אני לא מאמין שזה קרה לי.מחכה לגאולה
יש מישהי שדיברתי איתה בש"א ונראה ליש התאהבתי בה.
גם מהדברים שהיא כתבה בש"א וגם בכרטיס אישי.
והיא לא יוצאת לי מהראש. כל הזמן אני חושב:ואיי איזה צדיקה היא ,אני והיא בדיוק אותו דבר.ממש זוג מהשמים.
אני לא יודע מה לעשות!
דבר איתי בהזדמנותcalvin
אם אתה מחבב בת זה לא אומר שהתאהבת בה...מתו"ש
בס"ד
 
היא יכולה להיות צדיקה, מדהימה, ובלה בלה... וזה הגיוני ובסדר לחשוב עליה ולחשוב שהיא בנאדם טוב וכו... אתה לא צריך להלחץ, אתה לא נשמע מאוהב...הכי הרבה קח יום יומיים מהאתר, גג שבוע ותשכח ממנה...בהצלחה!!
כמעט חודש אני מנסה להוציא אותה מהראשמחכה לגאולה
אני טיפש שחשבתי שאני אצליח לבד
ניראלי היה על זה כבר שירשור....somewhere
 
תקשיבו שניה-נשוב לכל יישוב
אני לא יודעת איך זה אצל בנים, אבל אני אף פעם לא הבנתי, מה הבעיה להתאהב?
זתומרת, אם לא עושים עם זה שום דבר אז זה חולף. אחרי הכל זה לא אהבה זה התאהבות, דבר רגעי, פרפרים בבטן לכמה זמן... אז מה? מה רע בזה?
הבעיה בלהתאהב היא שזה רגעי...מישי' מאפושו'
זה שם. זה לא יוצא מהראש. אתה לא מפסיק לחשוב על זה. ובנוסף לכל אתה יודע שזה לא אמיתי... אבל אתה רק יודע את זה.. אתה לו-דווקא מרגיש את זה. זה כמו כל הבלבולים של רגש-שכל. אתה יודע. אבל זה לא משנה.. אתה משתגע ללא-יודעת-כמה-זמן, פרפורים בבטן, מצבי-רוח, והכל בשביל דבר שאתה יודע שהוא לא אמיתי.
ולפעמים זה גם מפריעה. זה מתסכל. זה מוריד את הערך שלי בפני עצמי. אני שוקע במחשבות. אבל כל מה שיש לי בראש זה זה. ושוב.. אתה חושב על זה.. זה גלגל קסמים כזה...
 
(זה בלשון זכר כי ככה יותר קל לי לכתוב. תקראו את זה בהתאמה...)
סתם עובדה לפני שנדבר באישיcalvin
כשאנשים אותו דבר זה בדרך כלל לא זיווג טוב..
נו, זה מה שאני אומרתנשוב לכל יישוב
אם להתאהב זה רגעי אז למה לעשות מזה עניין כ"כ גדול? בסדר, הוא יחשוב עליה קצת ואז זה יעבור.
כי אתה זאת רק ידיעהמישי' מאפושו'
זה לא מה שאתה מרגיש. ואתה מרגיש רע אם עצמך. במיוחד שאתה יודעת שזה באמת לא אמיתי. אז גם עולה לך לראש כל האלה שזה כן יצא. זוגות שהכירו בגיל 16, זוגות שהכירו באינטרנט, ואתה כבר לא בטוח שזה לא אמיתי... הסיפור הוא לא "התאהבתי, אסור לי." אלה "התאהבתי. אבל אני לא רוצה. אני יודע שזה לא מאים לי. למה זה בא??" (תשובה- הורמונים..)
בהיתאהבות בגיל הזה אין מישפט אחר!!המלך!!!!
הזמן מרפה את הכאב החיים כמו גלגל מיסתובב
אבל זה שטות אחת גדולה התאהבות !זה לא כאב !תמיד בשמחה
שלום:שפמנון
תחשוב בהגיון,דוסית גאה!
התאהבת באדם שאתץה בכלל לא מכיר...
 
לא שפוי בעליל!!!
 
