חופש מוסרי? עזרה!מיטל
בעז"ה סוף החופש אני יוצאת מההדרכה... ואני עולה לשמינית
 
עד עכשיו היו דברים שרציתי לעשות ולא עשיתי בגלל דוג' אישית או כדי שלא יעיפו אותי מהאולפנה או משו
 
אבל עכשיו עוד מעט כבר לא יהיו לי את הסיבות האלה.. כי אני לא יהיה מדריכה וגם לא יעיפו אותי בשמינית
 
מצד אחד אני רוצה לנסות מלא דברים.. מצד שני לא עשיתי אותם עד עכשיו כי כנראה יש בהם משו לא בסדר
 
אני מפחדת שכשיו אני יסכים לעצמי כל מיני דברים.. ואני לא רוצה כי אני יודעת שזה לא נכון.. מצד שני העניין הזה של חופש זה פיתוי כזה גדול!!
 
יש לכם עצות בשבילי??
רק שתדעיב.ש.
אדם נכנס למבחן החיים דוקא כשהוא נטול פיקוח...
תחזיקי את עצמך חזק חזקמעפר אני באה
גמני מחזיקה אותך
מקפיצה.. אנשים זה חשוב!!!מיטל
כנסיצעיר רענן

בס"ד

 

תחשבי על חניכות שלך,מה הם יחשבו אם הם יראו אותך עושה משהו שאת בפעולה אמרת להם בדיוק הפוך,ועזבי לא בפעולה בכללי בתור מדריכה,את דמות ייצוגית.

זה כמו חו"ח כמו לדוגמא מורה פתאום אתה תופס אותו לא שומר נגיעה ממורה אחרת סתם דוגמא,את ותוכלי לקבל ממנו פעם הבאה(תורה,) לא ! את אפילו "תגעלי",לפחות שמלכתחילה יראה שהוא כזה,אבל שלא יהיה צבוע!(כך את תראי)

 

פן אחר:

חופש,

עם ישראל יצא ממצרים מעבדות לחירות-

אבל או'פ דווקא כשזה הזמן שאמורים להגיד לו זהו נגמר לך כל המכות,זהו אתה חופשי לעשות מה שבאל'ך,לפרוק תראש-

דווקא אז בזמן הזה בו-ם נופלים עליו עם עכשיו חוקים פי 100 יותר מסובכים(ביצה שבושלה בשבת,מישהו כיבה לך את האור בשבת,חיללת שבת מוות,צניעות,בינו לבינה וכד'...) מה חופש בזה לעזזאל?עדיף כבר להישאר במצרים.

אם החוקים הקשים שאחרי שנגמרים זהו בבית תעשה מה באל'ך תעבוד אלילים,ג"ע,וכד'...

 

לא אז כנראה אנחנו לא מבינים מהו מהותו של החופש,

מי אמר שחופש מוגדר דווקא כמשהו שהוא בלי מסגרת? בלי חוקים,בלי שום 'פיקוח' מסוים.

חייל שיוצא ל"שבת" עדיין נחשב חייל,הוא בתוך מערכת החוקים של הצבא,אז אנחנו=דתיים,כל החיים חיילים!מערכת החוקים היא התורה.

כל החיים אנחנו חייבים בחוקים שלנו(גם אם אנחנו מדי פעם מבריזים,ואנחנו מבריזים,זה לא טוב,אנחנו צריכים להבין את זה שזה לא טוב)ולכן גם בחופשות אנחנו לא נוותר על עקרונות.

 

 

וואי אני לא מאמין שאני כתבתי את זה

בהצלחה

וואו. צעיר ורענן - שכוייח! יעל =)
תודה =)מיטל
.אח..
כן, יש עיצה אחת ויחידה -
יראה ואהבה. לא תצליחי להיות גם פה וגם פה.
את צריכה להחליט סופית איפה את, או במקום ההוא, או במקום הזה.
אין כזה דבר "בערך". אני לא 'דוסה' וכדו'. סופי שימי על השולחן החלטה סגורה.
לא חייב להיות שתמיד תהיה איפה שהחלטת שתהי,
אבל העיקר שתשאפי לשם. שתזכרי בדיוק למה את צריכה להגיע.
בעז"ה ככה - עם הרבה מאוד תפילות - את תדעי שאת לא באמת מפסיקה
להיות מדריכה, אלא את פשוט מתחילה להיות מדריכה, אבל עכשיו את תדריכי,
את עצמך. עכשיו את באמת מתחילה להיות מדריכה.
כמו שאז עשית הכנות, אז עכשיו הגיע הזמן.
 
