יש פה בפורום 421 דפים שבהם טחנו את הנושא הלוך וטחון.. 

כמו שנאמר:

"ויחפרו הלוך וחפור

ולא מצאו מים".

וכן הוא אומר:

"בושו וגם חפרו החופרים".

ויצתה בת קול משמיים

מה לכם אצל פורום שלנ"ו

שקמח טחון טוחנים

ואפר שרוף שורפים.

בעצם.. כלל אחד יש ואידך זיל גמור:

אין כללים.  תקשיב לקול הפנימי שלך.

(כמובן הכל בגדרי השכל הישר).

בהצלחה רבה רבה!!! 

לזכור שאתה מתנהל מול נשמה עם רגשות (לפעמים עודף רגשות...).

לדבר- לא לשמור דברים בבטן ועם זאת לדבר בטאקט.

בהצלחה!

אתה מבקש ללמוד את כל התורה כולה על רגל אחת וזה לא כ"כ אפשרי כאן ובכלל. נסה לנסח שאלה אחת או מקסימום שתיים כל פעם ונענה בשמחה. תודה

תנו טיפים איש כפי יכולתו-לאט לאט נתקדם...
תודה!

ותשתף את הצד השני בזה שאתה חדש בעסק..היא תעזור לך..

לא לרוץ בשום דבר,

לעשות הכל מתוך מחשבה רחבה ובדיקה...

 אבל מצד שני לא להיות בררן מדי!!

בהצלחה=]

אני כותב על כך כבר הרבה זמן בבלוג שלי - מצרך לך שני קישורים רלוונטיים מהבלוג בהם תמצא את כל המידע שאתה מחפש:

http://dosiblog.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA

http://dosiblog.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA

בהצלחה.

הנה לכם הזדמנות המאה לעשות שירשור שראוי לטיגלון או לנעיצה- ואתם מפספסים את זה!!

"מדריך המשודך המלא!!"

אני מתחילה מ-א'-

איך אוכלים את זה?

ץתשובה: כל דבר שאין לו ברכה- לא אוכלים אותו- עד שמבררים מה ברכתו.

(ולא- ברכת "שעשה ל-י אישה" לא ממש נחשבת פה...)

(אות ב יכולה להיות ביצה, או בריכה- כלומר- אז איך קופצים למים?! או- אז איך מוצאים מים לפקוץ אליהם?)

(אות ג יכולה להיות גםזולטובה - על כל הדברים הלא-הכי-מלבבים שבדרך...)

(אות ד יכולה להיות על דיבור!! ועל שתיקות מביכות... (אות ש תהיה תפוסה מידי בשביל להקדיש אותה ל"שתיקות מביכות", גם מ תהיה תפוסה מידי בשביל "מבוכה".... או שאולי לא?!)

|מתחילה להינות מהעסק|

[איפה מסכת יומה?!?!?!?!?!?!??!?!?!?!?!?!?!??!?!? את חסרה פה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ]

(אות ה יכולה להיות הינומה. או משו שיותר רלוונטי? אולי- מה הגובה שלו? שלה?)

(אות ו לא יכולה להיות. נקודה.)

(אות ז כנגד שבעת הרועים)

(אות ח כנגד חחחחחחחחחח אני מתחילה להכותב שטויות)

קיצר-

*את צריך גם להכין את עצמך רעיונית- ללמוד ולקרוא ולדסקס ולחשוב כל דבר שקשור בזוגיות ומשפחה וגברים-נשים וכו' וכו'

כמה שיותר קדושה

*להכין את עצמך להיות ממוקד מטרה- לחשוב? מה אני רוצה? מי אני צריך? איזה תכונות יש לי ואיזה תכונות אני צריך שיהיו בה?

*ולהבין אפשרויות ממשיות בעולם שתוכל לפגוש אותה-

כגון- שדכניות\ים או אירגוני שדכנות מיקצועיים- להירשם

אחים חברים חברותות גיסות- לומר להם שאתה רוצה!! ולומר להם מה אתה רוצה!!

מי שמתאים לו\ה -ללכת לכל מיני מפגשי רווקים\ות -יש כמה בכמה וכמה בתי כנסת נחמדים בכל מיני ערים בא"י, יש טיולים של רווקים (צעירים!) ועוד ועוד. אה- מפגשי פורום (שיהיו בעז"ה כשכולם יהיו בלימודים ולא יוכלו להגיע... |שטני|)

כללי המשחק של השידוכים-

א. תמיד מציעים לבחור ראשון. רק אחרי שהוא מסכים- מציעים לבחורה.

ב. הבחור- שומע הצעה, רושם (רצוי על פתק ולא בזיכרון-שלא-זוכר...) את הפרטים- מי היא מה היא ואצל מי אפשר לברר עליה

ג. בירורים עושים כמה שיותר מהר!! יומיים-שלוש ולא יותר1 לא למרוח!

בירורים עושים אצל מי שהבחורה מסרה שאפשר לברר עליה- ולא אצל אנשים רק-לכאורא-קשורים שבאמת לא יודעים וסתם אומרים שטויות!!

אחרי שהבחור מחליט שהוא רוצה לצאת עם הבחורה- הוא נותן אוקי לשדכן- שמציע לבחורה

ד. הצעה לבחורה. בנות- הבחור מחכה!!!!!!!!! לא למרוח בירורים מאה שנה!! כנ"ל יומיים שלושה גג!!

ולא לברר עם אנשים לא קשורים! ולא לברר על שטויות!

ה. החלפת תמונות.

יש מחייבים, יש אוסרים, יש כל מיני דרשות ודעות על זה.

(יש למישו לינק על זה משירשור-ענק מהעבר הקרוב או הרחוק? דשנו בזה!!)

ו. טלפון ראשון

הבחור מתקשר לבחורה

לא הרבה מידי אחרי שהשדכנית נותנת לו את האוקי מהבחורה- ונותנת לבחור את המס' שלה...

בחורים אמורים להתגבר על ביישנות יותר מבנות- לכן הכלל הזה ככה. תתרגלו.

משך שיחה? כמה שבא לכם- ותלוי מה מדברים...

אפשר לדבר חופשי על עצמכם -זה יכול גם לקחת שעתיים...

אפשר רק לקבוע מתי איפהה נוח להפגש- זה שיחה של 10 דק'...

ואפשר כל מה שביניהם- תזרמו....

(לעיתים נדירות מותר אחרי שיחת טלפון להחליט לחתוך ולא להפגש- נדיר, די מעליב, לנקוט רק במיקרי חירום שברור שהוא\היא עב"מ...)

ז. דייט ראשון

איפה? איפה שנוח לה, ושהוא יכול להגיע לשם ולחזור בלי שיחטפו אותו חיזבלונים או משו....

מתי? לא הרבה מידי ימים אחרי השיחה טלפון הראשונה. לא למרוח!!!

כמה זמן? שלוש שעות פגישה יספיקו (פחות או יותר- כן?! זה לא מתמטיקה!!). לא להשיאר משבצת זמן-כפויה של יותר מידי שעות... וגם לא של פחות מידי...

ח. איך להופיע לדייט ראשון (או כל מס' דייט למעשה!!) ?

מקולח!!!, מגולח (אם שייך) מסורק, ריחני כראוי, עם כסף ראוי בארנק (שירשור מי משלם על מי- נא לצרף לינק!! אבל בכללי- הכלל שהבחור משלפ על הבחורה... תראה לה כמה אתה ג'נטלמן!!) , עם כמה נושאי שיחה מוכנים לך בראש, בבגדים יפים ומכובדים.

(בנות לא צריכה את ההערות האלו... חחחחח )

ט. טלפון אחרי דייט ראשון

לא למרוח את הבחורה!!!!!!! היא מתה ממתח וכל החברות שלה לא מצליחות לעודד אותה!!!!!!!!!!!!

יום אחרי הפגישה להתקשר!! וכן- הבחור מתקשר לבחורה... ככה זה.

(במיקרים היסטריים- יומיים. אבל לא מעבר לזה- לא בלי הודעה סמס-

נתקעתי במדבר בלי מים ובלי קליטה. התנצלותי...)

י. מכאן דייטים כרצונכם וכמה שיש לכם זמן

פגישה יופ אחרי יום זה לא תמיד בריא- עומס ריגשי...

אבל גם לא פגישה אחת לשנתיים... שלא תשכחו שאתם בונים קשר פה.

יא. (ואני מקווה שאחרון...)

מתי לחותך?

אין לזה שום מתכון.

זה תמיד כואב- קצת או הרבה

יש רק כלל אחד- תזכור שאתה מכאיב למישי!!!!!!!!!!!! יש לב מאחורי ההחלטה שלך- אז אל תהיה פזיז ואל תהיה חסר רגישות וטאקט!!!

תם ולא נשלם שבח לאל בורא עולם

(על תפילות וסגולות- תשאל את הדודות... לא אותי)

אז על מה ביזבזתי את הזמן בפורום, הייתי יכול לבוא עכשיו ולקרוא את כל המסקנות בעשר דקות..

משפטים שילוו אותך לאורך כל הדרך...

א- איך אתה מגיע/ה? (באוטו, ברור...)

ב- בחוץ או בפנים? (בחיפושים אחרי מקום אטרקטיבי...)

ג - גם אני לא יודע איפה נפגש... (ככה זה שבונים על הצד השני...)

ד -דווקא לי היה נראה לי שאנחנו מתאימים (כשהסיום  חד צדדי...)

