטף...אמא'לה סיוט, אני כ''כ אוהב את הלבד שלי...)
אבל מי אומר שצריכים להתחבר לכל חג, מצווה, מנהג?
יש דברים שאני עושה מתוך קבלת עול ללא כל חיבור וזה גם בסדר וזה אהוב לפני רבש''ע.
אל תקנה דירה/קרקע בארץ, ואז תהיה פטור מעליה לרגל.אניוהוא
אבל בנימה אישית,
לא מבין את האמירות האלה בכלל.
רק שיבנה כבר
------רב שמואל
בזמן שאנשים היו בגלות, בגלות הרחוקה - הלכו ימים חשבונות לקנות אתרוגים ושאר ארבעת המינים. היו כאלה, שהידרו וקנו מאכלים מהארץ, שזוכים בהם המצוות התלויות בארץ. היו אפילו כאלה, דעתו לארץ "פעם אחת החיים" - יש מנהג, שמוזכר, לעלות לעת זקנה, לבלות את ימי הזיקנה שם.

היו, מן הסתם, כאלה שדאגו: אם נבנה את הארץ - מה נעשה אנחנו: איך נבצע מסחר, לקנות מאכלים מהארץ לכל הגלויות? זה יהיה מבצע מסובך מאוד. להביא כל פעם, עפר מהארץ, כדי שידעו בו גם כל בני הגלויות - יהיה מבצע מסובך לא פחות. לדאוג לארבעת המינים - בודאי מסובך לאין שיעור. - צריך לדאוג להמון דברים - לכשרות ארבעת המינים, לשדות מתאימים, לעשרות של מעשרות בארבעת המינים. וכדומה. אם ירצו להקריב קורבן פסח - מה יעשה, מי שעדיין תקוע בגלות?

האם לך, יש פתרונות לכל הבעיות האלו? כמו קורבן פסח, למי שעדיין תקוע בגלות?

אני לא יודע אם יש לך פתרונות. והם מן הסתם כל השאלות היו בעייתיות מאוד, והעלו פתרונות שונים ומשונים. תשובה אחת, בודאי יש ללמוד מהשאלות שלהם: שהם כולם הבינו, שהדבר שמטריד אותך בסוגריים - זו לא הייתה הבעיה שלהם. והם הבינו היטב, שהבעיה היא לא זאת. תודה לאל, שהם ידעו להעלות שאלות כל כך קשות מסובכות ובלתי פתירות, ולו כדי שתהיה דרך לענות לדור אחרון, שנמצא בארץ, ומוטרד מלהיסחב.
בדיוק- שכל אחד מתחבר לחג מסויםנ55
אני למשל מתה על פסח כולל כן כולל כל הניקיונות שלפני. הייתי בעברי תלמידה של אסתר לבנון ולמדתי ממנה לשמוח בנקיון של פסח כי זה מכין אותי לחג. ואני גרה באיזור שבו כמעט כולם משלמים הון בשביל ללכת למלון ולא ״להתעסק עם זה״.
גם אני משתדלת לשמוע שיעורים ולקרוא פירושי מגילה. הרי זאת לא הבעיה שלנו. נראה לי שהבעיה שלנו היא המסביב לא עצם החג עצמו
נו העיקר בשמחה לכולם
לגמרי ככהשואל כדי ללמוד
גם אני מתחבר להמון רעיונות, שיעורים, הכוונה רוחנית לפני ותוך כדי החג.
הדברים שמסביב הם הנוגעים קשה
לא קשור לפורום- שעורה בעייןמפלצתקטנה

קמתי ביום ראשון עם שעורה בעיין ימין  בעפעץ העליון. הכל אדום וכואב מאוד. התנפח לי גם באיזור של השעורה. היום קמתי בבוקר לנפיחות גם בעפעף התחתון. (לא אדום רק נפיחות).

הייתי אצל הרופא ביום ראשון נתן לי משחה ואמר לי לנקות עם מגבונים יעודיים ולעשות קומפרסים.

וכלום לא עוזר

הפוך

זה יותר כואב יותר אדום ויותר נפוח

ניסיתי לקבוע שוב התור והרופא התקשר אלי ואמר לי שאני צריכה  להמשיך באותו טיפול וזהו.

מה לעשות?

כמה זמן זה לוקח?

יכול להיות 4 ימים והמצב רק מחמיר ברמה שקשה לי לפתוח את העיין?

סיוט

השאלה שאני הייתי שואלמשה

מה קרה בשבת שאת מפחדת לראות?

הייתי מנחש בצד המשפחתי.

 

לא חייבת לענות בפורום כמובן. אבל בגדול מחלות באות כדי "לשמור" עלינו מדברים שאנחנו צריכים "עזרה" כדי להתמודד איתם. 