 
 
ובנים,
זה דוגמא בשבילכם:
אטין כזה דבר:"מה כבר יצא מזה? כולה שיחה צולעת.."!!!
..להבת-כוח
הרבה פעמים בפורום אדם מציג צד אחד שלו. לא מתוך צביעות, או עשיית רושם.
אלא בגלל שכמו שכל אדם ומקום מוציא אצלנו התנהגות מסויימת, כך גם פה. בפורום זוכים לראות רבד מסויים אצל האדם. זה לא מלמד אותנו איך הוא מכבד הורים, איך הוא מתנהג ביום יום, וכיו' בזה. יש לנו ראייה מאוד מצומצמת. אדם שהוא פיוטי מאוד ומצא במה בפסיפס, יציג את הצד הפיוטי שלו. אדם שפה הוא פורק את כל העצבות, נלמד ממנו שהוא אדם עצוב.
אז אפשר לקרוא לזה התקלדות, מצא חן בעיניך דברים שהיא אמרה וכתבה.
והגיוני באמת שלפעמים צד אחד של האדם נורא ימצא חן בעיננו, ויסקרן אותנו, ויגרום לנו לרצות להכיר אותו יותר טוב. אבל זה כמו כל רצון אחר, אם לא נותנים לו לגיטימציה ולא מאכילים אותו, הוא לא גדל.
לא צריך לפחד ממחשבות כאלה, אדם נשמע מסקרן. ו..? אז מה?
א. אומרים לעצמנו שזה טבעי והגיוני, אנשים הם מסקרנים ואנשים הם מסוקרנים. זה החיבור המושלם.
ב. מבינים שרואים פה צד מסויים ועל בסיס הצד הזה אי אפשר באמת לקבוע האם האדם מתאים לי או לא.
ג. לא להתפחד כלל.
ב''הצלחה.
להבת כוח את תותחית .תמיד בשמחה
סליחה,  קפץ...שפמנון
אז:
א) המחשבה עליה סתם מבזבזת את זמנך ודמיונך על אשליות.
ב) המחשבה עליה פשוט הורס אותך מבפנים- כמו שאמרו פה: אתה מתחיל לחשוב שאתה אפס, שאולי אתה סתם רכרוכי כשאתה לא פונה אליה וכו'
ג) המחשבה עליה, אם לא תרסן אותך מהר, יכולה לגרור את כח דמיונך הטוב ומקומות לא ממש רצויים...
                      טוב, אני מקווה שעזרתי ושתצליח התמודדות.
                                        
                                                " איזהו הגיבור- הכובש את יצרו"
חצוף הטבע הזה, אה?golani
לא שם עליך, פשוט נורא.
נכון, זה נורא מעצבן אבל זו המציאות.
אתה לא צריך לייסר את עצמך על זה שאתה כמו שהשם ברא אותך. אני רואה שהפסקת לדבר עם בנות אלא לצרכים ענייניים וזה טוב מאוד, מכאן והלאה פשוט תעזוב את הנושא ותחשוב על משהו אחר, לא צריך יותר מזה, כל ניסיון "להילחם" במחשבות רק יזיק.
בהצלחה!
זה לא רע$אליה הגבר$
וגם בגיל שלנו אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו מתאהבים בכל אחת. זה לא משנה כל עוד אתה לא עושה עם זה משהו.
משהו ריצני אתה תרגיש רק בגיל גדול יותר משהו כמו 18+ עד הגיל הזה שום דבר לא בטוח
בקצרה מאוד-לולה=]
אם אתה בקשר טוב איתה ודיברתם המון אז זו בעיה וצריך להכיר את המצב טוב יותר בשביל לעזור לך.

אם זה רק מכמה שיחות קצרות והודעות שהיא כתבה תשכח ממנה, אל תיכנס איתה שליחה ואל תקרא את ההודעות שלה, תתנתק וזה יעבור בעז"ה.


הופה - "מהשמיים נופל כמו טיפות המים".... אח..
"מעניק לך ת'תורה שתטהר את הנשמה, האאא האא"...
 
 
האא אחי?
אם אתה דוס - אז וואלה לא תבין מה אני רוצה ממך.
ובטח יש פה כמה שמבינים על מה אני מדבר ושמעו את "ר' פרץ" (עאלק)
במונית - ברור שבמונית, סתם ככה הם לא שומעים כאלה שירים...
או נגיד בזמן שהם היו אצל חבר, הם שמעו אותו מתחיל לזמר...
 
 
בואנה, הזהירו אותך כבר - ש"א, זה מסוכן מאוד. לא לעשות דברים בלי ששאלת גדולים ממך.
לא סתם גדולים, אלא בחכמה, חכמת היהדות. והנה אתה עברת על זה?
תאכל קש אחי. תסבול עכשיו לבד. תעשה תאונה ואז תשאל - אוו'ץ, כואב.
ברור כואב, מה חשבת, תהנה מזה בלי כאבים?
אי אבאל'ה, יודע מה אחי, רק בגלל שאתה אחי ואנחנו שנינו קרובים להוא שם למעלה
שנתן לנו ת'מושג "לחזור בתשובה", אז בא ביחד נעבור את זה, סבבה?
 