ה - התחנה שלך רחוקה?  (רמז לסיום פגישה...)

ו - ואת השם משפחה שלו את כבר יודעת? (מוקדש לחברה המהממת שלי שאף פעם לא יודעת את התשובה..)

ז - זה פשוט לא זה. (הסבר רווח לסיום קשר..)

ח - חבל, דווקא נראה לי שאתם ממש מתאימים. (שדכנית מתחלפת...)

ט- טוב, נתחתן? (המטרה לשמה נברא כל העסק הזה...)

י - יש משהו חדש? (שאלה של סבתא, אמאבא או סתם חבר/ה חטטני/ת...)

כ – כמה פעמים נפגשנו? (קשר ארוך למדי...)

ל – לילה טוב (ברכת סיום לפגישה, על מנת לא להסתבך כאשר ההמשך מוטל בספק...)

מ – מי משלם? (סוגיה ארוכה שנותחה לאחרונה באחד השרשורים)

נ – נחפש ספסל לשבת? (מוקדש לגברים שבינינו שרוצים שלא להטריח את העלמה...)

ס – סוף טוב הכל טוב! (ברכה/חלום/מציאות)

ע – עוד פעם היא/הוא והצעות שלהם... (תחושת רוויה מוכרת..)

פ – פגשת אותו כבר? (שדכן/ית לחוצים ..)

צ – צד אחד אומר לי לגמור ומצד שני אולי אני אפספס משהו אמיתי... (התלבטויות שאף פעם לא נגמרות)

ק – קר לך? (שאלה שנשאלת בימות החורף אבל מוקדשת במיוחד לירושלמים...)

ר – רק שזה לא הוא... (תפילה חרישית במקום הומה בחורים, לפני פגישה ראשונה... )  

ש – שאלת אותו כבר מה ההורים שלו עושים? (ולפעמים זה מה שמעניין ת'הורים...)

ת – תזרקי אותו, הוא לא שווה אותך (יש גם חברות/דודות/אמהות שכאלו...)

 וזה רק חלק קטן...

אני מביאה לינק מההודעה הזאת לפורום שלנו...(כנ"ל...זה מוציא לשון)

חשבת פעם להוציא ספר?

;)

שכויח

פותחת במילתא דבדיחותא...ומלאה מצוות כרימון! 

ולוקחים אחרויות על חיפוש השידוך...

בעעע...

מי רוצה אתר הכרויות רק של קצינים?!

ומה עם הבנות שם, גם הן קצינות (רח"ל) או שהן רק חובבות קצינים, שזה אולי אפילו יותר גרוע?

באתי על החתום

nick רב טוראי גאה במילואים.

בסך הכל הוא התכוון אתר רציני... (תסתכל, ק ליד ר במקלדת...)

אבל אם צחקת, אז סבבה...

אל תהיה פזיז מדי!

כשתצא עם משהי, תחשוב שהיא היחידה, ואם גם היא תסכים תסגרו עניין. וכך לפחות לך לא יהיה וותק.

תדאג שלא יהיה לך הרבה נסיון בתחום, זה לא מוסיף.

תמשיך לדעת כי היא היחידה גם אחרי שתתחתנו..

בקשר ל3 שעות בפגישה הראשונה... אם זה ממש לא זה אני מרשה לעצמי לסיים בנעימות אחרי שעה+.

אבל אומר לך מה אני מרגיש ידידי היקר!

כל מה שכתבו לך נכון.. ועוזר ומסייע מהבחינה הטכנית של העניין..

אבל מבחינת ההסתכלות הנפשית שלך על הסיפור-

זה נשמע שאתה מרגיש שאתה נכנס לאיזו מערכת, לאיזו תקופה שאמורה להיקרא "תקופה".. לאיזו סדרת חיפוש.. לא יודע בדיוק איך להגדיר..

אבל זה לא מצב טבעי!  זה מצב חולני.

אנחנו פה בפורום, הרבה מאיתנו לפחות, כבר ספגנו הרבה אכזבות, הרבה כאב, עברנו המון וזו אכן "תקופה".

תנסה כמה שאתה יכול להסתכל על זה אחרת.  הלוואי שתמצא את אשתך בטוב בחסד וברחמים.  עם כל הטוב היופי והאהבה שיש בזה.  שזה יבוא בקלות ובנעימות מתוך מנוחת הנפש.  שלוות עולמים.

אנסה לתת מא' עד ת' מה שהלוואי תמצא בקלות:

אהבה שקטה.

ביטחון.  בלי בלבולים.

גילה.  תגיל בה!

דיצה.  שהלב ירקוד!

הודיה מכל הלב.

וויתור.  מתוך לב אוהב.

זוך.  עיניים מלאות זוך.

חן.  מה בעצם צריך יותר מזה?

טוהר.  כעצם השמיים.

יראת שמים פנימית. 

כתר של מלכות.  לבת המלך שלך.

לב, המון לב טוב וטהור.

מידות טובות ונקיות.

נועם ה' יהי עליכם!

סדר רגוע בכל המחשבות.

עצמה פנימית שקטה.  שלא פוחדת מחולשות.

פשטות.  היופי שבפשטות.

צחוק יהיה ביניכם! 

קדושה אמיתית ולא מזויפת.  שתזכו.

רצון.  מה שמניע הכל.  רצון פשוט.

שלוות עולמים.

תורת ה'.  תמימה ומשיבת נפש.  זה קשור מאד.

אך.. אנשים איזה שרשור מחמם את הלב..

אהבתי ביותר..

מצטרפת ל'והוא פלאי' ומשתדלת להתחיל קשר באמונה שהוא האחרון!והוא לתמיד..

ופתאום עשיתם לי חשק לפצוח בא-ב' משלי..

;)

גשמים בעיתם!

וחתונה אחישנה!

אני חייבת לומר- התגובות פה היו מחממות לב.

ממש.

(אפילו היה לי דמעה בזווית העין...)

הפירגון הזה לא תמיד מובן מאליו- אז תודה!!

ולכל מי שיש השגות או הארות או מחלוקות או תוספות או א-ב משלו\ה או סעיפים ותתי-פסקאות -

מוזמנים ממש!!! לפרט ולצרף!!

* רשימת ספרים ומאמרים לקרוא על נושא של הכנה לזוגיות והכנה לפגישות

* רשימה של שדכנים אירגונים ואתרים

* המדריך להגדרת- מה אני רוצה ומה אני צריך- ומה כבר נחשב בררנות-יתר...

* המדריך לחיתוך קשר- מתי? ואיך? נכון לעשות את זה...

* רשימת מקומות שווים לדייטים- בערים המרכזיות בארץ.

אם מישו יכול לתרום לי ולו לינק משירשור בעבר שיש בו ברבה מהנ"ל- תבורכו מפי עליון!!

רשימת מקומות בירושלים!

(כמובן אם אני מוזכר בהקדמה לספר כזה "שבלעדיו הספר לא היה יוצא לאור" + תמלוגים מהמכירות).

צפון, מרכז, ירושלים ודרום...

תהנו..!! (:

http://www.wguide.co.il/more/date_jerusalem.htm

בעזרתו!

בהתאם להצעתה המרנינה של הצדיקה מוגשת לכם

"רשימת מראי המקומות לפגישות הכי מוצלחות במרכז התיכון!"

א- אונברסיטת בר אילן , כן ילדים..לא מה שחשבתם.שבילים מרווחים אור טוב בלילה ובלי חשש יחוד.. ולמיטיב לכת יש אפילו פארק עם מתקנים באמצע..וכמובן מלאן ספסלים..

וכמו רוב הדברים במרכז תחבורה נוחה מגשר בר אילן לכל הארץ..

ב- בני ברק..בעצם..אין שם שום מקום שאפשר לשבת בו.. אבל יש שם את מאפיית הצבי והיא פתוחה 24 שעות ביום 6 וחצי ימים בשבוע (כולל ימים נוראים ימי השואה הזכרון וכיוב לא עלינו שלא נדע וכן הלאה..) בא מעולה לכל מי שנוהג לפתח רעב דווקא באמצע הלילה..

ג-גני יהושוע.. אם לא באים בבין הזמנים יש סיכוי שגם תמצאו פיסת דשא בלי חרדי עליה!

  פארק מקסים,ממש הריאה הירוקה של המרכז, מיליון מתקני עץ חבבים, אגם עם סירות, עצים בהמוניהם עם צל , נחל הירקון שזורם בקצה ובל נשכח כמובן את הלונה פארק מעבר לכביש...

ד-דיזנגוף!

כן כן!אני רצינית..אזור ממש חינני בת"א.. ליד בית העיריה הישן יש הרבה בנינים יפים , בית ביאליק, בית העיריה הישן, טילות נעימות, השוק כמובן, בית הכנסת הגדול של ת"א ועוד כהנה חביבים!

יתרון גדול של המקום- למרבה הפליאה יש בית חב"ד בדיזנגוף וממש אפשר לתפוס שם מנין (לבינישם שביינו..)

חסרון של המקום- קצת קשה למצוא שם מקום כשר אם רוצים לקנות אוכל כלשהו..אם ממש רוצים צריך רק לזכור לשאול ולבוא חדורי כוח כי זה יכול לקחת זמן עד שתמצאו..

ה-הפארק שליד הקניון בפתח תקווה.. מגלשות צבעוניות מלאן דשא ושביל טיול חביב..

ו-וידוי קטן מעימקא דליבא..

