[ד"ת לסוכות]בסיעתא דשמייא!
[הגרסה לביינישי"ם - למטה.]
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה בימיו"
כולה שופכים מים יחד עם הקורבנות, במקום לשפוך רק יין...
מה כ"כ משמח בזה?!..
נכון בברכת המזון ובתפילה אנחנו אומרים בפסח - 'זמן חירותנו', בשבועות - 'זמן מתן תורתנו'.
אבל בסוכות לא אומרים 'זמן ניסוך מימינו' - כמו שהיתה מצוות ניסוך המים בבית המקדש, או 'זמן סוכתנו' -
אלא אומרים 'זמן שמחתנו'.
למה סוכות הוא זמן השמחה שלנו?
כאילו בואו נדבר רגע דוגרי - מה כ"כ משמח בלשבת בסוכה, עם כל הנמלים והג'וקים, בחום הזה בחוץ?!..
ומה כ"כ משמח בניסוך המים שהיה בביהמ"ק?!..
עד יום כיפור, אנחנו עובדים את ה' ביראה,
אנחנו מזה פוחדים מה'. פוחדים לעשות כל חטא הכי קטן - כדי שלא יהיה לנו עונש.
ומשתדלים לחזור בתשובה על כל חטא, אפילו הכי קטן.
אבל עכשיו בא ה', ונותן לנו את חג הסוכות -
שמראה את האהבה הגדולה בינינו לבין ה'.
אבאל'ה שבשמים בא ואומר לנו >>
עכשיו, כשאתם נקיים, כשחזרתם אליי, אני יודע שאתם רוצים רק אותי, אז בואו נהייה יחד - ולכן, הוא אומר לנו לבנות סוכה.
בזוהר הקדוש כתוב שהסוכה זה - "בצלו חמדתי וישבתי".
מ'זתומרת?!
שאבאל'ה ממש איתנו בסוכה, הוא ה'אושפיזין' שלנו. הסוכה זה כמו בית מקדש קטן, שכל יהודי בונה למשפחה שלו.
וואי, תחשבו שניה [להבדיל מיליון הבדלות] שהרב הראשי בא אליכם ואומר לכם שהוא רוצה לגור איתכם במשך שבוע, כי אתם ממש צדיקים..
איזה שמחה.. הא?!
אז תחשבו שמלך מלכי המלכים בא ואומר לכם את זה..
השמחה כפולה פי מיליון, לא?!.. 
ונכון ב"לדוד, ה' אורי וישעי" שאנחנו אומרים כל יום אחרי התפילה עד הושענא רבא כתוב -
"אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש - שבתי בבית ה'.."?
אז הנה, ה' נותן לנו להיות בבית שלו, שזה הסוכה.
ה' באמת גר איתנו בסוכה.
ועכשיו באה שמחת בית השואבה, 'ניסוך המים'.
המים מסמלים אהבה.
בקורבן של ניסוך המים אנחנו בעצם מראים לאבאל'ה שבשמים עד כמה אנחנו אוהבים אותו.
אנחנו בעצם מקריבים לה' יחד עם הקורבן גם את האהבה שלנו. שזה בעצם כל כולנו.
אחרי שהתנקנו מכל העבירות שלנו ביום כיפור, עבדנו את ה' מתוך יראה -
בא השלב של האהבה.
אנחנו מראים לה' שגם עכשיו, אחרי ה'משפט' שהיה לנו -
אנחנו עדיין ממשיכים לעבוד אותו, כי אנחנו אוהבים אותו.
אז עכשיו אתם מבינים איזה שמחה עצומה יש לנו בסוכות?!
לא סתם שמחה של "וואי, איזה כיף היה אתמול במסיבה"..
אלא שמחה פנימית, אמיתית. שמחה שבאה באמת מהנשמה.
אבל שימו 3> -
דווקא בזמן הזה, שהמצווה היא להיות שמח -
היצר הרע בא ומנסה לגרום לנו להיות עצובים.
אז כשאתם מרגישים קצת בדיכאון - תתעודדו מיד, כי זה סתם היצר הרע הזה שרוצה להפיל אותנו.
הד"ת היה ע"פ הספר 'נתיבות שלום' שכתב האדמו"ר מסלונים.
[מי שיכול להקפיץ את ההודעה - ממש ישמח אתי, וזו מצווה לשמח עכשיו, לפני סוכות.. 
]
אז חבר'ה -
שיהיה לכולנו בעז"ה את החג הכי הכי שמיייח שיכול להיות!! 
