יש פה בפורום 421 דפים שבהם טחנו את הנושא הלוך וטחון.. 

כמו שנאמר:

"ויחפרו הלוך וחפור

ולא מצאו מים".

וכן הוא אומר:

"בושו וגם חפרו החופרים".

ויצתה בת קול משמיים

מה לכם אצל פורום שלנ"ו

שקמח טחון טוחנים

ואפר שרוף שורפים.

בעצם.. כלל אחד יש ואידך זיל גמור:

אין כללים.  תקשיב לקול הפנימי שלך.

(כמובן הכל בגדרי השכל הישר).

בהצלחה רבה רבה!!! 

לזכור שאתה מתנהל מול נשמה עם רגשות (לפעמים עודף רגשות...).

לדבר- לא לשמור דברים בבטן ועם זאת לדבר בטאקט.

בהצלחה!

אתה מבקש ללמוד את כל התורה כולה על רגל אחת וזה לא כ"כ אפשרי כאן ובכלל. נסה לנסח שאלה אחת או מקסימום שתיים כל פעם ונענה בשמחה. תודה

תנו טיפים איש כפי יכולתו-לאט לאט נתקדם...
תודה!

ותשתף את הצד השני בזה שאתה חדש בעסק..היא תעזור לך..

לא לרוץ בשום דבר,

לעשות הכל מתוך מחשבה רחבה ובדיקה...

 אבל מצד שני לא להיות בררן מדי!!

בהצלחה=]

אני כותב על כך כבר הרבה זמן בבלוג שלי - מצרך לך שני קישורים רלוונטיים מהבלוג בהם תמצא את כל המידע שאתה מחפש:

http://dosiblog.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA

http://dosiblog.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA

בהצלחה.

הנה לכם הזדמנות המאה לעשות שירשור שראוי לטיגלון או לנעיצה- ואתם מפספסים את זה!!

"מדריך המשודך המלא!!"

אני מתחילה מ-א'-

איך אוכלים את זה?

ץתשובה: כל דבר שאין לו ברכה- לא אוכלים אותו- עד שמבררים מה ברכתו.

(ולא- ברכת "שעשה ל-י אישה" לא ממש נחשבת פה...)

(אות ב יכולה להיות ביצה, או בריכה- כלומר- אז איך קופצים למים?! או- אז איך מוצאים מים לפקוץ אליהם?)

(אות ג יכולה להיות גםזולטובה - על כל הדברים הלא-הכי-מלבבים שבדרך...)

(אות ד יכולה להיות על דיבור!! ועל שתיקות מביכות... (אות ש תהיה תפוסה מידי בשביל להקדיש אותה ל"שתיקות מביכות", גם מ תהיה תפוסה מידי בשביל "מבוכה".... או שאולי לא?!)

|מתחילה להינות מהעסק|

[איפה מסכת יומה?!?!?!?!?!?!??!?!?!?!?!?!?!??!?!? את חסרה פה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ]

(אות ה יכולה להיות הינומה. או משו שיותר רלוונטי? אולי- מה הגובה שלו? שלה?)

(אות ו לא יכולה להיות. נקודה.)

(אות ז כנגד שבעת הרועים)

(אות ח כנגד חחחחחחחחחח אני מתחילה להכותב שטויות)

קיצר-

*את צריך גם להכין את עצמך רעיונית- ללמוד ולקרוא ולדסקס ולחשוב כל דבר שקשור בזוגיות ומשפחה וגברים-נשים וכו' וכו'

כמה שיותר קדושה

*להכין את עצמך להיות ממוקד מטרה- לחשוב? מה אני רוצה? מי אני צריך? איזה תכונות יש לי ואיזה תכונות אני צריך שיהיו בה?

*ולהבין אפשרויות ממשיות בעולם שתוכל לפגוש אותה-

כגון- שדכניות\ים או אירגוני שדכנות מיקצועיים- להירשם

אחים חברים חברותות גיסות- לומר להם שאתה רוצה!! ולומר להם מה אתה רוצה!!

מי שמתאים לו\ה -ללכת לכל מיני מפגשי רווקים\ות -יש כמה בכמה וכמה בתי כנסת נחמדים בכל מיני ערים בא"י, יש טיולים של רווקים (צעירים!) ועוד ועוד. אה- מפגשי פורום (שיהיו בעז"ה כשכולם יהיו בלימודים ולא יוכלו להגיע... |שטני|)

כללי המשחק של השידוכים-

א. תמיד מציעים לבחור ראשון. רק אחרי שהוא מסכים- מציעים לבחורה.

ב. הבחור- שומע הצעה, רושם (רצוי על פתק ולא בזיכרון-שלא-זוכר...) את הפרטים- מי היא מה היא ואצל מי אפשר לברר עליה

ג. בירורים עושים כמה שיותר מהר!! יומיים-שלוש ולא יותר1 לא למרוח!

בירורים עושים אצל מי שהבחורה מסרה שאפשר לברר עליה- ולא אצל אנשים רק-לכאורא-קשורים שבאמת לא יודעים וסתם אומרים שטויות!!

אחרי שהבחור מחליט שהוא רוצה לצאת עם הבחורה- הוא נותן אוקי לשדכן- שמציע לבחורה

ד. הצעה לבחורה. בנות- הבחור מחכה!!!!!!!!! לא למרוח בירורים מאה שנה!! כנ"ל יומיים שלושה גג!!