מעניין. לא יודעת לענות סה"כ הכל היה רגילמפלצתקטנה

בעלי והילדים הלכו לבית הכנסת ואני קראתי ספרים.. אבל בהחלט מחשבה עבורי

אם יש רופא בקהל- האם אנטיביוטיקה בכדורים "ציפוויט" יכולה לעזור? יש לי בבית

לא שאני מתכוונת לקחת בלי אישור מרופא

(או שכן)

יש לי לא מעט חומרים מהמזרח אם את רוצהמשה

לא שייך להעלות לפה כי זה סוג של לפרסם וגם כי אין לי כח לויכוחים עם @פשוט אני.. .

תודה. אני מאמינה ברפואה קונבציונליתמפלצתקטנה
שוב תודה
מחלות לא באות כדי לשמור עלינופשוט אני..
הן באות כי יש בעולם חיידקים, וירוסים, פטריות, נבגים, אמבות, שינויים גנטיים, תקלות במערכת החיסון, הצטברות חלבונים, אנטרופיה, ועוד כמה מאות או אלפי סיבות לאינספור מחלות שקיימות בעולם.


אם למישהו יש שפעת, הגוף שלו לא מנסה לשמור עליו, הגוף שלו פשוט נחדר על ידי נגיף שמשבש את פעילותו ופוגע בו.


באותה המידה אפשר להגיד שאם מישהו ספג קליע של אקדח, זה כי הגוף שלו רוצה לשמור עליו שלא יהיה לו עודף דם. או אם מישהו ספג פגיעה מפגוש של מכונית, הגוף שלו רוצה לשמור עליו מפני עצמות שלמות.


העובדה שאת הקליע ואת הפגוש רואים בעין ואת החיידקים לא רואים, לא אומרת שהמהות שונה בהקשר הזה. זה הבדל טכני בגלל הגודל של הגורם הפוגע, אך אם אתה לא רואה את החיידק זה לא אומר שיש פה איזה כוח מיסטי ומסתורי.

זה הפוךמשה

קודם כל יש חיידקים וכל מה שאתה מתאר.

 

כשיש מערכת חיסון מתפקדת הם נשארים בחוץ. כשיש חולשה - הם נכנסים פנימה.

אין הגנה מושלמתפשוט אני..

מערכת החיסון עובדת 24/7 בסינון מיליוני גורמים שחודרים לגוף בכל יום. יש פתוגנים כל כך חזקים, שאף מערכת חיסון לא יכולה לעמוד בפניהם, בחלק מהמקרים היא תצליח לחסל אותם אחרי שכבר גרמו למחלה ולסבל ובחלק מהמקרים זה ייגמר במוות (למשל וירוס הכלבת יהרוג תוך ימים גם את האדם הבריא ביותר בעולם).

הבעיה היא לא תמיד חולשה של המארח, אלא העוצמה של התוקף.


גם אפוד קרמי יכול להיחדר על ידי קליע, האם זה אומר שהייתה לו חולשה? שהוא רצה להיחדר בשביל לעזור לתקן משהו?


ואם באמת יש מערכת חיסונים חלשה מאיזו שהיא סיבה, אז היא חלשה בכל הגוף. אותם הנוגדנים שהיו אמורים להגיע לכבד אך לא הגיעו בזמן או בכמות מספקת, לא יגיעו גם אל העיניים וגם אל הריאות.

אין דבר כזה שהמערכת החיסונית חלשה דווקא באיבר מסוים. אם היא חלשה אז עוד ועוד פתוגנים יצליחו לחדור, הניסיון להגיד כאילו החדירה תהיה דווקא לעין כי יש קשר למשהו שלא רוצים לראות, מנותק לחלוטין מהדרך שבה המערכת עובדת.


המערכת לא יודעת לקרוא את המחשבות שלנו ולעשות שביתה דווקא באיבר מסוים בהתאם לרגשות והמחשבות שלנו באותו היום.

אני חושבת שהוא התכוון למשהו רוחני יותרמפלצתקטנה
הולכת לעשות עוד קומפרסים בינתיים ..סיוט ורופא מעצבן בטירוף אולי אקפוץ מחר לשיבא 
..פשוט אני..

א. רופא עיניים יידע לעזור

ב. מאוד מאוד סביר שרופא המשפחה לא טועה. אני לא במקום של להגיד אם הוא צודק או לא, אבל אם את לא מרגישה בטוחה - אל תהססי ללכת לרופא עיניים.