 
 
אח.. אכפת לך לכתוב בצורה שכולנו נוכל לקרוא???מרב14
אח..מיטל
אחרי כאב עינים משווע.. =)
 
אתה בעצם אומר שנניח אני מחליטה שהשאיפה שלי היא להיות דוסה.. אז זה בסדר ללכת פתאום עם מכנסים כי אני יודעת שבסופו של דבר אני שואפת לדוסיות? שאני זוכרת שלשם אני רוצה להגיע?
ההחלטה חייבת (!) להיות אחת וחותכת.אח..
לא נתתי הכשר על "מכנסים" לבנות. אדרבה - זה פסול כי ההלכה אוסרת.
מה שכן, גם א-ם כן תלכי עם מכנסיים [= תפלי מבחינת הלכתית], ברגע שתהיה
המטרה מולך, את בעז"ה תצליחי כן להקפיד על ההלכה ולהפסיק ללכת.
 
בקיצור, עכשיו זה הזמן להחליט - אני דתייה או חילונייה.
אם החלטת אחרי בדיקת האמת (אנחנו משתדלים ללכת ר-ק ע"פ האמת) שאת דתייה,
אז זו ההחלטה שתחזיק אותך. את מתחילה עכשיו להקפיד על ההלכה יותר מפעם,
ומשתדל כמה שיותר. אבל את  יודעת, זה מחייב - לחשוב. וממילא, להבין שיש דברים שאם כן עשית אותם עד עכשיו והם היו אסורים, עכשיו את פשוט מפסיקה איתם?
פשוט? ממש לא. אבל הרעיון צריך להיות מאוד פשוט - אני שואפת לאבאל'ה, ע"פ ההלכה - לא שיש באמת דרך אחרת - אבל כמה שיותר להקפיד.
במישור של הת'כלס, של הבפועל יש מצב שתפלי. לא פותח פה וגם (!!) לא מתיר לך
עכשיו ליפול בגלל 'שאמרו לי שאני אפול, אז הנה קיימתי את זה'. רק מכין אותך לנפילות שגם אם כן תפלי, אז לא תרגישי ש - זהו, אני לא מסוגלת יותר דת ולכן אני הולך לכיוון האחר עד הסוף - לכיוון החילוניות. אז נכון, לברך לאבאל'ה ולהודות לו את תמיד תהי, אבל צניעות - שזה מעיקרי היהדות, אם תפלי ותחליטי שאת הולכת בגלל שאין לך מצב - בגלל שאת מיואשת - את הולכת לצד השני, זה אסון. לכן כולה הכנתי ואמרתי שמן הסתם כן יהיו נפילות. א-ב-ל, ברגע שאת תזכרי שאבאל'ה אוהב גם אחרי שנפלנו, ברגע שתזכרי שיש לך מטרה והיא כמה שיותר להתקרב לאבאל'ה ואת משתדל כמה שיותר,
אז למרות הנפילות - מזה למרות? הן, אותן הנפילות יהיו לך קרש קפיצה לשמור על עצמך באמת.
 
