בסיעתא דשמייא!!
[התגעגעתם לגרסת הביינישי"ם? הנה היא פה למטה 
]
נכון תמיד כשילדים קטנים רבים בגן,
הם לא יסכימו לבקש סליחה כשהגננת אומרת -
אלא כל אחד מהם יתחיל כזה לומר: 'אבל הוא התחיל!' ולתרץ את ההתנהגות שלו..
אבל בינינו?
זה לא קורה רק בגן. זה ממשיך איתנו עד היום.
לדוגמא, אתה יודע שפגעת ביוסי, אבל אתה לא תבוא ותגיד לו -
"שמע אחי, מצטער. לא היה בכוונה"
אלא אתה תעדיף לשמור על האגו המנופח שלך, ופשוט להתעלם.
או שאת יכולה לא לדבר עם מישהי שנים בגלל משהו שקרה בכיתה ו',
פשוט בגלל שלא היית מספיק בוגרת כדי לבוא ולבקש סליחה.
--
.jpg)
בפרשת השבוע שלנו [קרח], קרח וכל עדתו באים ומתלוננים על משה ואהרן.
דתן ואבירם [שהם חלק מהעדה של קרח] לא נמצאים כשמשה מסביר את הצד שלו, אז הוא שולח שליחים לקרוא להם, כדי שהמחלוקת לא תהיה למשך הרבה זמן.
עכשיו - ת'כלס, עם יד על הלב >>
אם עכשיו הייתם במקום משה רבנו - כולם 'עולים' עליכם בגלל קרח, וכבר לא מאמינים בכם, ויש איזה 2 אנשים שלא מוכנים לבוא אפילו להקשיב למה שיש לכם להגיד -
הייתם שולחים להם שליחים וומדברים איתם?!
הייתם מנסים לפייס אותם?!
אני אישית ממש לא הייתי עושה את זה. במיוחד לא כשאני יודעת שהצדק איתי [הרי ה' בחר את משה ואהרן, הם לא ביקשו ת'תפקיד הזה..]
למשה רבנו היו את כל הסיבות שבעולם לא לבוא לדתן ואבירם, ולחשוב שזאת בעיה שלהם -
אבל לא. הוא שלח שליחים לדתן ואבירם וניסה לפייס אותם - כי הוא ידע שבתכל'ס רק האגו שלנו גורם לנו לא לסלוח לאנשים ולהיות איתם בכאסח, ואין עניין למחלוקות, כי כל מחלוקת גורמת רק רע - אז הוא הוריד מהכבוד שלו וניסה לפייס את דתן ואבירם.
אז מה בעצם אנחנו יכולים ללמוד מזה תכל'ס לחיים שלנו?!
לפעמים אנחנו בכאסח עם מישהו סתם בגלל איזו הערה לא במקום, בגלל שהוא עשה לנו איזה משהו קטן - ואנחנו שיא המנפחים את זה,
והדבר הזה יכול להרוס חברויות של שנים.
אבל אם נעצור שנייה, ונחשוב באמת לעומק, נגלה ש..
עדיף לוותר קצת על הכבוד שלי ועל האגו שלי, ופשוט לבקש סליחה.
כן, גם אם אני לא אשמה, וגם אם היא התחילה - צריך לעזוב את השטויות האלה בצד, ופשוט לבוא ולהתנצל.
זה לפעמים שיא הקשה - אבל חבל לחכות עד יום כיפור בשביל להתפייס, כשאפשר כבר עכשיו.
אחח.. שנזכה בעז"ה 
שת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
)