 
קודם כל לפני הכל, חשוב לי שתדע שבעז"ה עם רצון אתה הולך לעבור את זה.
סבבה? אז נתחיל קודם כל לפני הכל -
גם אם היא דוסה, צדיקה, יפיופה או כל מיני כאלה, ובאמת "כלה נאה וחסודה",
אתה, בגיל הזה, לא בנויה לקשר. כלומר - ברור שיש לך חברים שכבר מהגן הם עם 'אפרת' משחקים ומדברים איתה
על הקשיים שלהם, אבל זה לא באמת קשר. ויותר מזה, זה יהרוס להם את החיים לעתיד. למה בעצם?
קח דוגמה קצרה:
יש אדם עם כפית בסוכר ש - "וואלה אחי, נחמד".ויש אדם עם כפית אחת בסוכר ש - "בעע. מררר".
למה ההבדל?
זה שרק 3 כפיות "עושות לו את זה" - הוא התרגל להרבה סוכר, ממילא בשביל שהסוכר "יוזיז" לו,
הוא צריך לשתות עם הרבה סוכר, כי - לקצת הוא כבר התרגל...
זה שהכפית אחת מתוקה לו - הוא לא התרגל להרבה סוכר, לכן, גם מקצת סוכר הוא נהנה...
זה סף הרגישות שלו לסוכר - גבוהה. הוא צריך הרבה סוכר בכדי להתרגש.
זה סף הרגישות שלו לסוכר נמוך. לכן גם בקצת סוכר הוא מרגיש מתוק.
קח את זה לענין ה - בנים-בנות. הרגל, מוריד הנאה מריגושים קטנים. זו עובדה.
עכשיו תחליט, עוד כמה שנים, אתה, אשתך והקטנים שלך ביחד בעז"ה.
רוצה אז להתרגש עם כולם אפילו מריגושים קטנים...? או כבר היום "לאכול" את הרגש שלך...?
שמור על הרגש אחי. חזק חזק ואל תבזבז אותו על דברים לא בזמנם.
קיצור אחי, הברכה הכי יפה שאני יכול לברך אותך - שתתחבר עם בת ב -
זמנו ובעתו. עכשיו אחי, זה לא הזמן שלך, חד משמעית. גם אם היא דוסה וכו', פשוט לא.
 
 
---
 
 
עכשיו אחי, אני הולך להראות לך משהו שיכניס בך עוד חוזק ללב.
שמור עליו מכל משמר. זה משהו שנכתב בתגובה למישהי - על פתרון שיהיה למטה לבעיה שהצגת.
 
יודעת מה זה מזכיר לי? את חבר שלי, תמיד שידידה שלו מתקשרת הוא הולך שם ליד הפרגולה, ופתאום רואים בן אדם נהפך כולו למלאך. וואו, הלוואי היה מדבר איתי כמו שהוא מדבר איתה...
סתם הזכרת לי את זה כי אמרת שהוא היחיד בערך שמבין אותך. אז אגב אם כבר מדברים על זה, נראה לי שכמעט כל בת עם ההוא שהיא משחנש"ת איתו, היא חושבת שהוא היחיד שמבין אותה. זה הראש של הבנות, תקני אותי אם אני טועה.

אמרת שיש מצב שלא יצא מזה כלום, ואני אומר שפה הבעיה היותר גדולה. היית אומרת חתונה או משהו כזה, נו - לא שזה טוב, בריא ומותר, ממש אבל ממש לא - אבל יש על מה לדבר - וגם אז זה לא טוב ואסור. אבל פה הרי זה סתם קשר בשביל לפרוק. הרבה יותר מיותר, הרבה יותר מזיק.
תגידי - נו אתה לא מבין, אני מרגישה איתו בשמיים כזה, פתאום הנה מקשיבים לי אחד רציני.
תגידי - חשבת פעם למה יש לנו יותר כיף בשחנ"ש עם המין השני? יענו, מה קרה שההוא בכיתה שלי בחיים לא ראיתי אותו מדבר בכזו מתיקות כמו שהוא מדבר עם ידידה שלו, בחיים לא זכיתי לראותו אותו מדבר ככה מנגיד --- איתי. אגב, זה לא שאני "עוף מוזר", כי זה לא רק איתי אל זה אפשר לומר בפה מלא עם כולם.