 
בקיצור?
עכשיו זה הזמן, פשוט להחלטה סופית ופשוטה - איפה את - אני בשמירת תורה ומצוות.
(בכוונה לקחתי את הצד הזה כי אני חושב שזה האמת, אם תמצאי שהצד האחר, אז בבקשה תגידי לי. תודה.)
בפועל - יהיה קשה מאוד. אז אני מזכיר שגם אם יש נפילות, את תצליחי בעז"ה.
אבל עזבי עכשיו את הבפועל, זה עניין אחר. קודם כל ההחלטה. אין כזה דבר אני "לא דוסה" (יענו מתביישת שאת רוצה לשמור תורה כמו שצריך) או אני דתי אבל לא שומר נגיעה או אני דתייה אבל יש לי חבר. זה, נקרא בד"כ "דתי לייט", ואת יודעת בדיוק
ש - "לייט", זה לא טעים. לא החלק של ה - "פחות קלוריות" טעים, ובכלל, הקולה לא טעימה. קיצור - אין לייט - בהחלטה. זה או דתייה, או חילונייה. האא, רק אם תבחרי באמת להיות חילונייה, אז ורק אז עדיף להיות לייט, לפחות לטעום קצת מהקולה ולא רק "ממתיקים מלאכותיים"...
אבל שוב, זה לא שום היתר להיות לייט. מי שלייט הוא מסכן ויקבל את מה שמגיע לו שם למעלה. לכן עכשיו זו החלטת א-מ-ת, מסתבר שתחליטי שאת דתייה. אבל אין עוד התפשרויות על כלום אם היו. זו הדרך שאת דוגלת בה - א-י-ן התפשרות. אבל רגע, בנתיים אני כן הולכת לחוף מעורב וההלכה אוסרת, אז זה כמין סתירה פנימית בדבריי?...
בכל זאת. תגידי שאת נופלת - קורה. אבל תזכרי שיש מקום שהוא הטהור שלשם את שואפת להגיע בלי שום בושה. אבל עדיין לא מקפידה מספיק על חולצה כמו שצריך? אז מה את אומרת שאת שואפת להלכה? מי שישאל אותך את זה, תגידי לו שאת משתדלת כמה שאת יכולה, אבל נופלת.
אבל תזכרי שההשתדלות היא מחוייבת, ובאמת כמה שאת יכולה.
אבאל'ה שם למעלה אוהב ויודע כמה את משקיעה בכדי להיות קרובה אליו.
לא לייט, לא בלי קודש. רק חיבור התורה לחיים עד הסוף בלי פשרות.
זו ההחלטה שיא הפשוטה. היישום שלה קשה מאוד, בכבוד, בהצלחה אחות.
אבל הכי חשוב זה שאיפה שלא תהי, תזכרי שאת שואפת לשיא האמת, לשיא ההלכה, שאת עדיין דוגלת בהחלטה הפשוטה של "הלכה עד לאבאל'ה". קשה? קשה, לכן את לא מצליחה להקפיד על הכל - למרות שאת באמת משתדלת.
כך, ורק כך את תוכלי לשמור על עצמך.
יודעת מה? גם כך יהיה לך בעל לא חפפיניק = הילדים שלך בעז"ה לא יורידו את הכיפה. הנכדים יהיו קשורים לדת ולא יהיו שם במועדונים.
נראה לך הזוי ששלך יהיו במועדונים?! כן, גם לכולנו זה נראה הזוי. אבל אם הדרך היא פושרת, אז כלי שני - כבר לא מבשל...
בשביל לבשל את עצמך בקודש, בשביל לקבל את בעלך רותח מקדושה (ולא, ממש לא חייב להיות שהוא יהיה עם פיאות, יכול להיות גם אחד וואחד חתיך עם ג'ינס...) בשביל שתוכלו באמת לחמם את הילדים בקדושה, אז כמו שבהלכות שבת, רק דבר "שהיד סולדת בו" מבשל, כך את חייב להיות - "יד סולדת", במובן של רותחת, משאיפה לקדושה.
 
 
 
תזכרי. ההחלטה היא לא רק עלייך.
אלא על כל הצאצאים. תקשיבי מה הנשמה שלהם מבקשת ממך.
כמה היא מתחננת ל - "שנהיה אנחנו וצאצאינו".
את לא מסוגלת ואין לך שום רשות לקחת אותם למקום של מוות.
 
 
 
 
גמני מתכוונת לעשות דברים שעד עכשיו לא עשיתיזה אני היועץ
כי הייתי תחת סוג של עין מיקרוסקופית,אבל לא דברים קיצוניים.
 
תוכלי לתת דוגמא?
אמממיטל
חח מוזר לכתוב דברים כאלה כי זה כאילו לכתוב "אני מתכוונת ליפול ב... " כאילו.. מי מתכוון ליפול בדברים?
 
