- כן. חבל על הזמן שרוט...
- וואלה?!
- כן אח שלי. רוצה להשרט איתי?
- לא , זה בסדר.
- אחלה.
אהההה - להה!
תכל'ס, פעם הייתי מתפדח קצת מהדת. כאילו...
ציצית - במקום שלא רגילים אחרים - בפנים.
"כנסי פנימה מיד", הייתי צועק על הציצית.
מזה?! לא למדו אותך צניעות?...
כיפה - שלא יראו כ"כ.
"אחורה, אחורה".
היום, פרנציפ - בישיבה אני ילך עם ציצית בפנים,
בקניון שאני הולך לסדר ת'פלאפון - ציציות בחוץ.
אין, זה פ-ר-נ-צ-י-פ.
ת'כלס, בנינו - יש כאלה שאומרות שזה יותר יפה... ;)
אבל עזבו רגע. באמת, יש עניין אחר.
אבל וואלה - ההוא אמר שאני שרוט.
שרוט?!...
וואלה אחי נשמה טובה? תחשוב מה אתה חושב.
אני עם האמת שלי, כל הזמן. לא מתבייש ממנה.
ההפך - בלי בושה, מוציא אותה החוצה.
קיצור צדיקה, מה שבאתי לומר כאן הוא שני דברים -
א) את. עם האמת שלך. לכי עד הסוף.
זה קשה. במיוחד בהתחלה. אבל אח"כ, את תרצי ללכת איתה עד הסוף לא רק איפה שכולם הולכים ככה, אלא -
דוקא (!) איפה שכולם לא הולכים ככה.
זו שריטה?
אולי לדעתם. לא בדיוק אכפת לי. אני עם האמת שלי.
אהה, וגם אם כן, נכון שאת באה לזולת השרוטים?!...
בנינו - אני עד עכשיו נהנה לדמיין את עצמי עם הציצות (הארוכות, היפות והלבנות) בקניון.
אהה אבאל'ה, נחת...
ב) אמרו לך משהו? אז מה אם אמרו...?
איך להגיב להם? ב-א-ה-ב-ה.
שימי לב, אני מדגיש, באהבה.
אהבה מקרבת.
אם פעם אחת יצא לך להגיד משו קצת תוקפני - זה ירחיק.
תמיד בקטעים האלה, שהחיוך יהיה מרוח לך על הפנים שלך.
"כן. שמעתי על מישו שלא מרגיש טוב, אמרתי, יאללה נגיד תהילים".
למה לא חצאית קצרה?
"אממ ת'אמת? כאפרה עלייך, אני אוהבת את זה יותר. יותר נוח לי. זה נחמד כזה,
מרגישה אני באמת".
לתת סיבה של "אהבה" עם חיוך של אהבה.
באמת שמושלם.
לא יהיה פשוט, אבל משתדלים. מתרגלים.
בנות? תקשיבו טוב.
אבל ששש, בשקט בשקט, למה אסור שהבנים ידעו שאמרתי לכן את זה,
למה אח"כ אני בצרות...
אם מישהי חושבת שמי שהולכת עם חצאית קצרה - היא יותר יפה -
אז חד משמעית, שתבוא לשחק עם בן דוד שלי הקטן דוקים...
קרי בלע"ז: חבל על אשליות מתוקות.
וואי, איך אני רואה עכשיו אותך אומרת - "הוו, הנה הדוס התורן בא לבלבל לנו ת'מוח".
אז לא צדיקה, תדעי שלא.
הרבה לא יודעות את זה, אבל זו האמת -
מי שבאמת יפה, זו ההיא עם החצאית הצנועה. זו ההיא שרואים אותה עם סידור מתפללת בדבקות - וואי, באמת שזה מושך ת'לב. כובשת.
זו שיא המוערכת. יאפ. תתפלאי. זו היותר יפה, באמת.
בנינו - הייתי לוקח אחת כזו לאשה. יודעים מה? לא רק אני, אלא הרבה מאוד - גם מהאלה שנמשכים אחרי העיינים אל הבנות שרוצות שיסתכלו עליהם מבחוץ - בנינו, בשקט בשקט,
עדיף למשוך לבבות, מאשר למשוך עיניים...
או במילים אחרות - עדיף להיות יפה, מאשר להיות פצצה.
למה הפצצות בד"כ מתפוצצות...
קיצור אחותי, אין לך מה להתבייש להיות יפה.
למה מה קרה שלא תשקיעי ביופי שלך, הא?!...
---
מי שבאמת חושבת שאני מבלבל ת'מוח עם הצניעות הזו,
דוגרי - שתשלח מסר. אני לא רב באולפנה, אני נער בגיל שלך.
המציאות הרבה יותר מהעיניים הנמשכות. את לא חפץ, ת'כלס.
- וואלה?!
