לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

שוכייח=) ראיתי שהוספת קישור לגרסת הבייני"שים במייל... תודה=) 

אבל שתדעי שכל פעם מחדש את מעוררת אצלי נקודות.. הרהורי תשובה

וכיף לי לקרוא את מה שאת רושמת! הכל מאהבה את כותבת וזה מדהים.

ד' ישלם שכרך מתוקונת..

|מתרגש|

שזה ביסלי גריל, והרעיון שטמון בזה שאנחנו צריכים להיות מאוחדים בעמ"י כמו שהביסלי מלופף אחד בשני.. וכשקראתי את הסוף התחדדה לי העובדה שתמיד אפשר לראות משהו משני הכיוונים. אז תחשבו על זה חח

ותודה רבה מאוד על כל מה שאת כותבת, שכוייח עצום.

בסיעתא דשמייא!!

ב"ה זה כ"כ מחזק ומשמח לראות את התגובות האלה..
באמת נותן את הכוח להמשיך לכתוב ולהשקיע! 
אין עליכם, אתם מדהימים!!

בבקשה תמשיכו להגיב, ותכתבו אפילו אות אחת בתגובה בשביל שהרשור יקפוץ, ועוד אחים שלנו יוכלו לקרוא
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

אתמול קראתי בלימוד יומי של הרב רונן חזיזה את הדבר הבא:

א. אתמול למדנו, שהאדם צריך לדאוג לעצמו בטרם ידאג לזולתו. ודבר זה רמוז בתורה הקדושה שאמרה: "ואהבת לרעך - כמוך!" התורה לא צותה לאהוב את השני יותר מאת עצמו, אלא רק כמו שאני אוהב את עצמי. דין זה חל הן בעניני ממון, והן בשאר ענינים. עד היכן הדברים מגיעים? נוכל ללמוד מדברי הגמרא במסכת בבא מציעא (דף סב') וכך נאמר שם: שני אנשים שהיו מהלכים בדרך וביד אחד מהן ספל עם כמות קטנה של מים, אם  שותים  שניהם -  מתים,  ואם  שותה  אחד  מהן - מגיע לישוב ונצל. מה יעשו? דרש בן פטורא: מוטב  שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי  עקיבא  ולמד:  "וחי  אחיך עמך" - חייך קודמים לחיי חברך!"

ב. הדברים מדהימים ויש לכך השלכות רבות בחיי היום יום, כגון: אם מותר לאדם מבוגר לתרום כליה לאחר, ולסכן מעט את חייו? או, האם מותר לאדם לקפוץ לתוך הים הסוער ולהציל את חבירו שטובע ולסכן את חייו? וכן, האם חיל חייב לחזור לשדה הקרב להציל את חבירו ולסכן את עצמו? ועוד שאלות רבות ומסובכות. אנו לא נכנס לכך בחוברת זו, אולם, באופן כללי ופשוט הדברים מוסכמים בהלכה (ובימינו גם בחוק) שכל אדם מחויב להציל את חיי חבירו, אולם, אם ההצלה כרוכה בסכנה - אין עליו חובה להצילו.

ג. מכאן נלמד גם לדברים הרוחניים. כל אדם צריך לדאוג גם לגופו וגם לנשמתו. וגם כאן, הכלל הוא: "חייך קודמים". לא פעם, מבקשים מהאדם שיבוא לעזור במצוה מסוימת, וזה נופל על חשבון שעות הלמוד שלו, עליו לדעת שעם כל הכבוד לאחרים - אסור לו לפגוע בנשמתו ובתורתו.

אני הבנתי מהנא' למעלה, שנכון צריך לעזור לאחרים, אך כל עוד זה לא על חשבוננו,מה שקצת סתר את דברייך למעלה...

אם מישהו כאן יבקשו ממנו עזרה במשהו על חשבון לימוד התורה שלו, כמה שזה חסד - אסור לו לפגוע בנשמתו ובתורתו.

הרי זה מה שלמדתי אתמול וכתבתי לך את זה למעלה...

אם מישהו פה חבר שלו יבקש ממנו ללמוד איתו גמרא, והוא לא טוב לו ללמוד עם חברים (ויש כזה דבר!!!!! אנשים שכשהם לומדים עם אחרים הם לא קולטים שומדבר!!)

אז הוא לא צריך ללמוד איתו,

לא יודעת זה הסתבך לי בראש...

מקווה שהובנתי

יומטוב...

בסיעתא דשמייא!!

לכאורה, את שיא הצודקת - יש כאן סתירה!
בציטוט שהבאת כתוב: "לא פעם, מבקשים מהאדם שיבוא לעזור במצוה מסוימת, וזה נופל על חשבון שעות הלמוד שלו, עליו לדעת שעם כל הכבוד לאחרים - אסור לו לפגוע בנשמתו ובתורתו."
 

אבל בעצם.. מי אמר שזה שאני עוזרת עכשיו לחברה שלי זה לא מצווה חשובה יותר ממה שהייתי אמורה לעשות במקום זה?!
כי אם אנחנו באים ממקום שבאמת אנחנו חושבים שכל עצם החיים שלנו זה לעבוד את ה' בכל דבר - כל דבר שאנחנו עושים יכול להיות ממקום של קדושה. וכן, גם עצם זה שאני עוזרת עכשיו לחברה שצריכה אותי זה שיא החשוב ושיא המקדש שם שמים, כי זה בא ממקום של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' - שאני עכשיו באה ועוזרת לחברה שלא כ"כ טוב לה עכשיו, כמו שאני הייתי רוצה שיעזרו לי אם אני נקלעת למצב כזה.

ומה עם הלימוד תורה שאפשר לעשות בזמן הזה?!
חבר שקשה לו עכשיו וצריך עזרה - לא יכול עכשיו ללמוד תורה, כי הוא לא פנוי לזה מבחינה נפשית.
אבל אם אנחנו נבוא ונעזור לו במה שהוא צריך [לא משנה אם זה עידוד או עזרה במתמטיקה..] - הוא עצמו יוכל ללמוד תורה יותר בראש שקט.
וככה הרווחנו גם את הלימוד תורה של עצמנו, וגם את הלימוד תורה של החבר.
שווה, לא?

אפשר לראות דוגמא לזה ממשהו שמסופר על הרב קוק:
היה איזה בעל חנות אחד ביפו ש.. איך נגדיר את זה היום? היה שיא החופר.
ז'תומרת שכל פעם שמישהו היה עובר ליד החנות שלו הוא היה בא, מושיב אותו ומתחיל לספר לו מלא דברים, ולהרצות לו על כל החיים.
ובגלל זה היו הרבה חבר'ה שבכוונה הלכו דרך דרכים אחרות - העיקר לא לעבור דרך אותו אדם, כי הם ידעו שככה הם מתעכבים לאיזה חצי שעה.
אבל הרב קוק פינה לו חצי שעה ביום או בשבוע [מצטערת, אני לא ממש זוכרת..] כדי לבוא במיוחד ולדבר עם אותו האיש. כדי להראות לאיש הזה שהוא חשוב, ושיש אנשים שרוצים לשמוע אותו ומתייחסים ברצינות למה שהוא אומר.
ותכל'ס ב"ה לרב קוק היה הרבה מה לעשות בחיים - במקום ללכת ולדבר עם האיש הזה הוא היה יכול נגיד ללמוד תורה, או לכתוב עוד ספרים. 
אבל מה? הרב קוק אמר שלא. הוא מפנה את החצי שעה הזאת בשביל האיש הזה, כי הוא יודע שגם זו מצווה. גם זה תורם לעם ישראל.

מקווה שזה ענה לך
אם לא - אשמח בעז"ה לענות [רק יש מצב שזה יהיה עוד כמה ימים..].
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

לא בכל מצב!!

זה תלוי על חשבון מה זה....

האי פעם תזדהי?

תודה רבה!!

: )

תודה!!

בשבת עשינו קפה דילמה ועלתה השאלה הנ"ל:

אם יש לי חבר, שאני יודע שאני משפיע עליו לטובה, ומצד שני, אני מושפע ממנו לרעה.

להישאר חבר שלו, או לעזוב אותו?

או לדוג' מי שהולך להדריך בסניף ש 90% יוריד את הרמה הרוחנית שלו,

מה יעשה? ילך או לא ילך?                                                                                                              בבקשה תענו רציני. תודה.

כן, ללכת...

נכון, אתה מושפע לרעה אבל אתה עושה למישהו אחר טוב...

לפעמים גם זה שאתה מדבר איתו סתם עושה לו טוב...

וגם אפשר ללכת לעשות דברים תורניים תוך כדי וככה לשמור על הגבול שלך...

[לי היה מקרה כזה..אולי טיפ טיפה התדרדרתי אבל ראיתי איך נהיה טוב לצד השני...]

שצריך ללכת לעזור לאחרים רוחנית ,גם על חשבון הצמיחה הרוחנית שלך,אני זוכרת את הד"ת הזה שאמר הרב גבריאל הולצברג הי"ד (נדמה לי בדרשת הבר מיצווה-מצמרר),על יעקב אבינו שהיה תם יושב אוהלים,ונאלץ ללכת לחרן -מקום חרון אף של ה',הוא אמר שצדיק לפעמים צריך לעזוב את החממה (במילים שלי) של הקודש,ולרדת למקום שלילי-חרונו של ה',כדי לעזור לאיזה נשמה יהודית נידחת.והוא קיים את זה לגמרי,ה' יקום דמם.

אני חושבת לענ"ד אבל, שאסור לאדם להפקיר את עצמו,גם הוא חשוב לה'.הוא צריך קודם להתחזק בצורה כזאת שהוא לא ינזק אלה יחזק.

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.