תחשבי על זה. כשתהיה לך תשובה, תגידי.
אחרי זה תוכלי להבין שכל עוד מילה, עוד צלצול ועוד פריקה, זה פשוט לפרוק את העתיד לאט לאט. אז לא בבום אחד כמו החילונים שאצלהם חברות זה כמו גרביים, אבל זה לאט לאט. כל פריקה, היא פשוט פריקה. של הרגש.
הוא לא ימחק לך בזיכרון. בויכוח הראשון עם בעלך את תראי את התמונה של הבחור מהשביעית מולך, תחלמי שאת מתקשרת אליו. אז - רק אז את תאכלי את הלב. אוו'ץ. זה יהיה כ"כ כואב. אז לא תוכלי להרים אליו טלפון ולספר לאותו ידיד שזה כואב. אז הוא לא יהיה שם בשבילך. את תצטרכי להתמודד עם הכאבים האמיתיים לבד. את מה שאת פתחת, את תהי חייבת לסגור, אבל הפעם זהיהיה לבד. זה כמו האלה שמופוצצים חצ'קונים. בהתחלה זה נראה שהנה, פרקנו - הורדנו מעלינו עוד חצ'קון, הנה, הצלחנו לעבור עוד שלב ע"י פיצוץ החצ'קונים. אבל לא יאחר היום מלראות שהפיצוף אכן גם לפיצוף. הצלקת שם תשאר לכל החיים. בדיוק כך, גם באיחוד לבבות. את תתני את שלך עכשיו אפילו קצת, את תחשבי שזה תרופה. מה? הרי את עכשיו סובלת, יש לחץ בגרויות, ההורים עצבנו ובכלל הבנות בכיתה חפרו לי במוח. אשפוך קצת, אפרוק. אבל אחות, קצת הסתכלות אמיתית על העתיד. אוהבת את בעלך? אז למה שהוא יקבל לב משומש? מזה משנה כמה, אבל הוא משומש. תהי עכשיו עם יד על הלב - איזה בעל היית הכי רוצה? אחד שבא עם כל האהבה, שא הראשונה שלו, את הכי מרגשת שלו, את השחנ"ש המרגש והראשון שלו עם בת, את המדהימה שלו הכי בעולם, אין לו את בכל העולם שהלב שלו יותר מרגיש פועם, אין אחת שעושה לו את זה, רק את. איתך הוא חלק את הפנימיות פעם ראשונה בחיים. האא, אחד כזה או אחד כמוך שעכשיו מתייעץ עם אפרתעל כמה קשה לו ונותן לה חלק מהלב שלו. עם יד על הלב. היית מעדיפה בעל יד ראשונה, נכון? אז למה? למה את עושה את זה לעצמך והופכת את עצמך למשומשת יד שנייה? למה?!...
זו צלקת לכל החיים. צלקת-לכל-החיים.
על הלב, אי אפשר לשים מייק-אפ לשטשוט צלקות.
 
 
---
 
פססט, עכשיו אחי השאלה היא -
הבנו שזה לא טוב, אבל ת'כלס אצל מי נוכל לפרוק? אנחנו חייבים אוזן קשבת!...
 
 
 
יודעת, עכשיו אני אומר את מה שאני אומר ת'כלס דוגרי. תקשיבי טוב ותתקרבי אל המילים עם הלב כי יש בהם הרבה מאוד בשבילך.