- כן אח שלי. רוצה להשרט איתי?
- לא , זה בסדר.
- אחלה.
אהההה - להה!
תכל'ס, פעם הייתי מתפדח קצת מהדת. כאילו...
ציצית - במקום שלא רגילים אחרים - בפנים.
"כנסי פנימה מיד", הייתי צועק על הציצית.
מזה?! לא למדו אותך צניעות?...
כיפה - שלא יראו כ"כ.
"אחורה, אחורה".
היום, פרנציפ - בישיבה אני ילך עם ציצית בפנים,
בקניון שאני הולך לסדר ת'פלאפון - ציציות בחוץ.
אין, זה פ-ר-נ-צ-י-פ.
ת'כלס, בנינו - יש כאלה שאומרות שזה יותר יפה... ;)
אבל עזבו רגע. באמת, יש עניין אחר.
אבל וואלה - ההוא אמר שאני שרוט.
שרוט?!...
וואלה אחי נשמה טובה? תחשוב מה אתה חושב.
אני עם האמת שלי, כל הזמן. לא מתבייש ממנה.
ההפך - בלי בושה, מוציא אותה החוצה.
קיצור צדיקה, מה שבאתי לומר כאן הוא שני דברים -
א) את. עם האמת שלך. לכי עד הסוף.
זה קשה. במיוחד בהתחלה. אבל אח"כ, את תרצי ללכת איתה עד הסוף לא רק איפה שכולם הולכים ככה, אלא -
דוקא (!) איפה שכולם לא הולכים ככה.
זו שריטה?
אולי לדעתם. לא בדיוק אכפת לי. אני עם האמת שלי.
אהה, וגם אם כן, נכון שאת באה לזולת השרוטים?!...
בנינו - אני עד עכשיו נהנה לדמיין את עצמי עם הציצות (הארוכות, היפות והלבנות) בקניון.
אהה אבאל'ה, נחת...
ב) אמרו לך משהו? אז מה אם אמרו...?
איך להגיב להם? ב-א-ה-ב-ה.
שימי לב, אני מדגיש, באהבה.
אהבה מקרבת.
אם פעם אחת יצא לך להגיד משו קצת תוקפני - זה ירחיק.
תמיד בקטעים האלה, שהחיוך יהיה מרוח לך על הפנים שלך.
"כן. שמעתי על מישו שלא מרגיש טוב, אמרתי, יאללה נגיד תהילים".
למה לא חצאית קצרה?
"אממ ת'אמת? כאפרה עלייך, אני אוהבת את זה יותר. יותר נוח לי. זה נחמד כזה,
מרגישה אני באמת".
לתת סיבה של "אהבה" עם חיוך של אהבה.
באמת שמושלם.
לא יהיה פשוט, אבל משתדלים. מתרגלים.
בנות? תקשיבו טוב.
אבל ששש, בשקט בשקט, למה אסור שהבנים ידעו שאמרתי לכן את זה,
למה אח"כ אני בצרות...
אם מישהי חושבת שמי שהולכת עם חצאית קצרה - היא יותר יפה -
אז חד משמעית, שתבוא לשחק עם בן דוד שלי הקטן דוקים...
קרי בלע"ז: חבל על אשליות מתוקות.
וואי, איך אני רואה עכשיו אותך אומרת - "הוו, הנה הדוס התורן בא לבלבל לנו ת'מוח".
אז לא צדיקה, תדעי שלא.
הרבה לא יודעות את זה, אבל זו האמת -
מי שבאמת יפה, זו ההיא עם החצאית הצנועה. זו ההיא שרואים אותה עם סידור מתפללת בדבקות - וואי, באמת שזה מושך ת'לב. כובשת.
זו שיא המוערכת. יאפ. תתפלאי. זו היותר יפה, באמת.
בנינו - הייתי לוקח אחת כזו לאשה. יודעים מה? לא רק אני, אלא הרבה מאוד - גם מהאלה שנמשכים אחרי העיינים אל הבנות שרוצות שיסתכלו עליהם מבחוץ - בנינו, בשקט בשקט,
עדיף למשוך לבבות, מאשר למשוך עיניים...
או במילים אחרות - עדיף להיות יפה, מאשר להיות פצצה.
למה הפצצות בד"כ מתפוצצות...
קיצור אחותי, אין לך מה להתבייש להיות יפה.
למה מה קרה שלא תשקיעי ביופי שלך, הא?!...
---
מי שבאמת חושבת שאני מבלבל ת'מוח עם הצניעות הזו,
דוגרי - שתשלח מסר. אני לא רב באולפנה, אני נער בגיל שלך.
המציאות הרבה יותר מהעיניים הנמשכות. את לא חפץ, ת'כלס.
רוחות טובות עוד מנשבות סביב 
אהבתי את מה שרשמתה בקטן 