אני לא כ"כ אוהבת בתי קפה מסעדות וכיוב.. אז למרבה הפדיחה למרות שאזורנו מלא בשכאלה , אין לי על מה להמליץ לכם..משו בי אומר לי שיהיו פה חכמים ונבונים שידעו להשלים את התורה הזו... ;)

ז- "זכר לחורבן", גם פה לא נשכח להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו ולהזכיר שתמיד אפשר לקחת אוטובוס מהמרכז לירושלים ולשאוף קצת אויר הרים צלול כיין ולבקר באחד המקומות ש"והוא פלאי" יציע..

ח-חוף. נו הייתרון היחיד שיש לנו על הירושלמים זה המעט מים האלו.. יש המון חופים באזור .. מיעוטים באמת ניתנים להליכה למי שרוצה לשמור על עיניו אך יש מספר כאלה ושוה להכיר אותם ולברר עליהם.. למיטב זכרוני יש אחת כזה באזור רעננה.. יש קטע בת"א-יפו (ראה ערך י') וכן בדרום ראשון ודרום אשדוד.. מוזמן לברר ולקפוץ לבקר..

ט-טבריה- העיר והאגדה! סתם.. זה לא במרכז..רק רציתי לבדוק אם אתם עוקבים..;)

י- יפו. כן באמת! ממש שניה מתחנה המרכזית של הכרמלית מת"א יש את גן צרלס קלור שכבר נחשב לחלק מיפו.. פיסה חביבה של טיילת ליד החוף.. בחלק מהמקומות עם דשא חלק עם מתקנים חלק יש חול של ים.. ימבה ספסלים.. מקום חביב ביותר עם תחבורה נוחה למדי..

כ- בריכת הנופרים (תסלחו לי נכון?, אבל המקום הזה שווה את זה!) ברכה חביבה ממש מאחורי פארק אפק הלא הוא "מבצר אנטיפטרוס" על הכביש שמחבר בין ראש העין לצומת גנים אשר בפתח תקוה. אם עוקפים את הפארק מסביב מגיעים לבריכת מים מקסימה מלאה בפרחי נופרים יפים , עם המון פינות מוצלות וחביבות.. מומלץ ביותר!

(רק זהירות! לכל האלרגים לעקיצות וכיוב'.. יש שם המון יתושים בעונות מסוימות..קחו בחשבון..)

ל- לאומי, הפארק הלאומי ברמת גן.. במרחק של 10 דק' הליכה ממחלף תל השומר יש פארק חביב עם אגם באמצע.. בלב רמת גן .ולמרבה ההפתעה גם הדרך חביבה ונעימה..

מ- מוזיאון תל אביב.. בצפון  תל אביב ממש לא הרחק מתחנת רכבת האונברסיטה, נמצא גם מוזיאון תל אביב וגם מוזיאון הפלמ"ח עם שלל אפשרויות בתוכו, גנים חביבים , תערוכות יפות , הפלנטריום, ובית התפוצות (שנמצא ממש בקצה האונברסיטה).. מקום ממש חביב למי שמוכן להשקיע קצת כסף , וזה פותח מלא נושאים לשיחה..

נ- "נה נה נה נה – לא זזים מרעננה", פארק רעננה החביב , במרחק נסיעה קצר מצומת רעננה (או צומת כפר סבא אם תשאלו את השלט)  המוכרת היטב גם למתנחלים שבננו , שוכן לו הפארק החביב על כל מדשאותיו..

ס-ספארי! ברמת גן! לזורמים מבינינו שמעדיפים מקומות חלופים , עם קצת פחות זוגות .. (טוב נו.. קצת פחות זוגות אנושים.. ;) ממש ליד מחלף אלוף שדה.. הנחות להמון סוגי אנשים..בדוק זאת בעצמך..

ע-עד הלום. המחלף והרכבת בדרום אשדוד.. קצה המרכז (לפחות אצלנו..) ויש שם כמובן אחד החופים הכפים יותר במרכז..שווה את הנסיעה..

פ-פיצה.. נו! הנה דבר שלא חסר לנו במרכז.. על כל מטר מרובע פיצה נוספת.. מוזמנים פשוט לחפש ב144 את הקרובה אליכם..

צ- צומת קוקה קולה! כן כן גם המפעל גם הצומת שאליה מגיעים אוטובוסים מכל הארץ וגם אם תעברו את הכביש תגלו ממש בכניסה לגבעת שמואל (מצד שמאל של הכביש) גינה קטנטה וחביבה..מומלצת..ק- 

ק- קוק. גן הרב קוק , על שם מרן הרב זצ"ל אשר בפתח תקוה תובב"ה. רצף של גינות די חביבות.. לרוב שקטות ונעימות..

ר- רכבת מרכז.. הדרך הבטוחה להחלץ מהמחנק במרכז..

ש- שביל ישראל.למטילים שביננו..לא יאומן כי יבולפף אך הוא עובר גם במקומתינו.. הקטעים שאני אוהבת באזור הם הקטע מהים בת"א דרך גן הנופלים ,פארק שבע התחנות לכיון רעננה. וכן הקטע החביב בין אלעד לאנטיפטרוס..קל להגעה, קל להליכה ואם מתעלמים לרגע מהבנינים יש גם נוף נעים.. ממש שניה מהבית..

ת-תם ונשלם! לא יאומן כי יסופר!!הצלחתי!!! יא צדיקה, שכויח על הרעיון.. חילך לאוריתא..

בעיתה אחישנה שממש מתחילה להתלהב מהא-ת ונדמה לי אני אלך להכין רשימת מאכלים אהובים מא-ת..

תהנו ילדים!

אמנם זה לא יהיה בא' ב' כמו הרשימה התותחית של המרכז, ולו רק שלא לבייש את עירנו האהובה בכך שבאות ח' נכתוב איזה חור ולא חוף הים.

אבל!!!

אין כמו ירושלים בכל העולם!!!

ומי שימצא יקבל את כספו חזרה.

אז נתחיל...

תראו, לפעמים הכי כיף מצב שבו הולכים לאן שבא ומתיישבים במקומות הכי תקועים בעולם..

אבל ירושלים מלאה במקומות חמודים ומתוקים, ממש פוצי מוצי!  אז ננסה להתחיל..

יש אינסוף פינות קטנות בכל העיר שיכלה הפורום והם לא יכלו.  אבל ננסה לכתוב איזו התחלה של רשימה בסיסית וכל המוסיף יוסיפו לו מן השמיים (לא דייטים! סודר עם הממונים.) 

הרשימה לא כוללת בתי מלון ובתי קפה.  בסך הכל אין עניין ללכת ללובי של בית מלון (אא"כ קר ורטוב ויורד עליך גשם, שאז צריך לזכור שגם לאויב קר ורטוב ויורד עליו גשם). 

שכונות שכיף להסתובב בהן:

בית הכרם הישנה.  המון פינות חמודות ושקטות, הרבה צל, שכונה ירושלמית וותיקה..

שכונת משכנות - מומלץ!  שם גר הרב אריה לוין (שביתו אגב גרה שם עד היום - הרבנית פלצ'ינסקי)  סמטאות ישנות ואהובות.. פשוט להיאבד שם.  יש בית כנסת של השכונה ממש ירושלמי כזה - מומלץ להציץ.. חצרות עם בארות מים ועוד ועוד.  מיקום - מאחורי רח' אגריפס (מקביל למחנה יהודה +-).

נחלאות - נחלת אחים - שערי חסד(קצת כנ"ל אבל פחות ניחוח ירושלמי..  טיפה עשו מהן שכונות של חוצניקים). 

עין כרם - מומלץ!  קסום!

מושב אורה, מושב עמינדב.  אזורים מדהימים. 

מלחה הישנה- אין, אין על המקום!   כל המוסיף גורע.  אין ספסלים - תאלתרו משהו.

קיבוץ רמת רחל!  אתם הולכים לשם, ברור? קיבוץ יפהפה בתוך ירושלים עם נוף מדהים, מורשת קרב ועוד ועוד..

המושבה הגרמנית – שכונה קסומה.  בין רח' עמק רפאים לדרך בית לחם.  אין ספסל אחד לרפואה!

טיילות:

טיילת רוממה - תתפלאו תתפלאו אבל יש חיה כזו.. והיא שיא הנוחה למי שבא מחוץ לעיר ולא רוצה להשתפצר לו בירושלים - ממש ליד סנטר 1.  טיילת נחמדה באורך כמה מאות מטרים עם ספסלים.  קצת קשה למצוא ספסל אחה"צ שהשמש לא ממש מול העיניים.  מיקום - ברח' המ"ג, מיד אבל מיד אחרי מד"א (בצד של מד"א) יש מדרגות צנועות שאתה לא מאמין שמובילות לטיילת.  תבדקו.

טיילת ארמון הנציב - טיילת שרובר, טיילת האז.  יפהפיות!  משקיפות על העיר העתיקה, גדולות, דשא וכו' וכו'.  יש קצת ערבים ככה שגם מקיימים מצוות יישוב הארץ.. מיקום - עולים מדרך חברון לרח' דניאל ינובסקי, ולפי השילוט.  אפשר להמשיך לפארק אמת המים (למי שאוהב ארכיאולוגיה מימי הורדוס) אבל הדובדבן שבקצפת..  שם המקום הראשון בדרך חברון - ירושלים העתיקה שבו רואים את הר הבית.  במילים אחרות - "ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"!  יש גם איזה שלט על זה.  אז נעריו שישבו להם שם עם החמור נשארו באזור קצת אבל ממש אין סיבה לשים עליהם קצוץ - ויש שם הרבה יהודים.