ולא לברר עם אנשים לא קשורים! ולא לברר על שטויות!

ה. החלפת תמונות.

יש מחייבים, יש אוסרים, יש כל מיני דרשות ודעות על זה.

(יש למישו לינק על זה משירשור-ענק מהעבר הקרוב או הרחוק? דשנו בזה!!)

ו. טלפון ראשון

הבחור מתקשר לבחורה

לא הרבה מידי אחרי שהשדכנית נותנת לו את האוקי מהבחורה- ונותנת לבחור את המס' שלה...

בחורים אמורים להתגבר על ביישנות יותר מבנות- לכן הכלל הזה ככה. תתרגלו.

משך שיחה? כמה שבא לכם- ותלוי מה מדברים...

אפשר לדבר חופשי על עצמכם -זה יכול גם לקחת שעתיים...

אפשר רק לקבוע מתי איפהה נוח להפגש- זה שיחה של 10 דק'...

ואפשר כל מה שביניהם- תזרמו....

(לעיתים נדירות מותר אחרי שיחת טלפון להחליט לחתוך ולא להפגש- נדיר, די מעליב, לנקוט רק במיקרי חירום שברור שהוא\היא עב"מ...)

ז. דייט ראשון

איפה? איפה שנוח לה, ושהוא יכול להגיע לשם ולחזור בלי שיחטפו אותו חיזבלונים או משו....

מתי? לא הרבה מידי ימים אחרי השיחה טלפון הראשונה. לא למרוח!!!

כמה זמן? שלוש שעות פגישה יספיקו (פחות או יותר- כן?! זה לא מתמטיקה!!). לא להשיאר משבצת זמן-כפויה של יותר מידי שעות... וגם לא של פחות מידי...

ח. איך להופיע לדייט ראשון (או כל מס' דייט למעשה!!) ?

מקולח!!!, מגולח (אם שייך) מסורק, ריחני כראוי, עם כסף ראוי בארנק (שירשור מי משלם על מי- נא לצרף לינק!! אבל בכללי- הכלל שהבחור משלפ על הבחורה... תראה לה כמה אתה ג'נטלמן!!) , עם כמה נושאי שיחה מוכנים לך בראש, בבגדים יפים ומכובדים.

(בנות לא צריכה את ההערות האלו... חחחחח )

ט. טלפון אחרי דייט ראשון

לא למרוח את הבחורה!!!!!!! היא מתה ממתח וכל החברות שלה לא מצליחות לעודד אותה!!!!!!!!!!!!

יום אחרי הפגישה להתקשר!! וכן- הבחור מתקשר לבחורה... ככה זה.

(במיקרים היסטריים- יומיים. אבל לא מעבר לזה- לא בלי הודעה סמס-

נתקעתי במדבר בלי מים ובלי קליטה. התנצלותי...)

י. מכאן דייטים כרצונכם וכמה שיש לכם זמן

פגישה יופ אחרי יום זה לא תמיד בריא- עומס ריגשי...

אבל גם לא פגישה אחת לשנתיים... שלא תשכחו שאתם בונים קשר פה.

יא. (ואני מקווה שאחרון...)

מתי לחותך?

אין לזה שום מתכון.

זה תמיד כואב- קצת או הרבה

יש רק כלל אחד- תזכור שאתה מכאיב למישי!!!!!!!!!!!! יש לב מאחורי ההחלטה שלך- אז אל תהיה פזיז ואל תהיה חסר רגישות וטאקט!!!

תם ולא נשלם שבח לאל בורא עולם

(על תפילות וסגולות- תשאל את הדודות... לא אותי)

אז על מה ביזבזתי את הזמן בפורום, הייתי יכול לבוא עכשיו ולקרוא את כל המסקנות בעשר דקות..

משפטים שילוו אותך לאורך כל הדרך...

א- איך אתה מגיע/ה? (באוטו, ברור...)

ב- בחוץ או בפנים? (בחיפושים אחרי מקום אטרקטיבי...)

ג - גם אני לא יודע איפה נפגש... (ככה זה שבונים על הצד השני...)

ד -דווקא לי היה נראה לי שאנחנו מתאימים (כשהסיום  חד צדדי...)

ה - התחנה שלך רחוקה?  (רמז לסיום פגישה...)

ו - ואת השם משפחה שלו את כבר יודעת? (מוקדש לחברה המהממת שלי שאף פעם לא יודעת את התשובה..)

ז - זה פשוט לא זה. (הסבר רווח לסיום קשר..)

ח - חבל, דווקא נראה לי שאתם ממש מתאימים. (שדכנית מתחלפת...)

ט- טוב, נתחתן? (המטרה לשמה נברא כל העסק הזה...)

י - יש משהו חדש? (שאלה של סבתא, אמאבא או סתם חבר/ה חטטני/ת...)

כ – כמה פעמים נפגשנו? (קשר ארוך למדי...)

ל – לילה טוב (ברכת סיום לפגישה, על מנת לא להסתבך כאשר ההמשך מוטל בספק...)

מ – מי משלם? (סוגיה ארוכה שנותחה לאחרונה באחד השרשורים)

נ – נחפש ספסל לשבת? (מוקדש לגברים שבינינו שרוצים שלא להטריח את העלמה...)

ס – סוף טוב הכל טוב! (ברכה/חלום/מציאות)

ע – עוד פעם היא/הוא והצעות שלהם... (תחושת רוויה מוכרת..)