אבל האמת חשבתי על הנושא של צניעות יותר.. (לא שעכשיו אני בשמים)
על איזה דברים את מדברת???הדרולה!!
מה רצית לעשות...?????
וואה וואה...הדריכני
עד עכשיו היית מדריכה לדוגמא - ובינינו - היית מדריכה ותשארי כזו בשביל החניכות שלך.. קחי בחשבון! גם אחרי שיצאת מההדרכה...
את חושבת על עניין של צניעות וממש לא מעניין אותי בדיוק מה... אז אני מחזירה לך בכיוון הזה.. ונראלי שאפשר לקחת את זה לכל כיוון.
עד עכשיו הלכת עם חצאית אחרי הברך בשביל האולפנא? בשביל החניכות? הלכת עם פתח סגור יותר ממה שהיית רוצה כי רואים אותך... וכו' וכו'... (נשארת עם מספר החורים באוזן ולא יותר כי מסתכלים עלייך..   סתם כי הייתי חייבת )
אז תראי.. מה שאני חושבת.. ואני לא אומרת שזה מחייב! כך נראה לי שזה היה עוזר לי.. אני מקווה שגם לך.
 
תבדקי את עצמך, מה את חושבת שאת הולכת לשנות בקיץ. חצאית אחרי הברך? את יודעת למה צריך לעשות את זה? - כן, בטח! אסור שיראו את הברך.. ועדין! זה לא מספיק מושרש אצלך, כי אם כן - לא היית חושבת על זה! אז תלכי תבררי, תקראי - למה?? למה צריך את זה? מה הרעיון? למה צריך להיות צנועים, מה זה נותן לעומת מה זה גורע, כמה אני רוצה את זה? תפתחי לעצמך את הצניעות שבתוכך! זהו. מעכשיו אני לא צנועה בשביל אף אחד אלא בשבילי.. לא בשביל החניכות ולא בשביל האולפנא.. רק ב-ש-ב-י-ל-י.. ואת מבינה למה את עושה מה שאת עושה מעכשיו.. מה שאומר שאת לא תוותרי על הערכים האלה כ"כ מהר!
איזה כייף?...
 
חוץ מזה! את בת של מלך!! את הולכת ברחוב.. איזה קידוש ה' את יכולה לעשות במראה החיצוני שלך!.. אנשים שלא שומרי תורה ומצוות רואים אותך, רואים בחורה דתיה, הם רוצים לראות - זה נכון מה שאנחנו יודעים על הדתיים, מה שהם מספרים לנו, או שזה בלושק - או, במילים אחרות - שטויות במיץ.. תחשבי על זה!! כל אדם כזה שעובר ורואה אותך צנועה ועדינה מקבל רושם טוב על הדת, על היהדות, על מי שעובד את זה.. את מייצגת משהו! תעמדי בזה אחות..
 
ואל תשכחי -
את עדיין מהווה דוגמא לכל מי שהסתכל עליך פעם כדוגמא - חניכות וחברות..
 
יאללה אחותתתתת! לעבודה ולמלאכה.. אני בטוחה שיש פה חבר'ה מדהימים שיעזרו לך - וגם לי.. להבין את כל הדברים האלה שאנחנו עושים בשביל האולפנא והחניכות.. אנחנו עוד נבין את זה! ונעשה את זה בשביל עצמינו... בהצלחה נשמה!
 
[סורי על המגילה ]
>>>>שיראל.
שקלתי מה לכתוב,מה לייעץ ומה לומר,ואז ראיתי שהתשובה נמצאת בדברים שלך,זותומרת-את כתבת כבר בדברים שלך את התשובות:
 
מצד אחד:
 
-"מצד אחד אני רוצה לנסות מלא דברים.."
-"מצד שני העניין הזה של חופש זה פיתוי כזה גדול!! "
-"הנושא של צניעות יותר.."
 
מצד שני:
 
-"מצד שני לא עשיתי אותם עד עכשיו כי כנראה יש בהם משו לא בסדר"
-" ואני לא רוצה כי אני יודעת שזה לא נכון.."
-"חח מוזר לכתוב דברים כאלה כי זה כאילו לכתוב "אני מתכוונת ליפול ב... " כאילו.. מי מתכוון ליפול בדברים?"
-" (לא שעכשיו אני בשמים)"
 
אם שמת לב,כל משפט ב"צד ראשון" הוא חצי משפט,ואיפה נמצא החצי השני של המשפט? ב"צד שני".תסתכלי אחד אחד.
 
