וואי, אחרי מתמטיקה, חייבים זה... אח..
כן חברים. עברנו את (תאריך ) הבגרות. רק משהו קטן אני חייב להגיד לכל המתבאסים -
זו הייתה בגרות קשה. וגם לאלה שלא הלך להם טוב,
ת'כלס, באמת לא נורא. סה"כ דף מסכן שאפשר בהחלט לשפר ת'ציון שנכתב שם...
 
 
קיצור, השבוע יש בעז"ה 3 ד"ת קצרצרים. כמה שתקראו, סבבה.
העיקר ש - וואחד תהנו, לפחות מאחד מהם...
האא, וגם בבקשה להקפיץ לטובת האחרים...
 
 
אז התחלנו? יאלה, פנימה ---->
 
 
"וכי תבואו מלחמה בארצכם וכו' והרעותם בחצצרות וכו' ונושעם מאיביכם" (פרשת בהעלותך)
 
מול הפסוק הזה, כולנו מכירים ת'פסוק הזה:
"כי תצא למלחמה על אויבך וכו' ונתנו ה' אלוקיך בידך".
משמע שעם ישראל לא יצטרך לעשות מאמץ מיוחד בשביל לנצח. ואילו מהפסוק בפרשה שלנו משמע -
שכן צריך לעשות מאמץ מיוחד בשביל לנצח - "והרעותם בחצצרות"...
אה? רגע, אז כן נצטרך מאמץ מיוחד - או שיהיה לנו מאוד פשוט אפילו בלי מאמץ מיוחד?
לכאורה, סותרים הפסוקים...
 
אלא, אומר הקוצקר -
ידוע שככה הוא דרך המלחמות. שאתה תוקף את האויב בשטח שלו - הרבה יותר קל לך לנצח.
ואילו כשאתה נתקף בשטח שלך, הרבה יותר קשה לנצח את המלחמה.
ממילא, הפסוקים מסתדרים נפלא:
בפסוק בפרשה שלנו > כתוב: "כי תבואו מלחמה בארצכם", כלומר מדובר שעמ"י לא יצא להתקיף את האויב, אלא האויב בא אליו לתקןף --- ממילא = צריך מאמץ מלחמתי מיוחד = "והרעותם בחצצרות"...
לעומת זאת, בפסוק השני שהבאנו כתוב: "כי תצא למלחמה", מדובר פה שעמ"י יצא אל האויב - התקיף אותו ראשון --- ממילא, עמ"י לא צריך מאמץ מלחמתי מיוחד....
 
חמוד הא?  
אבל חכו עוד שנייה - ממשיך הקוצקר -
כך בדיוק עובדת גם מלחמת היצר.
אם תפתח לו פתח להכנס אליך, ווא ווא, בשביל לנצח אותו - יהיה לך מאוד קשה.
אבל לעומת זאת אם תתן לו בום בראש ראשון ולא תתן לו פתח להכנס אליך - אז אתה בקלות תנצח...
 
 
 
עזבו אתכם, הנבלה הזה טפש. 
בואו נשמור אנחנו על ה - "מגרש הביתי" שלנו.
אם נצא משם - מהבית שלנו, למלחמה
תמיד ננצח בעז"ה...
 
                                                                                    
                                                                         
 
 
"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם"
 
לא מבין. לא מבין איך משה מסוגל לכתוב על עצמו - "אני עניו"...
זו הרי ממש גאווה. מזה זה?!...
כך, זו הייתה המחשבה שלי לפני כמה שנים.
 
מסתבר, שטעיתי. לא הבנתי ת'מושג הזה ענווה.
מי שחושב שלהגיד על עצמו שהוא טמבל, חסר שכל, וכלום - זו ענווה, אז....
לא. זו לא ענווה. ממש לא ענווה.
ענווה = לדעת שאני כשרוני בדבר מסוים, יודע לנגן, טוב במת', עוזר להורים הרבה בבית, יודעת לצייר וכדו' -
אבל לזכור שהכל זה מלמעלה. לא לשים את עצמי (!) במרכז, אלא את הקב"ה.
אגב, מותר גם להגיד לעצמי "יישר כח" על התפילה החזקה היום. מזה מותר? צריך להגיד יישר כח על זה
שב"ה לקחתי מישהו טרמפ, אבל לזכור - כל הכוחות שלי הם מה'. ממילא, אין לי מה להתגאות על אחרים.
ה' נתן, ה' גם יכול לקחת. להם הוא לא נתן? מסתבר שהוא דורש ממני יותר = זו מחוייבות. זו עבודה.
אני קבלתי יותר כוחות מה' = אני צריך יותר לתת לעם. להתלהב על אחרים בכוחות שיש בתוכי?...
מיותר, לא רצוי, טפשי ו - גאווה, בקיצור. לזכור "ה' נתן ה' לקח, יהי שם ה' מבורך"...
 
אוו. עכשיו גם מובנת הגמרא הזו -
 
משמת רבי בטלה (בעולם) ענוה (סוף מסכת סוטה)
אמר (ליה) רב יוסף לתנא (לת"ח) לא (אל) תיתני (תכתוב שבטלה) ענוה (בעולם) דאיכא אנא (שהרי אני פה) ....
 
הזוי הא?
לא, דוקא ממש לא...
 
 
אחרון ושיא הקצרצר >>
"מקברות התאוה נסעו העם חצרות"
 
אמר פעם הקוצקר לחסידים שלו -
אתם חושבים שאתם תבואו לפה, ואני אנקה אתכם מכל העבירות שלכם כאילו יש לכם ביטוח?!...
ממש לא. קודם כל תתנקו אתם מהעבירות, ואז רק תבואו לפה.
הרי זה רמוז בתורה במפורש --->
רק לאחר שהאדם "קובר את התאוה",
רק אז הוא רשאי לנסוע ל - "חצרות" הצדיקים...
 
 
 
 
נו, איזה אחד הכי אהבתם?...
 
 
 
 
חברים וחברות, שתהיה לנו בעז"ה שבת מלאה בשמחה, שבת של קדושה אמיתית עם שיא ההנאה.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
א-מ-ן-!
ו - לביינישי"ם (ו"ת...) שבינינו >>>אח..
כן חברים. עברנו את (תאריך) הבגרות. רק משהו קטן אני חייב להגיד לכל המתבאסים -
זו הייתה בגרות קשה. וגם לאלה שלא הלך להם טוב,
ת'כלס, באמת לא נורא. סה"כ דף מסכן שאפשר בהחלט לשפר ת'ציון שנכתב שם...
 
 
קיצור, השבוע יש בעז"ה 3 ד"ת קצרצרים. כמה שתקראו, סבבה.
העיקר ש - וואחד תהנו, לפחות מאחד מהם...
האא, וגם בבקשה להקפיץ לטובת האחרים...
 
 
אז התחלנו? יאלה, פנימה ---->
 
 
"וכי תבואו מלחמה בארצכם וכו' והרעותם בחצצרות וכו' ונושעם מאיביכם" (פרשת בהעלותך)
 
מול הפסוק הזה, כולנו מכירים ת'פסוק הזה:
"כי תצא למלחמה על אויבך וכו' ונתנו ה' אלוקיך בידך".
משמע שעם ישראל לא יצטרך לעשות מאמץ מיוחד בשביל לנצח. ואילו מהפסוק בפרשה שלנו משמע -
שכן צריך לעשות מאמץ מיוחד בשביל לנצח - "והרעותם בחצצרות"...
אה? רגע, אז כן נצטרך מאמץ מיוחד - או שיהיה לנו מאוד פשוט אפילו בלי מאמץ מיוחד?
לכאורה, סותרים הפסוקים...
 
אלא, אומר הקוצקר -
ידוע שככה הוא דרך המלחמות. שאתה תוקף את האויב בשטח שלו - הרבה יותר קל לך לנצח.
ואילו כשאתה נתקף בשטח שלך, הרבה יותר קשה לנצח את המלחמה.
ממילא, הפסוקים מסתדרים נפלא:
בפסוק בפרשה שלנו > כתוב: "כי תבואו מלחמה בארצכם", כלומר מדובר שעמ"י לא יצא להתקיף את האויב, אלא האויב בא אליו לתקןף --- ממילא = צריך מאמץ מלחמתי מיוחד = "והרעותם בחצצרות"...
לעומת זאת, בפסוק השני שהבאנו כתוב: "כי תצא למלחמה", מדובר פה שעמ"י יצא אל האויב - התקיף אותו ראשון --- ממילא, עמ"י לא צריך מאמץ מלחמתי מיוחד....
 