פ – פגשת אותו כבר? (שדכן/ית לחוצים ..)

צ – צד אחד אומר לי לגמור ומצד שני אולי אני אפספס משהו אמיתי... (התלבטויות שאף פעם לא נגמרות)

ק – קר לך? (שאלה שנשאלת בימות החורף אבל מוקדשת במיוחד לירושלמים...)

ר – רק שזה לא הוא... (תפילה חרישית במקום הומה בחורים, לפני פגישה ראשונה... )  

ש – שאלת אותו כבר מה ההורים שלו עושים? (ולפעמים זה מה שמעניין ת'הורים...)

ת – תזרקי אותו, הוא לא שווה אותך (יש גם חברות/דודות/אמהות שכאלו...)

 וזה רק חלק קטן...

אני מביאה לינק מההודעה הזאת לפורום שלנו...(כנ"ל...זה מוציא לשון)

חשבת פעם להוציא ספר?

;)

שכויח

פותחת במילתא דבדיחותא...ומלאה מצוות כרימון! 

ולוקחים אחרויות על חיפוש השידוך...

בעעע...

מי רוצה אתר הכרויות רק של קצינים?!

ומה עם הבנות שם, גם הן קצינות (רח"ל) או שהן רק חובבות קצינים, שזה אולי אפילו יותר גרוע?

באתי על החתום

nick רב טוראי גאה במילואים.

בסך הכל הוא התכוון אתר רציני... (תסתכל, ק ליד ר במקלדת...)

אבל אם צחקת, אז סבבה...

אל תהיה פזיז מדי!

כשתצא עם משהי, תחשוב שהיא היחידה, ואם גם היא תסכים תסגרו עניין. וכך לפחות לך לא יהיה וותק.

תדאג שלא יהיה לך הרבה נסיון בתחום, זה לא מוסיף.

תמשיך לדעת כי היא היחידה גם אחרי שתתחתנו..

בקשר ל3 שעות בפגישה הראשונה... אם זה ממש לא זה אני מרשה לעצמי לסיים בנעימות אחרי שעה+.

אבל אומר לך מה אני מרגיש ידידי היקר!

כל מה שכתבו לך נכון.. ועוזר ומסייע מהבחינה הטכנית של העניין..

אבל מבחינת ההסתכלות הנפשית שלך על הסיפור-

זה נשמע שאתה מרגיש שאתה נכנס לאיזו מערכת, לאיזו תקופה שאמורה להיקרא "תקופה".. לאיזו סדרת חיפוש.. לא יודע בדיוק איך להגדיר..

אבל זה לא מצב טבעי!  זה מצב חולני.

אנחנו פה בפורום, הרבה מאיתנו לפחות, כבר ספגנו הרבה אכזבות, הרבה כאב, עברנו המון וזו אכן "תקופה".

תנסה כמה שאתה יכול להסתכל על זה אחרת.  הלוואי שתמצא את אשתך בטוב בחסד וברחמים.  עם כל הטוב היופי והאהבה שיש בזה.  שזה יבוא בקלות ובנעימות מתוך מנוחת הנפש.  שלוות עולמים.

אנסה לתת מא' עד ת' מה שהלוואי תמצא בקלות:

אהבה שקטה.

ביטחון.  בלי בלבולים.

גילה.  תגיל בה!

דיצה.  שהלב ירקוד!

הודיה מכל הלב.

וויתור.  מתוך לב אוהב.

זוך.  עיניים מלאות זוך.

חן.  מה בעצם צריך יותר מזה?

טוהר.  כעצם השמיים.

יראת שמים פנימית. 

כתר של מלכות.  לבת המלך שלך.

לב, המון לב טוב וטהור.

מידות טובות ונקיות.

נועם ה' יהי עליכם!

סדר רגוע בכל המחשבות.

עצמה פנימית שקטה.  שלא פוחדת מחולשות.

פשטות.  היופי שבפשטות.

צחוק יהיה ביניכם! 

קדושה אמיתית ולא מזויפת.  שתזכו.

רצון.  מה שמניע הכל.  רצון פשוט.

שלוות עולמים.

תורת ה'.  תמימה ומשיבת נפש.  זה קשור מאד.

אך.. אנשים איזה שרשור מחמם את הלב..

אהבתי ביותר..

מצטרפת ל'והוא פלאי' ומשתדלת להתחיל קשר באמונה שהוא האחרון!והוא לתמיד..

ופתאום עשיתם לי חשק לפצוח בא-ב' משלי..

;)

גשמים בעיתם!

וחתונה אחישנה!

אני חייבת לומר- התגובות פה היו מחממות לב.

ממש.

(אפילו היה לי דמעה בזווית העין...)

הפירגון הזה לא תמיד מובן מאליו- אז תודה!!

ולכל מי שיש השגות או הארות או מחלוקות או תוספות או א-ב משלו\ה או סעיפים ותתי-פסקאות -

מוזמנים ממש!!! לפרט ולצרף!!

* רשימת ספרים ומאמרים לקרוא על נושא של הכנה לזוגיות והכנה לפגישות

* רשימה של שדכנים אירגונים ואתרים

* המדריך להגדרת- מה אני רוצה ומה אני צריך- ומה כבר נחשב בררנות-יתר...

* המדריך לחיתוך קשר- מתי? ואיך? נכון לעשות את זה...

* רשימת מקומות שווים לדייטים- בערים המרכזיות בארץ.

