אוו'ץ. אם את זה תפספסו,
אז וואלה חבל.
בקצרה? סגרנו.
אז ככה: בתחילת הפרשה ('דברים') משה פותח בדברי תוכחה לעם ישראל.
סקירה הסטורית על מה שעבר עד היום ו - איפה בדיוק הבעיות במעשיהם.
וכך מופיע בפסוקים:
"ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ" (חטא המרגלים)
"ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם". (מעמד הר סיני)
רש"י >>
כאן - ב"חטא המרגלים" - הקרבה שלכם הייתה בבלאגן. דוחפים את הזקנים וכדו'.
עד כאן מובן בדיוק מה התוכחה = מה עובר עליכם?! למה דחיפות ובלי כבוד למבוגרים?!...
אבל שימו לב. זה לא נגמר. רש"י ממשיך:
הקרבה ב"מעמד הר סיני" - הייתה בלי בלאגן. ילדים כבדו את המבוגרים וכדו'.
אה? לא הבנתי.
זו תוכחה זו?! להגיד שהיה סבבה, מסודר ועם כבוד,
זה אמור להיות ב - "פינת השכוייח" ולא ב - "פינת התוכחות"....!
אלא - יש פה וואחד דבר ענק.
משה אומר לעם ישראל - "זה לעומת זה".
תראו. שהייתם צריכים לבוא על דבר לא טוב = לשלוח מרגלים - כולכם הגעתם. בבלאגן.
ברור, הרי חשובה לכם ה - תשוקה לשינוי.
רגע, אז אם כך, אומר משה לעמ"י -
איפה ה"תשוקה" לשינוי במעמד הר סיני, הא? איפה?!...
מה? שזה מגיע לרוחניות כולכם פתאום בורחים?
פתאום אתם "אנשי תרבות"? איפה הרצון העז של כל אחד להיות קשור?...
הנה, ה - 'סדר' שלכם שהיה במעמד הר סיני, הוא הוא יהווה בסיס לתוכחה עליכם.
אז ת'כלס - שתי תוכחות יש פה לעם ישראל:
א) למה אתם מופרעים ולא מכבדים את הגדולים ממכם, דוחפים ועושים מהומות?! איפה הכבוד לגדולים?!
ב) יודעים מה, אם אתם כאלה "בעלי תשוקה לשינוי" - ולכן עשיתם בלאגן,
לאן התשוקה נעלמה במעמד הר סיני? מה קרה ששם כולם שתקו ונתנו לגדולים כבוד?!
שזה מגיע לרוחניות - כולם פתאום 'מתורבתים', שותקים, הא?...
תהיו עיקביים ו - אמיתיים, לתמיד. אומר משה לעם ישראל.
לא רק שבא לכם תצעקו חזק עד השמיים,
אלא - שיכאב לכם גם על דברים "רוחניים"...
המסר בשבילנו?
הוא כ"כ זועק מהמילים.
ו - כל מילה מיותרת...
נהננו? בבקשה בואו נקפיץ בשביל שאחרים גם יהנו.
בתפילה שנזכה להרגיש כאב - במיוחד בשלושת השבועות - על מסורת עם ישראל.
שתהיה בעז"ה שבת שלום מלאה שמחה ורק טוב בעז"ה.
א-מ-ן-! 