שביל האופניים- לאורך כמה קילומטרים.  יוצא מגן סאקר (דרום) או מליד מוזיאון ישראל, מתחבר וממשיך לעמק המצלבה (שם אפשר להתפצל בשביל למנהרה מתחת לכביש ולעלות ברשת של שבילים חמודים ממש בעליה לרחביה), פונה לאורך רח' הרב הרצוג - אליהו גולומב - צומת פת.  כמובן אפשר להתחבר מכל מקום באמצע.  ספסלים בשפע וכיף לטייל.

גן ה...

גן הוורדים- לא מומלץ!  מה אתם, בדייט?

גן העצמאות- ככה ככה.  אפשרי. 

גן השושנים בטלביה - מומלץ ממש!  ליד תיאטרון ירושלים.  בין רח' דובנוב לרח' פינסקר.

גן בית הכרם- תואר בהרחבה ע"י עוקר הרים.  מומלץ.  גדול מאד.  לרדת מבית הכרם הישנה לכיוון האזור שמקביל לבגין.

גן סאקר- אהמממ..  ע"ע גן הוורדים.  אם כבר, לכו לכיוון הדרומי של הגן  - יותר שקט שם.  ובשום פנים ואופן לא לשבת על הספסלים!  פן אעבור במד"ס ואגחך לעצמי בשקט.. תתפנקו על הדשא. 

גן שכונת יפה נוף (אין לי שם אחר) - מקום חמוד ביותר.  ליד יד שרה, תרדו לרח' מרדכי איש שלום, ובצד ימין בהמשך יש גן יפה וגדול.

פארק דניה- ליד קרית יובל, לאורך רח' אליהו גולומב.

לא יודע איך קוראים למקום הזה  אבל זה בבית הכרם החדשה, אזור ענק בין רח' משה קול לרח' משכן שילה, עם ספסלים ומקום לטייל.

הר הרצל -מטופח ויפה, המון דשא.  (הי, ללא ירושלמים, אני לא מתכוון לבית הקברות, כן? ).  נראה לי נעול בערב.

גבעת התחמושת- ליד שדרות אשכול.

הפארק הארכיאולוגי בפסגת זאב מרכז.  שנים שלא הייתי שם אבל גינה נחמדת.

הגן הבוטני- עולה כסף אז תפרן כמוני לא היה שם מעולם..

גן החיות- מומלץ במיוחד אם אתם מעדיפים להתענין בקופים במקום בזה שאתם נפגשים איתו.

רחובות קסומים

אזור מאה שערים. כן כן, לא נפלתי על הראש.  אחד האזורים הקסומים.  אבל!!! חבר'ה - בטקט ובצניעות!!!  לכבד את רגשות התושבים - באמת - שאני בטוח שלא היו רוצים לראות דייטים בשכונה שלהם.  יש את האזורים שמקבילים למאה שערים משני הצדדים - להיאבד בהם וביופי שלהם.  וסיכוי סביר שמישהו יעיר לכם על ההסתובבות בשכונה.  פשוט תלכו ואל תשבו בשום מקום.

רחוב אנילביץ' בשכונת קרית יובל. מתחרה רציני על הרחוב מספר אחת בירושלים.  מומלץ בחום!

שוק מחנה יהודה!  לכו הלוך ושוב, תנשמו עמוק, ורק אחרי שחרשתם אותו 3 פעמים תחליטו מה בא לכם לקנות.

איזור בית הרב - רחוב אתיופיה.  חמוד.  ליד רחוב הנביאים.

איזור מנזר סן סימון - מומלץ ללמוד לפני על הקרב!

מעינות

אזור ירושלים מפוצץ מעינות אבל הרבה עם בעיה של יחוד.  ננסה לכתוב את מה שלכאורה אין בו בעיה בשעות היום, וכל אחד אחראי לבדוק לעצמו את הענין.

שביל המעינות - למי שרוצה טיול טיול.  בד"כ יש בו אנשים במזג אוויר נאה, ובפרט בחופשים.  זה משתנה גם בין הקטעים בשביל וצריך לבדוק.

הסטף - אין בעית יחוד.

ליפתא - כנ"ל.

עין לבן - כנ"ל.  שביל כורכר יוצא מסוף החניון של גן החיות - כחצי שעה הליכה. 

עין יעל - אין בעיה.  פיתחו את המקום, יש כל מיני בוסתנים ומקומות לפעילות למשפחות.  ליד תחנת הרכבת במלחה לפנות בכיכר (איפה שהכביש עובר על המסילה) ולפי השילוט.  אפשר גם ברגל.

 עוד מקומות..

איזור הולילנד ליד בית וגן - יש שם גינה גדולה.

האוניברסיטה בהר הצופים - יפה שם!  עם נוף להר הבית, ומהצד השני למדבר יהודה.

ואם אתם רוצים ללכת לדבר עם ה'..  הכותל הקטן זה המקום!!  המשך של הכותל המערבי, נכנסים דרך הרובע המוסלמי.

הרשימה מוסברת, מפורטת, ומעולה!

תודה!!!

בטח עכשיו כל הפינות השקטות והחמודות האלה יתפסו מהר...

שכוייח ממש לכל מי שמעלה לפה דברים!!!!!!!!!!

אני מזכירה שוב- גם לתת לינקים לשירשורים מכובדים שהיו פה בעבר- זה מועיל ומעולה!!!!!!!!!

(אני יכוהל בכיף לערוך משם דברים -אבל למצוא לינקים אין לי כוח או ידע...)

אה- עוד נושא שצריך לדון בו:

*דור ישרים

*מיקום ההורים בכל המערכה

אגם בית זית אחרי חורף גשום.

בקיץ הוא שלולית ירקרקה מצחינה..

אבל בסוף החורף -

וזו רק ההתחלה.

אגם באורך כקילומטר+ וברוחב כמאה מטרים!

ליד מושב בית זית.

הגעה:

להגיע לסיבוב מוצא (יש תחנה לאוטובוס למבשרת), לעבור מתחת לכביש י-ם - ת"א במנהרה שפונה לכיוון מוצא, לחשוב:  "רגע, אם הייתי מים שנפלו זה עתה מהשמים, לאן הייתי הולך" (כמובן לגרד בפדחת בשביל זה), וללכת בכיוון.

תוודאו שהאגם מלא!  מבאס לבוא סתם.  ניתן לברר אצלי באישי.

ישר כח לכולם...

חשוב (כמובן מניסיוני האישי והלא מחייב) לדבר תוך כדי על הקשר- איך מתקדם, האם אתם מתקדמים או נמרחים, איך הייתה ההרגשה עד עכשיו וכו',

תשקיע- כמובן תלוי מאיזה סוג של ציבור אתה מגיע אבל גם אם אתה בייני"ש תביא לפחות עוגיות ומיץ,

תחשוב על מקומות שווים להיפגש (אני יכול לעזור באזור ירושלים),

תחשוב על דברים שישמחו אותה (כמו להגיע עם רכב לאסוף אותה לפגישה).

בין הפגישות תחשוב על דברים מעניינים שעברו עליך, שחשבת עליהם, דברים שהרגשת- אל תפחד להיפתח. מקסימום

אם תיפרדו ותגלה שהיא יודעת יותר מידי תמיד תוכל להרוג אותה (טוב... לא, אבל בכל זאת)

SMSים תוך כדי שהיא תדע שאתה חושב עליה ואכפת לך.

זה נראה לי לשלב ראשון. וכמובן חשוב לזרום לא להילחץ מכל מיני דברים (מה היא התכוונה כשהיא דיברה על כך וכך וכו') לנסות לבנות קשר- בהצלחה! 

לערוך רשימה מסודרת בפנקס של התכונות העיקריות והכי הכי חשובות לך בבת\בן הזוג,

ממש רשימה עם טורים ושורות,

ולתת ציונים למועמד\ת, כן כן, מ1 עד 9 , לאחר כל מס' פגישות, לפי ההתרשמות.

אם הציון גבוה בסעיף מסוים - מה טוב.

אם לא - זה יעזור לך להתמקד בנושאים שלא ברורים לך, בהבנות שעדיין לא השגת,

בהכרות שעוד לא גלשה לתחום המסוים,

ואז תוכל בפעמים הבאות לחתור לשם במישרין או בעקיפין לפי העניין, ולנסות לגבש התרשמות.

אני יודעת שזה נשמע מאד שכלי ואולי גם מתקטנן מידי,

אבל יש בשיטה הזו משהו ממקד, ולעיתים זה עושה סדר בראש - במיוחד שלעיתים יש הרבה בלגן בלב...

כלומר - מומלץ לנסות לאחר שיש כימיה ורצון בסיסי לקשר,

כדי להחליט הלאה.

בהצלחה לכולם!!

ב. אני מניח שלא שמתם לב, אבל מהעצות שכ"א מכם כתב לי (אשריכם!)-זעיר שם זעיר שם- (בלי לצרף את המדריכים הגדושים של הצדיקה ושות') - אפשר ג"כ להרכיב א-ב-כמעט מלאים!
אני עובד על כך ובע"ה זה יהיה סיכום של השרשור הזה-עד כה. (שוב-בלי הצדיקה ושות'...).