הייתי אצל רופא עיניים לא רופא משפחהמפלצתקטנה

אני פשוט לא מבינה למה אחרי 4 ימים של כאבים אודם ונפיחות (אני לא יוצאת מהבית מרחמים על אנשים שצריכים לראות את זה) אין שיפור! הפוך המצב רק מחמיר

בשביל זה אלוקים ברא עבורנופשוט אני..
את המצאת המאה ''סקנד אופיניין'' ☺️


תלכי לרופא אחר, ספרי לו מתי זה התחיל, מה אמר ומה רשם הרופא הקודם, כמה זמן עבר, והוא כבר יבין האם זה נורמלי או שדרוש טיפול אחר.


אני אישית *הרבה מאוד פעמים* לא סומך על רופאים. במצב כזה אני הולך לאחד אחר, עד שאני מקבל תשובה לשאלה.


סליחה שנפלתי עלייךמפלצתקטנה

גוגל אומר שאין הרבה מה לעשות חוץ ממה שהרופא עיניים אמר לי לעשות.

אבל אחרי החוסר סבלנות שלו מחר אני אלך להתייעצות בתל השומר

מניסיון הם טובים כי הם תמיד מתייעצים עם מלא רופאים . ככה קשה יותר לטעות.

אבל אם מישהו יודע לגבי הציפוויט אשמח

קרה לינ55

בדרך כלל זה יורד אחרי כמה ימים. אם לא אז תחזרי לרופא עיניים. אצלי זה נמשך חודש. ואז הרופאת עינים שלי שלחה אותי לרופאת עיניים מנתחת. ממש. היא הרדימה את המקום ופתחה וניקתה ואחרי זה תפרה תפר אחד. לא רוצה להלחיץ אבל זה לפעמים מתפתח לכזו דלקת כך שאין ברירה אלא לפתוח בכירורגי. יש לזה שם ברפואה לא זוכרת מה.

זה לא כואב ולא כלום. גם לא התפר. לא נשארה לי צלקת

שיהיה בהצלחה 

תודה על התשובהמפלצתקטנה
מקווה שזה יעבור. אין לי בעיה לעשות את הניקוז הזה. הבעיה זה לסבול ככה חודש.. מקווה שיעבור בימים הקרובים
בטח שהמערכת יודעת לעשות את זהמשה

הרופא בקופת חולים יודע להתערב פיזית בגוף כדי לרפא את  הסימפטום. הוא לא יודע לרפא את המחלה מהקצה שלה.

 

למען הסר ספק: אני לא נגד ללכת לרופא כשחולים. זה בסדר. וגם לקחת תרופות זה בסדר וצריך. אבל יש עוד אפשרות שיכולה למנוע את המחלה או לקצר אותה.

אם יש לכם התקף לב, לכו לחדר מיון.

 

לרפואה המערבית אין מענה להרבה מאוד סוגים של מחלות בעיקר אלרגיות למינהן. הכדורים שלהם (יודע, ניסיתי במשך עשור) פשוט לא עוזרים וגם הניתוח לצריבת האף כדי שלא ינזל גם הוא לא לגמרי עוזר. ושם יש מענה אחר וזה גם בסדר.

לא לרפא את המחלה מהקצה?פשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ג' בשבט תשפ"ו 18:04

ומה עושה אנטיביוטיקה לאדם עם דלקת גרון? רק מחלישה את הכאב או גורמת לחיידקים להתפרק ולהיספג לעולם שכולו טוב?

 

ומה לגבי הקרנות שמחסלות תאים סרטניים?

 

 

הקרנות זה דוגמא מצויינתמשה

הרפואה המערבית יודעת להשתמש ברעלים ובהקרנות בשביל להרוג את הסרטן יחד עם חצי גוף. היא לא "מרפאת" אותו. היא פשוט הורגת אותו באלימות.

זה בסדר כשאין לנו פיתרון יותר טוב ולמען הסר ספק כשיש סרטן הולכים לבית חולים.

ועדיין - אבל היא לא יודעת להגיד למה פתאום הופיע סרטן אצל אדם ספציפי ולמה באיבר ספציפי.

 

 

אנטיביוטיקה קצת חריגה פה ובאמת הורגת את החיידקים. דבר  שהוא במקור תפקיד של מערכת החיסון הבריאה. אני לא נגד כשצריך. אבל פשוט צריך לדעת.

ויש מישהו שכן יודע למה יש סרטן?פשוט אני..

זה שלרפואה מבוססת ראיות עדיין אין תשובה לכל השאלות,

לא אומר שיש שיטה שלא מבוססת על ראיות שיודעת יותר טוב.

ממה שאני מכירמשה

יש לא מעט מידע על 'למה' רגשית קורות מחלות'

רובו סטטיסטי. כלומר, הוא לא 'מדוייק' אבל נותן כיוון לא רע.


