איתו ולא מייבשת אותו נראלי..

זה כרוך בבושה.

לעיניין הזה הצניעות יותר חשובה.. לכן צריך להגיד! כי כבוד שומרי תורה מצוות גם כן חשוב לא פחות.

זוכרים את אור אשואל מחידון התנ"ך? נו..זאתי שניצחה ואז ראש הממשלה בא ללת לה יד והיא סירבה.

דוגמה מעולה לסיטואציה

איזה צדיקה.

קרו לי מקרים שבנות חילוניות רצו ללחוץ לי את היד- תמיד מסרבים עם חיוך ונימוק: "שומר נגיעה, אבל מאוד מעריך את ההצעה..." - לא נפגעים, מניסיון. 

כדי למצוא דוגמה טובה לא צריך ללכת רחוק- הרב מרדכי אליהו זצ"ל כשמלכת אנגליה הושיטה לו את ידה ללחיצה בעת שהייתה בביקור בארץ, הרב סירב. המלכה שלחה התנצלות לרב מאנגליה על כך שהעמידה אותו במצב שסותר את דתו ופוגע. יש סיפור דומה על הרב עובדיה וגולדה מאיר, אאל"ט. 

בס"ד

לאור כמה פעמים שלצערי זה קרה לי... היו חלק וחלק, תלוי מי האיש וכ"ו... אבל בעיקרון הבנתי שצריך להסביר ולא לחבק\ללחוץ יד...

עם מלכת אנגליה (כי הוא הסגן של הרב הראשי)

כך שאין לסיפור הזה ידיים ורגליים.

אומנם לא הייתה בארץ אבל  הרב אליהו היה באנגליה

בס"ד

תלוי מי זה... באופן כללי מגעיל אותי שנוגעים בי גברים מבוגרים (מבוגרים=25+), אז סביר להניח שהייתי קופצת הצידה ומשקרת יפה יפה שאני שומרת נגיעה

לי יצא מצב,פעם אחת שלחצתי את היד לדוד שלי ,כי הוא בדיוק נתן לי יד,ולא ידעתי מה לעשות..

אבל כיום שנותנים לי יד,ללחוץ..

אומרת בעדינות "לא"-וזה בסדר,כי מבינים שאני שומרת.

                                    ב"הצלחה לך

                                        מירב

אם זה היה קורה לי, הייתי מתחמקת בעדינות מהחיבוק\הלחיצת יד\הנשיקה\לוידעת מה, ומחייכת חיוך קטן ומסבירה ש"מצטערת, אבל אני שומרת נגיעה..."

אז כשיש אירועים היא מסתובבת עם הבן שלה על הידיים ומי שבא ללחיץ לה ת'יד היא נותנת

לו את היד של הבן שלה ואז הוא מחייך ומבין שהיא שומרת......

כל הכבוד למורה שלך באמת באמת!

רק רציתי לומר שלצערינו יש חילונים שלא יודעים מזה שמירת נגיעה בכלל...

לא מודעים לכך שיש כזה דבר...

ראיתי את אחד התגובות מהשרשור בצד של העמוד וחשבתי שהשרשור זה על ללחוץ יד
ונזכרתי ישר במקרה שהיה לי של חיבוק ואני פותח ופתאום אני רואה שזה באמת על חיבוק!
בקיצר היה לי כבר מקרה כזה שחברה של חבר שלי (חברים חילונים..) הלכה אז היא הביאה לו חיבוק ולעוד חבר חיבוק ואז היא מגיעה אלי אז אמרתי לה פשוט עם חיוך שאני שומר נגיעה היא אמרה אה סבבה לא נפגעה ולא בטיח

היא הייתה באה אליך לחבק אותך ולא שמת לב והיא כבר כמעט חיבקה אותך היית הולך אחורה ומסביר לה או שהיית נותן לה  ואז מסביר?

אני שומרת נגיעה זה פשוט שהתווכחתי עם חברה שלי על זה כי היא אמרה שזה מבייש ולכן מותר אז אמרתי לה שזה לא נכון והלכנו לשאול את הרב אבינר והרב של האולפנית והם אמרו כמוני והיא לא השתכנעה אז ממנה בערך התייאשתי אבל עניין אותי לדעת מה אחרים חושבים.

לא מסבירה. אני פשוט איכשהו מתחמקת...

אם רה"מ היה בא ורוצה ללחוץ לי יד (כן,אינמצב שאני הקטנה מגיעה עליו איכשהו) מול כל הצלמים והכל לא הייתי ככה מיבשת ומביישת אותו!

אם זה מישהו שמבין וזה לא בפומבי אז פסדר...אבל ככה?

לא הוא העליב את עצמו!

למה את חושבת שלא היית מגיעה לראש הממשלה????

בימנו הואלא כזה חשוב...=]]רציני!

בס"ד לק"י

מהשאר- בוודאי שכן. ללא ספקא. 

גברים גדולים שבאים לחבק אותי או בנים שאין להם שום קשר אליי אני פשוט לא מבינה למה הם צריכים בכלל להגיע למצב שהם נוגעים בי... אז לא הייתי זורמת.

אבל אם מישהו שאנלא מכירה כמו עם המקרה של MP123 ישמצב שהייתי זורמת...

קיצור חפרתי אבל אם אנלא זורמת זה בגלל שאין להם קשר אליי אז למה לעזאזל הם חושבים שהם יכולים לחבק אותי בלי סיבה?!?!?!???...

הוא בדיוק הלך ואז בא לתת לי חיבוק ולא היה לי מושג מה לעשות, ואז  הוא כנראה שם לב ושאל אותי אם אני שומרת נגיעה ואמרתי שכן וזה היה קצת מביך..

ובכללי אני חושבת שצריך לומר, גם אם זה יבייש..

דוד שלי היה עושה את זה לפחות עשרים פעם ביום.

והוא גם עשה את זה במעמדים מאוד פומביים ותמיד זה היה מקובל ומובן.

לחץ חברתי לא אמור להניא אותנו לעבור עבירות.

בס"ד

בהתחלה הייתי שומר נגיעה בכך שלא הייתי יזום נגיעה בבנות (בנות משפחה) אבל אם היו באים ללחוץ לי ת'יד או להביא חיבוק/נשיקה היתי מקבל ולא אומר שאני שומר נגיעה- כי הייתי שומר שלא יוזם.

ב"ה התקדמתי הויום אני "שומר מתקדם, בעזר ה' קיבלתי את הכוחות לבוא ולהגיד "אני שומר נגיעה(!)" וכשבאו אליי בנות (משפחה) אפילו שהן כבר שעטו עם היבוק היתי הולך אחרוה אומר בעדינות או אפילו לא אומר כי הן כבר הבינו לבד שאני שומר נגיעה ושולח נשיקה באוויר...

ובהתחלה לבנות משפחה זה היה מוזר וקשה (רובן חילוניות) אבל הן קיבלו את זה יפה ואפילו אמרו לי "צדיק"

חברים, כמו כל דבר צריך להתפלל, ה' שומע את התפילות ועוזר לנו ואנו צריך להתפלל ולבקש על זה. כמו שאדם לא יכול לרצות לזכות בלוטו כשהוא לא מילא טופס.

מה שנקרא "בעזרתו ובהשתדלותי" - למדתי את זה מאחות של חבר (אסתר כהן - אחות של חיים כהן)

כל טוב ובהצלחה רבה..

אבל בכל מקרה לגבי חיבוק אין מקום להקל ויש להסביר בנועם שזה לא עניין אישי אך אינך יכול לעשות זאת....

אני ממש שונאת כשישר מושיטים יד ללחיצה! זה בכלל לא ישראלי - מה קרה שפתאום כולם לוחצים ידיים????

חיבוק זה באמת קצת יותר מדי למרות שאחרי שחזרתי בתשובה אז כן נתתי איזה חיבוק אחד או נשיקה על הלחי לבן דוד ודוד אבל מאז ממש לא     וזה משפחה אז קל להסביר והם מבינים לבד  

אבל בבקשה תאמרו לי מה עושה אישה דתייה - נשואה עם כיסוי ראש- כשמושיטים יד ללחוץ???? אוףףףף  מזל שזה לא קורה הרבה אבל לי זה מאוד מפריע!  מה גם שאני לא טובה ב"התקלות" דברים שפתאום קורים בלי שהייתי מוכנה- אני אוטומטית מושיטה יד ללחוץ   נכון זה לא חיבוק אבל לי זה מפריע!!!!    ברור לי שיש כאלו שיאמרו שרק לחיצת יד אם חייבים זה לא נורא - השאלה היא איך להתחמק!   ממש בא לי להיות רק בחברת דתיים בגלל זה...

אני נתקלתי במצב כזה שמישו מהסניף רצה להתערב איתי והושיט יד..

סרבתי בקטע של צחוק!!

עם אנשים זרים זה לא קשה לי ב"ה!!

אבל אנלא רואה את עצמי שומרת מדודים/בני דודים וקרובי משפחה בכללי!!!

קקשההה לייי....(גם הדתיים שבהם לא שומרים נגיעה..)

מתנצלת, מסבירה בעדינות - ולא נוגעת!

גם אם זה יהיה ראש הממשלה, אני לא ילחץ יד.

בבני דודים אני לא נוגעת בערך מגיל 11 (חוץ מאלו שקטנים), ודודים גם לא (במצב כזה הייתי מניחה להם לחבק אותי, ואח"כ אמא שלי הסבירה להם שזה מציק לי (בעיקר דוד אחד) וחסל סדר פסח)

משדרים ריחוק מסויים,

שילוב ידיים,  לא מראים התלהבות גדולה מידי,

בשום פנים לא נותנים לו כדי שזה לא יבייש אותו

מה עם הבושה שלך?

זה אולי לא נעים פעם או פעמיים אבל מתגברים

אם את רוצה להסביר אפשר.

אני חושבת שיבינו, ומי שלא רוצה להבין ובוחר להיפגע- בעיה שלו.

מאז שהתחתנתי אנחנו אומרים שהגברים מחבקים ומנשקים את בעלי,

והנשים אותי, ובבית אנחנו עושים חצי-חצי... (או החלפות...)

אני גר בישוב נורא נפרד ככה שלא קרה לי מצב שמישהי באה ללחוץ לי את היד או משו כזה אז היה לי פעם אירוע משפחתי ואיזה קרובת רחוקת משפחה שלי מסורתיה כזאת והיא הושיטה לי את היד בגמגום כזה(כלומר חצי הושיטה חצי משכה חזרה) ולא הבנתי למה ואני לחצתי לה את היד ואז היא אמרה לי שהיא לא הייתה בטוחה אם היא יכולה ללחוץ לי את היד או לא ורק אז נזכרתי בשמירת נגיעה... זה היה כזאת פדיחה...

ללא קשר לנידה. לכן אנחנו משתמשים במושג הזה כי כולם מבינים אותו ככה.

מה גם שאישה לא יכולה לבדוק אם היא נידה ואז להחליט שמותר לה לגעת,כדאי לקרוא מקורות בעניין...

שמיר נגיעה קיימת בין כל הנשים והגברים למעט קרבות מסויימת ,וזה לא קשור אם האישה באותו רגע בנידה ...

גם אם זה אחרי התקופה היא עדיין טמאה באותה רמה עד שלא טטבול...

(אני חושבת שזה הרבה יותר חסר צניעות, לדבר עם בן על צניעות.)

רוצות אז אם תוכלו להסביר זה יהיה נחמד

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...