בסיעתא דשמייא!!

בפרשה שלנו (פרשת שמות), פרעה אומר לשוטרים:
"לא תאספון לתת תבן לעם".

למה כתוב 'תאספון', ולא 'תוסיפון'?
כי בעצם המשמעות של 'תאספון' זה: 'בואו, תתאספו פה כולם'.
אבל כשאומרים 'תוסיפון' זה מלשון להוסיף.
אז למה התורה אומרת דווקא 'תאספון' ולא תוסיפון?!

ר"ד מללוב אומר שפרעה באמת התכוון שבנ"י לא יוכלו להתאסף - להיות כולם יחד.
אבל מה זה משנה לפרעה אם בנ"י ביחד או לא? בכל מקרה הם חייבים לעבוד.. לא?
אלא שפרעה ידע סוד שכדאי מאוד שגם אנחנו נדע, כי הוא שיא החשוב >>
כשכל עמ"י מתאספים ביחד, מתחברים באמת אחד לשני ואוהבים אחד את השני -
הם יכולים לנצח את ה-כ-ל.
כשעמ"י כולו נמצא באחדות אמיתית, אנחנו באמת יכולים להתגבר על הכל. יחד.
ולכן - פרעה פחד שהם יקומו נגדו וינצחו אותו - וציווה לא לתת להם להתאסף ביחד.

- אבל עכשיו יש לנו עם כ"כ גדול, ויש כ"כ הרבה זרמים שונים, עדות שונות. אנחנו כ"כ שונים זה מזה..
איך אנחנו יכולים להתאסף כולנו ולהתחבר אחד לשני?!
תחשבו על השריפה בכרמל לדוגמא -
כל העם שלנו ישב, דאג, והתפלל לכיבוי השריפה ולרפואת הפצועים.
אני זוכרת ממש שהדודה הלא דתייה שלי התקשרה אלינו הביתה ואמרה לקרוא פרקים מסוימים בתהילים.
וגם היו ב"ה מלא משפחות שפתחו את הבתים שלהם בשביל התושבים בכרמל שפונו מהבתים.
בואנ'ה, באמת כל העם שלנו התאחד ופעל למען מטרה משותפת.

אז בעצם למרות שאנחנו שונים זה מזה בהרבה דברים - אנחנו עדיין עם אחד -
גם כשאנחנו שומעים על יהודים שאנחנו בכלל לא מכירים - כואב לנו לשמוע שהם סובלים.
אז זה מראה שכן, יש לנו פוטנציאל להתחבר כולנו ולפעול.

אז עכשיו, אנחנו יכולים גם לנתב את הכוח הזה שיש לנו כעם, כשכולנו יחד - למטרה טובה.
אנחנו לא חייבים להתאחד דווקא כשיש צרה, או כשקשה -
אנחנו יכולים להתאחד גם כשב"ה הכל טוב ויפה.

ואיך אנחנו יכולים להתאחד בפועל, שזה לא יהיה רק דיבורים?
אתה יכול לחייך ולומר 'שבת שלום' לאדם שנראה קצת עצוב ברחוב, גם אם אתה לא מכיר אותו.
את יכולה לומר שלום לשכנה, למרות שהיא אף פעם לא אומרת לך שלום.
דברים כ"כ קטנים כאלה - פשוט עושים פלאים, עוד תראו את זה.
ואיך זה קשור לאחדות ישראל?
כי אם כל אחד מאיתנו יקבל על עצמו להיות נחמד\לעזור לאדם אחד, שאולי לא מהחבר'ה שלנו [תרתי משמע ] -
יעריכו הרבה יותר את המגזר שלנו, ואולי זה גם יגרום לפחות פילוגים בעם.

ועוד משהו שקשור ממש לנושא -
שמעתם על זה שהרבנית אליהו אמרה לשמור עכשיו את 2 השבתות הבאות?
אם לא, אז יש כאן פירוט.
תראו כמה כוח יכול להיות לאחדות של עם ישראל -
אם נתאחד ובאמת נשתדל לגרום לכמה שיותר יהודים לשמור 2 שבתות - נוכל להביא את הגאולה.
בלי ייסורים, בלי קשיים - הגאולה תבוא י-ש-ר.
וזה עוד רק דוגמה אחת (!) לכוח העצום שיש לנו, עמ"י.

אז יאללה, אחים שלי!
מעכשיו כל יום, כל אחד מאיתנו משתדל להתחזק קצת באחדות ישראל..
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

סחטיין אחותי שבת שלום....

שבת שלום!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...