שאלת אצל מי עכשיו אפשר לפרוק. די - את אומרת, אני לא רוצה להמשיך עם איפה שאני כי אני יודעת שזה לא טוב לי, אבל אני לא מסוגלת. יש לי כ"כ אבנים גדולות על הלב לפעמים שאני חייב אוזן קשבת, לב שומע ומבין. מה אני אעשה עכשיו? את שואלת. ות'כלס, בצדק. להגיד לך סוד שהוא ממש גלוי - אצל בנים הבעיה לפעמים יותר עמוקה. למה? כי יש בנים שחייבים אוזן קשבת, אבל החבר'ה הבנים האחרים, הם פשוט לא כאלה. חברות בין בנים זה יותר חברות "קרה", "יבשה" ולא כמו חברות אצל בנות שהיא מלאה אהבה חמה, סודות ופנימיות של הלב. אז יודע מה קורה איתי? יש לי כ"כ הרבה דברים על הלב לפרוק, כבר הרבה זמן. התחלתי להרגיש שזה מכביד עלי. עכשיו למי אני אפרוק? לחברים שאני מכיר? זה לא אותו הדבר בכלל. מבינה? כולם (הרבה מאוד מהם, גם אם נראה ש"א עמוקה, זה לא להרבה זמן ובכלל לא קורה הרבה) "בוק". ככה זה הבנים, החברות בניהם. חברות יותר 'יבשה', יענו - צחוקים, דחקות וכדו'. אבל אין משהו פנימי עמוק מלא אהבה והקשבה בניהם. לעשות שחנ"ש עם חבר, זה לא דבר "שפוט". אז כל שכן שאם אני רוצה לפרוק, זה --- זה פשוט לא. זה כ"כ לא. אני לא יודע אם את מבינה למה אני מתכוון. בכל מקרה, את עוד יש לך חברות באולפנה או בסביבה ש - כן, גם אם בחור, את מרגישה שהוא מבין אותך יותר, אבל לפחות איתן את גם יכולה לפתוח את הלב ממש. בנקודה הזו אני מקנא בכן, הבנות. איזה חברות יש בניכן, כמה פתיחות. אז את מבינה מה לעזאזל אני אמור לעשות אחרי שאני הולך להפרק עם המסע שיש לי על הלב?! להשיג חברה? זה שיא הפשוט. בשנייה אפשר לעשות את זה, יש סביבה, יש פייס', יש שיחות אישות וכו' - קיצור, וואלה. מה יותר טוב מלתחיל עם מישהי חמודה בת 16 או 17 שנדבר אני והיא בשעות הקטנות של הלילה. שבחוץ קר ונקשיב בהדדיות. נחמם את הלב במילים טובות ונקל על החיים. תגידי, יש משהו יותר טובות בשבילי עכשיו שיתן לי הנאה בחיים מאשר בחורה נחמדה שבאמת תהי איתי ואני איתה באהבת עולם? יש דבר יותר טוב מזה?! לא חושב. ומי שיגיד לך שהוא לא מעניין אותו בנות ומשעמם אותו, אז תדעי או שהוא משקר, או שהוא מסכן או שלא יודע מה עבר עליו. בת, זה חיבור של בן. אז מה ראבק? יש משהו יותר טובות בשבילי עכשיו לדבר עם מוריה (שם בדוי) ונתחבר לאשיות אחת, יש משהו יותר טוב?!...
אבל שזה עולה לראשי אני נזכר באשתי. נזכר בילדים במתוקים שבעז"ה יהיו לי ופשוט חותך עם השכל. קשה, אבל שווה. יודעת מה? מעדיף לסבול את המטען הקשה עכשיו על הגב לבד למשך עוד כמה שנים בודדות שאז תבוא המשלימה האמיתית שלי ותעזור לי להיות אחד ביחד איתה, והעיקר לא אחרי הנישואין לסחוב מטען למשך כל החיים, מטען כבד ומעצבן שלא ירד ויזיק ברגעים הכי קשים. ותאמיני לי שעם הראש שלי שלא מפסיק לחשוב יש בי הרבה מאוד מחשבות לשתף בהם אחת שתתחבר אלי, מזה מלא? זו לא מילה. אבל בכל זאת, סטוף! אני אומר לעצמי. תחשוב ותשתלט על עצמך, על הרגשות הטבעיים שבך. רק כך אתה תצליח להנות כי טוב בחיים עם הכי הרבה אהבה ואמונה.

אז, תשאלי - מילא את יכולה לשתף את חברות שלך ולקחת אפילו מישהי אחת שאת והיא תספרו אחת לשנייה כמו שרק בנות יודעות לעשות - אבל אתה, תשאלי, איך אתה מצליח לסחוב את כל המטען הכבד הזה - כן, למרות שאמרת שאתה מעדיף לסחוב מאשר לפרוק ולא בריא, אבל בכל זאת, איך אתה מצליח?!...
וכן, בדיוק כאן מתחילה התשובה שלי, וקחי יסוד אדיר בחיים. את יודעת, אהיה גלוי עד הסוף - גם אני לא סוחב את כל הכובד הזה. אני לא מסוגל. זה יותר מידי קשה בשבילי. אהה, אז יש לך חברה - תגידי בחצי חיוך - ידעתי, אני שומע אותך אומרת...