אם מישו יכול לתרום לי ולו לינק משירשור בעבר שיש בו ברבה מהנ"ל- תבורכו מפי עליון!!

רשימת מקומות בירושלים!

(כמובן אם אני מוזכר בהקדמה לספר כזה "שבלעדיו הספר לא היה יוצא לאור" + תמלוגים מהמכירות).

צפון, מרכז, ירושלים ודרום...

תהנו..!! (:

http://www.wguide.co.il/more/date_jerusalem.htm

בעזרתו!

בהתאם להצעתה המרנינה של הצדיקה מוגשת לכם

"רשימת מראי המקומות לפגישות הכי מוצלחות במרכז התיכון!"

א- אונברסיטת בר אילן , כן ילדים..לא מה שחשבתם.שבילים מרווחים אור טוב בלילה ובלי חשש יחוד.. ולמיטיב לכת יש אפילו פארק עם מתקנים באמצע..וכמובן מלאן ספסלים..

וכמו רוב הדברים במרכז תחבורה נוחה מגשר בר אילן לכל הארץ..

ב- בני ברק..בעצם..אין שם שום מקום שאפשר לשבת בו.. אבל יש שם את מאפיית הצבי והיא פתוחה 24 שעות ביום 6 וחצי ימים בשבוע (כולל ימים נוראים ימי השואה הזכרון וכיוב לא עלינו שלא נדע וכן הלאה..) בא מעולה לכל מי שנוהג לפתח רעב דווקא באמצע הלילה..

ג-גני יהושוע.. אם לא באים בבין הזמנים יש סיכוי שגם תמצאו פיסת דשא בלי חרדי עליה!

  פארק מקסים,ממש הריאה הירוקה של המרכז, מיליון מתקני עץ חבבים, אגם עם סירות, עצים בהמוניהם עם צל , נחל הירקון שזורם בקצה ובל נשכח כמובן את הלונה פארק מעבר לכביש...

ד-דיזנגוף!

כן כן!אני רצינית..אזור ממש חינני בת"א.. ליד בית העיריה הישן יש הרבה בנינים יפים , בית ביאליק, בית העיריה הישן, טילות נעימות, השוק כמובן, בית הכנסת הגדול של ת"א ועוד כהנה חביבים!

יתרון גדול של המקום- למרבה הפליאה יש בית חב"ד בדיזנגוף וממש אפשר לתפוס שם מנין (לבינישם שביינו..)

חסרון של המקום- קצת קשה למצוא שם מקום כשר אם רוצים לקנות אוכל כלשהו..אם ממש רוצים צריך רק לזכור לשאול ולבוא חדורי כוח כי זה יכול לקחת זמן עד שתמצאו..

ה-הפארק שליד הקניון בפתח תקווה.. מגלשות צבעוניות מלאן דשא ושביל טיול חביב..

ו-וידוי קטן מעימקא דליבא..

אני לא כ"כ אוהבת בתי קפה מסעדות וכיוב.. אז למרבה הפדיחה למרות שאזורנו מלא בשכאלה , אין לי על מה להמליץ לכם..משו בי אומר לי שיהיו פה חכמים ונבונים שידעו להשלים את התורה הזו... ;)

ז- "זכר לחורבן", גם פה לא נשכח להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו ולהזכיר שתמיד אפשר לקחת אוטובוס מהמרכז לירושלים ולשאוף קצת אויר הרים צלול כיין ולבקר באחד המקומות ש"והוא פלאי" יציע..

ח-חוף. נו הייתרון היחיד שיש לנו על הירושלמים זה המעט מים האלו.. יש המון חופים באזור .. מיעוטים באמת ניתנים להליכה למי שרוצה לשמור על עיניו אך יש מספר כאלה ושוה להכיר אותם ולברר עליהם.. למיטב זכרוני יש אחת כזה באזור רעננה.. יש קטע בת"א-יפו (ראה ערך י') וכן בדרום ראשון ודרום אשדוד.. מוזמן לברר ולקפוץ לבקר..

ט-טבריה- העיר והאגדה! סתם.. זה לא במרכז..רק רציתי לבדוק אם אתם עוקבים..;)

י- יפו. כן באמת! ממש שניה מתחנה המרכזית של הכרמלית מת"א יש את גן צרלס קלור שכבר נחשב לחלק מיפו.. פיסה חביבה של טיילת ליד החוף.. בחלק מהמקומות עם דשא חלק עם מתקנים חלק יש חול של ים.. ימבה ספסלים.. מקום חביב ביותר עם תחבורה נוחה למדי..

כ- בריכת הנופרים (תסלחו לי נכון?, אבל המקום הזה שווה את זה!) ברכה חביבה ממש מאחורי פארק אפק הלא הוא "מבצר אנטיפטרוס" על הכביש שמחבר בין ראש העין לצומת גנים אשר בפתח תקוה. אם עוקפים את הפארק מסביב מגיעים לבריכת מים מקסימה מלאה בפרחי נופרים יפים , עם המון פינות מוצלות וחביבות.. מומלץ ביותר!

(רק זהירות! לכל האלרגים לעקיצות וכיוב'.. יש שם המון יתושים בעונות מסוימות..קחו בחשבון..)

ל- לאומי, הפארק הלאומי ברמת גן.. במרחק של 10 דק' הליכה ממחלף תל השומר יש פארק חביב עם אגם באמצע.. בלב רמת גן .ולמרבה ההפתעה גם הדרך חביבה ונעימה..