עכשיו חשבתי-מה זה אומר?
 
והגעתי למסקנה-בעצם,לכמה מסקנות-
 
א.אם תסתכלי-כל המשפטים ב"צד ראשון" רומזים על זה שאת רוצה לעשות את הדברים כי זה היצר שמושך אותך לעשות את זה.הדגשתי את המילה 'פיתוי'-ואת זה את כתבת,לא אני.היצר מפתה,מאוד (בעצם,זאת ממש לא מסקנה שאני הסקתי,אלא רק ראיתי אותה במוכח בדברים שלך..).
 
ב.וזו ה-מסקנה-הפיתרון נמצא בתוכך! את ראית שהמשפטים משלימים אחד את השני.על כל "צד ראשון" יש את ה"צד שני"-הצד שעונה למה ל-א לעשות את זה.למה לא כדאי ולא טוב.בסופו של דבר,את יודעת שזה לא נכון,רק אולי קצת קשה לך להפנים את זה,לקבל וליישם.ומכאן נובעת המסקנה השלישית והאחרונה>>
 
ג.נתת לדוג' את הצניעות בתור נק' קושי (מאמינה שהכוונה יותר לביגוד..)-שזה באמת אחד ה-דברים הקשים אצל בנות..-אז אני אתייחס לזה.כשלא יודעים-או יודעים וקשה להפנים-הפיתרון היחיד הוא קריאה על זה,שוב ושוב,מכל הכיוונים,מכל המקורות,את כל הרבנים,ו..לאט לאט זה יחלחל,וזה ייקלט.תקראי על הצניעות,על מעלתה וחשיבותה,על נחיצותה,על יופיה וטובה שוב ושוב,מכל הווראציות,עד שזה ייקל,שזה יופנם ויהיה לך קל לקיים את זה,את תתחברי לזה.
כתבתי על צניעות,אבל קחי את זה לכל תחום שתרגישי שהולכת להיות לך נפילה בו..(ותזכרי-"כי נפלתי-קמתי" : מתוך הנפילות והקשיים צומחים,ואת יכולה תמיד לקום [עייני בשירשור עם הקטע של דניאלה..],ואת תצליחי להבא!).
 
ב"הצלחה נשמתי!
שנצליח כולנו,כל אחד במקומו ובקשייו.
 
 
אם תרצי הרחבה או משו,פה או באישי,אשמח!
 
ממש תודה לכל המגיבים בינתיים!! באמת!!מיטל
ממש עזרתם לי =)
 
אני יודעת שיש בעיתיות.. אני אפילו מבינה את  הבעיתיות..
 
אבל אני מרגישה שהבעתיות הזאת לא כ"כ מעניינת אותי
 
נניח אני יודעת ששמירת נגיעה זה חשוב ואני מבינה את הסיבות וב"ה אני שומרת נגיעה מלא זמן.. מצד שני - מה אכפת לי לנסות לא לשמור נגיעה? נכון, זה יזיק.. אבל שורדים ואנשים עדיין חיים טוב גם אם הם לא שומרים
 
 
הדוג' היתה להמחשה בלבד.. בעז"ה אני אמשיך לשמור אז לא להגיב על העניין של השמירה =)
>>>שיראל.
כן,המצב הזה מוכר לכולם,כאילו-"עכשיו אין לי כח לזה! נמאס! עוד כמה דק' אני אחזור.וזהו".
 
[בדיוק שלשום קראתי ספר..אממ..לא משו..וכשקראתי ק"ש יש בפרשת ציצית "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם"-וצריך לחשוב שאני מכוון שלקיים מצוות לא תעשה שלא לתור אחרי מחשבת הלב למינות ואחרי ראות העיניים לזנות..ואני כזה-אוף,אבל בדיוק עכשיו אני קוראת ספר כזה..ו..אני יודעת בתוכי שאני לא יפסיק באמצע לקרוא אותו..אבל אני יודעת שאסור..ואז-זה המצב שכתבת עליו,אני כאילו..עוברת על זה,לא חושבת,לוקחת "פסק זמן",מין "תכף אשוב" כזה..ו..טוב,אני לא ימשיך,זה מוכר לכולם,אני מאמינה..ולכן,כ--ל מה שאכתוב אני כותבת בעיקר לעצמי,כי זה קשה,מאוד קשה..]
 