וכן. זה עובד יפה. לא ב100% אבל לפחות הסטטיסטיקה שלי היא סביב 80%. דברים שלקופת חולים אין מענה.

לקחת רעיון פסיכוסומטינקדימון

והפכת אותו כבר ממש למיסטיקה.

רגע אחד היא לא רצתה לראות משהו, אולי, המצאנו את זה הרגע, ואז למחרת היא כבר עם שעורה בעין?!


נו נו

אצלידרקונית ירוקה

במצב כזה גיליתי אלרגיה לחומר של המגבונים. החלפתי חברה והכל עבר תוך יום.

שורף לך יותר אחרי הניקוי/ הטיפות?

זה שורף המגבונים!מפלצתקטנה
יכול להיות שזה הסיבה??
כןמשה
חכמת ההמונים!! טובה מכל רופאמפלצתקטנה
עכשיו אני שולחת את בעלי לקנות אחרים
כןדרקונית ירוקה

תחליפי חברה. לי של דוקטור פישר היה טוב

המגבונים אמורים לתת הקלה רגעית

ניסית לשים תה קמומיל?רקאני

מרגיע מאוד

כן. אני עושה קומפרסים עם תיה ירוקמפלצתקטנה
את ממליצה לעשות ספציפית עם קמומיל? 
קמומיל טוב לעיניים124816

גם המגבונים של דר פישר מכילים גם קמומיל.

ללכת למיוןיוסי כ
ברוך ה' הפסקתי עם המגבונים בעקבות ההודעות פהמפלצתקטנה

והמצב השתפר. היום בבוקר הצלחתי לפתוח את העיין.. מקווה שמגמת השיפור תמשך. מאמינה שכן אבל אםלא אז בהחלט אלך למיון. תודה רבה לכולם

טוב לעשות קומפרסיםמאמינה-בטוב
עם ביצה קשה עטופה. היא שומרת על החום יותר זמן ואפשר לעסות איתה את איזור העין כדי לשחרר את החסימה. ממליצה מניסיון
תודה. לקלף את הביצה?מפלצתקטנהאחרונה
בעקבות הטרגדיה בירושליםפשוט אני..

אני באמת מנסה להבין,

ללמד זכות,

לחשוב מה הייתי עושה אם מצבי הכלכלי היה אחר (ואני מזכיר שבעבר הוא בהחלט היה אחר)...


ובכל זאת, אני פשוט לא מצליח לתפוס את זה.


איך זה שהורים מחכים 9 חודשים ללידת האוצר שלהם, לפעמים קדמו לזה חודשים או שנים של ציפייה והמתנה, אחרי הלידה הם בכו מהתרגשות, ברכו שהחיינו / הטוב והמטיב, חזרו הביתה עם התינוק החדש ושימחו את כל האחים הגדולים, הסבים והסבתות...


ואז, בגיל 3 חודשים, שולחים את הפעוטות חסרי הישע האלה למקומות נוראיים שכאלה. דירה בבניין עם 55 תינוקות. מזרנים בכל פינה, ילדים הולכים לישון מתחת לאסלה ובתוך ארונות הבגדים.


לפעמים יש מטפלות שנראות מקסימות, ובסוף מתברר שהן מתעללות. ה' ישמור. לא תמיד אפשר לזהות מראש, לצערנו, לא תמיד אפשר לדעת היכן הסכנה.


אבל במקרה הזה - זה כ''כ זועק לשמיים! מטפלת אכזרית יכולה לחייך מול ההורים ולהסתיר את הכיעור הפנימי שלה, אך קירות לא יכולים לשקר! דירת 100 מטרים לא יכולה להתרחב לכדי אחוזה מפוארת, ולהכיל 55 ילדים בצורה נורמלית!

איך 110 הורים הרגישו בנוח לשלוח את ילדיהם למעון כ''כ צפוף, שבו ילדים הולכים לישון בזוגות בתוך ארונות בגדים?


אני לא יודע מה סיבת המוות והאם היא בכלל קשורה להזנחה הפושעת הזאת. אבל מה שלא יהיה, אני פשוט מקווה שמחר בבוקר כל אותם הורים ששלחו את ילדיהם למעונות מוזנחים ומזניחים שכאלה, יבינו את המסר המזעזע.

שאותם הורים ירשמו עוד היום את ילדיהם למקום אחר, גם אם יעלה כמה מאות שקלים יותר.


יהי זכר תינוקות של בית רבן, שנהרגו על קידוש הכסף, ברוך.

האמת?אחת פשוטה
הערכתי אותך הרבה יותר לפני השירשור הזה. 
גני ילדים 👦מיטל בן חמו

באיזה גיל הייתן שולחות לגן (אם בכלל) במידה ויש לכן יכולת?

