לדעתי מכתב מרגש עם כמה שוקולדים או כול מיני סוכריות גומי וכאלה..

O(במקרה השגתי פה קצת אינטרנט, לא שאני ג'ובניק על המחשב או משהו כזה...)

באופן כללי אין דבר שיותר כיף לחייל שסוגר הרבה זמן בבסיס מלקבל חבילה/מכתב ממישהו,לא משנה ממי.

זה נותן ממש הרגשה של בית,ושיש מישהו שאתה חשוב לו.

אמנם אני עוד לא "בעניין" אבל נראה לי שבמקרה של מאורשים בודאי שזה ישמח וירגש..

אני חושב שמכתב בתוספת איזשהו פינוק (אוכל כלשהו כמובן!!!) יעשה את העבודה, גם יפנק וגם ירגש.

בהצלחה ומזל טוב!!!

וכמובן לצרף מכתב מיוחד. 

צרם לי.

להנאתך קיים יש פורום צבא וכו'...

לעיתים לוקח להם יותר מדי זמן עד שמשהו מגיע, מה שהופך אותו ללגמרי לא אקטואלי.

מטרה- האזרחי מדינת ישראל ישמחו את חיילי צה"ל

משימה- האזרח יעביר (בכל מחיר וכל דרך) לידי החייל שי משמח מהאזרחות בתוספת הקדשה.

מל"מ (מודיעין לפני מבצע )-

          *לברר ממתי ועד מתי הוא סוגר

         *לברר מה המזג אוויר בבסיס (רלוונטי מאוד לתוכן החבילה!!)

         *לברר מה הבחור אוהב

         *לברר מי מהחבר'ה יוצא הבייתה (להפניה, ת"ש 2 וכו')

         *לברר מי מהסגל יוצא (רב שבא לשבת, מש"ק דת, מ"כ וכו')

הכנות- *לשלוח את החבילה כך שתגיע אחרי 2/3 מהזמן שהוא סוגר (אם זה 17/4 אז לשלוח לשבת השניה)

         *חשוב להקפיד לא לשלוח שוקולד לבסיס חם / מיץ קפוא לחרמון... (הוראות למיץ קפוא בסוף ההודעה)

         *חשוב לשלוח דברים שהוא אוהב וגם דברים שיהיה לו כייף (קל) לחלק לחבר'ה, אחרת הוא יהיה

          במצב לא נעים, כי הוא חולה על העוגיות שאת אופה אבל לא יכול שלא לחלק לחבר'ה...

          אז חשוב שיהיו גם דברים שהם בהגדרה "בשבילו" וגם דברים שאפשר לפנק ת'חבר'ה

         *מותר להגיד לו שאת רוצה לשלוח חבילה ולשאול מי יוצא השבוע ואז לפגוש אותו איפושהו בדרכים

         *אם את רוצה ממש להפתיע, תבררי קצת (דתיים שלובים!) על המפקדים/ רבנים וככה תוכלי להפתיע

          אותו ממש! יותר קשה אבל גם יותר שווה!!

         *תמיד אפשר לשלוח בדואר צבאי ולהתפלל לטוב...

החבילה- *עמידות, חשוב שהחבילה תהייה עמידה (אחרי הכל זה נשלח לצבא), תמיד לחזק עם הרבה סלוטייפ!!

            *זיהוי, החבילה עשויה לעבור ידיים.. לכן חובה לכתוב באותיות גדולות, ברורות ועל כמה צדדים!!
                    בסיס מדויק- גדוד- מחזור גיוס- שם פלוגה- שם החייל- מס' אישי- מס' פלאפון של החייל!

                    תבררי את כל הפרטיים האלה אחרת אחרת חבל על המאמץ...

            *מילוי, להשדל שלא יהיו חללים ריקים בחבילה, גם נגד מעיכה וגם כי אם יש מקום.. תפנקי!!

                     לא לשים דברים שבירים, זה הצבא וכל דבר יכול ליפול על החבילה

                     דברים אכילים!! אא"כ הוא בייניש טרור, אבל עדיין קשה לי להאמין שהוא ירצה ספר...

                    פתק! פתק! ועוד פתק! לדחוף פתקים לכל דבר בחבילה!! זה כ"כ משמח!!!!

                    נייר עיתון מבודד מגן ומעניין! אם הוא תקוע במוצב בחרמון גם עיתון מתמול שלשום יעשה לו ת'יום!

                    מכתב ארוך ומעניין, על כל נושא שבעולם, אסור לכתוב דברים עצובים (אפילו טיפה!!)

                    תזכרי באיזה מצב נפשי הוא נמצא אז תקפידי לשלוח לו רק מכתבי אהבה!! (כן, אהבה!! )

                    שוקולד-שוקולד-שוקולד-שוקולד, תמיד עושה טוב בלב... (לוודא שזה לא חלב נוכרי!!!)

                   גרביים מחממות/ חם צוואר (שחור/ ירוק) יכולים לשמח מלא...

                   מתכון לקייץ- מיץ קפוא! להקפיא 3 ימים קודם בקבוק או 2 של מיץ (אמיתי! ולא מוגז!!)

                                   לשים כל בקבוק בנפקד ב2 שקיות ולעטוף בנייר עיתון וסלוטייפ

                                   לוודא שלא עוברים יותר מ24 שעות מרגע הוצאת הבקבוק מהמקפיא ועד להגעה!

                                   מניסיון של חייל ששרת בחום המדבר זה יוסיף לך 1,000,000 נקודות!!!

היה כאן שרשור דברים רומנטיים, תחפשי בפורום..

לשאלות ועזרה בדתיים (וחיילים) שלובים, אפשר באישי

|סיפוק|

עכשיו אפשר לצרף את זה ל"מדריך הפרום שלנו השלם"...

שהבקבוק נפקד

שמרתי לי את הרשימה תודה!!

לשלוח חבילות לבחורים בישיבה!!

(אח שלי תרגיעו... )

עיצות רעיונות מה חשוב לזכור

תביאי לשומר שיעביר לאח שלך... לא הייתי ממליצה לעשות את זה בצבא כי השומר בטח יקח את האוכל לעצמו חחח

אם הייתי מספיק קרובה גאוגראפית כדי להעביר לשומר- הייתי נכנסת ונותנת לו בעצמי ...

תחשבי מה היה משמח אותו במצב שהוא נתון בו כעת.

אני למשל הייתי מתחתן מיידית עם כל מי שהייתה שולחת לי בשבוע שעבר (תרגיל פלוגתי קשה וקרררר) חבילת שוקולד חלב+חבילת חלווה ענקית+שקיות חימום.

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).

גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).

אין לזה סוף.

בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?