מ- מוזיאון תל אביב.. בצפון  תל אביב ממש לא הרחק מתחנת רכבת האונברסיטה, נמצא גם מוזיאון תל אביב וגם מוזיאון הפלמ"ח עם שלל אפשרויות בתוכו, גנים חביבים , תערוכות יפות , הפלנטריום, ובית התפוצות (שנמצא ממש בקצה האונברסיטה).. מקום ממש חביב למי שמוכן להשקיע קצת כסף , וזה פותח מלא נושאים לשיחה..

נ- "נה נה נה נה – לא זזים מרעננה", פארק רעננה החביב , במרחק נסיעה קצר מצומת רעננה (או צומת כפר סבא אם תשאלו את השלט)  המוכרת היטב גם למתנחלים שבננו , שוכן לו הפארק החביב על כל מדשאותיו..

ס-ספארי! ברמת גן! לזורמים מבינינו שמעדיפים מקומות חלופים , עם קצת פחות זוגות .. (טוב נו.. קצת פחות זוגות אנושים.. ;) ממש ליד מחלף אלוף שדה.. הנחות להמון סוגי אנשים..בדוק זאת בעצמך..

ע-עד הלום. המחלף והרכבת בדרום אשדוד.. קצה המרכז (לפחות אצלנו..) ויש שם כמובן אחד החופים הכפים יותר במרכז..שווה את הנסיעה..

פ-פיצה.. נו! הנה דבר שלא חסר לנו במרכז.. על כל מטר מרובע פיצה נוספת.. מוזמנים פשוט לחפש ב144 את הקרובה אליכם..

צ- צומת קוקה קולה! כן כן גם המפעל גם הצומת שאליה מגיעים אוטובוסים מכל הארץ וגם אם תעברו את הכביש תגלו ממש בכניסה לגבעת שמואל (מצד שמאל של הכביש) גינה קטנטה וחביבה..מומלצת..ק- 

ק- קוק. גן הרב קוק , על שם מרן הרב זצ"ל אשר בפתח תקוה תובב"ה. רצף של גינות די חביבות.. לרוב שקטות ונעימות..

ר- רכבת מרכז.. הדרך הבטוחה להחלץ מהמחנק במרכז..

ש- שביל ישראל.למטילים שביננו..לא יאומן כי יבולפף אך הוא עובר גם במקומתינו.. הקטעים שאני אוהבת באזור הם הקטע מהים בת"א דרך גן הנופלים ,פארק שבע התחנות לכיון רעננה. וכן הקטע החביב בין אלעד לאנטיפטרוס..קל להגעה, קל להליכה ואם מתעלמים לרגע מהבנינים יש גם נוף נעים.. ממש שניה מהבית..

ת-תם ונשלם! לא יאומן כי יסופר!!הצלחתי!!! יא צדיקה, שכויח על הרעיון.. חילך לאוריתא..

בעיתה אחישנה שממש מתחילה להתלהב מהא-ת ונדמה לי אני אלך להכין רשימת מאכלים אהובים מא-ת..

תהנו ילדים!

אמנם זה לא יהיה בא' ב' כמו הרשימה התותחית של המרכז, ולו רק שלא לבייש את עירנו האהובה בכך שבאות ח' נכתוב איזה חור ולא חוף הים.

אבל!!!

אין כמו ירושלים בכל העולם!!!

ומי שימצא יקבל את כספו חזרה.

אז נתחיל...

תראו, לפעמים הכי כיף מצב שבו הולכים לאן שבא ומתיישבים במקומות הכי תקועים בעולם..

אבל ירושלים מלאה במקומות חמודים ומתוקים, ממש פוצי מוצי!  אז ננסה להתחיל..

יש אינסוף פינות קטנות בכל העיר שיכלה הפורום והם לא יכלו.  אבל ננסה לכתוב איזו התחלה של רשימה בסיסית וכל המוסיף יוסיפו לו מן השמיים (לא דייטים! סודר עם הממונים.) 

הרשימה לא כוללת בתי מלון ובתי קפה.  בסך הכל אין עניין ללכת ללובי של בית מלון (אא"כ קר ורטוב ויורד עליך גשם, שאז צריך לזכור שגם לאויב קר ורטוב ויורד עליו גשם). 

שכונות שכיף להסתובב בהן:

בית הכרם הישנה.  המון פינות חמודות ושקטות, הרבה צל, שכונה ירושלמית וותיקה..

שכונת משכנות - מומלץ!  שם גר הרב אריה לוין (שביתו אגב גרה שם עד היום - הרבנית פלצ'ינסקי)  סמטאות ישנות ואהובות.. פשוט להיאבד שם.  יש בית כנסת של השכונה ממש ירושלמי כזה - מומלץ להציץ.. חצרות עם בארות מים ועוד ועוד.  מיקום - מאחורי רח' אגריפס (מקביל למחנה יהודה +-).

נחלאות - נחלת אחים - שערי חסד(קצת כנ"ל אבל פחות ניחוח ירושלמי..  טיפה עשו מהן שכונות של חוצניקים). 

עין כרם - מומלץ!  קסום!

מושב אורה, מושב עמינדב.  אזורים מדהימים. 

מלחה הישנה- אין, אין על המקום!   כל המוסיף גורע.  אין ספסלים - תאלתרו משהו.