וגם זה נקנה על ידי הפנמה,אם קוראים וחושבים על העניין שוב ושוב,ומטפחים את הלימוד עליו,לאט לאט הקושי יורד.היצר נסוג.
 
וזה שבעיניים הבשרניות שלנו זה נראה שהאנשים שחוטאים בדבר עדיין חיים טוב ואפשר לשרוד את זה וכו' וכו',גם זה-עצת היצר הרע.הראייה השטחית של עיניים גשמיות,שרואות הכל חיצונית,כאן ועכשיו,שלא מבינות שהאנשים האלו באמת נפגעים מזה,שהם מפסידים,והם יתחרפנו כשהם ידעו עד כמה הם מפסידים,והם יראו שהם היו מעדיפים לא לשרוד,העיקר לא להפסיד מזה כ"כ..
 
וזהו.אין מה להוסיף.כביכול.כי עכשיו אנחנו "מבינים".אנחנו יודעים שזה בעייתי וכו'.
אבל פתאום-שוב נפילה,ו..איך זה קרה? הרי ידעתי..
אז זהו,שלא מספיק לדעת,צריך להפנים.וזה לוקח..הרבה..וצריך לדוש בזה שוב ושוב..כדי שיכנס..
 
טוב,אין לי מה להוסיף,צריך להוסיף עוד ועוד שכבות ידע כדי להצליח ולא ליפול ב"זה לא מעניין אותי עכשיו"..
 
ב"הצלחה לכולנו.
 
את תחטפי בובמה חזקה כואבת, שווה?...אח..
מההוא שם למעלה.
 
תכנסי לך חזק חזק למוח שה' מעניש.
מביא מכות כואבות. זה לא משחק ילדים.
תעברי עבירות = תסבלי יסורים קשים.
יש דין ויש דיין. תביאי כאפה לה', הוא יחזיר לך, והרבה יותר כואב.
 
 
 
-----
 
 
מקשיבה? גם חז"ל מסכימים איתך. באמת, לא עובד עלייך.
הם אומרים ככה - לכי תעשה כל החיים שלך מה שאת רוצה.
עובד עלייך? נו הנה, תראי: "שוב יום אחד לפני מיתתך".
מה הבעיה, נחשב מתי את תמותי, עכשיו תעשי מה שאת רוצה,
ואז ביום האחרון תחזרי בתשובה. ישאלו אותך בשמיים, תגידי "חז"ל אמרו"...
הא, נשמע טוב. אז יאלה, חבל לבזבז ת'זמן, היום את באה איתי לפאב בת"א, סבבה? היום בערב יש לי רכב, באמת שמעניין אותי מה הולך שם.
טוב, בואי רק נעשה ת'חישוב, ואז נוכל ללכת חופשי.
אז אמרנו שחוזרים יום אחד לפני שמתים - אז חוזרים בתשובה,
אז...
רגע, מתי נמות? את יודעת?
אופס, אם לא יודעים מתי נמות - אז אולי ח"ו נמות מחר, ואז צריך להתחיל את התשובה כבר מהיום?...
אופס! חכמים האלה מעצבנים. כבר חשבתי יביאו קצת חופש מרחב. קיצור - קבלי ביטול לגבי היום בלילה. כי לא יודע מתי נמות, ואם ח"ו נמות בלי תשובה, אז ווא ווא
כ-ל החיים הנצחיים שלנו הלכו. לזה אני לא מוכן. אני מוכן לקבל עולם הבא, שיחתמו לי עליו, ואז אני עושה עכשיו את כל השטויות שבעולם. אבל...
אף-אחד-לא-יכול-לחתום-לך-שתספיקי-לחזור-בתשובה-ואם-תמותי-בלי-זה-את-הנערה-הכי-מסכנה-שיש-בעולם.
 
 
 
אהה. מסתבר שחכמים היו חכמים. אבל מאוד מאוד חכמים.
"שוב יום אחד לפני מיתתך",
קרי - הרגע. כי אם תמות בלי תשובה, אז אכלת אותה.
זו נקודה אחת למה לא - "מה אכפת לי לנסות? אנשים עדיין חיים טוב".
זה היה על החלק הראשון במשפט.
 
 
עכשיו בואי נגע בחלק השני - "אנשים עדיין חיים טוב".
אם את מביאה הסבר אחר לאחוז הגירושין הכ"כ ענק בארץ ובעולם במדינות שיש בהן מתירנות - חוץ משלא סתם המילה "ריגושים" קרובה למילה "גירושים", אם את מבינה לי הסבר אחר, אז...
אנשים לא חיים טוב. גם מה שנראה - זה הרבה מאוד מאוד "רק" נראה.
חוץ מזה שהרבה יותר נראה לא טוב מאשר טוב.
אין אדם בחיים שיהיה לך בעל נורמלי, אמיתי, נאמן וקרוב למושלם,
אלא אם כן הוא שומר תורה ומצוות. כן, אני יודע שיש מלא מאוד חילונים טובים וכו',
אבל עדיין, בשביל להיות קרוב לשלמות, חייב דבר שמעל שלימות המציאות, התורה.
וכאן טיפ שאתם הולכת ל - "דייטים". תזהרי מבנים. הם כועסים הרבה מאוד ואל תעשי טעויות. הרבה נשים נופלות. תבחרי רק אחד בעל מידות טובות - לא קשור ליהדות -
כי אחרת, את תהי בצרות. בנים לפעמים זה עם עצבני, מסוכן. בודדים הבאמת גברים שעובדים על מידותיהן ויכולים להיות שלך, איתך ומולך תמיד גם ברגעים הקשים.
תזכרי מה שאמרתי. לא הרבה יגידו ויעיזו לומר את זה, אבל אמרתי.
 
עוד נקודה -
א"א למחוק תמונות מהראש.
את תראי את כל הזבל, תרצי לחזור לאבאל'ה, אבל...
התמונות לא נמחקות. הזכרונות פועמים בימים ובלילות. זה לא אינטרנט שאפשר לעשות "מחיקת הסטוריה", שם ההסטוריה - שהתמלא בשיא הגועל נפש של פריצות - הכל יהיה לך בראש. עמוק בראש. חרוט שם ולא יצא. לעולמים.
עוד דבר, חוץ מהתמונות וכל הזבל שיהיה בראש ואת הרי כן רוצה מתישהו לחזור בתשובה בשביל לא לקבל בשמיים דבר רע - ההשוואות יהרגו אותך בעתיד. יהרגו אותך בעתיד. את לא תהי רק עם בעלך במחשבות. ברגעים הקשים יקפצו כל האחרים. יד שנייה בחיים לא עדיפה על יד ראשונה.
 
 
 
 
נקודה אחרונה -
אבאל'ה אוהב אותך ומחכה לך. למה את בורחת ממנו? נכון שקשה,
אבל לפחות תזכרי איפה המטרה. תזכרי שזה ג-ר-ו-ע ללכת רק לשנייה לצד השני.
אם תחשבי באמת שזה "חפיף", אז את תצאי בסוף חפיף. מיטל, אבאל'ה מחכה לך
ממש עכשיו וכ"כ אוהב אותך. אל תפני לו גב. אל לא מסוגלת לעשות לו את זה.
הוא מחכה, הידיים שלו פתוחות רק בשביל שתבואי ותדבקי בו ותגידי שאת איתו
לעולמים. תסתכלי, הוא מחכה לדמעה הראשונה שתצא מהעיניים שלך והוא יוכל לאסוף אותה אליו. לקחת אותך, לשמור עלייך ולחבק אותך חיבוק חם לעולמים.
חיבוק של אבאל'ה בשמיים שאין לו שום תחליף בחיים בשום מקום אחר.
 
 
 
 
 
כל זה מצטרף לכתוב למעלה.
בואי נזכור מאיפה בנו. כמה שיותר, נתקרב.
 
 
 
תודה תודה תודה.. חיזקת ממש!מיטל
אח.. אתה מחזק אותי כל פעם מחדש..משהו טוב
"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"הוד':)אחרונה
.נקודה למחשבה.
.
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך