בס"ד
אני מקווה שזה הדבר הנכון,
מאחורי האותיות, המילים והמשפטים האלו יש רצון אחד, לתקן ולא לקלקל, אז אני מקווה שזה אכן יהיה כך.
מקווה שאני שליחה ראויה לכתוב את זה למרות שאני לא.
מעדיפה לבכות עכשיו, והרבה,
מעדיפה להתפרק לרסיסים,
להקרע לפצוע את עצמי
ולא שמזבח יבכה עלינו אח"כ הרבה הרבה יותר...
כן, קשה לי.
לא נעים לי לכתוב.
יותר קל לי לשמור הכל אצלי,
להציג כאילו הכל טוב ויפה,
הכל נעים וטוב.
אבל זה לא ככה,
וגרוע מכך אצלך זה לא ככה..
אז זהו,
עכשיו גם אתה תדע.
לפעמים פשוט חייבים ללחוץ על סטופפפפפפפ.
זה לא אמור להיות התחלה של קשר,
זה אמור להיות סוף..
אז בבקשה תמנע מעצמך כל טיפת רגש,
גם אם זה ידרוש ממך יותר מדי,
הרבה הרבה יותר מדי.
לצדיק שמתלבט ומתלבט, ומתלבט ומתלבט וכבר לא מוצא מנוח לכף רגלו, מיוסר, שבוי בכלא עצמי.
אני אחסוך לך את ההתלבטות.
כן, גמני חשבתי, וחשבתי וחשבתי, ושוב ושוב ושוב ושוב.
תוהה אם אני שוגה בדמיונות או צודקת, תוהה אם אני חושבת רק על עצמי או באמת רוצה לבחור בטוב לשנינו.
וזהו, רציתי לומר לך שלא. פשוט לא.
ככה, בשבילך. לך יהיה הכי טוב עם זה.
וזה לא כי אני רעה ח"ו, באמת זה יהיה הכי טוב בשבילך, וכן, גם בשבילי.
עזוב את כל המחשבות על האם סגנון כזה מתאים או לא, והאם השקפה כזו אחרת תפריע לך או לא. יש משהו אחר, הרבה יותר מזה, שתמיד יהיה שם ויפריע לך, גם אם תדחיק ותתעלם.
ידעתי שהציעו לי אדם משכמו ומעלה ולא ידעתי עד כמה, בעצם גם עכשיו אני לא באמת יודעת. אני אחסוך ממך את כל מה שיש לי לומר עליך- "וכל שבחו שלא בפניו".. ותבין שככה זה באמת (גם אם תכחיש). לך יש מה לתת לי, והרבה. ולי אין מה לתת לך, אין בי כלום. אתה מלא וגדוש ואיפה אני לעומתך. הייתי שמחה להיות שם, לתת ולתת, אבל אין בי. אני לא מגיעה למאית ממך. כל אחד יש לו את התפקיד שלו בעולם ובהתאם לתפקיד כשרונות ויכולות, ב"ה אני שמחה במה שאני, אבל לך זה לא יספיק כי אתה הרבה הרבה יותר.
אם משהו יצא מהקשר הזה זו תלות, שלי בך. כי תמיד אתה תהיה יותר ואני אעמוד מאחורה, גם אם נניח שלא אכפת לי וכן יהיה לי טוב עם זה- אתה תשבר! כי זה יפגע בך .לך לא יהיה טוב עם זה ואין בי שום רצון לגרום לך סבל. רוצה שבאמת יהיה לך את הכי טוב! לא רוצה שתוותר על מילימטר ממה שחשוב לך ואתה מצפה, לא רוצה לתסכל אותך! לא רוצה להציק לך או לפגוע!!
אני לא אעלב או אפגע, פשוט באמת רוצה שתעשה מה שהכי טוב *לך* ושוב *לך* ושוב *לך*. את הכאב שלך אף אחד לא יוכל לשאת במקומך ואני לא רוצה להיות אחראית עליו. אם יש לי מה לעשות ואני שותקת ולא אומרת מילה, זה ממש בבחינת :"לא תעמוד על דם רעך".
כן, הבנתי שמאחורי הדמות השכלית הקרה יש שם להבה בוערת של רגש שקשה לכבות.
אבל בכל זאת, בשבילך, תכבה אותה ומהר!!
בעצם אל תכבה!! תשמור עליה אבל לא בשבילי, בשביל עצמך (!!!!) בשבילה ובשביל ד'..!
נמאס לי לקרוא ולראות שאתה סובל,
להקרע שאין לי מה לעשות,
רק לכאוב את כאבך אפילו שאין לי את היכולת להכיל את זה.
כן, גמני חושבת על זה, וכל פעם זה עולה מחדש.
ולא טוב לי, ולא טוב לך. והכאב השני כואב מן הראשון.
כן, כואב לי לראות אותך סובל!
תעשה את הבחירות שהכי טובות *לך*, אני אציץ מהצד ואשמח!!!
כן, אני אשמח!!
אני אשמח שלא נגררתי למקום שלא מתאים לי וגרוע מכך גורם סבל לאחר..!
לא, אל תדאג לי, אל תחשוב עליי.. ד' איתי ומכוון הכל ולא אכפת לי מכלום!!
אם אתה תמצא את מקומך, יהיה לי טוב, אני אהיה מאושרת!!
תודה על הכל, ושוב, על הכל.
על המחשבות ועל האכזבות שבעקבותיהן,
על הדאגות ועל התהיות,
על הניסיונות,
על ההליכה עם האמת
ועל עוד כמה דברים..
באמת על הכל! 
מקווה שאולי זה יועיל לך ולו בקצת ושהנזק לא גבוה מהתועלת..
מחכה לשמוע ממך בשורות טובות בקרוב ממש ממש!!!
ואם צריך משהו באמת אל תהסס לפנות. כן, גם אחרי שתקרא הכל ותרצה לקבור את ההודעה הזאת עמוק עמוק..
אפשר לכתוב עוד הרבה הרבה, אבל כבר אין טעם.
אני יודעת שזה יצא מבולבל אבל זה בדיוק מה שזה, זו המציאות.
זהו, פרקתי.
ואני מתחננת, אל תתחשב בי, בכלל!!
אל תדאג לי, יש לי אבא יקר למעלה, שמכוון הכל!!!
אני ר------------------------------------ק מריונטה!!!
חיימאושרים! ![]()
סליחה אם הלחצתי אתכם..
![]()