לא, ב"ה אין חברה ואני עדיין בגדר "יש ראשונה" ב"ה. אגב, מה שאת יכולה לעשות את עצמך ע"י הנוסחא של "מחיקת הסטוריית מחיקת רגש". אבל כן, יש לי אבאל'ה. שמעת? אצלו אני פורק הכל. הוא הכי יודע להקשיב בעולם. כן, גם סיפרתי לו שאני חייב מישהי שתהיה לידי בכדי שאוכל להיות אחד איתה. הוא הקשיב, אפילו ראיתי אותו נותן את הכתף שלו בכדי שאוכל להניח שם את ראשי. בזמן מסוים כבר קלטתי שאת כל הדמעות הוא אוסף בכלי מיוחד ושומר אותם. על הכלי כתובה המילה "אמונה". זה משהו מדהים. סיפרתי לו מה אני חושב על מה שהרב עשה היום בכיתה ושכ"כ רציתי להגיב. על זה שאני הולך ליד הקניון אני רוצה להזיל דמעות ולחבק את אחיות שלי מכל הלב ולהגיד להן שיש משהו אחר. סיפרתי לו על זה (אגב, הדמעות אצלי עכשיו התעוררו לתחייה...) ושמעתי אותו מגיב, בתוך ליבי. הוא מקשיב לעולם, יש לו זמן לכל דבר שבעולם, הוא אף פעם לא תוקף ולא עושה טעויות. הוא פשוט אבאל'ה אוהב שרק מקשיב ורק שומע את לחישות ליבי. האא, אפילו פעם אחת אמרתי לו שאני כ"כ אוהב אותו והרגשתי איך הלב שלי נמס. אין אחד שמקשיב כמוהו. את יכולה לספר לו כל מה שאת רוצה, באיזה שעה שאת רוצה, עם הכי אהבה שאת רוצה. הוא מקשיב, חושב, ובסופו של דבר גם עונה תשובה. והתשובה שלו היא תשובה מהלב. שנכנסת ללב חזק. שם אני פורק את כל הכאבים, את כל הקשיים, את כל השמחה, את כל האתגרים ואת כל המחשבות. הכי כיף ומרגיע לדעת שתמיד יש מישהו שאיתך ששומר עלייך ואת נמצאת בחיקו לעולמים. הוא עוטף אותך בחיבוק חם ואוהב ונושק על ראשך כאומר, בתי אהובתי, אני שומע. דברי, הוציאי, אני שמח לשמוע את קולך הערב. "כי קולך ערב", את תשמעי אותו מהר.

שם, רק שם אני פורק, ועל הכל בעולם. את המחשבות הכי אישיות, את הקשיים הכי גדולים, את הנפילות הכי הורסות, הכל אני משחנ"ש איתו. והוא מצידו, באמת אוהב אותי. כל כולו אלי, אין לו עכשיו אף אחד על בש"א בכרטיס השני. ברגע שאני איתו, לעולם, הוא רק שלי ואני רק שלו בלי עוד כאלה שמחוברים אליו ונראה שהוא מחולק גם אליהם. אין כזה דבר אצלו. כל כולו אלי תמיד. באהבה, בחום, ברגש, בהקשבה והכי חשוב, באמונה.

כמה שזה נשמע כמו איזה שיחה של ראש האולפנה, מדבר איתך כאן בחור בסביבות הגיל שלך ממש. מלב אל לב אני אומר לך - תפתחי את הלב. תשמרי על עצמך, בבקשה. תסגרי עכשיו הכל ותפתחי. תפתחי נתיב יחיד שיובל אותך אל תוך הנשמה, ומשם תוכלי לדלות ולקחת את המחשבות הכי פרטיות, את ההרגשות הכי מתוקות, את הכאבים הכי חזקים, את האתגרים שנראים חסומים, את האהבה במלא עוצמתה, את האמונה הכי תמימה ומתוקה, את הלך שלך, תוכלי לחבר אל הנשמה, אל מקור החיות, אל האבא הכי טוב שבעולם, שהוא שלך עכשיו, מחכה לך לשיחה אישית איתו, ממש עכשיו.
 
 
 
---
 
 
אחי, עכשיו הנוסחא, שתשמור אותה הכי בלב, היא שווה הרבה. זה תגובה פה בפורום לא לפני הרבה זמן למישהי
ששאלה איך מוחקים רגש שכבר נמצא:
 
 
כלים > אפשרויות > מחיקת הסטוריית רגש >
 
נמחק.
 
 
אוו'ץ. כמה שהנושא הזה כואב, זה פשוט לא יאמן.
טוב, אז אני קודם אקדים ואומר שאני לא נשוי, עוד לא יצאתי לאפילו לא לדייט אחד,
ובכל זאת אני אכתוב כאן את מה ששמעתי מגדולים ממני.
 