חמוד הא?  
אבל חכו עוד שנייה - ממשיך הקוצקר -
כך בדיוק עובדת גם מלחמת היצר.
אם תפתח לו פתח להכנס אליך, ווא ווא, בשביל לנצח אותו - יהיה לך מאוד קשה.
אבל לעומת זאת אם תתן לו בום בראש ראשון ולא תתן לו פתח להכנס אליך - אז אתה בקלות תנצח...
 
 
 
עזבו אתכם, הנבלה הזה טפש. 
בואו נשמור אנחנו על ה - "מגרש הביתי" שלנו.
אם נצא משם - מהבית שלנו, למלחמה
תמיד ננצח בעז"ה...
 
                                                                                    
                                                                         
 
 
"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם"
 
לא מבין. לא מבין איך משה מסוגל לכתוב על עצמו - "אני עניו"...
זו הרי ממש גאווה. מזה זה?!...
כך, זו הייתה המחשבה שלי לפני כמה שנים.
 
מסתבר, שטעיתי. לא הבנתי ת'מושג הזה ענווה.
מי שחושב שלהגיד על עצמו שהוא טמבל, חסר שכל, וכלום - זו ענווה, אז....
לא. זו לא ענווה. ממש לא ענווה.
ענווה = לדעת שאני כשרוני בדבר מסוים, יודע לנגן, טוב במת', עוזר להורים הרבה בבית, יודעת לצייר וכדו' -
אבל לזכור שהכל זה מלמעלה. לא לשים את עצמי (!) במרכז, אלא את הקב"ה.
אגב, מותר גם להגיד לעצמי "יישר כח" על התפילה החזקה היום. מזה מותר? צריך להגיד יישר כח על זה
שב"ה לקחתי מישהו טרמפ, אבל לזכור - כל הכוחות שלי הם מה'. ממילא, אין לי מה להתגאות על אחרים.
ה' נתן, ה' גם יכול לקחת. להם הוא לא נתן? מסתבר שהוא דורש ממני יותר = זו מחוייבות. זו עבודה.
אני קבלתי יותר כוחות מה' = אני צריך יותר לתת לעם. להתלהב על אחרים בכוחות שיש בתוכי?...
מיותר, לא רצוי, טפשי ו - גאווה, בקיצור. לזכור "ה' נתן ה' לקח, יהי שם ה' מבורך"...
 
אוו. עכשיו גם מובנת הגמרא הזו -
 
משמת רבי בטלה (בעולם) ענוה (סוף מסכת סוטה)
אמר (ליה) רב יוסף לתנא (לת"ח) לא (אל) תיתני (תכתוב שבטלה) ענוה (בעולם) דאיכא אנא (שהרי אני פה) ....
 
הזוי הא?
לא, דוקא ממש לא...
 
 
אחרון ושיא הקצרצר >>
"מקברות התאוה נסעו העם חצרות"
 
אמר פעם הקוצקר לחסידים שלו -
אתם חושבים שאתם תבואו לפה, ואני אנקה אתכם מכל העבירות שלכם כאילו יש לכם ביטוח?!...
ממש לא. קודם כל תתנקו אתם מהעבירות, ואז רק תבואו לפה.
הרי זה רמוז בתורה במפורש --->
רק לאחר שהאדם "קובר את התאוה",
רק אז הוא רשאי לנסוע ל - "חצרות" הצדיקים...
 
 
 
 
 
 
 
חברים וחברות, שתהיה לנו בעז"ה שבת מלאה בשמחה, שבת של קדושה אמיתית עם שיא ההנאה.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
א-מ-ן-!
קראתי ת'ראשון והאחרון..האמצעי ארוך=\ לאל
קיצר אח.. - ממש יפה
 
תודה=]
הכי אהבתי את הסיפור על רבי..הדריכני
חח סתם.. את הראשון
 
ויישר כוח על הצבעוני!..
חזק וברוך! עוד ד"ת קטן בפניםמחכה לגאולה
הרב יחזקאל סרנא זצ"ל היה דורש על הפסוק:
"ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך".
              "ברגע קטן עזבתיך"?! אנקיוויזיצוית, שואה, מסעות צלב, פרעות תח' ותט,' מיליונים של יהודים שנרצחו זה רגע קטן?!
                           אם זה רגע קטן אז דמיינו מה זה ברחמים גדולים.
שכוייח, תודה!חיוכים

הכי אהבתי את הראשון...

תודה רבה.אביה14
גם לתלמידי כיתה ח' הקטנטנים שלא היתה להם בגרות אתמול, אלא רק מיצ"ב במתמטיקה היום מותר להנות מהדבר תורה, נכון? 

סתם, צוחקת  תודה רבה, נהנתי
שכוייח.
אממ...אח..
ברור! 
 
מי מסכים שיעשו עליו מיצ"ב במתמטיקה?!
מי?!...
תברחו מהכיתות...
 
 
סתם. שבו שמה. אני מזה לא רוצה שפתאום איזה אמא תראה את הדברים
האלה ועוד יגיע אלי פקח משרד החינוך הביתה...
 
 
בשורות טובות.
שבת שלום לכל עם ישראל!
חח מחכה לגאולה - אהבתי!!!!הדריכני
^^חזק וברוך גם כן..ארי צלוב
ממש מחזק יפה מאוד
יפה מאוד!אח..
ר' יחזקאל סרנא זצ"ל.
וואו, איזה כיף לשמוע ת'שם הזה...
 
 
אחי, יישר כח ותודה רבה!
שבת שלום ומבורכת!
>ודה רבה!!! ממש יפה!!!בת אל123
תודה רבה!!קשקושה קטנה
בס"ד
 
הכי אהבתי את הראשון..
 
את העוונה.. נחש למה?!! דניאלה .ד.
תודה רבה! ישר כוח!
חזק וברוך!!ארי צלוב
הד"ת הראשון מאוד נחמד
והד"ת השלישי זה ד"ת קלאסי של חסידים!! (יעני למצוא משמעויות אחרות חוץ מהפשט בפסוק!!)
 
וכמובן גם כן שבת שלום לכולם
קפיץ קפוץ!!ארי צלוב
מקסים.פשוט נהדר.כמעט מושלם,אבל רק כמעט-שיראל.
1.מה בדיוק המאמץ ב"והרעותם בחצוצרות"?
להריע בחוצצרות לעומת מלחמה-דם ואש ותמרות עשן..זה..לא בדיוק מאמץ..
 
2.בד"ת השני-זה בדיוק העניין-שמשה רבינו היה כ"כ עניו,שהוא לא רצה לכתוב על עצמו שהוא עניו,אבל בגלל ציווי ה' לכתוב כך-הוא כתב.ובאמת-הוא כתב "והאיש משה ענו מאוד"-השמיט את היוד כדי לא לכתוב על עצמו שהוא עניו! (יש ת'המשך המפורסם על זה ש"קרן עור פניו" בגלל שאת הדיו שנשאר מזה שהוא לא כתב יוד הוא מרח על פניו וזו היתה מסכה קורנת וכו'..).
 
 
אבל שכוייח עצום ותודה רבה!
שבת שלום
תשובה לשיראלארי צלוב
זה לא בהכרח מאמץ מיוחד אלא שבאחד כתוב ונתנו ה' בידך בלי כלום יעני ימסור חלק
מצד שני באחד כתוב והרעותם בחצוצרות ששם צריך לעשות איזה משהו ולא שהם ימסרו חלק
קודם כל הוא כתב את זה עם י'
דבר שני בתכ'לס רשום את זה בתורה, מה שאמרת (שמרח על הפנים וכו') זה נחמד אבל לא כתוב בתורה!
ולכן הוא ניסה להסביר את מה שכתוב
 
שבת שלום!!
רק כמעט? אח..
אז כמו שהבחור אמר -
להריע בחצוצרות, גם אם זה לא 'שיא המאמץ', זה מאמץ מיוחד.
מה עוד (!) ש - מן הסתם הכוונה לא רק להריץ בחצוצרות, אלא זה חלק מתהליך המלחמה, כלומר: פתיחת המלחמה ע"י תקיעה בחצוצרות = תהיה מלחמה עם כוח...
לעומת זאת, "ונתנו ה' אלוקיך בידך", בודאי שגם שם נעשה מאמץ, אבל לא משהו מיוחד, קשה, 'לפתוח מלחמה' וכדו', פשוט 'נקצור' אותם...
 
 
לגבי הדבר השני >
למה לא רואים שום התנגדות של משה?!...
אז תגידי - כי ה' אמר לו. משה לא מתנגד לה'.
האפ האפ האפ, זוכרת מה היה עם הסנה בוער?
זוכרת ת'התנגדות של משה אז כי הוא לא מתאים?...
וזה - לכתוב 'והאיש משה ענו (נו טוב, בלי ו' ) מאוד',
לזה הוא הסכים ככה בבום אחד כי - ה' אמר לו?!...
 
אלא מה?
הד"ת...
 
 
זהו. סגרו ענינו באמת (!) על השאלות.
עכשיו זה מושלם?
 
 
 
 
יישר כח על השאלות. אם יש להרחיב, בשמחה.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
 
 
 
מאוד הגיונישיראל.
שגם את הוויכוח שאולי היה לו עם ה' על לכתוב על עצמו "עניו" או לא,לא רצו לרשום כי זה נהיה יותר גאווה מאשר לכתוב סתם ככה שהוא עניו..כאילו-עדיף כבר לכתוב עניו ולא את הוויכוח,כי זה פחות בולט..הוויכוח ידגיש את הענווה של משה,וזה גרוע,כביכול...אבל פטור בלא כלום אי אפשר,אז רשום ענו בלי יוד..ועוד אפשרות-אולי הוא לא שאל אתה'..כאילו-השמיט בלי לומר,למרות שזה<< נשמע לי מוזר..
לעניות דעתי -אח..
 בדיוק ההפך - אם הרי רוצים (!!) להדגיש לנו שהוא ענווה, אז שיתנו לנו לחוש כמה הוא מתבטל בפני ה'...
אם לא כתבו, זה לא בגלל שלא נחשוב שהוא גאוותן (למה שנחשוב שאדם שבאמת - התורה תעיד שזה שיא האמת - אומר שהוא לא רוצה כי הוא גאוותן?...) **
אלא בגלל שפשוט הוא לא אמר את זה...
זו אמירה משמעותית אם הייתה. שם הוזכרה, פה לא.
לעניות דעתי, התירוץ - הד"ת...
 
** אם הוא כותב - אז התורה מעידה שהוא כן. אבל השאלה היא למה הוא כותב, הרי לכאורה זה מרכיב של גאווה...
 
 
לא שאל את ה'?
לא חושב, כי הרמב"ם אומר שהכל זה מה'.
[וחוץ מזה, למה להגיע למקום ההוא אם יש תירוץ יותר פשוט?...]
 
 
 
אני הולך עוד לעשות שיהיה בטוח שהתירוץ של חז"ל הוא מושלם.
אין, לא יעזור, עד הסוף נלך, בשביל שהוא יהיה מושלם...
 
 
 
 
בשורות טובות.
שבת שלום ומבורכת!
לא הבנתי..שיראל.
נתחיל בזה -אח..
לא מסתבר שמשה החסיר ע"ד עצמו, שהרי כל התורה זה מה'.
 
 
 
עכשיו מה את רצית לומר? שלא כתבנו את הדיון בניהם (אם היה?) בשביל שלא נגיד שהוא גאוותן?... למה שנגיד את זה?! הרי התורה עצמה מעידה שהוא היה ענוותן!
לא נגיד את זה! קיצור.
 
אז מה תשאלי -
רגע, אבל אתה בד"ת כתבת שהשאלה היא - 'זו גאווה', אז גם אתה (!) אומר שעכשיו השאלה על משה זה שהוא גאוותן, לכאורה..
לא. השאלה היא -
הוא ענוותן. אבל זה לא דרך ענווה לכתוב את הדברים האלה = אני עניו...
אבל להתווכח שאני לא מתאים, שאני לא עניו - זו לא דרך ענווה?
לכאורה - כן. אז למה לא נכתב? הרי לא היינו חושבים שהוא גאוותן אם זה היה נכתב? שהרי אמרנו שלהתווכח זה לא דרך גאווה... [והתורה עצמה מעידה שהוא עניו...]
אלא אם כן, את אומרת, שזו באמת לא דרך ענווה בגלל -
וכאן תמשיכי מהד"ת...
 
 
 
 
 
זה באמת קצת לא מוסבר טוב, כי זה כזה מהלך ע"ג מהלך.
אם יש צורך שוב להרחיב, בשמחה. אשתדל.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
 
 
 
וואו! חזק! ישר כח!רויזא
מקפיץ!!ארי צלוב
מקפיצה!!!~SMILE~
קפיץ קפןץגעש
וואלה אח.... חזק במיוחד!!!חיים מנחם
קיצור, כולם אהבו ת'קוצקר? אח..
יישר כח. שבת שלום!אלעזר300אחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך