אמרו לך שאת נהפכת לאח?? סחטיין....

כניראה על הד"ת שלך יהיו לי תמיד שאלות

את הצגת פה מציאות! כולנו מכנים אנשים ע"פ המראה החיצוני , וצריכים לשנות את זה ..

אז מה רצית שנעשה ?! לא כ"כ הבנתי ..

סליחה ..

לא צריך לשפוט רק לפי הלבוש אבל לבוש משקף משהו בבן אדם ובקשר ללהגדיר אז אני חושבת שדתי למשל זה מישהו ששואף לקיום המצוות

אבל אנחנו צריכים לצאת מהבועה הזאת,

זה אנחנו הכנסנו ת'צמינו לתוך הבועה 

שאיך שהוא נראה ככה הוא!

אתם יודעים כמה כאלה שנראים ההפך הגמור מדוסים, אתם יודעים כמה האמונה שלהם חזקה? כמה שהם משתדלים לעבוד את ה'?

כל אחד והנסיונות שלו!!
 

לבוש משקף, כי אנחנו קבענו לעצמינו בתת מודע אפ' שאיך שהוא נראה ככה הוא ואיך שהיא נראית ככה היא!

וזה כ"כ מוטעה ההשקפה הזאת,

אם אנחנו נחליט להשתדל לא לדון אנשים לפי החיצוניות, זה ישנה משו!

חיצוניות זה לא הכל בחיים....

להפך, החיצוניות היא רק קליפה!

נכון שכשהקליפה רקובה זה נראה כאילו גם הפרי רקוב..

אבל לא תמיד הוא רקוב...

הובנתי?

שנזכה לא לשפוט אפאחד!! ועוד יותר לא לפי מראה חיצוני....

בהצלחה לנו ולכל עמ"י..

ונבין שלא כל מי שנראה "דוס" באמת דוס ולא כל מי שנראה הפוך רחוק מ-ה',ובכלל,"דוס" אינו אדם מושלם ו"דוס" הו בנאדם כמוני כמוך,עם התמודדיות לא קלות.אנחנו לא יכולים לדעת את כמות המאמץ שמשקיע כל אחד ואת ההתמדדיות שלו,כל אחד בוחר בדרך הכי טובה בשבילו לעבודת ה',שבה הוא הכי מאמין והכי מחובר,מי שהוא.

ותוספת-אין מה להתביש בזה שאתה "דוס",אני דוסית!!!!גאה!!זה באמת גאוה!!!

ב"הצלחה לכולנו לעבודה שבלב!!

אוהבתתכם אחים שלי=]

שכיוח עצום דניאלה!!! 

כדאי להגיד את זה לחילונים למשל שלא על כל פיפס שעשינו לא טוב אז יעשו מהומות שיבינו שגם אנחנו בני אדם!!!

את נכנסת פה קצת לעניין אחר,

חילונים, כיום רובם,

מאמינים!!! 

אז למה הם לא שומרים תורה ומצוות?

כי קשה להם!

זה בפירוש עול!!

עול עם שכר ענק לצידו...

כשהם רואים דתיים,

גם כשהם לא מראים את זה,

האוטומטית הם מצפים מהם ליותר,

כי מה הם דתיים לא???

אז אסור להם לעשות דברים שאסורים...

לכן, אנחנו צריכים להשתדל, יותר דווקא ליד אנשים שלא שומרים תורה ומצוות,

כדי לקדש שם שמיים!!

כמובן, שיש שגיאות לכולנו, סה"כ אנחנו בנ"א עם קשיים ונסיונות לא קלים,

אבל דווקא כשאת נמצאת בחברה פחות דוסית, מצפים ממך בפירוש מצפים!!!

אז במקום ללכת לחנך אותם, נחנך את עצמינו,

ונשתדל קצת יותר,

בציפייה לגאולה שלמה!

ושנזכה שכל עמנו יחזור בתשובה שלמה לפני אבינו שבשמיים!!!! 

זה קצת מרגיז כשאני אומרת למישהי משהו ואז היא מסתכלת עלי כאילו "מה? את? איזה מוזר" אז לא זה לא מוזר!!!! גם דוסים נופלים וגם לדוסים יש נקודות יותר לשות ויותר חזקות!!! זה כל מה שביקשתי שהם יבינו.

וברור שאני משתדלת גם לא לידם אבל אני לא מושלמת ואנשים צריכים להבין את זה

לי נגיד קשה להתרכז בתפילות

ובאיזה שהיא תפילה חגגית 

מישי באה ואומרת לי "שירה הדוסה ?ככה מתפללים"

כאילו מה נראה לה??????

ואת האמת?הסכמתי איתה....

באמת כל הכבוד כל פעם מחזקת מחדש,

אשרייך!! שנזכה להיות דוסים באמת!

מבפנים,

=]

נ.ב.

הפעם תורי להגיד לך .......

לאחות! או שלא, פשוט הייתי..

טובי מה שענבל אמרה זה מה שהתכוונתי.

הבת של אבא אמן! תודה..

תודה.. ואיזה מקסימים אתם.. הדיון הזה הולך לכיוון טוב ב"ה!

חילונים שרואים בת ישראל כמוך ענבלו'ש שלא אכפת לה שהם חילונים אלא העיקר זה שהם אחים שלה

זה הקידוש שם שמיים וזה גורם לאהבת אחים גדולה.. ולאט לאט קירוב לאבא!

כמה טוב..

יש תמרור כזה...

לי אישית הבנאדם תמיד היה נראה חרדי.. (אצלינו יש תמרור שהוא שילוב של שתיהם.. חליפה וכובע..)

 ידייש!

עשה לכל האנשים ברמזורים פאות וציציות, אבל זה לא בדיוק הצליח לו....!

לפעמים כשאני הולכת ברחוב עם התלבושת ואנשים קולטים את הצמיד הכתום הם מרימים גבה ונועצים בי מבטי תהיה..וזה מזה מצחיק אותי... 

ודניאלה, אני ממש מזדהה איתך

חח מה הקשר של החצאית כפלים הזו??

שיש מישהי עם אותו שם, איפה שאני גרה אין שום דניאלות אחרות אז אני יורדת ורואה את השם שלי קופץ.. טוב לא משנה סטיטי מהנושא, אבל עוד פעם ממש חמוד

שדניאלה זה שם מיוחד |מתלהב| יש לך שם יפה אחותי..! 

אגב באמת דניאלה זה לא כזה נפוץ..

שבת שלום.. דניאלה את מיוחדת!  

אני לפני שנה וחצי הייתי ממש ממש לא דוסית, ואז התחלתי להתחזק,

וממש ממש התחזקתי, אני הולכת עם שרוול ארוך, אבל ממש קשה לי עם הקטע של החצאיות,

וגם ממש קשה להפסיק לשמוע שירים לועזיים.. אז לאט לאט , אבל זה מעצבן שאנשים בינתיים שופטים על פי מראה, זה מוריד אותך... שימו לב !

וגם על התמונות שעיצבת..

יש לך עתיד בעיצוב גרפי..

זה במומלצים אז כבר הקפצתי....

ודניאלה שמו תתמונה של הזהירות דוס לפניך בתמונה שמה של המומלצים 

שרואים מישהי הולכת עם חצאית (צנועה!) אבל קצרה ועם קצת איפור (קצצתת!) וכולם שופטים לפי המראה החיצוני ואומרים שזו "היא לא בסדר" "מקולקלת" ואף אף אחד לא מבין ולא יודע ולא מכיר!!! אף אחד לא טורח לבדוק אם הילדה בכלל דוסית מבפנים או לא?!

אז אנשים תתפלאו- דוסים זה הכי מגניב!! זה הכי שווה והכי טוב!! "שוס להיות דוס!!"

דוס- זה לא רע, אבל זה גם לא טוב! זה מעולה!! זה נפלא!! הכי שווה שיש!

כשאנחנו דתיים אנחנו יכולים לעשות פשוט בגדר ההלכה ולא דברים אחרים ותאמין לי שאתה לא רוצה להגיע לצד השני

אבל יש גם צד הפוך....

נגיד אני הולכת אם חצאית ארוכה

וגלל זה מחשבים אותי בכיתה כ'סופר דוס'

והלוואי שהייתי ראיוה לזה

אני רוצה להיות דוסה

אני לא כזאת (....עדין)

אז די להסתכלות שטחית

תחפשו משהו קצת אמתי!!

שאתה לא יכול לעשות כלום שאתה דוס?

את זה מנקודת מבט שונה של זכות ולא חובה

אולי אתה חושב כך מפני שהשניאו עליך את זה?

ובאמת זה מרתק, תנסה לקחת את עצמך מעבר לאיפוא שאתה עכשיו ותראה הכול באור יותר מענין

"עבד ד' הוא לבדו חופשי"

עזוב רגע את ההגדרה של הדוסים.

כשבן אדם מחליט שהוא נכנס לדת מכל הלב שלו ומהאהבה שלו לד' הוא יעשה את הציווים שלו בשמחה

וישמח בהם תמיד.

למה? משום שהקשר עם בורא עולם כל כך חזק וכל כך שונה מקשרים רגילים.

אנחנו מוכנים להקשיב לאבא.. וללכת בדרכיו בכל הכח.

אתה תראה שעם הזמן הדברים שאתה קורה להם "אי אפשר לעשות כלום כשאתה 'דוס' "

יהפכו לדברים שאתה הכי רוצה לעשות.. ולא מסתם 'פנאטיות' אלא מאהבה לאבא שלנו!

מישהי הולכת ברחוב עם מכנסיים וחולצה קצרה, וזה ניראלה רגיל ונורמלי.

מישהי הולכת ברחוב עם חצאית-ברך, וחולצת טריקו, וזה ניראלה רגיל ונורמלי.

מישהי הולכת ברחוב עם חצאית-מטאטא, וחולצת שרוולים ארוכה עם עליונית, וזה ניראלה רגיל ונורמלי.

שלושתן נפגשות ברחוב, וכל אחת חושבת על שתי האחרות-"א-לוהים, מה היא לובשת?"

בחור ערס הולך ברחוב עם עגילים לרוב, סיגריה, מוזיקת-זבל רועשת, וללא כיפה. וזה ניראלו רגיל ונורמלי.

בחור דתי הולך ברחוב עם כיפה סרוגה, מכנסי דגמ"ח וציציות משתלשלות. וזה ניראלו רגיל לגמרי.

בחור חרדי הולך ברחוב. מכנסיים שחורות, חולצה לבנה וחליפה שחורה. מגבעת שחורה על ראשו, פאות משלשלות על כתפיו. גמרת-כיס קטנה בידו, והוא קורא בה בלי הפסקה. וזה ניראלו רגיל ונורמלי.

שלושתם נפגשים ברחוב, וכל אחד חושב על שני האחרים-"א-לוהים, איך הוא נראה?!"  

עכשיו אתם מבינים?? כל אחד נראה שונה מהאחר. אם מישהו נראה ערס לאדם אחד, ה"ערס" חושב על השני שהוא "דוס". ברור שיש את אלה שהם יותר"ערסים" מכל אחד אחר, ויש גם את אלה שהם יותר "דוסים" מכל אחד אחר. בתור אחת שהולכת לפעמים עם מכנסיים, אני יכולה להגיד לכם שכשאני הולכת ככה ברחוב, לובשות החצאית מביטות עלי בפרצוף מוזר כזה וממלמלות משהו לעצמן. וכשאני הולכת עם חצאית, לובשות המכנסיים מביטות עליי בדיוק באותה צורה.

בקיצור, מה שרציתי להגיד, זה שלכל אחד יש את דרך החיים שהוא בחר בה, והוא חושב שהיא נכונה, ככה שאין "דוס", ואין "ערס". זה הכל יחסי.

הכל יבוא מתי שיבוא.. העיקר הרצון והשמחה!

אתה דוס אמיתי!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...