קיבוץ רמת רחל!  אתם הולכים לשם, ברור? קיבוץ יפהפה בתוך ירושלים עם נוף מדהים, מורשת קרב ועוד ועוד..

המושבה הגרמנית – שכונה קסומה.  בין רח' עמק רפאים לדרך בית לחם.  אין ספסל אחד לרפואה!

טיילות:

טיילת רוממה - תתפלאו תתפלאו אבל יש חיה כזו.. והיא שיא הנוחה למי שבא מחוץ לעיר ולא רוצה להשתפצר לו בירושלים - ממש ליד סנטר 1.  טיילת נחמדה באורך כמה מאות מטרים עם ספסלים.  קצת קשה למצוא ספסל אחה"צ שהשמש לא ממש מול העיניים.  מיקום - ברח' המ"ג, מיד אבל מיד אחרי מד"א (בצד של מד"א) יש מדרגות צנועות שאתה לא מאמין שמובילות לטיילת.  תבדקו.

טיילת ארמון הנציב - טיילת שרובר, טיילת האז.  יפהפיות!  משקיפות על העיר העתיקה, גדולות, דשא וכו' וכו'.  יש קצת ערבים ככה שגם מקיימים מצוות יישוב הארץ.. מיקום - עולים מדרך חברון לרח' דניאל ינובסקי, ולפי השילוט.  אפשר להמשיך לפארק אמת המים (למי שאוהב ארכיאולוגיה מימי הורדוס) אבל הדובדבן שבקצפת..  שם המקום הראשון בדרך חברון - ירושלים העתיקה שבו רואים את הר הבית.  במילים אחרות - "ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"!  יש גם איזה שלט על זה.  אז נעריו שישבו להם שם עם החמור נשארו באזור קצת אבל ממש אין סיבה לשים עליהם קצוץ - ויש שם הרבה יהודים.

שביל האופניים- לאורך כמה קילומטרים.  יוצא מגן סאקר (דרום) או מליד מוזיאון ישראל, מתחבר וממשיך לעמק המצלבה (שם אפשר להתפצל בשביל למנהרה מתחת לכביש ולעלות ברשת של שבילים חמודים ממש בעליה לרחביה), פונה לאורך רח' הרב הרצוג - אליהו גולומב - צומת פת.  כמובן אפשר להתחבר מכל מקום באמצע.  ספסלים בשפע וכיף לטייל.

גן ה...

גן הוורדים- לא מומלץ!  מה אתם, בדייט?

גן העצמאות- ככה ככה.  אפשרי. 

גן השושנים בטלביה - מומלץ ממש!  ליד תיאטרון ירושלים.  בין רח' דובנוב לרח' פינסקר.

גן בית הכרם- תואר בהרחבה ע"י עוקר הרים.  מומלץ.  גדול מאד.  לרדת מבית הכרם הישנה לכיוון האזור שמקביל לבגין.

גן סאקר- אהמממ..  ע"ע גן הוורדים.  אם כבר, לכו לכיוון הדרומי של הגן  - יותר שקט שם.  ובשום פנים ואופן לא לשבת על הספסלים!  פן אעבור במד"ס ואגחך לעצמי בשקט.. תתפנקו על הדשא. 

גן שכונת יפה נוף (אין לי שם אחר) - מקום חמוד ביותר.  ליד יד שרה, תרדו לרח' מרדכי איש שלום, ובצד ימין בהמשך יש גן יפה וגדול.

פארק דניה- ליד קרית יובל, לאורך רח' אליהו גולומב.

לא יודע איך קוראים למקום הזה  אבל זה בבית הכרם החדשה, אזור ענק בין רח' משה קול לרח' משכן שילה, עם ספסלים ומקום לטייל.

הר הרצל -מטופח ויפה, המון דשא.  (הי, ללא ירושלמים, אני לא מתכוון לבית הקברות, כן? ).  נראה לי נעול בערב.

גבעת התחמושת- ליד שדרות אשכול.

הפארק הארכיאולוגי בפסגת זאב מרכז.  שנים שלא הייתי שם אבל גינה נחמדת.

הגן הבוטני- עולה כסף אז תפרן כמוני לא היה שם מעולם..

גן החיות- מומלץ במיוחד אם אתם מעדיפים להתענין בקופים במקום בזה שאתם נפגשים איתו.

רחובות קסומים

אזור מאה שערים. כן כן, לא נפלתי על הראש.  אחד האזורים הקסומים.  אבל!!! חבר'ה - בטקט ובצניעות!!!  לכבד את רגשות התושבים - באמת - שאני בטוח שלא היו רוצים לראות דייטים בשכונה שלהם.  יש את האזורים שמקבילים למאה שערים משני הצדדים - להיאבד בהם וביופי שלהם.  וסיכוי סביר שמישהו יעיר לכם על ההסתובבות בשכונה.  פשוט תלכו ואל תשבו בשום מקום.

רחוב אנילביץ' בשכונת קרית יובל. מתחרה רציני על הרחוב מספר אחת בירושלים.  מומלץ בחום!

שוק מחנה יהודה!  לכו הלוך ושוב, תנשמו עמוק, ורק אחרי שחרשתם אותו 3 פעמים תחליטו מה בא לכם לקנות.

איזור בית הרב - רחוב אתיופיה.  חמוד.  ליד רחוב הנביאים.

איזור מנזר סן סימון - מומלץ ללמוד לפני על הקרב!

