אני מאמינה!!!

ובהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד תודה ענקית למישו שממש עזר לי להאמין!!!!!

(אני לא יודעת אם הוא רוצה שאני יגיד אבל אני מקווה שהוא יבין לבד)

ממש ממש תודה!!!!!

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXD

אפשר לראות את אלוקים בכול דבר הכי קטן !! 

תהילול אני מגלה עליך בפורום דברים שלא ידעתי רציני..

אז אין ממש דרך להתחמק ממנו....

ולאט לאט האמונה התחזקה והיום אני יכולה להגיד שאני מאמינה!!

אני מאמינה..

איך לא להאמין שרואים את כל מה שקורה...

לא סגורה על זה..

לפני כמה זמן הייתה לי ירידה מאוד גדולה מבחינת אמונה (היום אני מתביישת לחשוב מה פעם חשבתי..)

אבל עכשיו לאט לאט אני עולה, ואפשר להגיד שהשתנתי ממש..

נכון, אני עדיין הולכת עם חצאיות "קצרות"(אני חושבת שהם בסדר..) ועוד כמה דברים שאני בטוחה שרובכם לא ככה..

אבל בסה"כ אפשר להגיד שאני מאמינה..לפעמים קשה, אבל כן..

אני מרגשה אותו, אני חיה אותו, אני מדברת איתו, אני לא מבינה חיים בלי זה...

כל דבר שקורה, כל מה שיש, אני פונה אליו, ולא בצורה דרמטית, זה פשוט ברור לי מאליו ברוך ה'.

אני מאמינה? כן, הכי בעולם!!!

אבל...

לפעמים יוצא לי לחשוב, דיייי ראבקקק למה האלוקים הזה עושה לי את זה כאילו דייי כבר מה אתה רוצה מהחיים שלי כאילו רק לתת לי סבל? כן יוצא לי להתעצבן על ה' לא פעם ולא פעמיים וזה מתבטא לפעמים גרוע ממה שכתבתי לעיל

אבל כאילו אני בנאדם שתמיד פועל עם רגש לא יעזור כלוווווווום, כל דבר הכי קטן החל מפתיחת דלת וכלה בעשיית צעד קשה הכל הכל הכל מעורב בפווללל רגש,

הרגש הוא מה שמדריך אותי בחיים [אגב זה לא טוב, אני מנסה לעבוד על זה]

יש דבר אחד שהשכל שלי גובר על הרגש א-מ-ו-נ-ה דווקא הדבר הזה שכ"כ קשה לפעמים טבוע לי כ"כ עמוק שלא יעזור כמה אני יהיה בדיכאון, כמה אני יכעס על ה' על כל מה שהוא עושה לי, אני יאמין בו!

קורא לי הרבה פעמים שאני רגע אחד לא מאמינה בכלום, ברגע השנייה אני מדברת עם ה' בוכה כאילו ככה תוך כדי, כי אי אפשר אחרת, זה חלק ממני, זה לא ה' דבר אחד ואני דבר אחר אלא אני חלק מה', אני צלם אלוקים, האמונה שלי היא הדבר היחיד שתמיד שרירה וקיימת ולא משנה מה הרגש שלי יאמר מה הלב שלי ירגיש הדבר ה-י-ח-י-ד!!!!!

מעולם לא למדתי הרבה אמונה, כאילו זה אולי מטבע הדברים, מנתוני החיים, שהייתי צריכה להוכיח לעצמי שאני מאמינה וככה בעצם נבראה לי האמונה הזאת שברוך ה' כ"כ חזקה, לא פעם ולא פעמיים שאנשים סביבי מסיבות כאלה ואחרות [לא אני לא יפרט!!!!] הטילו ספקות בקיומו של הקב"ה בעולם, ובתור ילדה בכתה ב' אפילו פיצית קטנה אני זוכרת ת'צמי לא מבינה איך זה הגיוני לא להאמין בקיומו של ה'? והייתי כאילו צועקת על זה משו בלב שלי לא נתן לי להשאיר את זה ככה כל פעם הייתי חייבת להגיב שמדברים על כאלה דברים, ובעצם זה בסס לי תאמונה של עצמי, [זה מה שנקרא מעז יצא מתוק מהקושי הזה הכ"כ גדול יש לי אמונה ששווה יותר מהכל!!!!]

מעבר לכך, קראתי קצת ספרים של ברסלב בגן האמונה שחלק מהפרקים שמה אני יודעת בע"פ והם מלווים אותי בכל שלב בחיי, ועוד דבר שיעורים של הרב רונן הצדיק! שמאז שאני שומעת שיעורים שלו האמונה שלי גדלה פי שתיים, [מומלץ ממש!! אחרי שלושת השבועות כמובן יתחדשו ההופעות בדר"א בע"ה] ועוד...

אבל עיקר האמונה שלי היא ממה שכתבתי למעלה מכך שהייתי צריכה כביכול לנסות להוכיח לאחרים שהקב"ה כאן שהקב"ה קיים שהוא מעל הכל, ושהוא תמיד איתנו מזה התבססה לי האמונה, בצורה הכי חזקה שיכולה להיות!

יוצא לי מצבים שאני תוך כדי כעס כביכול על ה' (זה לא ממש כעס אבל.. אתם מבינים לבד אני מקווה) אני תוך כדי מאמינה בו הכי הכי בעולם, דווקא שאני שקועה בעומק הייאוש אז השיחות הכי טובות שלי עם אבא...

כי אני הבת של אבא [הבת של אבא סמיילי בשביל אריקל בדפי"ת המבין יבין...חחח סתם] 

ואם אתה רוצה שאני יחפור לך על זה קצת ועל מה שאני ביררתי לגבי זה דבר איתי באישי..

מאמינים!

אין בנ"א שיכול לחיות בלי להאמין

אפילו נוצרים שמאמינים ביש"ו הם מאמינים באלוקים (שזה סותר)

עוד ועוד כדי לחזק את האמונה יותר...

אני מאמין שהוא קיים אבל רק כי הרגשתי אותו..

אלוקים מתגלה בכל דבר בעולם ואם הוא לא היה מתגלה במשהו אז ה"משהו" הזה היה נעלם ממש כמו בסרט...ולכן גם הרב קוק אומר שצריך לאהוב את כל הבריאה ואת כל הברואים... בקיצור הכול.... כי אלוקים מתגלה בהכול... מקווה שהבנת... ושתאמין באלוקים יותר!!

אנחנו לומדים להאמין. איך עושים את זה? לומדים אמונה, כוזרי (במלעיל, למביני דבר), מהר"ל, הרב זצ"ל, כל מיני ספרי מוסר שבעקיפין גם נותנים הרבה אמונה, וכו'. ודאי שאין אנו מזניחים את לימוד הגמרא שהיא ציפור נפשה של היהדות, ואת ההלכה שהיא התחום המועדף עליי אישית, אך לומדים אמונה!

"כיצד אדם שלא קיבל על עצמו עול מלכות שמיים (= למד אמונה, ז.ח.) יקבל על עצמו עול מצוות (=המצוות עצמן, ז.ח.)?!" ---> מעובד מדברי רבנו הרצ"י זצ"ל.

שני סיפורים שידגישו למה רבנו התכוון:

מספר הרב איתן איזמן: פעם היה תלמיד אחד, בעל תשובה, שלמד כבר הרבה זמן בישיבה. פעם אחת ראיתי אותו בתפילה, וראיתי שהוא איננו מניח תפילין. הבטתי בו, הוא הביט בי. הבטתי בו שוב, והוא הביט בי. הבטתי בו בשלישית, והוא הביט בי.

אותו בעל תשובה שאל אותי בכעס: "תגיד לי, עד מתי הזקן הזה לא יתן לי להניח תפילין?!"

תמהתי: "על איזה זקן אתה מדבר?!"

והוא תמה: "על איזה זקן אתה חושב שאני מדבר?!"

שוב תמהתי: "אתה מדבר על הרב צבי יהודה?!"

הוא ענה כמובן מאליו: "כן!"

---

מספר -ת"ח כלשהו שאינני זוכר את שמו, במחילה מכבודכם-: פעם היה איזה אחד שבא לשיעורים של הרב צבי יהודה.  אותו אחד ישב בשיעורים בלי כיפה, עם מכנסיים קצרים, וקרא לרב צבי יהודה בשמו הפרטי! 

פעם אחת אותו תלמיד עצבן מעט את הרב צבי יהודה, והרב צבי יהודה שאל אותו בכעס: "מה אתה עושה פה?! לך להניח תפילין!"

---

מה הבנתם מהסיפורים? בעל התשובה בסיפור א', לפי האינטואיציה והחושים המפותחים של הרב צבי יהודה, לא למד מספיק אמונה, וכנראה לא קיבל על עצמו עדיין עול מלכות שמיים. מאידך הערס שבסיפור ב', לפי רבנו, היה מוכן כבר כדי לקבל על עצמו עול מצוות. 

כנספח למסקנות הללו, נגיד שמשמע מהסיפורים שרבנו התנגד לשיטה החב"דית של הנחת תפילין. האמת שרבנו אמר את זה במפורש...

ראשית יש ללמוד אמונה ולקבל עול מלכות שמיים! אנשים כיום לא יודעים את האמונה הבסיסית של היהדות, בעוד הם בקיאים בש"ס ובפוסקים... 

אני ממליץ על לימוד כוזרי! 

"ללמוד ספר ה'כוזרי' שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויין בו" (הגאון)

איך אתם כ"כ בטוחים בזה?!?!?! איך אתם בטוחים כ"כ שאתם מאמינים?!

אני מקווה שאני מאמינה, זאת האמת... אני לא יודעת אם אני מאמינה מספיק כדי להגיב פה כמו כולם אני מאממינה\ברור וכו'...

תבינו! זה לא כ"כ פשוט להאמין!!! ואתם אומרים את זה כי זה מה שאמרו לכם מלידה! ולא הייתה לכם מציאות אחרת, של כאלה שלא מאמינים....

ואני אומרת כבר עכשיו, יכול להיות שאני טועה! ומי שאמר פה שהוא מאמין וזה ברור לו ב-א-מ-ת מאמין.... אני לא יודעת מה מסתתר מאחורי המסך...

אמונה לא באה סתם, אפאחד לא הלך ברחוב ופתאום האמין,

בשביל להאמין צריך ללמוד והרבה!

(לא לכל אחד יש את השאלות ומי שאין לו באמת יכול להשקיע פחות)

שבירת מיטוס: אמונה זה לא רגש (בעצם ברור שכן אבל הרבה פחות) אמונה זה שכל!!!

אמונה כמו שכתב פה האדמור זה ללמוד כוזרי לפחות שערים ראשון ושני,

אמונה זה ללמוד המון ללמוד והעיקר כמובן ההפנמה להפננים מה שלמדת (כמו שאמר הרב שך למישהו שאמר שלמד את כל הש"ס "ומה הש"ס לימד אותך"))

ספר הראשון בי"ד החזקה לרמב"ם הוא ספר המדע, החלק הראשון הלכות יסודי התורה, פרק א' הלכה א': "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו" יש מצווה לדעת!! כן לדעת לא להרגיש..

ולכן אנשים פשוט ללמוד ללמוד וללמוד...

אין שום קיצורי דרך פשוט לשבת וללמוד!!!

בס"ד

יש כאלה שאמונה מגיעה אצלם ע"י לימוד, ויש כאלה כמו אברהם אבינו למשל שראה את השמש וידע שיש מישו מעל...

לא למדתי אמונה בחיים, ובכל אני מרגישה את ה' בכל דבר בחיים שלי. כן, מ-ר-ג-י-ש-ה. יש כאלה שזה שכל אצלם, ויש כאלה שזה רגש. עובדה. (צריך לדעת לשלב בין השניים...)

אז סליחה.

הערתי בפנים שבאמת לא כולם צריכים את זה ולכן צריכים ללמוד פחות (ד.א. הדוגמא מאברהם לא נכונה כי הוא למד את כל הבריאה והגיעה למסקנה הזאת כדאי ללמוד את המדרש בפנים)

אי דיברתי על כאלה כמו פה ששואלים את עצמם אם הם מאמינים וברור שיש כאלה שהאמונה שלהם מוצקה שצריכים הרבה פחות כי זה טבוע בהם בפנים האמונה הזאת הם יודעים את זה בלי להסביר איך(בעקרון בגדול זאתי האמונה העדיפה) לכן ממש סליחה שהובנתי לא נכון.

את שברור לך שיש אלוקים זה בשכל שלך ולא רק ברגש שלך את יודעת בוודאות.

וודאות זה שכלורגש!

מה שאמרתי זה שמי שיש לו קשיים הוא צריך ללמוד ללמוד וללמוד ואין שום דרך אחרת.

ד.א. (לחזק את דברייך) פעם שאלו את הרב צבי יהודה איך יש כאלה שלא לומדים כימעט אמונה ואין להם שום שאלות וכאלה שלומדים מלא ובסוף עוזבים? והוא ענה שיש כאלה עם נשמה יציבה שלא צריכים ללמוד כימעט ויש כאלה שיש להם נשמה תוססת ובשניה שלא לומדים צצים להם הרבה שאלות, והם צריכים ללמוד בלי הפסקה.

אז סליחה סליחה סליחה(האמת שהתלבטתי אם להרחיב גם את הצד הזה אבל אמרתי שמי ששואל כנראה הוא מהצד השני ולכן רק הערתי את זה במשפט קטן)

שבת שלום!!

אמונה היא שכל ורגש יחדיו. יראה ואהבה. יראה - כשאתה יודע שיש לך מלך שנותן שכר לאיש כמפעלו, אתה ירא ממנו. שילוב בין הרבנים אמנון יצחק (יראה) וזמיר כהן (שכל). אהבה - כשאתה מרגיש שיש לך אבא בשמיים שאתה חייב לעשות את מה שהוא אומר - אתה אוהב אותו. כיום הרב זצ"ל כותב במאמר דורנו שאמונה מאהבה היא לבד הפועלת בדורנו. 

לידע = אמונה כ"כ מוחלטת שהשלכותיה הן כמו השלכות ידיעה. אין מציאות של ידיעה את הבורא.

אם הבנתי נכון  שהגבתה למה שאמרתי שאמונה זש בעיקר שכל אז אני יסביר שברור שזה רגש אבל זה חייב להיות רגש על שכל כלומר ללמוד ואז להפנים שזה כמובן השלב של הרגש, להרגיש את מה שלמדתי.

למדתי שיש לכל מסובב סיבה (נצח ישראל) עכשיו אני עובר לשלב של להפנים את זה (ד.א. בגלל זה לא רצוי כלכך שיעורי אמונה ארוכים שמלאים אינפורמציה כי אז קשה לך אחרי השיעור לנסות להפנים כל מה שלמדת)

ברור שיש רגש והוא בסיסי השאלה מתי הוא צריך לבוא. ועל זהאני אומר שעל גבי השכל!

שבת שלום.

אתה צריך לדעת שאלוקים קיים והוא מוכרח המציאות.

אגב, מכיוון שהאמנתי תמיד שאפשר לבסס את האמונה על השכל, והיה לי השנה חבר שהחליט להראות לי שא"א להוכיח שיש אלוקים, והיה כל הזמן שואל אותי שאלות כפרניות, ומנסה לפרוך את ההוכחות שלי, ואני התעקשתי להראות לו שא"א לפרוך את ההוכחה לקיום הבורא, כך למדתי איך לבסס את כל הפרטים בהוכחה-עד הקטנים ביותר-כך שאני יודע בבירור שיש מצוי ראשון!!

ואגב, שתדעו לכם, שלמרות שעד אז גם היה לי ברור שיש אלוקים וכו' וכו', אז-אני גם הבנתי על מה אני מדבר...

מן הסתם שדברים שמעל הרציונאל לא יראו לך "רציונאלים".

ואמר רבי מנחם-מענדל מקוצק :

"אינני רוצה להאמין בא-ל שאפשר להבין את דרכיו".

אם מבינים דרכיו של משהו ואת כל כולו האם אין זה אומר שהוא ברמתך ?
 

יש אמונה מיראה (הקבלנו את זה לשכל), ויש אמונה מאהבה (הקבלנו את זה לרגש). הן שתי דרכים שונות באמונה.

אין דבר כזה, שכל ורגש תמיד אמורים לבוא ביחד..

האמונות זה השילוב.

אתה יכול לראות את זה בהמון פסקאות בעין איה(אני יחפש לךך אחת ספציפית ויותר מדויקת)

שכל ורגש זה עבודה איך מפרדים בהתחלה ומאחדים בסוף!

לעולם לא שני דברים נפרדים (סתם שאלה "הקבלנו את זה" ע"פ מה? ויראה זה ממש לא הרב אמנון יצחק זה מקסימום גרי אריות, יראה זה הרבה יותר גדול)

והרב אמנון יצחק מוכשר מאוד בזה. הצורה בה הוא מפחיד את הנוכחים בהרצאותיו מפחידה אף אותי! ואני מאמין בעקרון "לא תגורו מפני איש!" של רבנו הרצ"י זצ"ל!

שמע, אנחנו לא יכולים לקיים דיון כשאנחנו לא מנמקים... אז כל אחד נשאר בדעתו. אי לכך, אשמח מאוד אילו תביא לי את הפסקה בעין אי"ה שעליה דיברת. לי אין מקור, זה מה שאני חושב, אך אם יש לך מקור, הב לי אותו.

שבוע טוב.

וזה לא-"אמונה מיראה"-אלא-יראה מאמונה...

האמונה-מהשכל. וצריך לעבוד ברגש כדי להרגיש את זה...כמו ששלומי אמר.

ובדרכי עבודת ה'-יש את אופן העבודה (מסל"ש),שמחולק לשני חלקים-

א. אדם צריך לעבוד מיראה.

ב. אדם צריך לעבוד מאהבה.

"לידע = אמונה כ"כ מוחלטת שהשלכותיה הן כמו השלכות ידיעה. אין מציאות של ידיעה את הבורא."

אין מציאות של ידיעה את הבורא? הרי יש הוכחה להמצאות הבורא !!

אם יש לזה הוכחות-הרי שאפשר לדעת אותו!!

אכן, "רבא פרך ידיה ומצלי", יש עניין לעבוד כעבד לפני רבו, אבל פה עסקינן באמונה. חוץ מזה, אני חושב שיש לשלב בעבודה גם עבודה מיראה (כעבד לפני רבו) וגם עבודה מאהבה (יחסי בן-אבא), מה שהופך אותנו לבני מלכים (יש הבדל בין התנהגות של בן מלך לבין עבד/בן של סתם אב).

"יראה"-הגדרת הרמח"ל-חלק מאופן העבודה. לא חלק באמונה.

החלק השני באופן העבודה-הוא האהבה...

אין קשר ישיר בין דברים אלו לאמונה (זה שאם אתה מאמין אתה עובד כך ואם לא-אז לא=קשר עקיף)

תלוי במצברוח

סתם. אבל זה באמת בא בעונות.

אבל לפעמים זה קשה.....

כאילו מה אתה מעדיף?

להאמין לפסל שלא עושה כלום,רק לראות אותם לידו ולהתפקעע או להאמין באלוקה שהוא לא בשר ודם?

לדעתי בקב"ה כי הוא לא בשר ודם אז זה נשמע יותר הגיוני שהוא שולט...

או משו כזההה......

קיצור לאוידעת!!אנינמאינה וחלאאס!!!

שמנסה להוכיח שהקב"ה לא קיים..

אני מאמינה כי חינכו אותי, אבל זה גם כ"כ אמיתי ונכון, ואני מרגישה את הקב"ה איתי בהכל-וגם זה אחרי "תרגולים" לזה (אמיתי!)

גדלתי בסביבה מה שנקראת "בועה" (ב"ה) וכשהגעתי לאולפנה דיברתי עם מישי שאמרה לי שהיא לא מאמינה כי אין הוכחה לקיומו של הקב"ה, האמונה שלי קצת נפגמה, והתחלתי גם אני לשאול שאלות ואז קראתי את הספר "דורנו מול שאלות הנצח", וזה עזר לי לחזק את האמונה שלי בחזרה.. מומלץ.

כאילו יש בקבוק. בטוח מישי יצר אותו נכון?!

הוכחה מוחלטת וברורה.

בנאדם צריך להיות ממש מטומטם כדי לחשוב שהעולם הזה ניברא לבד! אתם יכולים להגיד שאני לא מאמין בה' וגם לזה יש הוכחות רק אין לי כח לחפור פה..!

לא ברור.

אם התכוונת שיש הוכחות שאין אלוקים-אז זה טעות-אין הוכחות כאלו!

יש הוכחות שהוא ישנו, אין הוכחות שהוא אינו!!

שהוא אינו...

אמת שאני צריך להעמיק יותר ביחס שבין הבורא יתברך שמו לברואיו כדי למלא חסרונות בעבודה. בעזרת ה' אזכה.

מכיתה ה' בערך (לא בדיוק זוכרת) ועד סוף היסודי, היה לי קצת קשה עם זה... כל הזמן חשבתי שאולי אני מאמינה סתם, רק כי ככה חינכו אותי מגיל אפס...

אני לא יודעת אם זה היה בעקבות משהו, או שפשוט התבגרתי...

היום, אני מאוד מאמינה!

אני מרגישה שהקב"ה איתי כל הזמן ובכל דבר! (אפילו בדברים קטנים כמו מבחן, יחס לחברות, כשאני כותבת וגם כשאני מקריאה סיפור לאח שלי...)

לי זה ממש עוזר לדעת שדברים לא קורים סתם...

אם לא הייתי מאמינה בקב"ה היה לי הרבה יותר קשה להתמודד עם כל מיני דברים, למשל, לא מזמן נפטרה מישהי שהכרתי די באופן אישי, אם לא הייתי מאמינה, פשוט לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה...

איך אפשר לראות אנשים מתים ולחשוב שזה סתם, כי נגמר להם הדלק והמנוע בגוף שלהם כבר לא עובד?!

איך זה שיש אדם שחי עד יום לפני יומולדת 120 ואז נהרג מתאונת דרכים? כל זה קורה סתם?! ברור שלא! יש אלוקים והוא מכוון את כל מה שקורה בעולם וזה די שקוף!

האמת שאני לא אוהבת שכותבים ככה (זה ברור ואיך אתם לא רואים את זה), כי מה לעשות, באמת יש כאלה שקשה להם לראות זאת. ואני מבינה ומקבלת!! (באמת בC הפירגון!)

אני יודעת שיש לי במה להשתפר, כמו לכל אחד ממנו, ואני משתדלת...

אפשר בשמחה לפנות אלי באישי, ואנסה לעזור!!

לילה טוב, ושבוע טוב ומבורך!!

להבה בוערת- אחת מהשטחים שמאמינה בארץ ישראל, עם ישראל ואהבת ישראל!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....