חסרות האותיות הבאות: ג, ו, ז, ח, ט, כ, צ.

בכבוד!

ושוב-ממש ממש תודה לכם!

נכון שכתבתי זאת לרבני המדרשות, אך זה עבור הבנות

ואם ילכו לפי זה ירבו חתונות בישראל זה מה שיביא את הגאולה 

כדאי שתראי זאת לחברותייך שלא יגיעו לגיל מבוגר.

ורוב הבנים בישיבות שיצאו עם כמה בנות, מסכימים איתי על דברי, וכך כתבתי:

לרבני/ות המדרשות.

לפעמים... אתם יודעים, קורה שנפגשים ביינישים ובוגרי הישיבה, אתם יודעים "הרווקידה" ומדברים בינם לבין עצמם, מה שורש הבעיה, ומדוע קשה למצוא חן בעיני הבנות.

סך הכול איזה דרישות יש לנו מהמיועדת שתיכלל בדת יהודית (צניעות, תשתדל לעמוד בגדרי ההלכה המקובלים לנו) ושתהיה אישה טובה.

אחרי כל אותם דיונים תמיד מתחילים הסיפורים (ללא שמות), ולכול אחד ישנם גל של טענות כלפי המדרשיסטיות, שצנעת פרט יפים להם, אך כולם כוללים אותם שורשי בעיות שהמקור להם הוא במדרשה (כך שהרבה ביינישים מעדיפים לצאת עם אחת שלא הייתה במדרשה). אפרוט את הבעיות אחת לאחת אולי יפלו לאוזניים פתוחות ולאחת זה יועיל (לא כל הבנות כך, אך זו תופעה נרחבת).

אולי שורש הבעיות היא חוסר טבעיות הנובע משיעורי שידוכים, אנחנו מרגישים לעיתים כאילו שדיבוריה הם ציטטות מפי הרבנים/ות, אך זה אינו מופנם ועל כן נראה אף מוקצן, יוצא שאף ברגעי החלטות היא בעצם מעוניינת בך אך זה לא תואם את מה שלמדה, ואז מגיע משבר והפגישות עיתים מתארכות "כמסטיק" שלבסוף נזרק.

בעיה נוספת מאוד נפוצה היא שמדרשות מתמקדות על דרך אחת מדרכי ה' (כמו חבקו"ק) ואז מי שהולך בדרך ה' קצת שונה (ומאיפה לדעת מה עולה בראשה), כמובן שאינו תואם בכך אין ספק, כי הרי כך למדתי...

ובנוסף לכול זה אצטט דברי חברי "אם אתה לומד תורה אז למה לא גם מקצוע, אם אתה עושה את שניהם אז למה גם לא עובד, ואם אתה עושה את שלושתם בטוח אחד מהם אתה לא עושה טוב".

מה שאני מבקש זה להסביר לבנות שיש הרבה דרכים העולות לבית ה', ואין באחת לפסול את השניה כך כתב הראי"ה ב"מדבר שור", ואפשר ליצור הרמוניה עם גישות קצת מקבילות, לבוא לפגישה בחן וטבעיות (ולשכוח את המיקרוסקופ), מומלץ אף לגרום לחשוב שאת מעוניינת לצאת, לחשוב מה באמת חשוב לך בהקמת הבית, אפשר אף להתלבט יחדיו, ולחשוב בבדיקות על "ואהבת לרעך כמוך", ואולי לנסות ולחשוב על דברי הצד השני שהרי אף שיחת תלמיד צריכה לימוד ולא בטוח שדי בפגישה כדי לעכל זאת, יה"ר שנייבש את "הביצות".

אם זה ספק שיכול להתברר ולהתיישב במציאות אז לחכות.

גם צריך תמיד לשאול האם בקשר יש את כל מה שמחפשים ונכון כדי להקים בית

איך יודעים מה צריכים כדי להקים בית?

יש לי הרבה רצונות ושאיפות וכו', אבל אף פעם לא באמת הייתי נשואה כדי להבין מה אני צריכה בבעל..

זה תהליך שמתחיל בזהות שלי ובערכים שחשובים לי ואיך יראה הבית שאני רוצה להקים, ואז מתוך זה בפגישה מבררים האם יש מכנים משותפים, האם יש מציאת חן

לא באמת אפשר לדעת בלי ניסיון

וגם כשיש ניסיון אנשים יכולים לטעות בבחירה שוב

באופי ובהרגלים מהבית. כי הרבה מהרצונות והצרכים שלנו טבועים בנו מתוך הרגלים שרכשנו בבית ההורים בשנות ילדותינו ובגיל ההתבגרות, ועיצבו את האופי שלנו.

ברור שיש את הדברים המאוד בסיסיים:

התאמה באורח החיים הדתי וההשקפה הדתית, מציאת חן פיזית ורגשית, הרגשת משיכה ותשוקה מאוד כייף לנו ביחד ויש געגוע וחוסר כשלא נמצאים ולא מתראים כמה ימים…

היכולת לנהל שיחה פתוחה, מקשיבה ומכבדת, בייחוד בזמנים של חוסר הסכמה

ויש נושאים שעלולים להיות יותר מורכבים בדרך להחלטה, ומקור לספקות וחוסר ביטחון מה יקרה בעתיד:

מצבים רפואיים ידועים ומחלות כרוניות, האם יש שקיפות מלאה בקשר הזוגי או שיש הרגשה שיש חורים מהעבר שלא ידועים, כסף - האם יש בטחון כלכלי להקמת בית ומשפחה, כלומר לפחות אחד מבני הזוג כבר יכול לפרנס בצורה סבירה, או שהפרנסה תלויה בניסים ונחיה בהתחלה מהיד לפה?

אם כל צד מבני הזוג מגיע מעדה ותרבות אחרת, אשכנזים מול עדות המזרח, עשויים להיות פערי מנטליות.

גם הייתי מכניס כאן את היחס של כל צד בנושא חלוקת אחריות במטלות היומיום, ניקיון, ואחזקת הבית. יכולים להיות כאן פערי מנטליות… הגבר למשל בא ממשפחה שבה האבא לא לוקח חלק בעול תחזוקת הבית ואצלם הכל האמא עושה, אבל אנחנו בדור אחר וכן רוצים שהגבר ישא בעול ובמטלות המעצבנות…

וחשוב לציין שכמה שלא נהיה סגורים ובטוחים בהחלטה, אחרי הנישואים, כשמגיעים לחיים המשותפים ביחד, בהכרח יצוצו דברים חדשים שלא יכולנו לבדוק אותם לפני הנישואים.

אבל כן נוכל להתמודד ולמצוא פתרונות, להכיל הבדלים ולבוא לקראת הצד השני, וגם פה ושם נושאים שלא נוכל לפתור באופן מושלם ונצטרך להתפשר.

בשלב מסוים, המשך הציפייה אינו מוסיף נתונים חדשים על הפרטנר אלא רק מעכב את הנכונות לקבל החלטה, לחתוך או להחליט שזה זה.

כנראה שאת מכירה אותו מספיק זמן, מכירה את הערכים המרכזיים שלו, ראיתם אחד את השניה ברגעי כעס או לחץ, אתם יודעים מה שואפים לבנות – ואין באמת מידע חדש וקריטי שעומד להתגלות שבוע הבא.

אין ודאות של 100% בשום דבר. בחירה זוגית אינה "גילוי" של משהו שקיים במאה אחוז, אלא החלטה ליצור את הוודאות הזו יחד.

את צריכה להבדיל בין ספק מוצדק לחשש מטבעי: אם יש דברים שהם מהותיים - חוסר התאמה בערכים, תקשורת לקויה, אורח חיים והשקפה שונים, ראייה שונה של מציאות החיים והתכנון לעתיד- זו סיבה מוצדקת לעצור.

לעומת זאת, פחד מהחמצה או פחד מהתחייבות הם תגובה אנושית טבעית למעבר בין שלב ההססנות לשלב ההשקעה.

יכול להביא מעצמי - הכרנו והחלטנו להתחתן עוד לפני שהיה לי תואר. אנחנו לא דוסים ולא מסוג המשפחות שמסתמכות על פרנסת האישה.

תודה לאל שמי שהיום אשתי האמינה בי, נענתה להצעת הנישואין (אחרי 3 חודשי היכרות ביננו), התחתנו, בתחילה הייתי סטודנט והיא פרנסה, חיינו בצמצום רב, ואח"כ סיימתי את הלימודים, השתלבתי בעולם הייטק, נולדו לנו ילדים, גרים בבית מרווח, וב"ה חיים באושר

אבל איך אני יכולה לדעת מה מהספקות באמת מוצדק?

מתמודדת איתן 🤔

ודאות היא לא שהכל מושלם, אלא שאני שמח בעיקר שפגשתי ומוכן לעבוד איתו ולגדול איתו. ברגע שבו פוגשים את זה יש ודאות ואין מקום להכניס ספקות

יראה את הטוב במי שמולו, יבחר בו,

ובעצם יתחרט אח"כ על החבילה שהוא לקח על עצמו?

מה זה להכניס את עצמו לוודאות ואז לראות את הטוב? זה עובד הפוך. רואים את הטוב, נוצר חיבור ורואים פוטנציאל לצמיחה משותפת, ואז בוחרים.

ואם אח"כ יתחרט על הבחירה?

פחד ממחוייבות.