רוצה לשלוח את הקטן לגן בגיל חצי שנה ומתלבטת 

אם היתה לי יכולת הייתי יושבת בביתניק חדש2

עד גיל 3. עם כולם.

בפועל

את הגדול שלחתי בגיל 9 חודשים

אמצעי בגיל 4 חודשים

קטן בגיל חצי שנה.

אם את בבית ואינך עובדת*אשתו של בעלי*

גיל חצי שנה מוקדם מדי לדעתי.

אבל שוב,זה תלוי אם את עובדת או לא.

גיל שנה וחצי - שנתייםנפשי תערוג

זה גיל שהם מתחילים לפתח מיומנויות חברתיות

בפועל הכנסו אותם מוקדם יותר מטעמי עבודה

באיזור גיל שנה וחציניגון של הלבאחרונה

זה שלב שהם מתחילים להיות יותר מודעים לחברה ונהנים יותר ממשחק עם ילדים אחרים בגילם, ובמקביל שלב שבו מתחילים במעון או אצל המטפלת גם ללמד ולעשות יותר דברים. אבל כנראה שנשלח מוקדם יותר כי שנינו עובדים..

אכזבה מהגיסותמיטל בן חמו

בדיוק היום גיליתי ששתיים מתוך ארבעת הגיסות שלי מדברות עלי לא יפה בינן לבין עצמן (ואולי גם באופן כללי). מרגישה תמימה כזו ונשבר לי הלב כי כל מה שאני עושה זה להגיד כמה זכיתי שיש לי משפחה כזו . ובאמת שחשבתי שהן לא הגיסות מהסיוטים כמו שכולם הזהירו אותי לפני שהתחתנתי עם משפטים כמו: "ואי ארבע גיסות זה סיוט. תזהרי" ועוד ועוד. הן חושבות שהכל הולך לי ולבעלי טוב , בפרט לי . שבאתי ממשפחה עם כסף (זו הייתה ועות שלי כי בתחילת הקשר סיפרתי להם שיש לי עזרה כלכלית מהמשפחה והרחבתי), הן בטוחות שאני איזו עשירה שבפועל זה ממש ממש לא ככה. גיליתי שהעיניים שלהן צרות עלי מאוד . שהן ממש מקנאות . העדפתי להאמין באמת ובתמים שהן אוהבות אותי . לא סתם חז"ל אמרו לא לדבר רעות על אחרים אבל גם לא לדבר טובות . כי כך או כך העין רעה הכי גדולה מגיעה מהמשפחה ( בין אם בכוונה ובין אם לאו) משתפת שאני מרגישה ממש שברון לב . 

כואבזיויק
תקבלי תמיכה מבעלך וממי שבאמת מעריך אותך
אגבמיטל בן חמו
עם כל הכאב אני מרגישה שיש פה שיעור חשוב מאוד בשבילי - לא לסמוך על בשר ודם אלא רק על השם יתברך .
לדעתי השיעור החשוב הואהמקורית
לא לשתף במה שיש לך ולאחרים אין, כי לא תמיד יידעו לפרגן. ככה זה כשנוגעים לאנשים במקומות כואבים. באסה אבל מציאות


גיסות לא חסינות מקנאה. גם לא אחיות. על ענייני כספים ועזרה, לא רואה סיבה לשתף אף אחד. בטח אם זה לא סימטרי. את לא אשמה שיש לך כמובן, ב"ה ושיהיה לבריאות, אבל אל תסמכי יותר מדי על אנשים סביבך שישמחו במה שיש לך ולהם לא

ממש כך , צודקתמיטל בן חמו
באמת כואב ומאכזבנהג ותיק

לב שבור זה דבר קשה ומאתגר מאוד.

איך הקשר עם שתי הגיסות השניות?

בהנחה והוא טוב אז לשמור אותו ככזה, להיות איתן בקשר שיכירו אותך טוב, זה רק יעשה לך מקום חיובי אצלם ואצלך.

תחזקו את התא המשפחתי הקטן שלכם. לא צריך להיות בקשר שלילי בכח.

אני לא יודע איך זה הגיע אלייך אבל אולי באותה הדרך להעביר אליהן חזרה שכל מה שחושבות (בעיקר בתחום הכלכלי אם זה מה שמפריע) הוא לא נכון, אולי אפילו לנסות להיות איתן בקשר יותר קרוב אבל עם כל אחת בנפרד כדי שיכירו אותך טוב יותר.

בכל אופן אם לא הולך והן עושות לך רע פשוט תקחי מרחק במידה מסויימת


רק רוצה להגיד שאם שם המשתמש שלך הוא שמך האמיתידיאט ספרייט

כדאי להחליף.

בהצלחה עם הגיסות ובכלל. 

וזה למה?מיטל בן חמו
כי אולי הן קוראות פה...*אשתו של בעלי*
אז מוסרת להם ד"ש חם 🤣מיטל בן חמו
🤣דיאט ספרייט
אם ככה - אז ממש בכיף 
רוב האנשים מעדיפיםרקאני

להיות פה אנונימיים

כדי לשתף בנוח דברים אישיים

 

 

ואם5+

הן חושבות שאת עשירה, למה זה דבר רע? בעיני דבר טוב. בקרוב אצלי 😆

קורה שבמשפחה מדברים אחד על השני. זה אולי לא טוב, אבל בסופו של דבר זה משפחה. אם אין איזה מריבות מוגזמות, לא הייתי לוקחת את זה ללב. אז אמרו ככה או אחרת, נו, לא קרה לך שדיברת על אדם אחר אפילו שאת אוהבת/ מחבבת אותו? תמיד יש ביקורת על אחרים. זה לא גורע מהמשפחתיות או מהחיבה אחד לשני. אפשר רק ללמוד מזה על עצמינו, מה לא לעשות לאחרים. מאמינה שאם תמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת ולהיות בטוחה במקום שלך במשפחה, בלי לשפוט אחרים על התנהגויות או אמירות, זה יקרין החוצה. 

אמתמיטל בן חמו

כן יש בזה מן האמת

תודה הכנסת אותי לפרופורציות

ממש לקחתי את זה קשה אתמול 

מבאס לגלות כזה דבררקאניאחרונה

רק תדעי שזה שמדברים מאחורי הגב

לא בהכרח אומר שהן לא אוהבות אותך או לא מעריכות אותך

לפעמים אנשים מלכלכים גם על אנשים שהם אוהבים

בעיקר כי מקנאים

שאשתי תרגיש שאני רואה אותהשםאנונימי

אשתי נפגעה ממני כי הרגישה שאני לא מספיק רואה אותה.


באישורה - אמרה לי לפנות לפורום ולבקש מכם הצעות איך אוכל להראות לה שהיא חשובה לי.


רעיונות?


מכיוון שהדבר יעלה בהמשך - אסביר הזמנתי חבר שהיה לבד בלי מקום להיות בו בשבת ואז ביום חמישי היא התחילה להרגיש לא טוב (לצערי דבר שקורה לה הרבה, אבל היא מתפקדת ועובדת כרגיל) - פשוט הפעם, לטענתה, זה היה יותר חמור.


היא ניסתה לרמוז לי שאבטל אותו (היא מסרבת להגיד לי באופן ישיר כי היא לא רוצה לצאת האדם הרע ולכן מצפה שאבין לבד), אבל הרגשתי רע בשבילו כי הוא קבע איתי מזמן ולא היה לו ולילדות שלו איפה להיות.


בשישי בצהריים כשהיא הודיעה לי שהיא לא תגיע לארוחה, הבנתי שהיא לא רוצה שיגיע, התייעצתי איתה מה לעשות וזה היה מאוחר מדי.

הייתה לה ערב שבת סיוט, אבל משבת בבוקר קצת יותר סבבה.

עכשיו דיברנו על מה שהיה ושאלתי אותה מה יגרום לה להרגיש שהיא חשובה לי ולא החבר הזה או אחרים.

אמרה לי להתייעץ איתכם כי היא לא יודעת ואין לה רעיונות.

התעלותמיטל בן חמו
ההורים שלי גרושים מאז שאני בת 7 בערך . אבא שלי היה כל עולמי עד שהוא התחתן ובחר באישתו על פנינו . הייתי ילדה שהם התחתנו לדעתי בת איזה 15 ואישתו התנהגה כלפינו (אחי ואני) בצורה מזעזעת , אבל כלפיי בפרט . מקרה קצה היה כשהתקשרה אליו כשהייתי בת 18 לערך ואמרה לו "מה אתה עם הבת הזונה (מחילה על המילה) שלך"? והוא מצידו אומר לה "לא" ותוך כדי מסמן לי שאהיה בשקט שלא תדע שאני איתו . ככה נמשך עם השנים עד שגדלתי וטיפלתי בעצמי שנים על גבי שנים מטראומות של ההורים. היום אישתו מנסה איכשהו לעשות תיקון רק שלא הולך לה מי יודע מה (אף פעם לא התנצלה גם לא בחיי הבוגרים). היום אני נשואה + 1 ב"ה ולבעלי יש משפחה מהממת ישתבח הבורא 🙏🏽