 
קודם כל לדבר היותר קצר: אם את מתכוונת לבעל ואישה שעכשיו חיים אחרי 20 שנה,
ואת שואלת איך אפשר להחזיר ת'פרפרים לבטן כמו פעם, אז לפי מה שהבנתי, כמו פעם?
שהפרפרים ירקו ויזמרו בבטן? לא חושב שזה אפשרי. מה שכן - נוצר קשר של אהבה אמיתי,
כמובן גם עם רגש, אבל משהו יותר יציב וחזק מאשר "פרפרים", שאותו קשר זה, הוא הכי יציב
בעולם, והוא גם עדיף על ההוא של הפרפרים. קיצור, כמו שמן הסתם התלהבו מילד קטן שנולד,
ועכשיו האמא לא "מתלהבת" ממנו במובן של - "יווו, כאפרה, תארו ת'תינוק שלי החמוד הזה", אלא עכשיו
הקשר הוא הרבה יותר עמוק, אמיתי, בסיסי, יציב, מלא אהבה, ככה זה גם בחיי נישואין של היום יום.
כמובן שיש רגש ב"ה מלא אהבה, אבל האהבה שם שונה, הרבה יותר טובה ויציבה, אמיתית ומובטחת.
קיצור - על זה, וואלה אין לך מה לדאוג. שתגיעי לזמן ההוא, תלמדי בדיוק איך שומרים על  "אהבה תמידית",
אמיתית, יציבה ולא אחת כמו הרוח שהחבר מהשמינית זרק לתוך הלב השבור שפתחתי אליו...
 
 
ו - עכשיו לנושא אפשר לומר היותר דחוף וכאוב לך, מסתבר. לפעמים אנחנו מאבדים את "סף הרגש" שלנו.
יענו - עד עכשיו היינו רגילים לשתות כפית סוכר, פתאום זה עלה לשתיים. מה קרה? אחד כבר לא מרגש אותנו...
כך זה גם באהבה. היינו וצחקנו עם כל החבר'ה מהשכונה, אז עכשיו ראבק, אנחנו רוצים שוב את ההתלהבות
הראשונית הזו בדייט - בפגישה הראשונה, את הפרפרים האלה שעשו לנו כ"כ כיף בבטן, אבל....
א-י-ן, זה לא אותו דבר. אוף! אוף! אוף! למה לא הייתי מספיק חכמה אז בשביל להקשיב לאלה שאמרו לי אל תעשי את
הצעדים הלאה, אל תתקרבי לבנים שחנ"ש, כי זה סתם יהרוס אותך. ועכשיו - אנחנו הרוסים. שבורים, ו...
הרגש, נהרס. אז יודעת מה עושים? יש פה שני מהלכים ---->
קודם כל כמו בתה, אם רוצים לחזור שכפית אחת תעשה לנו מתוק בפה, אם רוצים לרדת משתיים לאחת - הולכים לקיצוניות השנייה. מעכשיו, אנחנו שותים חצי כפית ביום. בעעע! זה מררר...
כן, בדיוק, זה מר, ועם הזמן זה יהפך לפחות מר, ועוד פחות מר. ואז שוב פחות ופחות, עד שאחרי זמן נגיע למצב שכפית אחת, וואו, זה מתוק. בדיוק ככה גם באהבה, אם הרסנו את הרגש, שחקנו אותו ע"י דיבור, צחוקים וכדו' עם בנים אז עכשיו הולכים לצד השני. לקיצוניות השנייה - עכשיו הגיע הזמן שנלמד את עצמינו, את הרגש שלנו, להתלהב מבן, משחנ"ש עם בן. איך נעשה את זה? ע"י "התנזרות" מבנים, התרחקות מהם לגמרי עד כמה שאפשר. לנתק את
כל הקשרים שישנם, ואת כל אלה שהיו, פשוט להסיח את הדעת מהם. זה, ההליכה הזו לקיצוניות השנייה -
תתן לנו, תבנה לנו ת'רגש מחדש, ובעז"ה, עם הרבה תפילות - נוכל בדייט הראשון שלנו, להרגיש "פרפרים" מתוקים
כאלה שילטפו לך ת'בטן מבפנים, בשיא ההתרגשות ובשיא ההנאה.
אגב - זה גם ההגיון שעומד מאחורי איסור "נידה". לא לגעת באשתי שבועיים שלמים?!...
כן, אחרי השבועיים האלה, אתה תתלהב ממנה, ווא ווא איך תתלהב. ככה, למשך כל החיים.
 