מעינות

אזור ירושלים מפוצץ מעינות אבל הרבה עם בעיה של יחוד.  ננסה לכתוב את מה שלכאורה אין בו בעיה בשעות היום, וכל אחד אחראי לבדוק לעצמו את הענין.

שביל המעינות - למי שרוצה טיול טיול.  בד"כ יש בו אנשים במזג אוויר נאה, ובפרט בחופשים.  זה משתנה גם בין הקטעים בשביל וצריך לבדוק.

הסטף - אין בעית יחוד.

ליפתא - כנ"ל.

עין לבן - כנ"ל.  שביל כורכר יוצא מסוף החניון של גן החיות - כחצי שעה הליכה. 

עין יעל - אין בעיה.  פיתחו את המקום, יש כל מיני בוסתנים ומקומות לפעילות למשפחות.  ליד תחנת הרכבת במלחה לפנות בכיכר (איפה שהכביש עובר על המסילה) ולפי השילוט.  אפשר גם ברגל.

 עוד מקומות..

איזור הולילנד ליד בית וגן - יש שם גינה גדולה.

האוניברסיטה בהר הצופים - יפה שם!  עם נוף להר הבית, ומהצד השני למדבר יהודה.

ואם אתם רוצים ללכת לדבר עם ה'..  הכותל הקטן זה המקום!!  המשך של הכותל המערבי, נכנסים דרך הרובע המוסלמי.

הרשימה מוסברת, מפורטת, ומעולה!

תודה!!!

בטח עכשיו כל הפינות השקטות והחמודות האלה יתפסו מהר...

שכוייח ממש לכל מי שמעלה לפה דברים!!!!!!!!!!

אני מזכירה שוב- גם לתת לינקים לשירשורים מכובדים שהיו פה בעבר- זה מועיל ומעולה!!!!!!!!!

(אני יכוהל בכיף לערוך משם דברים -אבל למצוא לינקים אין לי כוח או ידע...)

אה- עוד נושא שצריך לדון בו:

*דור ישרים

*מיקום ההורים בכל המערכה

אגם בית זית אחרי חורף גשום.

בקיץ הוא שלולית ירקרקה מצחינה..

אבל בסוף החורף -

וזו רק ההתחלה.

אגם באורך כקילומטר+ וברוחב כמאה מטרים!

ליד מושב בית זית.

הגעה:

להגיע לסיבוב מוצא (יש תחנה לאוטובוס למבשרת), לעבור מתחת לכביש י-ם - ת"א במנהרה שפונה לכיוון מוצא, לחשוב:  "רגע, אם הייתי מים שנפלו זה עתה מהשמים, לאן הייתי הולך" (כמובן לגרד בפדחת בשביל זה), וללכת בכיוון.

תוודאו שהאגם מלא!  מבאס לבוא סתם.  ניתן לברר אצלי באישי.

ישר כח לכולם...

חשוב (כמובן מניסיוני האישי והלא מחייב) לדבר תוך כדי על הקשר- איך מתקדם, האם אתם מתקדמים או נמרחים, איך הייתה ההרגשה עד עכשיו וכו',

תשקיע- כמובן תלוי מאיזה סוג של ציבור אתה מגיע אבל גם אם אתה בייני"ש תביא לפחות עוגיות ומיץ,

תחשוב על מקומות שווים להיפגש (אני יכול לעזור באזור ירושלים),

תחשוב על דברים שישמחו אותה (כמו להגיע עם רכב לאסוף אותה לפגישה).

בין הפגישות תחשוב על דברים מעניינים שעברו עליך, שחשבת עליהם, דברים שהרגשת- אל תפחד להיפתח. מקסימום

אם תיפרדו ותגלה שהיא יודעת יותר מידי תמיד תוכל להרוג אותה (טוב... לא, אבל בכל זאת)

SMSים תוך כדי שהיא תדע שאתה חושב עליה ואכפת לך.

זה נראה לי לשלב ראשון. וכמובן חשוב לזרום לא להילחץ מכל מיני דברים (מה היא התכוונה כשהיא דיברה על כך וכך וכו') לנסות לבנות קשר- בהצלחה! 

לערוך רשימה מסודרת בפנקס של התכונות העיקריות והכי הכי חשובות לך בבת\בן הזוג,

ממש רשימה עם טורים ושורות,

ולתת ציונים למועמד\ת, כן כן, מ1 עד 9 , לאחר כל מס' פגישות, לפי ההתרשמות.

אם הציון גבוה בסעיף מסוים - מה טוב.

אם לא - זה יעזור לך להתמקד בנושאים שלא ברורים לך, בהבנות שעדיין לא השגת,

בהכרות שעוד לא גלשה לתחום המסוים,

ואז תוכל בפעמים הבאות לחתור לשם במישרין או בעקיפין לפי העניין, ולנסות לגבש התרשמות.

אני יודעת שזה נשמע מאד שכלי ואולי גם מתקטנן מידי,

אבל יש בשיטה הזו משהו ממקד, ולעיתים זה עושה סדר בראש - במיוחד שלעיתים יש הרבה בלגן בלב...

כלומר - מומלץ לנסות לאחר שיש כימיה ורצון בסיסי לקשר,

כדי להחליט הלאה.

בהצלחה לכולם!!