בחיינו הבוגרים אבא שלי מתנהג עם הנכדים של אישתו כאילו הוא סבא שלהם. לא מתבייש להגיד לי במילים אחרות שהוא מבקר את הילד שלי "על הדרך" כשצריך להוציא את הנכדים שלה מחוגים וכו . יש לי את כל הסיבות להיעלב ממנו. וכן מיותר לציין שבעלי ממש כועס עליו כשהוא רואה את ההתנהגות הפחדנית שלו וחוסר הנוכחות ואני מבינה אותו לחלוטין. אבא שלי רחוק מלהוות אב השנה . ואני מודעת טוב טוב לחסרונות שלו. בעלי כל הזמן "מאיר" את עיניי לדבר ואומר עליו דברים לא טובים. כשאני אומרת לו "אתה יודע שכל מה שאתה אומר לי משפיע על הקשר איתו ? כי אני סופר מעריכה את דעתך ויודעת שאתה אוהב אותי " והוא מצידו אומר לי "היית מעדיפה שלא אגיד לך"? ובכנות - אני לא יודעת איך לענות על השאלה הזו . אין לו שום דבר טוב להגיד עליו ובצדק (!!!) והוא גם לא כ"כ מכיר אותו ובעיקר שומע ממני דברים .


בימים אלו אבא שלי יצא לפנסיה ומנסה להתקרב אלי מאד.. ולהבדיל בעלי לא בכיוון של לשמוע עליו אפילו. התייעצתי עם רב והוא נתן לי עצה שבעיניי נשמעת מאוד הגיונית - אם תדברי על ההורים שלך עם הבעל כמה הם עשו לך וכמה הם לא בסדר ברור שיכאב לו עליך . ברור שלא יחבב אותם בלשון המעטה . אם תגידי לו היום אבא שלי עשה כך וכך לטובה , אז בוודאי ייתכן שדעתו תשתנה עליו .


ובאמת התחלתי להסתכל על אבא שלי בעין טובה (חומלת), מזכירה לעצמי ולבעלי שכשאני מבקשת ממנו דברים בקשר לילד, גם אם זה אף פעם לא ביוזמתו- הוא מתייצב. היום אני לא בטוחה ברצון שלי לקשר קרוב איתו, אבל הרווחתי הסתכלות אחרת על הדברים - אני ובעלי דנים לכף זכות , מתעלים על הפגיעות , מפחיתים לשון הרע (כמובן שיש עוד עבודה) משתדלים במצוות כיבוד הורים (גם כשיש את כל הסיבות "לכאורה" שלא…).


אז אין כאן איזו תכלית - רק שיתוף מהלב למי שהייתה צריכה לקרוא את המילים. תודה על התורה המהממת שלנו ועל אנשים שליחים שעושים עבודת קודש . שתמיד נרצה לשפר ולהשתפר בכל תחום בחיים . שנהיה הכי טובים שאנחנו יכולים . בע"ה ❤️

תודה רבה על השיתוףנהג ותיק

מרגש מאוד לקרוא

עשית דרך מיוחדת וזה מיוחד ומקסים וצריך ללמוד מזה.

שיעור גדול לכולם

כמה זה חשוב 

מקסימה. תודה❤שם פשוט
איזה שיתוף בוגר ומיוחד❤️גב'
מאחלת לכם המון טוב ונחת 
אבא זה אבא זה אבאהגיבן מנוטרדהם

ברור שנפגעת מההתנהלות שלו

אבל רואים שזה נוצר אצלו בכפיה מהאשה השניה והפחד שלו לפרק עוד בית ולהיות בודד

לא כל האבות שלנו גיבורים וחזקים עם עמוד שידרה כמו שחלמנו שיהיה

אבל לפחות לי ברור מבין השורות שהוא מאוד אוהב אותך ואת חשובה לו רק שהוא לא יודע לעמוד על שלו ולתת לך את מה שאת ראויה לו ולכן כניראה המכשפה שלו קינאה בך כי היא הרגישה את האהבה שלו אלייך!

מבטיח לך באתי לישון כבר במיטה והעלת לי את הסעיף עם הסיפור הזה! שמישהו יעז לקרוא לבת שלי זונה אם אני לא מוחק אותו! איך היא מעזה להגיד את זה!


בנוסף מציין ממה שנשמע זה שזכית לבעל מדהים ואשריכם על העין הטובה אולי יום אחד אזכה גם להיות כזה 

סביר להניח שכןמיטל בן חמואחרונה
האמת שהתגובה שלך מאוד ריגשה אותי ויש אמת בדברייך 
בעלי לא מצליח לשלוט בעצבים שלואמאגיבורה

הוא בן אדם מקסים. באמת. ואנחנו בתקופה כלכך מוצפת..

אתמול בערב הוא היה לחוץ ממשהו וזרק משהו לעבר הבן שלי וזה פגע בו בפנים. שניהם כלכך נבהלו וזאת פשוט הייתה סיטואציה כלכך עצובה. אני רק בוכה מאז...

