בסיעתא דשמייא!!

השבת פרשת חוקת.
כולנו יודעים שפרה אדומה מטהרת את כל האנשים שטמאי מת.
אבל שמתם לב שמי שמטהר את הטמאי-מת הופך להיות טמא?
קצת מוזר.. לא?
 

הרבי מליובאוויטש לומד מכאן שיש מצבים בחיים שבשביל לעזור לאנשים אחרים, אנחנו צריכים קצת לרדת ממה שיכולנו להגיע אליו.
כלומר, כמו שכשאנחנו נותנים כסף לקבצן ברחוב, אנחנו מפחיתים מהעושר שלנו - ככה בהרבה מקרים שבהם אנחנו עוזרים לאחרים, אנחנו צריכים לוותר קצת מעצמנו בשבילם.
ודווקא זה המבחן האמיתי שלנו.
כי אנחנו צריכים לחיות את הסיסמאות של 'אהבת ישראל' גם כשזה קשה, וגם כשזה כרוך בויתור מעצמי בשביל האחר.

אז בפעם הבאה שחברה מבקשת ממני עזרה יום לפני מבחן -
אני לא אנפנף אותה ואחשוב רק על עצמי. אלא אני אהיה מוכנה לוותר ואולי לקבל 80 במבחן, אבל שהחברה הזאת תקבל לפחות 70, ובשבילה זה יהיה הציון הכי טוב שהיא קיבלה השנה.

אחים שלי, 
אנחנו חיים בדור שמתעסק יותר מדי בעצמו, אפילו לחטיפים קוראים 'ביסלי', 'כיפלי',
לעומת פעם שהיה - 'רוגעלך', 'קניידעלך'.. 
אז בואו נשנה את זה, וניתן קצת יותר לחברים שלנו, לאחים שלנו.
וככה נגרום לעולם הזה להיות מקום שטוב יותר להיות בו 

[בבקשה תכתבו אפילו * בתגובה, כדי שהשרשור יקפוץ לו למעלה..]

שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

שוכייח=) ראיתי שהוספת קישור לגרסת הבייני"שים במייל... תודה=) 

אבל שתדעי שכל פעם מחדש את מעוררת אצלי נקודות.. הרהורי תשובה

וכיף לי לקרוא את מה שאת רושמת! הכל מאהבה את כותבת וזה מדהים.

ד' ישלם שכרך מתוקונת..

|מתרגש|

שזה ביסלי גריל, והרעיון שטמון בזה שאנחנו צריכים להיות מאוחדים בעמ"י כמו שהביסלי מלופף אחד בשני.. וכשקראתי את הסוף התחדדה לי העובדה שתמיד אפשר לראות משהו משני הכיוונים. אז תחשבו על זה חח

ותודה רבה מאוד על כל מה שאת כותבת, שכוייח עצום.

בסיעתא דשמייא!!

ב"ה זה כ"כ מחזק ומשמח לראות את התגובות האלה..
באמת נותן את הכוח להמשיך לכתוב ולהשקיע! 
אין עליכם, אתם מדהימים!!

בבקשה תמשיכו להגיב, ותכתבו אפילו אות אחת בתגובה בשביל שהרשור יקפוץ, ועוד אחים שלנו יוכלו לקרוא
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

אתמול קראתי בלימוד יומי של הרב רונן חזיזה את הדבר הבא:

א. אתמול למדנו, שהאדם צריך לדאוג לעצמו בטרם ידאג לזולתו. ודבר זה רמוז בתורה הקדושה שאמרה: "ואהבת לרעך - כמוך!" התורה לא צותה לאהוב את השני יותר מאת עצמו, אלא רק כמו שאני אוהב את עצמי. דין זה חל הן בעניני ממון, והן בשאר ענינים. עד היכן הדברים מגיעים? נוכל ללמוד מדברי הגמרא במסכת בבא מציעא (דף סב') וכך נאמר שם: שני אנשים שהיו מהלכים בדרך וביד אחד מהן ספל עם כמות קטנה של מים, אם  שותים  שניהם -  מתים,  ואם  שותה  אחד  מהן - מגיע לישוב ונצל. מה יעשו? דרש בן פטורא: מוטב  שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי  עקיבא  ולמד:  "וחי  אחיך עמך" - חייך קודמים לחיי חברך!"

ב. הדברים מדהימים ויש לכך השלכות רבות בחיי היום יום, כגון: אם מותר לאדם מבוגר לתרום כליה לאחר, ולסכן מעט את חייו? או, האם מותר לאדם לקפוץ לתוך הים הסוער ולהציל את חבירו שטובע ולסכן את חייו? וכן, האם חיל חייב לחזור לשדה הקרב להציל את חבירו ולסכן את עצמו? ועוד שאלות רבות ומסובכות. אנו לא נכנס לכך בחוברת זו, אולם, באופן כללי ופשוט הדברים מוסכמים בהלכה (ובימינו גם בחוק) שכל אדם מחויב להציל את חיי חבירו, אולם, אם ההצלה כרוכה בסכנה - אין עליו חובה להצילו.

ג. מכאן נלמד גם לדברים הרוחניים. כל אדם צריך לדאוג גם לגופו וגם לנשמתו. וגם כאן, הכלל הוא: "חייך קודמים". לא פעם, מבקשים מהאדם שיבוא לעזור במצוה מסוימת, וזה נופל על חשבון שעות הלמוד שלו, עליו לדעת שעם כל הכבוד לאחרים - אסור לו לפגוע בנשמתו ובתורתו.

אני הבנתי מהנא' למעלה, שנכון צריך לעזור לאחרים, אך כל עוד זה לא על חשבוננו,מה שקצת סתר את דברייך למעלה...

אם מישהו כאן יבקשו ממנו עזרה במשהו על חשבון לימוד התורה שלו, כמה שזה חסד - אסור לו לפגוע בנשמתו ובתורתו.

הרי זה מה שלמדתי אתמול וכתבתי לך את זה למעלה...

אם מישהו פה חבר שלו יבקש ממנו ללמוד איתו גמרא, והוא לא טוב לו ללמוד עם חברים (ויש כזה דבר!!!!! אנשים שכשהם לומדים עם אחרים הם לא קולטים שומדבר!!)

אז הוא לא צריך ללמוד איתו,

לא יודעת זה הסתבך לי בראש...

מקווה שהובנתי

יומטוב...

בסיעתא דשמייא!!

לכאורה, את שיא הצודקת - יש כאן סתירה!
בציטוט שהבאת כתוב: "לא פעם, מבקשים מהאדם שיבוא לעזור במצוה מסוימת, וזה נופל על חשבון שעות הלמוד שלו, עליו לדעת שעם כל הכבוד לאחרים - אסור לו לפגוע בנשמתו ובתורתו."
 

אבל בעצם.. מי אמר שזה שאני עוזרת עכשיו לחברה שלי זה לא מצווה חשובה יותר ממה שהייתי אמורה לעשות במקום זה?!
כי אם אנחנו באים ממקום שבאמת אנחנו חושבים שכל עצם החיים שלנו זה לעבוד את ה' בכל דבר - כל דבר שאנחנו עושים יכול להיות ממקום של קדושה. וכן, גם עצם זה שאני עוזרת עכשיו לחברה שצריכה אותי זה שיא החשוב ושיא המקדש שם שמים, כי זה בא ממקום של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' - שאני עכשיו באה ועוזרת לחברה שלא כ"כ טוב לה עכשיו, כמו שאני הייתי רוצה שיעזרו לי אם אני נקלעת למצב כזה.

ומה עם הלימוד תורה שאפשר לעשות בזמן הזה?!
חבר שקשה לו עכשיו וצריך עזרה - לא יכול עכשיו ללמוד תורה, כי הוא לא פנוי לזה מבחינה נפשית.
אבל אם אנחנו נבוא ונעזור לו במה שהוא צריך [לא משנה אם זה עידוד או עזרה במתמטיקה..] - הוא עצמו יוכל ללמוד תורה יותר בראש שקט.
וככה הרווחנו גם את הלימוד תורה של עצמנו, וגם את הלימוד תורה של החבר.
שווה, לא?

אפשר לראות דוגמא לזה ממשהו שמסופר על הרב קוק:
היה איזה בעל חנות אחד ביפו ש.. איך נגדיר את זה היום? היה שיא החופר.
ז'תומרת שכל פעם שמישהו היה עובר ליד החנות שלו הוא היה בא, מושיב אותו ומתחיל לספר לו מלא דברים, ולהרצות לו על כל החיים.
ובגלל זה היו הרבה חבר'ה שבכוונה הלכו דרך דרכים אחרות - העיקר לא לעבור דרך אותו אדם, כי הם ידעו שככה הם מתעכבים לאיזה חצי שעה.
אבל הרב קוק פינה לו חצי שעה ביום או בשבוע [מצטערת, אני לא ממש זוכרת..] כדי לבוא במיוחד ולדבר עם אותו האיש. כדי להראות לאיש הזה שהוא חשוב, ושיש אנשים שרוצים לשמוע אותו ומתייחסים ברצינות למה שהוא אומר.
ותכל'ס ב"ה לרב קוק היה הרבה מה לעשות בחיים - במקום ללכת ולדבר עם האיש הזה הוא היה יכול נגיד ללמוד תורה, או לכתוב עוד ספרים. 
אבל מה? הרב קוק אמר שלא. הוא מפנה את החצי שעה הזאת בשביל האיש הזה, כי הוא יודע שגם זו מצווה. גם זה תורם לעם ישראל.

מקווה שזה ענה לך
אם לא - אשמח בעז"ה לענות [רק יש מצב שזה יהיה עוד כמה ימים..].
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

לא בכל מצב!!

זה תלוי על חשבון מה זה....

האי פעם תזדהי?

תודה רבה!!

: )

תודה!!

בשבת עשינו קפה דילמה ועלתה השאלה הנ"ל:

אם יש לי חבר, שאני יודע שאני משפיע עליו לטובה, ומצד שני, אני מושפע ממנו לרעה.

להישאר חבר שלו, או לעזוב אותו?

או לדוג' מי שהולך להדריך בסניף ש 90% יוריד את הרמה הרוחנית שלו,

מה יעשה? ילך או לא ילך?                                                                                                              בבקשה תענו רציני. תודה.

כן, ללכת...

נכון, אתה מושפע לרעה אבל אתה עושה למישהו אחר טוב...

לפעמים גם זה שאתה מדבר איתו סתם עושה לו טוב...

וגם אפשר ללכת לעשות דברים תורניים תוך כדי וככה לשמור על הגבול שלך...

[לי היה מקרה כזה..אולי טיפ טיפה התדרדרתי אבל ראיתי איך נהיה טוב לצד השני...]

שצריך ללכת לעזור לאחרים רוחנית ,גם על חשבון הצמיחה הרוחנית שלך,אני זוכרת את הד"ת הזה שאמר הרב גבריאל הולצברג הי"ד (נדמה לי בדרשת הבר מיצווה-מצמרר),על יעקב אבינו שהיה תם יושב אוהלים,ונאלץ ללכת לחרן -מקום חרון אף של ה',הוא אמר שצדיק לפעמים צריך לעזוב את החממה (במילים שלי) של הקודש,ולרדת למקום שלילי-חרונו של ה',כדי לעזור לאיזה נשמה יהודית נידחת.והוא קיים את זה לגמרי,ה' יקום דמם.

אני חושבת לענ"ד אבל, שאסור לאדם להפקיר את עצמו,גם הוא חשוב לה'.הוא צריך קודם להתחזק בצורה כזאת שהוא לא ינזק אלה יחזק.

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....

אני חייב להרגע קצת מהמתח מי יכול לעזור ולשלוח קישורים בדרייב לאחד או כולם מהנ"ל יבורך:

ג'ייסון בורן (סדרת סרטים)

חטופה

אינדיאנה ג'ונס

ג'יימס בונד

מת לחיות

רמבו

שליחות קטלנית

משימה בלתי אפשרית