יש משהו עכשיו שגורם לך לחשוב שבהמשך לא יהיה טוב? פער שאינו פתיר בעבודה משותפת, בכוחות משותפים שאת כבר מכירה בשניכם?

אז למה לחשוש ממה שלא קיים במציאות?

פחד הוא דבר נהדר כשהוא גורם לזהירות בהתקדמות, אבל הוא דבר נורא כשהוא תוקע. (אגב, אלו שתי תגובות לפחד לא רק בפן הרעיוני. יש אנשים שכשהם נתקפים בפחד מאיום פיזי הם נדרכים ופועלים הרבה יותר טוב, בחושים מחודדים, ויש שמשתתקים ונתקעים במקום)

אז חדדי חושים, שהפחד יהיה פחד בריא שעוזר להתקדמות ולא תוקע.

החוש שהכי חשוב שיהיה חד הוא הראייה.

עין טובה.

לראות טוב. לחפש את הטוב. לדון לכף זכות, ובעיקר, להאמין בטוב. שהוא קיים, שהוא יכול, שהוא יגדל, והכל שואף אליו.

כי אלוקים טוב.

"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"

את רואה בו טוב? הוא עושה לך טוב? גורם לך להיות טובה יותר? הוא רואה בך טוב? ושניכם אוהבים טוב?

טוב מאד.

לא ודאות שאני כרכע בשיא הקשר ואנחנו תמיד בעננים, שברור לי שהוא הכי טוב.

פשוט הבנה שיש בסיס לקשר, בסיס משותף בשיח וערכים, ואמונה שעם הקשר הנוכחי ועם האישיות שלך ושלו אפשר להצמיח ולהפריח את הקשר מעלה-מעלה.

בסיס זה טוב

טוב.. תודה!

1. שנעים איתו וכיף ונחמד

2. שהוא מודע לחסרונות שלו ולא נרקיסיסט

3. שאין דברים שהם ווטו (לא כדאי להתחתן עם חילוני כי זה מורכב, זה בסדר להטיל ווטו על חסרונות אובייקטיביים)

לכולם תמיד יש חסרונות ובתוך הקשר מתגלים עוד חסרונות, ככה זה באופן טבעי. המטרה היא למצוא דבר עיקרי - הלב שלו, המילה שלו, המידות שלו, האמיתיות שלו, הרצון שלו - ועל זה לשים את הכסף

תקופה את מרגישה שאין לך חשק לראות אותו שכל דבר שהוא עושה מכווץ אותך

זה לא התלבטות זה לא זה ..

ואם יש משהו אחד שלא מסתדר לך זו התלבטות

רק שמשמעות ומחיר הספקות וההתלבטויות בהחלטה על בן זוג לחיים אינה דומה כמעט לשום התלבטות אחרת - שאפשר להתחרט ולתקן (אז עלה קצת כסף וזמן)

תיקון של זוגיות עולה זמן וכסף (ועוד דברים)

אבל נניח החלטה על ילדים זו החלטה שאיננה ניתנת לתיקון

אני חושבת שהאישו בהחלטות זה לא הטעויות/ החרטות

כי הנחת היסוד שאנחנו יכולים לטעות/ להתחרט שוב ושוב

אלא מה עושים עם זה

איך מתמודדים/ מתקנים

ההבדל הוא רמת הסיכון והסיכוי

אבל זה דבר מובנה בכל החלטה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -

לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.

דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.

לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?

אם נניח-

בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.

ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.

אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.

על המודעות העצמית.

פחד זה רגש לגיטימי.

לא מצופה שתבטלי אותו.

השאלה היא אם את יודעת לנהל אותו? תהיי מסוגלת?

איזו מודעות, איזו רגישות, איזו תבונה.

את נשמעת אישה פשוט מקסימה!

ובאמת נשמע שבתוכך הכל, שאת יודעת הכל, וכמו הניק שלך – כאשר את פורחת מבפנים ויש לך את השלווה הזו מבפנים אז הכל ממש ממש בסדר 😊

כמו בפעמים שהקשבת פנימה כאן בכתיבה שלך והיו "הבלחות" כאלו של רוגע ושלווה ויציבות וטוב פשוט ושלם.

כמו במילים שכתבת עליו: "ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי". נכון שזה כאילו "קצת" מילים אבל נשמע שהן מבטאות כ"כ הרבה. ונשמע שטוב לך איתו, ואפילו טוב מאוד, כמו שכתבת "אם טוב ברמה כזו עכשיו".

אז טוב מאוד שכתבת את כל ההודעה הזו, זה ממש עושה סדר (או לפחות מתחיל לעשות) לכל מה שמתחולל בפנים, והייתי ממליצה לך פשוט להמשיך – להמשיך ולכתוב כאן או רק לעצמך וממש לפרוט דבר דבר.

לכתוב ולפרט – מה מפחיד?

ומה עוד?

מה מפחיד בלהתחתן דווקא איתו?

מה קשור דווקא בו שמפחיד אותך?

באילו פעמים את לא סומכת עליו (אם יש כאלו) ספציפית?

באילו פעמים את מפחדת לא לסמוך עליו ספציפית?

ממש להסתכל לפחד בלבן של העיניים, לא להתעלם או להדחיק אלא להיפך – לכתוב ולפרוט ולפרט את כל הפחדים. פחד פחד.

ואז גם להתחיל לענות לו. אחד אחד ולעומק.

קודם לכתוב ואז להבין, כי כאשר כותבים יש לדברים התחלה ואמצע וסוף ולא הכל נמצא לנו במוח (ובלב) בבליל בלתי נגמר של מחשבות ולופים שבאמת אי אפשר למצוא ידיים ורגליים שם...

וככל שאת כותבת את מזהה באמת קולות של פחד דווקא מההחלטה להתחתן, מעצם השינוי, מעצם הלא מוכר והלא יודע, שזה הכי הכי טבעי והגיוני שיש בעולם יקרה!

ובטח אחרי שכתבת שיש לך סיבות לפחד מעצם הנישואים ואפילו התחלת לפרט אותן: כאלה שקשורות ברקע שלך, שנוגעות באופי, ולהיכרות שלך את עצמך בלבד עד עכשיו.

ובאמת שהמוכר והחזק זה הלבד במה שסיגלת עד עכשיו כל השנים אז בטח שזה מפחיד, אפילו מפחיד נורא להניע לשינוי!

המוח שלנו מורכב מתבניות ואוהב באמת את המוכר והידוע ואל תזיזו לי את הגבינה שלי, ככה אנו מתוכנתים. וכשבאים לעשות שינוי, גם שהוא שינוי לטובה, זה מפחיד! לעיתים משתק מפחד! לכן כ"כ חשוב להקשיב לפחדים האלה, כמה שצריך, ובעיקר – לענות להם. בכנות ועד הסוף.

ואת מקסימה שכתבת שאת רגילה לפחד ולעשות. זה באמת מדהים איך שלמדת ולימדת את עצמך להתמודד עם דרכי החשיבה של המוח שמייצר לך קטסטרופות ובעצם רוצה רק לשמור עלייך משינוי בכל מחיר. ואת מתמודדת, ואת עושה, ואת לא נמנעת, ואת ממש מצליחה! אלופה שאת!

ואולי תקראי לאינטואיציה הזו שלך שדיברת עליה גם "הקול הפנימי שלי", ובעצם תחזקי את עצמך בכך שיש בתוכך נשמה, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות! והרבה פעמים הקול הפנימי הזה שלנו הוא הוא הביטוי של הנשמה ושל החלק אלוק ממעל שלנו. ודווקא הקשבה לקול הזה זה המפתח.

ודאי שלא אפשרי להעביר כאן על הכתב את העומק של הדברים, וודאי שיש כאן דיוקים רבים שצריך להעביר ולעבור, אבל זה באופן שטחי וכללי – להקשיב לקול הפנימי שבך.

כמובן בליווי של ההקשבה גם לפחדים, הפירוט שלהם והמענה להם דבר דבר ולעומק כאמור. ותמיד תמיד כדאי גם להתפלל על זה לקב"ה שבידו הכל, להתפלל לבהירות, ולשלווה, ולהחלטות הכי טובות ונכונות.

ואפשר גם לכתוב את כל הטוב שאת כן רואה בו, באיש הזה שעומד מולך 😊

ואיפה את כן סומכת עליו, ואיפה את כן רוצה להתחתן דווקא איתו.

וכנ"ל איפה מפחיד לך דווקא בו, איפה מפחיד שאת לא סומכת דווקא עליו?

ואז בטבלה נפרדת את יכולה לכתוב את הפחדים מעצם ההחלטה להתחתן ומעצם הנישואים, בצורה נפרדת ממנו ספציפית, וככה לראות יותר בבהירות איפה זה הפחד מעצם השינוי ואיפה זה הפחד מהבחירה דווקא בו ספציפית. זה יעשה לך עוד יותר סדר. ואת גם ממש ממש טובה בזה אז פשוט להמשיך ולפרוט לעצמך הכל 😊

ולגבי מה שכתבת בסוף של מה אם יש איפשהו שם מישהו אפילו טוב יותר וכו',

אז בדיוק כמו שכתבת, חשוב לזכור שאין באמת אף אדם אפילו אחד מושלם. לא גבר ולא אישה.

רק רק הקב"ה לבדו מושלם.

אנחנו כולנו בני אדם.

ו"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אין.

כלומר לכולנו יש יתרונות, לצד חסרונות.

וכדאי לראות את האדם שמולנו כמכלול.

האם את המכלול הזה אני רוצה?

האם במכלול הזה אני בוחרת?

(והאם הוא/היא רוצים אותי ואת המכלול שאני? האם הוא/היא בוחרים בי ובמכלול שלי?)

עוד דבר מהותי מאוד מאוד הוא ה*עבודה תוך כדי תנועה* כלומר ההבנה שנישואין, זוגיות, הוא דבר של תחזוקה מתמדת והשקעת אנרגיה מתמדת. לכן שני בני זוג שמגיעים גם עם שלמות בבחירה, גם עם רצון אמיתי להיות יחד ולעבוד על כך כל הזמן, גם בוחרים אחד בשנייה כל יום מחדש ומבינים שהשקעה תמיד תמיד צריכה להיות - הסיכויים שלהם להצלחה וחיי נישואין מאושרים עולים בצורה ענקית.

ולגבי החששות והספקות:

קודם כל חשוב להפריד האם הספקות הן מ*הבחור עצמו*

או האם הספקות הם מ*ההחלטה עצמה להתחתן* ומהמעבר המפחיד והגדול מרווקות לנישואין.

אם התשובה היא המקרה הראשון - צריך להמשיך בנחת להיפגש עם הבחור ולראות האם באמת זה זה.

ורק את יכולה באמת לענות לעצמך ולהחליט מה הכי נכון עבורך

(כמובן שתמיד טוב להתייעץ כמו שאת עושה פה, אבל חשוב להבין שבסוף רק את יכולה להחליט את ההחלטה ולא אף אחד אחר).

כדי לדעת אם זה זה או בדרך להיות זה,

תוכלי לשאול את עצמך מספר שאלות:

האם את מעריכה את בן זוגך הנוכחי?

האם את רואה בו אבא טוב לילדייך?

האם כיף לך איתו בזמן הפגישות ונעים לך איתו?

איך התקשורת ביניכם?

איך מתנהלים חילוקי הדעות ביניכם?

האם את מרגישה שאת יכולה להיות את כאשר את לידו?

האם בין לבין הפגישות את מתגעגעת אליו או חושבת עליו?

האם הוא מכבד אותך?

האם יש לך חיבה אליו?

האם יש לך משיכה אליו?

אחרי שתעני לעצמך על השאלות הללו,

אפשר לעבור לרגש של הבילבול. בתוך הבילבול הזה נמצא (ואולי בעצם מסתתר) הפחד.

פחד עמוק וגדול מאוד.

פחד לטעות.

פחד לחיות חיים שלמים ללא אהבה, כזו טובה ואיכותית

פחד להיכשל בבחירת בן הזוג

זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.

תביני מה בדיוק מפחיד אותך?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם כן תתחתני לבסוף עם הבחור?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תתחתנו בסוף?

מה יקרה?

ומה עוד יכול לקרות?

ואיך את תהיי?

ומה יקרה לך?

ואיך את תרגישי?

ומה זה אומר עלייך לדעתך?

ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.

האם יש כיווץ בגוף?

איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?

האם הגרון נחנק? יש דמעות?

אולי אין בכלל כלום?

תני לעצמך להרגיש.

תהיי שם.

אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,

תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.

תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.

וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.

אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.

חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.

זה באמת מפחיד.

זה באמת דבר בעל משמעות עצומה לחיים - עם מי לחלוק אותם, לנצח

ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.

ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע

כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?

גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב

וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.

זה באמת מאוד מאוד מפחיד.

עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.

עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה

עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול

אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.

את את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?

או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?

זו בחירה רק שלך. ❤

דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה -

קודם כל - בדיוק כמו שכתבת בהודעתך, אנחנו יודעים שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.

ז"א, שכל אותן תכונות מאוד טובות שכן יש בבחור הנ"ל, בכלל לא בטוח שיהיה בהבא בתור שלו יהיו או שלא את התכונות שמהותיות לך.

לכן צריך גם את זה לקחת בחשבון.

תמיד צוחקים שאם כל גבר וכל אישה יכלו לעשות "מיקס" של כל התכונות הטובות+הפיזיות הטובה בכל מי שיצאו איתם לאורך כל השנים - הם היו מגיעים לנוסחה של גבר/אשת החלומות.

קצת מההוא,

את זה מההוא,

את זה מההיא -

ויוצא מר/גברת מושלם/ת

ובכן,

לצערנו זה לא קיים.

ולא רק שזה לא קיים,

כל ההשוואות האלה שיש לנו מקשרים קודמים,

יוצרים אצלנו מעין "תרמיל" שהולך ונהיה מאוד כבד על הגב...

בתרמיל הזה נמצאות ההשוואות.

וככל שיוצאים עם יותר מדויטים - כך התרמיל הזה גדל וגדל

ואותו בחור שכרגע נמצא איתך בקשר - נמצא איתך בקשר + עם כל התרמיל שלך וכל מי שאי פעם יצאת איתו.

הוא אפילו בלי לדעת נמצא בתחרות סמויה (או גלויה) עם כל אותם מספר הבחורים עמם יצאת בעבר.

עם כל תכונה ותכונה טובה של מי מהם,

עם כל פרט גופני של מי מהם,

עם כל כימיה, רגש של אהבה, תשוקה ומשיכה שהרגשת לכל מי מהם,

עם כל חוויה וחוויה שעברת איתם

וזה בנוסף לכל מה שאת סוחבת על עצמך עוד מינקות וילדות - וכל הדפוסים והמשפחה הגרעינית וכו' וכו' -

ו...

זה הרבה.

זה לא קל.

צריך באמת להיות כמעט מלאך ומושלם כדי להצליח לנצח בתחרות הזו.

ולעמים נראה שלתחרות הזו פשוט לא יכול להיות מנצח.

אז אם אפשר לבוא לפגישות איתו ולראות רק אותו כפי שהוא,

ורק אותך כפי שאת,

בלי כל המטענים של האחרים ובלי כל ההשוואות - 

זה יכול לעשות הרבה טוב.

אפשרות לבחון רגע את הדברים בנקיות, בלי כל ההפרעות וההסחות שיש ברקע.

ואז לשאול את עצמך אז מה כן יש בו?

במה הוא טוב?

מה את אוהבת בו?

מה את מעריכה בו?

וכן הלאה.

---

ואם הפחד והחשש הוא מ*עצם ההחלטה להינשא* ולא מהבחור עצמו-

ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור:

1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.

ממה הוא מפחד בעצם?

האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?

מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?

מה קורה בתרחיש הזה?

מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?

האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?

האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?

מה כן עשית או לא עשית בגללו?

מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?

ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?

תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.

מה את רואה שם?

מה היה שם באירוע הזה?

איך הרגשת שם?

איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?

נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.

מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?

מי זאת שואלת ושואלת שהיא בטוחה?

מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?

2. ישנה טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,

שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון האמיתי יותר של האדם.

במקרה שלך,

אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.

ז"א, אם הוא יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -

מה תרגישי אז?

שהרווחת?

או שהפסדת?

את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך יותר בשלמות.

3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה

זה אך ורק *את ובן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!

אם תבחרי להיות שם,

אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,

ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!

*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,

*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!

וכמה שזה חשוב לומר זאת,

כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים וגם אחרי שהתחתנו, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע

בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,

ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!

וזה פשוט לא נכון!

מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!

להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,

להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,

ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!

ההבחירה הזו,

האמירה הברורה הזו,

תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,

להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,

להשקיע ולתת,

להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך

וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים ב"ה.

4. הייתי מציעה לך להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,

ולא רק לשכל.

שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.

אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.

אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,

הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,

אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,

*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.

שאלי את עצמך

מה אני מרגישה כשאני לידו?

איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?

ועלינו יחד?

ועלינו מגדלים ילדים?

ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?

מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?

איזו תחושה הוא מעלה בי?

תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.

גם הגופניות וגם הרגשיות.

ותני להן רגע למלא את כל כולך.

את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,

שיהיו שם לעשות סדר בדברים.

תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.

בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,

ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.

5. לגבי החשש "מה אם יש יותר טוב?"

אז כמובן שאפשר לדעת רק את מה שיש כרגע.

ואם כרגע יש מישהו שאת אוהבת, מעריכה, טוב לך איתו,

ואת חושבת שיש כיוון ויש דרך לעבור איתו גם מכשולים וקשיים – אז הכיוון מאוד חיובי.

ואחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.

ואז אחרי שמחליטים החלטה - שכמובן חשוב מאוד שתהיה בשלמות ובבהירות -

כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה

שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.

ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.

להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.

לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם. 

להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-

ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.

לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.

הנישואין מעניקים לבני זוג שייכות אמיתית זו לזה.

התחתנו. אני האישה שלו. הוא האיש שלי. כמו שהילדים שלי הם שלי ואני אמא שלהם, וזו לא שאלה בכלל.

וזה הופך את הזוגיות שלנו למשהו חי וקיים, יציב ובטוח, ומתוך המקום הזה בניית הזוגיות נראית שונה לגמרי.

אז החתונה בעצם מעבירה אותנו ממוד של 'האם' למוד של 'איך'.

זו החלטה חד פעמית וגורפת (שהיא קפיצה למים בעיניים עצומות, לא משנה כמה זמן וכמה לעומק מכירים), שמעבירה את הקשר משאלת ההאם הקשר הזה טוב לשאלת האיך נגרום לקשר הזה להיות טוב.

ויש בידינו המון המון איך!

כלומר יש בידינו היכולת להגיע לטוב שלם, גדול, עצום ומקיף ב"ה.

6. ואם יש גם חשש ופחד שאומר לך: "מה אם אחרי החתונה "פתאום" פוגשים מישהו אחר"?

אז את עונה לו -

מתחתנים כאשר יש שלמות בהחלטה ורצון אמיתי לחיות יחד כל החיים.

מה יקרה אחרי החתונה?

אם תכירי מישהו אחר?

זה בכלל לא נכנס למשוואה כאשר יש שלמות, כי אם את אוהבת אותו ובחרת בו - אז בחרת *בו*. וזהו.

אז הוא שלך.

וזהו.

אין עוד אחרים.

אין.

עושים ניתוק במוח - וכל הגוף והנפש מכווננים למצב הזה ש*כבר מצאתי*

ולא למצב של *אני עדיין מחפשת*

כאשר את במצב של כבר מצאתי,

אז אפילו יהיו מיליון בחורים טובים - זה לא אמור להזיז לך - כי יש לך את בעלך שלך.

הוא שלך, ודי.

אז את לא תהיי ביחידות עם אחרים, ולא תשחנשי עם אחרים, ולא תגעי באחרים וכו' - וכך יהיה יותר קל לא "לפול" בפניהם, אם יש גבולות ברורים גם טכניים וגם נפשיים בעמדה הנפשית - זה בכלל לא אמור לקרות.

וכדי לחזק את ה"לא אמור לקרות" הזה - ממשיכים לעבוד על עצמנו ועל הזוגיות שלנו יום יום גם אחרי החתונה -

ממשיכים להשקיע אחד בשני ובעצמנו,

ממשיכים לצאת לדייטים קבועים גם כשנשואים,

ממשיכים לקחת אחד את השנייה כלא מובן מאליו בכלל,

ממשיכים לתת, להשקיע, לאהוב, להתרכז פנימה ולכוון את כל האנרגיות והאהבה לבית פנימה בכל התחומים שיש - וממילא מה שיש בחוץ בכלל לא מעניין כבר.

7. ומה עונים לחששות או פחדים שאומרים לנו שאם נתחתן הכל יהיה "דפוק"?

למשל, שלא תישמר האהבה והתשוקה שלנו?

קודם כל לענות להם את האמת - שהדבר המרכזי שיקבע האם זוגיות הכוללת נישואין תשמר -

הוא בני הזוג עצמם.

והמודעות והמאמצים שלהם עצמם.

הכל תלוי איך מתייחסים לנישואין ואיך רואים אותם.

האם ההתייחסות אליהם היא כ"מזהמים" את כל הדברים הטובים הנ"ל,

או ההאם ההתייחסות היא כמעצימים, מרחיבים ומעמיקים את כל הנ"ל.

איך אומרים? הכל תלוי בעיני המתבונן.

כל מה שנחשוב שיכול "לזהם" את הנישואין  - יכול להיכנס באותה מידה גם למערכת זוגית ללא נישואין, וגם לאדם רווק ללא כל זוגיות.

ואתן מספר דוגמאות -

קודם אכתוב את ה"חשש" (שיופיע בגרשיים) ואז את התשובה אליו:

- לדוגמא "עול הפרנסה":

עול הפרנסה יכול לדכא, לבאס, להכביד ולהעיק גם על רווק,

גם על רווקה,

גם על זוג ללא נישואין

וגם על זוג במסגרת הנישואין.

אנשים צריכים לעבוד כדי להתקיים, זו המציאות בימינו,

ויוקר המחיה שעולה וכל מה שקשור בזה לא תורם, אבל זה לא שייך לנישואין או לא נישואין,

אפשר לראות זאת אצל כל אדם באשר הוא.

-"גידול-חינוך- טיפול והשקעה בלתי פוסקת מכל היבט אפשרי בילדים":

גם כאן

אם אדם רוצה ילדים,

ולא משנה אם זה רווק או אם זו רווקה שמחליטה לקחת תרומת זרע/הורות משותפת/כל דרך אחרת - היא תצטרך להתמודד עם עול גידול הילדים.

אא"כ אדם לא רוצה ילדים כלל - ואז אמנם אין לו את "עול הילדים", אבל באותה מידה גם אין לו את "הילדים עצמם", האושר שבהם, ההמשכיות שבהם, החיים עצמם שבהם וכל היתר.

- כל מורכבות נוספת אצל הילדים כמו טמפרמנט, נכות ל"ע וכו' - כל זה רק קל יותר להתמודדות במסגרת יציבה של משפחה עם שני הורים מתפקדים, מאשר אצל אם חד הורית או אב חד הורי.

- "מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת/סביבה- מתערבת/מעורבת/מגוננת מדי/מתעלמת/מפלה" - 

גם כאן - אם אדם רוצה להיות לבד כל חייו, ללא שום זוגיות באשר היא - אז את המשפחתולוגיה של הצד השני הוא אכןן לא יחווה.

כי בכל דרך אחרת - זוגיות ללא נישואין גם היא כוללת בתוכה משפחתולוגיה לא מעטה של הצד השני.

אז גם כאן - שוב תלוי בעיני המתבונן - מהם היתרונות ומהם החסרונות,

מה אני מרוויח/ה ומה אני מפסיד/ה ומה יותר כדאי לי.

אני מאמינה שאנשים שבוחרים בנישואין מעדיפים להרוויח את כל הטוב שבהם גם אם יצטרכו "להפסיד" ולהתמודד פעם בחודש עם חמות לא מי יודע מה...

וכמובן גם בתוך הקושי/הקשיים עצמם ללמוד להשתכלל ולמצוא כלים נכונים ומתאימים לנו גם בעת הקושי עצמו.

- "שינויים ומעברים בחיים" -

- גם כאן רוצה לומר לפחות על עצמי,

בתור אישה שעברה תוך כדי נישואים גם אובדן של אב בגיל צעיר,

גם חזרה בשאלה של בעלי,

גם דיכאון אחרי לידה,

גם משברים אחרי הלידות

גם מחלות של הורים 

ועוד הרבה דברים -

ובכולם, עם יד על הלב, המציאות שה' זיכה אותי שיהיה לי את אישי לידי - רק העלתה אותה, עשתה לי טוב, ובהרבה מובנים אפשר לומר שהצילה אותי.

מערכת הנישואין הייתה שם כדבר הטוב, המנחם, המרפא, העוזר, התומך והטוב שבחיים.

לא חלילה המפריע לכל זה.

אינני יודעת כיצד אדם לבד יכול לעבור דברים כאלה, זה נורא גם ככה, ולא מאחלת את זה לאף אחד בעולם.

והרבה אנשים, רואים את המציאות המשותפת שלהם ובני/בנות זוגם אליהם הם נשואים, כברכה גדולה.

ועם הברכה הזו הם מתמודדים עם שלל אתגרי החיים,

ששוב, גם ללא הנישואין כל אדם עובר או יעבור אי אילו משברים בחייו, כל אחד וה"שק" שלו איך שאומרים.

לא הנישואין הם אלו שגורמים לכל ה"לכלוך"/"זיהום"/"קשיים"/"משברים"- הם יכולים להיות קיימים ללא שום תלות בהם,

ואם משכילים ומתאמצים לדעת איך לשמר ולהתמודד עם הכל בצורה נכונה ובריאה - רק צומחים מזה.

- "קושי לשמר תשוקה" -

לימוד נכון של כל נושא האישות והשקעה בו -  גורמים גם לפן הזה להתעמק, להתעצם ולהתרחב עם השנים.

גם כאן - צריך להתאמץ, צריך לעבוד, צריך לשמר, צריך להשקיע, צריך לדבר, להיפתח, גם בתוך מערכת של נישואין אפשר וצריך להשקיע וללמוד עוד ועוד גם בנושא זה, ובשניים זה נותן הרבה יותר.

לכן, אם נחרוט על לוח ליבנו שני "סטיקרים" אולי הכי חשובים -

1.  בן זוג זה המשפחה שכן בוחרים - שייכות אמיתית ושורשית.

2. ההצלחה של הזוגיות לא קשורה בהכרח רק לנתוני הפתיחה/האדם, אלא להחלטה - אני שלו והוא שלי, אני אוהבת אותו, אנחנו ביחד.

ומי שיקבע אם נצליח או לא - זה רק או בעיקר אני והוא,

ההחלטה שלנו לאהוב, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין,

הבחירה שלנו אחד בשנייה, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין

המודעות שלנו לכך

וההשקעה שלנו בפועל לכך.

- וכמובן כמובן *ללמוד* על הנישואין

מהי המהות של הנישואין,

תמיד להיות במודעות, למידה, הקשבה, נתינה והשקעה.

ועוד דבר חשוב על אהבה בכללותה ובמהותה:

אהבה -

היא התחייבות ללא תנאים כלפי אדם לא מושלם

לאהוב זו לא רק הרגשה חזקה,

זו החלטה.

זו בחירה.

והבטחה.

מי שאיתי – בעלי/אשתי הוא/היא הכי מושלם *לי*.

וואו יצא ממש ארוך,

המון המון ברכה והצלחה יקרה

ב"ה שתראי בחוש ובמתיקות בשלווה ובבהירות את כל הטוב שיש

מאמנת טובה תעזור לך לארגן את הראש.