אני מרגישה ששנינו לא מצליחים להשתלט על הסיטואציה כמו שצריך ולא משנה כמה אני מנסה לבוא לכיוונו בסוף הוא פשוט מתפרץ וזה יוצא לו. הוא מרגיש מאוד רע עם עצמו ולא מאשים או מצדיק שום דבר... אני דואגת לו. אני חוששת שהוא בדיכאון או משהו כזה. הוא מתבייש ללכת לטיפול ואני כלכך מתביישת שמישהו ידע מה קורה בבית שגם אני לא מצליחה להוציא את זה... 

חשבתם ליצור קשר עם ער"ן קודם?אריק מהדרום
לא יודעת מה זה ער"ן אז לאאמאגיבורה
הסתכלתי קצת עכשיואמאגיבורה
נראה שזה לא טיפול עומק. יותר עזרה ראשונה.. אז באיזה סיטואציה אפשר ליצור איתם קשר? 
במקרה שצריך טיפול נפשי כעזרה ראשונהאריק מהדרום

עד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.

זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.

כמו שכתבתיאמאגיבורה
הוא ממש מסרב אפילו להתקשר אליהם.. מאוד מובך וקשה לו...
את רוצה שיטפל בעצמואריק מהדרום
זה מקום טוב להתחיל, זה לא יקרה לבד.
אם תלכי לטיפול יחד איתונהג ותיק

שירגיש שהוא לא לבד.

נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.

גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.

הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?

האם זו הפעם הראשונה שהוא אלים בבית?פשוט אני..
כלפייך או כלפי הילדים
אני חושבת שבנוסף לטיפולשוקולד פרה.

דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.

בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.

כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.


בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:

אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"

או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"

או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"


חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.

וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.

אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.

לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.

אני מצטער אבל...elico

הסיטואציה לא ברורה לגמרי.

 

קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.

מה זה אומר זרק?

זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?

 

את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..

 

את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.

לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.

אתן דוגמא:

אני אוהב מאוד ללמוד תורה.

אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.

בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.

 

לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.

למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?

 

הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...

ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.

הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.

יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.

ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.

 

אגב, תני לו קצת מרחב..

רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)

אוי, חייב חייב חייב טיפולזיויק
שולח חיזוק
תודה לכולם!אמאגיבורה

קוראת ולוקחת לתשומת ליבי...

בסוף הוא באמת התקשר לער"ן, גם אם זה לא ממש תאם סיטואציה זאת הייתה התחלה טובה ב"ה שעודדה אותו מאוד. לכל השואלים בנושא זאת כמובן הייתה סיטואציה שלא קרתה בעבר, אין סימנים או דגלים אדומים בענייני אלימות ומעולם לא חשנו מאיימים בבית. פשוט אדם מוצף וחם מזג שלא הצליח לשלוט בעצמו (כמובן מבלי להוריד בחומרת העניין והצורך בטיפול) ובטח שלא התכוון לפגיעה פיזית בשום שלב.

דיברנו אחרי זה עם הילד לשמוע מה הוא חווה ולהסביר את הסיטואציה מהצד שלנו, וכמובן התנצלות

.. בתקווה לצמוח למקומות טובים יותר!

שוב מודה לכולם על התגובות... 

כל הכבודזיויק
בהצלחהתהילה 3>
ממליצה לשים לב שהוא לומד לעבוד עם עצמו ומקבל כלים לעשות את זה. וגם את צריכה להיות בעמדה בריאה כלפי זה. לא לגונן עליו אי להצדיק אותו. להרשות לעצמך להיות אמביוולנטית סביב סיטואציה כזאת מאתגרת. 
גם אשתי שלחה אותי לכל מידי דבריםהגיבן מנוטרדהםאחרונה

במרוצת השנים שלנו יחד

עזר לא מעט

עדיין יש נפילות

למרות שהכי עזר לי המילואים

פסיכופט בקרב

ילד טוב בבית

בהצלחה

מחפשת מספרי טלפון של הפסיכיאטרים הבאים:מתואמת

יופה מרק

ליאור אדלר

אבי וייצמן

 

ואם לא הם - אז המלצה וטלפון לפסיכיאטר (גבר) אחר שמאבחן אוטיזם, שמקבל ברדיוס סביר מירושלים.

תודה!

אם תל אביב נחשבעוד מעט פסח
תכתבי לי בפרטי
תפני בפרטי יש ליruthiאחרונה

גם מספר של פסיכיאטר שמאבחן אוטיזם

וגם את של אבי ויצמן 

אולי יעניין אותך