ב. אני מניח שלא שמתם לב, אבל מהעצות שכ"א מכם כתב לי (אשריכם!)-זעיר שם זעיר שם- (בלי לצרף את המדריכים הגדושים של הצדיקה ושות') - אפשר ג"כ להרכיב א-ב-כמעט מלאים!
אני עובד על כך ובע"ה זה יהיה סיכום של השרשור הזה-עד כה. (שוב-בלי הצדיקה ושות'...).

חסרות האותיות הבאות: ג, ו, ז, ח, ט, כ, צ.

בכבוד!

ושוב-ממש ממש תודה לכם!

נכון שכתבתי זאת לרבני המדרשות, אך זה עבור הבנות

ואם ילכו לפי זה ירבו חתונות בישראל זה מה שיביא את הגאולה 

כדאי שתראי זאת לחברותייך שלא יגיעו לגיל מבוגר.

ורוב הבנים בישיבות שיצאו עם כמה בנות, מסכימים איתי על דברי, וכך כתבתי:

לרבני/ות המדרשות.

לפעמים... אתם יודעים, קורה שנפגשים ביינישים ובוגרי הישיבה, אתם יודעים "הרווקידה" ומדברים בינם לבין עצמם, מה שורש הבעיה, ומדוע קשה למצוא חן בעיני הבנות.

סך הכול איזה דרישות יש לנו מהמיועדת שתיכלל בדת יהודית (צניעות, תשתדל לעמוד בגדרי ההלכה המקובלים לנו) ושתהיה אישה טובה.

אחרי כל אותם דיונים תמיד מתחילים הסיפורים (ללא שמות), ולכול אחד ישנם גל של טענות כלפי המדרשיסטיות, שצנעת פרט יפים להם, אך כולם כוללים אותם שורשי בעיות שהמקור להם הוא במדרשה (כך שהרבה ביינישים מעדיפים לצאת עם אחת שלא הייתה במדרשה). אפרוט את הבעיות אחת לאחת אולי יפלו לאוזניים פתוחות ולאחת זה יועיל (לא כל הבנות כך, אך זו תופעה נרחבת).

אולי שורש הבעיות היא חוסר טבעיות הנובע משיעורי שידוכים, אנחנו מרגישים לעיתים כאילו שדיבוריה הם ציטטות מפי הרבנים/ות, אך זה אינו מופנם ועל כן נראה אף מוקצן, יוצא שאף ברגעי החלטות היא בעצם מעוניינת בך אך זה לא תואם את מה שלמדה, ואז מגיע משבר והפגישות עיתים מתארכות "כמסטיק" שלבסוף נזרק.

בעיה נוספת מאוד נפוצה היא שמדרשות מתמקדות על דרך אחת מדרכי ה' (כמו חבקו"ק) ואז מי שהולך בדרך ה' קצת שונה (ומאיפה לדעת מה עולה בראשה), כמובן שאינו תואם בכך אין ספק, כי הרי כך למדתי...

ובנוסף לכול זה אצטט דברי חברי "אם אתה לומד תורה אז למה לא גם מקצוע, אם אתה עושה את שניהם אז למה גם לא עובד, ואם אתה עושה את שלושתם בטוח אחד מהם אתה לא עושה טוב".

מה שאני מבקש זה להסביר לבנות שיש הרבה דרכים העולות לבית ה', ואין באחת לפסול את השניה כך כתב הראי"ה ב"מדבר שור", ואפשר ליצור הרמוניה עם גישות קצת מקבילות, לבוא לפגישה בחן וטבעיות (ולשכוח את המיקרוסקופ), מומלץ אף לגרום לחשוב שאת מעוניינת לצאת, לחשוב מה באמת חשוב לך בהקמת הבית, אפשר אף להתלבט יחדיו, ולחשוב בבדיקות על "ואהבת לרעך כמוך", ואולי לנסות ולחשוב על דברי הצד השני שהרי אף שיחת תלמיד צריכה לימוד ולא בטוח שדי בפגישה כדי לעכל זאת, יה"ר שנייבש את "הביצות".

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).

גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).

אין לזה סוף.

בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

האם יהיה נעים לחתן שהאקס של כלתו מגיע?

לי נשמע ממש לא קשור ולא מכבד את החתן.

ועיקר הביקורת שלי מופנית דווקא לכלה בנושא זה.

נראה לי לא רגיש.

ולדעתי האחריות של האקס היא לסרב בנימוס ובלבד ולשמור על רגשות החתן.

או אם ארחיק לכת קצת, אני החתן הייתי רוצה לשמוע אם כלתי הזמינה אקס שלה.. זה היה מעורר בי הרבה מחשבות לגבי עומק הקשר שלי עם הכלה ולגבי מה היא חושבת על העבר שהיה ולגבי העתיד המשותף שלנו ללא אקסים. זה היה גורם לי להרים שתי גבות ואולי אף לחשוש מאד.

אבל כך לתחושתי..

מה יש לך לעשות שם?

גם ההזמנה שלה לא תמימה תהיה בטוח

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

אבל גם לא חושבת שזה באמת כושר

מה שכן זה ממש לא נכון להגיד שגברים שמתחתנים כבר לא דואגים לבריאות ולכושר הגופני

הרבה פעמים דווקא בתור רווקים אוכלים מלא ג'אנק פוד ולא ממש דואגים לגוף

וכשמתחתנים בד"כ יש יותר ארוחות בריאות ויותר כוח (וסיבות גם) לדאוג לעצמך

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️