 
יש פה עוד מהלך, שאלה מעיינינת שאעלה בפנייך -
אדם חוזר בתשובה. אבל הוא היה אחד מ-ז-ה שהתעסק עם העולם הזה.
דוגמניות בחיים שלו זה היה ממש כמו ביסלי, וים מעורב זה כמו האמבטיה שלו כל יום.
עכשיו הוא רוצה לחזור בתשובה, עכשיו הוא רוצה לשבת מול הגמרא, עכשיו הוא רוצה להתקרב לאבאל'ה.
איך?! איך אפשר למחוק את כל התמונות האלה?! איך זה אפשרי?!...
פעם שאלתי את השאלה הזו, את הרב שלי, הוא ענה לי שאפשר. מה ההגיון שעומד מאחורי זה - שאלתי.
הוא לא ענה, אמר שיביא לי מקור שמסביר את זה. בנתיים, לא קבלתי תשובה. לכן שאלתי אחד שחזר בתשובה.
אחד דוגמן, משהו צמרת על, יצא לי לדבר איתו שיחה אישית. מה שהוא אמר לי, אני לא אגיד עכשיו,
אבל מה שכן אגיד לך - שאפשר. זה אפשרי, לא למחוק את העבר, אבל בהחלט שהוא לא יפריע לעתיד המדהים
שמחכה לכל אחד ואחת מאיתנו. אפשרי, אני חותם, וזה גם מאוד הגיוני למה זה אפשרי. לא משנה,
העיקר זה שזה אפשרי.
 
 
עם מלא מלא תפילות, בעז"ה את תעמדי עם מלא רגש של אהבה תחת החופה ו...
טוב, אני משאיר לך ת'דמיון עם צ'ק פתוח. אבאל'ה בעז"ה יפרע לך את הצ'ק.
החצי השני שלך יגיע בעז"ה מהר, מלא אהבה, מלא התרגשות, לחיים נצחיים.
 
 
 
--
 
 
 
אחי, איתך. תשמור את הדברים עמוק בלב.
האא, ואל תשכח את - "מעניק לך ת'תורה שתטהר את הנשמה", התורה.
בראתי תורה תבלין, שתתן טעם לכל המהלכים פה בעולם. שמור אותה איתך.
 
 
 
 
 
צדיק, מקוה שקצת עזרתי. בשמחה דבר איתי באישי או במסר. באמת בשמחה וחופשי.
בהצלחה לכולנו. אתה בעז"ה תצא מזה עם רצון ו - בגדול. כמו גבר אמיתי.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
 
 
 
 
 
אתה באמת חושב שאצל החילונים חברות זה כמו גרביים?golani
ובנושאים האלה (כן שיחה אישית, לא שיחה אישית) לא צריך לשאול דווקא רבנים.
חברים מקשיבים זה גם טוב.
איפה כתבתי דוקא רבנים?!אח..
" לא לעשות דברים בלי ששאלת גדולים ממך. לא סתם גדולים, אלא בחכמה, חכמת היהדות"
= חברים מקשיבים זה מצוין.
 
 
לא אמרתי שאצל כל החילונים, אבל אצל הרבה מהם - כן.
 
 
תשים לב בבקשה על הכתוב. שלא חלילה יתפתח דיון כמו אז.
תודה על ההארה. שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
 
 
 
לאח לא קראתי הכל עדיין אבל....עץ על מים
בשיעורי השקפה כמה שיעורים היו על סף רגישות גבוה ונמוך...
למשל במצוות מה עדיף שכל דבר טוב ישפיע לטובה אבל אז כל דבר רע ישפיע לרעה או שיקח הרבה זמן של השפעה......
וטבגלל שלא הספקנו לגמור תנשא (סופשנה...) אז אין לי עדיין תשובה אולי אני יפתח על זה שרשור עוד מעט אבל עוררת בי הרבה אע"פ שאני מדברת על דברים שלא קשורים למה שמחכה לגאולה אמר....וואי ממש תודה ענקית וכולה הכבוד לך!!!
וואי..אח, מהמם! חיזקת ממש!רעות :)
תודה לכולם! ממש עזרתם לימחכה לגאולה
ד"א אח מחכה לגאולה הא בן...tompak
קח אותה?? מה היא חפץ?באג2000
מומלץ להתבטא קצת אחרת כשמדברים על בני אדם..
נראה לי..תל-אביביתאחרונה
בגלל שאתה לא מכיר אותה, ואף פעם לא ראית אותה אז מה שקורה זה שאתה מדמיין לך בראש מישהי עם מידות טובות ואישיות מדהימה- אבל אתה קולט שאף פעם לא ראית אותה!!!??
אז זאת בעצם ה"אשה האידאלית" שאת המצייר לך בראש!
 
זה כמו שעכשיו אני אחשוב על מישהו (שלא קיים) שיש בו תכונות מדהימות ונראה כמו שאני אוהבת ואני "אתאהב" בו...  <יש עם זה בעיה?? לא נראה לי....
אז.. לא נראה לי שיש עם זה בעיה אם אף פעם לא ראית אותה...
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך