יש הבדל בין love ל-like.

גם בעברית יש מילים נרדפות עם פחות משמעות, אבל משום מה אנחנו לא רואים אותן בשימוש מאסיבי כ"כ כמו ה-like הזה...

למשל אם אבא רוצה לומר לבן שלו כמה הוא אוהב אותו- זה יוצא כמו מעריך, או מסמפט..

פשוט הזוי..

הרי אנחנו מוסיפים את הצירוף הכתוב לעיל (אוהב/ת אותך וכ') בכל הודעה,מכתב, או סתם טלפון מרגש וחמוד..

שלא נדבר על כל השירים שה' יירחם כמה פעמים זה מוזכר שם.. 

קיצור מרוב שאנחו משתמשים בזה כ"כ הרבה זה כבר נפלט לנו גם בלי שאנחנו מתכוונים ולכן המושג "אהבה" כבר לאט לאט מאבד את המשמעות שלו.. 

אני בטוחה שבשירים הללו המשמעות רדודה ממש.. זה חבל.. אילו רק היינו יודעים להשתמש בכך רק לצורך הנכון..

(ואחרי המון המון דיבורים על זה בגלל משהו אישי שלי)

אהבה אמיתית לדעתי- א. זו אהבה שנבנית בדרך כלל אהבה של בעל ואישה, אהבה שנבנית תמיד והולכת ומתעצמת ולא ממש נגמרת.

ברור שיש רגעים שבא לך להחטיף לה\לו כאפה אבל עדיין את\ה אוהב\ת אותו\אותה.

הבאתי פעם דוגמה בפורום בנות דוגמה מהפורום:

יש פה כינוי בשם עקיבא ויעל בפועל רק עקיבא פה כי יעל נפצעה בתאונת דרכים אבל הוא עדייןם מטפל בה ואוהב אותה למרות שהיא בערך לא מתפקדת (פירוט אפשר לראות בכרטיס אישי שלו) זה עוד פן של האהבה האמיתית אהבה שלא משנה מה קורה אני שומר לה אמונים אני לא מתיאש ואני ממשיך לאהוב אותה למרות הכל! הם בשבילי ממש סמל!.

כמוהם יש גם את אהרון וצביה קרוב.

אהרון, נפצע בתוך השבעברכות שלו ופונה לבית החולים במצב מאוד קשה הרופאים לא נתנו לו סיכוי אבל משפחתו לא התיאשה וגם אישתו אישתו הטרייה מלפני כמה ימים!! נשארה איתו והיום הוא ברוך ה' חי ואפילו נראה בסדר אבל תחשבו על זה היא נשארה איתו למרות כל הסבל, למרות שבמילים עדינות הוא לא היה נראה טוב זאת אהבה!.

עוד משהו- אני חושבת שאהבה אמיתית זו אהבה שבאים אחד לקראת השני שמסכימים קצת להתפשר בשביל השני לא אהבה של אני קובע ואת מקשיבה לי! או ההיפך. יש סרטון שפעם מישהו העלה לחדר ראשי על בחור שנפגש עם מישהי והם יוצאים והכל טוב אבל לא נראה לה העניין בסופו של דבר היא מתחתנת איתו כי הלחיצו את הבחורות ההן לחתונה וגם אמרו שגם אם לא נראה אז זה בסדר וגם אם אין אהבה אז בסדר האהבה תבוא אחר כך.

הם התחתנו ובחתונתם כשהם הגיעו לחדר ייחוד החתן אומר לכלה:

"עכשיו את ברשותי ומותר לי לעשות בך מה שאני רוצה"

אז היא ענתה:

"אבל ****** (אני לא זוכרת את השם) גם אני בנאדם ו...."

היא לא סיימה את המשפט ורואים שהוא נותן לה סטירה ואז כנראה שהוא המשיך להרביץ לה כי שומעים אותה צורחת.

זאת אהבה שגם אם הוא חשב שהוא אהב אותה אני לא חושבת שהוא יודע מה זה אהבה בין בני זוג ולמען האמת גם אני לא יודעת סך הכל אני עדייןלא התחתנתי אבל לפי מה שאני רואה ושומעת.

מקווה שהובנתי אם לא אפשר לשאול

מורגש...

כי נתינה מולידה אהבה. כמו אמא שאוהבת את הבן שלה זה כי היא כל הזמן היא מעניקה לו

למה באמת, ככה פתאום, כל השירים מדברים על כאילו אהבה?

למה כל הזמן משדרים לנו, בכל מקום, בכל עניין-

אהבה!

בפסרומות, בסרטים, בספרים, בשירים, בדברים הכי זולים ולא קשורים...

לי אישית זה ממש מרגיש שאנחנו ממש בהתחלת הגאולה,

ואז כל המחסומים שהיו לדברים עמוקים וקדושים כל-כך, נפרצים.

וזה מדהים!

אבל כמובן שצריך להזהר: כי הם נפרצים בסערה, אחרי שהיו כלואים כ"כ הרבה זמן בגלות, וזה מסוכן.

אבל זה עדיין מקסים! 

ומה זו אהבה אמיתית בעיניי?

כמובן שיש אהבה של גבר ואשה, שהיא הדוגמא שישר עולה לנו..

והיא עצומה ואדירה בטירוווף! 
אבל גם עולים לי דוד ויהונתן, כסמל...

מרגיש לי שאהבה, ואני יודעת שזה נשמע חרוש נורא, אבל אני באמת מאמינה ומרגישה את זה,
זו נתינה.
לא נתינה בלתי מרוסנת, שוחקת...
אלא כשאתה אוהב מישהו, אתה פשוט רוצה שיהיה לו טוב,
כואב לך שאתה מופרד ממנו, ואתה רוצה להעניק לו כמה שיותר מעצמך שהוא יכול לקלוט.
ועוד, ואולי זה קצת חפרני, אבל זו השעה...
אני חושבת שאהבה טהורה נובעת מזה שבעצם הכל אחד פה, הכל אלוקות
וכואב לנו שאנחנו עדיין לא אחד במישור הארצי
ולכן אנחנו רוצים כמה שיותר לתת, להתחבר אל האחר... וזה אפילו לאו דווקא בני אדם: אפילו לבריאה, לצמחים, לדברים הכי קטנים בעולם... כי בעצם אנחנו הם והם אנחנו, וכולנו בעצם חלק מהקב"ה.
שנזכה לאהבה זכה בע" כלפי העולם...
 

"האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל"
(הראי"ה, מדות הראיה)

ענבל אני חייבת לציין שבאמת עקיבא משהו מיוחד והלוואי ויעל תתרפא בקרוב ותשוב לנהל את ביתה

עם בעלה היקר!

חבר'ה הפצצתם

יש לה שני גורמים עיקריים.

1-חיים ביחד עם מישהו, מטבע הדברים, יוצא לדבר לפעמים, לעזור קצת אחד לשני, וככה מתחברים אליו.

2-עבודה משותפת, כשעובדים ביחד, למען מטרה אחת נוצרת אחווה. ככל שאהבה זו מתחזקת-הופכים לגוף אחד למען אותה המטרה.

הוא מדב בדיוק על מה זה אהבה אמיתית אעתיק לפה חלק מהדברים:

אהבה אמיתית אינה שם נרדף לאבדן שליטה או שיגעון. אין זה מצב אובססיבי בו רוחו של אדם אחר תופסת בעלות עליכם. באהבה אמיתית אינכם מאבדים את עצמכם ובאהבה אמיתית אתם עדיין מסוגלים לחיות ללא האדם השני. צורה מוטעית זו של אהבה אובססיבית יכולה לשרת כתרופת-נגד זמנית לבדידות, דיכאון וחוסר ביטחון, אבל אין זו אהבה אמיתית.

אם כך, מהי אהבה?

אהבה היא בחירה מתמדת, לתת לאדם אחר.

את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בעברית – לשון הקודש. בעברית, המילה אהבה מבוססת על המילה "הב" (תן, כמו במשפט "הב לי את הספר") ובמילים אחרות – נתינה. אהבה היא בחירה מתמדת, לתת לאדם אחר. אנחנו לא פשוט "מתאהבים", אנחנו יוצרים אהבה. כשאנחנו מעניקים לבני הזוג שלנו, אנו מתנהגים בצורה אוהבת. אנחנו יוצרים אהבה כפונקציה של נתינה. ככל שאנו משקיעים את עצמנו יותר במשהו או במישהו, כך אנו מרגישים קשורים יותר לאותו אובייקט. בית שאנו בונים במו ידינו, הוא בית שאנו אוהבים.

זו אינה אהבה. אהבה היא קפיצת מדרגה ממצב בו אנו מרוכזים בעצמנו, למצב בו אנו ממוקדים באחר.

האתגר הגדול ביותר עבור כל אחד מאתנו, בפרפראזה על משפטו המפורסם של הנשיא האמריקאי המנוח ג'ון פ. קנדי, הוא לשאול: "לא מה יכול בן הזוג שלי לעשות למעני, אלא מה יכול אני לעשות למען בן הזוג שלי".

רק בצורה כזו ניצור אהבה אמיתית ועמוקה.

קרדיט לאתר אישה.

כל המאמר: http://www.aish.co.il/f/m/48854032.html

לכי תסבירי לעיוור מה זה צבע אדום...

בס"ד

ויש כ"כ הרבה אהבה בעולם:

אהבה למשפחה שלי,

לאנשים שקרובים אליי -במקום מגורים, בלימודים, בעבודה..

אהבה לעם ישראל!!

אהבה לבריאה כולה.

לעולם.

לחפצים דוממים.

למקום.

לארץ המדהימה הזאת.

אומרים שאהבה, יש בין הדומים.

אולי לכן אנחנו תמיד מחפשים דברים שמחברים ביננו לבין אחרים..

אז אם כולנו נבראנו בצלם אלוקים, ואני באמת רואה ומכיר את הצלם שבי, ורואה ומכיר בצלם שבאדם שמולי - אז אני אוהב אותו!

(לכן, אגב, קשה לתת ולאהוב אם אינך מכיר בערך עצמך..)

ואם אני מבין מה יש בי מתוך כך שאני חלק מעמ"י, ואני רואה את סגולת ישראל גם בנשמת היהודי שמולי- אני אוהב אותו!!

(וגם אהבת ד', שנבראנו בצלמו.. אבל זה כבר יותר מסובך..)

באהבה--

כי אם כן, איך יכול להיות שנצטווינו לאהוב את הקב"ה?

איך אפשר לתת לו?

ההצעה שלי (שמבוססת על דברים חכמים ששמעתי פעם), היא שאהבה זה בעצם להרגיש חיבור למישהו בגלל שהוא חלק ממני, ולכן הנתינה גורמת לאהבה, כי נתתי לו חלק מתוכי...

וככל שהנתינה גדלה האהבה מתעצמת (לדוגמא הורים וילדים).

ובמקרה שלנו עם הקב"ה, הנשמה שלנו היא אלוקית ושייכת לו, והיא היא החיבור שלנו עם הקב"ה. 

לפי זה, הדרך לאהוב את הקב"ה היא לפתח את הקשר איתו =לטפח את הנשמה...

יהודי שבאמת רוצה לקיים את "ואהבת", שיסתכל בהוראות היצרן ...

שנזכה!!

מקווה שהייתי מספיק מובנת.. אם לא , אפשר לפנות באישי..

כי את לא יכולה להגיד לא על הקב"ה ולא על ההורים שלך שהם נתנו לך חלק מתוכם

ברגע את מקריבה מעצמך את ישר מתחברת...מבינה?

לאהוב את הקבה זה להקריב מעצמנו לעמוד בנסיונות וכו'... מבינתוש?

(וכל שאתה מכניס את המונח אהבה לתחום נרחב יותר, אתה רק הופך אותה לזולה יותר- וכיום הרבה מאיתנו חוטאים בזה. )

על סולם אהבה, שמעתם?  ----> נו, זה שהבנים והבנות בדר"כ מחליטים בכתה ד',ה' -באמת או חובה! אתם חייבים להכיר! (או שרק לי הייתה ילדות מוזרה שכזו?) 

תמקמו מסולם של מ1 עד 10 את: 

בן/ת הזוג לעתיד, אבא, אמא, הקב"ה, שוקולד, ילדים (שלך), התורה, טיולים, משפחה, ארטיק.  

(אתם באמת יכולים לעשות את זה!) 

נכון שלכולנו נשים את טיולים, ארטיק ושוקולד בסוף? (ואני מקווה) ואת הקב"ה והתורה למעלה? 

כן, לדעתי- לא צריך לומר שאני אוהב שוקולד, עוגות גבינה, ושות'- אלא הם ערבים לנו, גורמים לנו הנאה. 

תחשבו על אהבה שיש לאדם לבן/בת זוג, ותכפילו ב---אינסוף- וזו האהבה האידיאלית שאנחנו צריכים לתת לקב"ה, האהבה שאנחנו צריכים לתת לתורה. יש מה למקם אותם באותו סולם בכלל?.

עכשיו נענה על השאלות:

למה? כי זה הפך להיות חלק מתרבות, אתה אוהב כ"כ הרבה אנשים, ובסוף זה נמאס, נשבר ונעלם. אתה אומר "כפרה עלייך.." - (אעמוד ואסבול את הייסורים, כדי שיכפרו עליך...) לאדם שאנחנו לא הכי מכירים, או שבסופו של דבר יתנתק הקשר איתו. תרבות מוזרה- זה הכל.

אהבה אמיתית- אהבה רוחנית, אהבה תמידית ואינסופית- אהבת הקב"ה, התורה, א"י, אשתך- אבא ואמא, משהו שלא נגמר אף פעם! משהו שלא דועך עם הזמן..

http://www.innerpedia.org/he/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94

מישהי חכמה אמרה לי פעם, שאהבה זה כמו להחזיק את השמש ולא להשרף.

זה הדבר הכי ענק, הכי עוצמתי בעולם, שיש לך ביד. ואתה- פשוט מחליט מה לעשות עם זה.

הדבר הענק הזה זה היכולת שלנו לאהוב. אבל בעצם- מה זה לאהוב?

זה להתעלות מעל האני. לראות את האחר מעל. זה כמו שח''ו, אדם מת. ואז תמיד אומרים--

"הוא היה רוצה שתשמחו! שלא תהיו עצובים עליו!" ומצד אחד, זה הדבר הכי מוזר שיש.

הוא היה רוצה שנשמח? שככה נשכח אותו מהר?

כשאדם אוהב באמת באמת מישהו, הוא יתן הכול, את כל כולו- לאותו אדם, על חשבונו. לכן הוא רוצה שהם ימשיכו ויתקדמו.

אהבה זה הדבר הכי ענק שיש. יש הרבה סוגים של אהבה, אהבה בין חברים. אהבה לדבר מסוים ( ואהבה מופרזת לדבר כזה, שהוא דומם- נקראת התמכרות. |חולה מחשב|) ואהבה שעליה הכי מקובל לדבר, אהבה בין בעל לאישה.

ולמה הכי מקובל לדבר עליה? כי היא הדבר הכי חזק שיש בתחום הנתינה. באהבה וזוגיות אמיתית- זה המון וויתור, וזה לא לראות את עצמי כמעט בכלל. ולכן- זה מה שהכי מסמל בעבורנו אהבה.

|עכ''ל|

השמש של האהבה יכולה לשרוף, ואם היא שורפת - אז אתה מתאדה.

לאיודעת נראה לי שזה ממש פשוט מצד אחד לאהוב מישהו ללא גבולות, אבל ממש קשה מצד שני,

זה להיות תקוע עם מישהו כל החיים! עוד מישהו לדאוג לו,

אני בעד אהבה, שלא תבינו לא נכון, אני יכולה לבכות בחתונות כשהחתן ניגש לכלה, מכסה אותה בהינומה, ותמיד זה נראה כאילו הוא לוחש לה משהו באוזן, משהו שהוא רק שלו ושלה. זה קסום בעיניי.

אבל אתה לא יכול לדעת מי הבנאדם עד אחרי החתונה, לפני החתונה הכל וורוד, ואחריה מגלים את העולם על אמת.

וזה קשה, אז איך בכלל יודעים שזה הבחור / הנשמה הנכונה?

פה.

אנחנו לא פגשנו עדיין את האחד ולא נישאנו עדיין.

אני יכולה להגיד לך מה אני שומעת השאלה אם זה יספק אותך?

אגיד, אם תרצה תקרא אם לא יש לך בעיה

אומרים שכשפוגשים את האחד מרגישים, אתה תדע כשתתחיל לצאת וכו'.

חוץ מזה שמתיעצים והכל אפילו הולכים ליעוץ מקצועי אם ממש גדולים ולא מתחתנים.

מתיעצים עם אנשים שמכירים אותך שיגידו לך מהזוית שלהם.

יש כאלה שיוצאים אבל הם לא באמת יודעים מה הם רוצים או שהם חיים בסרט.

יש שיעור של יוני לביא אם תרצה אחפש לך שם הוא מדבר על זה.

שיעור רבע שעה אם תרצה תכתוב ואעלה לך.

אגב כדאי לך לשאול את זה בלנ"ו (לקראת נישואין וזוגיות).

אם יש לכל אחד מישו ממשמים, אז למה יש גרושים?

יש לי כל מיני שאלות כאלו....

זה בעיה באנשים, לא בהתאמה ביניהם.

אף אחד לא ערב לי שאתחתן עם ההוא שהוכרז 40 יום לפני יצירתי.

זו יכולה להיות סיבה לגירושין.

יכול להיות באמת כמו שאבגדה אמר אולי הם לא יודעים להסתדר וזה כמו מה שאמרתי קודם שאנשים חיים בסרטים גם על זה יוני לביא מדבר.

הוא אומר שאנשים מצפים לפעמים לחיים ורודים כמו שרואים בסרטים עם אהבה גדולה, תשוקה, רצון להיות אחד עם השני, בלי מריבות וכו'.

אבל זה לא מציאותי ואנשים שרואיםהמון סרטים הרבה פעמים זה נתקע להם במוח ואז כשהם מתחתנים ורואים שזה לא ככה הם נשברים והם אומרים "זה מה שרצינו? ככה צריכים להיראות חיי הנישואין שלנו?" ואז זה יכול להוביל לגירושין.

עוד סיבה- יכול להיות שהתחתנת כשאתה עדיין לא מסוגל להכיל עוד בנאדם אולי אתה יותר מדי עצמאי שלא יודע להסתדר עם עוד אחד.

דודה שלי התגרשה פעמיים והתחתנה עכשיו מחדש ואני חייבת לציין שכל המשפחה שלי פסימית כי היא אישה כזאת שצריכה עצמאות, לא יכולה להיות כבולה למישהו וזה גורם לבעיות.

מקווה שהובנתי אם יש לך עוד שאלות אתה מוזמן לשאול אבל אולי באמת כדאי לך לשאול גם בלנ"ו הם מבינים קצת יותר מאיתנו או בנשואים.

או שהיתה פשלה?

מי שאיתו התחתנת(אם זה לא באיסור)-הוא כנראה המיועד לך.

לענ"ד.

ומפספסים.

הבת קול מכריזה על מי שמיועד לי אבל זו בחירה שלי בסופו של דבר אם להתחתן איתו או לא.

אני יכולה לחשוב שמישהו הוא הזיווג שלי וממש לאהוב אותו ולרצות אותו ובסוף לגלות שזה לא הוא.

חוץ מזה שלא יודעת איפה שמעתי על זה אבל שמעתי שיש 7 שידוכים פוטנציאלים או משהו כזה אם למישהו יש מקור אני אשמח.

המושג אהבה!

היום המשמעות שלו כל כך זולה ופשוטה אף אחד כמעט לא מסתכל עליה במובנים העמוקים שלה.

שני אנשים יכולים לאהוב אחד את השני מאוד ולהתחתן רק כי הם אוהבים אחד את השני אבל איך אומרים? האהבה מסנורת?.

לפעמים אותם אנשים לא באמת מתאימים והם סתם הסתנורו או מהמראה של השני\ה או מהאופי אבל זה יכול לקרות ואז כשהם יתחתנו מתישהו האהבה הזאת תדעך כי היא לא הייתה אמיתית היא הייתה תלויה בדבר.

ואז זה נותן לך עוד גירושין.

אני בת! חחח..

בס"ד

לכן לא נראה לי שהיא יכולה לטעות..

הקב"ה כבר יודע עם מי תתחתני, ועל זה הוא מכריז.

אבל הוא נתן לה גם בחירה חופשית.

אפשר להפסיד את המוכרז מלמעלה.

עובדה שיש רוקים זקנים בני חמישים ומעלה כי הם לא מצאו או לא שמו לב שהגיע הבחור\ה הנכון\הנכונה.

אלא עם מי היא תתחתן.

(סליחה שאני מפה אין לי כוח לעבור)

כן, אנשים חושבים: "יש אחת שקבעו לי שם למעלה"- וכשיש מקרה של אהבה נכזבת- או שנפרדים ממישהי ואז מתחרטים- חוששים שמא איבדת את האחת שיועדה לך- אולי הפסדת אותה, מסיבה כלשהיא. 

התוצאה היא שנשארים בעבר, וקשה להמשיך הלאה. 

האמת הטהורה היא, שבאמת, כמה שקשה להאמין- לכל אדם מתאימות כמה בנות זוג, מבחינת האופי, ההשקפה וכו'. בסופו של דבר אתה מוצא ומתחבר לפי הקריטריונים שלך. והקב"ה מסדר שתתחתן עם אותה האחת שנאמרה בבת קול.  

[ולא, שמעתי באמת אנשים מפסידים את האחת שלהם, מסיבות שונות--אבל זה לא סיבה להפסיק לחפש אותה--ואאל"ט, זה רק דרשה.]

שהוא השני מבחינת התאמה?

עדיין לא עניתם לי אם יכול להיות שלא הכריזו?

מן הסתם...

איך יודעים שזה הוא?

מכאן האמונה מדברת.. מכאן האמונה בד' מתחילה להתבטא.. מאמינה שזה הוא אחרי שהשתדלת

בתפילות והקשבה ללב שלך!

זהו.. מכאן זה מסלול חייך

מה דעתכם על הסרט הערת שוליים?

יצאתי מבולבל והסוף היה תפל, לטעמי. אבל הסצנה במשרד הייתה גאונית.

את מוזמנת לענות באופן ענייני ולא נבוב מתוכן.

מכירים את הסרט.

ומנסה לסגור חשבון עם בחור שהלשין עליו. בסוף הוא מתחתן עם הבת דודה של הבחור והם בורחים להוואי עם הכסף של דוד שלו.

מותח, מעניין ומלא השראה.

וכן למילה 'חבר'. פעם לאדם לא היו כ"כ הרבה חברים, היום יש לו בפייסבוק שמייסבוק 684... 

האוהב של היום = מחבב; "אני אוהב גלידה בטעם קטשופ היינץ." = "אני מחבב גלידה בטעם בכי רע."

האהבה, כותב 'ארחות צדיקים' (בתחילת שער האהבה...), היא המדה הכי קיצונית שקיימת; אם היא מופנית לדברים טובים - היא המדה הכי טובה שקיימת, ואם ח"ו לדברים רעים - היא המדה הכי רעה שקיימת. 

מכאן ניתן ללמוד שהאהבה היא הרגש הכי קיצוני ועוצמתי שקיים באדם, וממילא המונח 'אהבה' הרבה יותר נדיר מאשר המונח שנקרא כיום 'אהבה' (שמוזכר יותר מדי יחסית לרגש כה נדיר).

תמצאי זמר דתי ששר אני אוהב אותך!!!!

למה הם לא שרים?????

תחשבי מאיפה זה בא!!!

אם יש לך תשובה את תכתבי לי!!!

שלהוריד אותו לשירים שישמעו כל עמ"י, זה להוזיל את המונח אהבה...וזה גם דבר כ"כ אישי.

 לדעתי המילה אהבה היא כ"כ גדולה שצריך לדעת מתי להגיד אותה ואיך

לה'

"לאהוב מישהו זה לעשות בשבילו הכול... גם אם זה הורג אותך" משפט יפה ששמעתי שמבטא חלק מהמושג של "אהבה"

ותוך כדי נרמסת...

אהבה היא דבר הדדי.. כשהבן אדם שעומד מולי אוהב אותי באמת אז הוא לא יתן לי לעשות דברים

שיהרגו אותי בשבילו.

לא?!

מה היה עם אברהם ויצחק?

קשה לי להאמין אם יש ת'אהבה הזאת בדור שלנו..

זו אהבת ד' שאין כמוהה.. ואהבת אחד ת'שני שמטרה אחת עמדה מולם..

נראלי שבתגובה הזאת עולות לי הרבה תשובות לתגובה הקודמת שלי..

אנשים שנמצאים ברמה אחרת בחיים שלהם כבר מסוגלים לוותר על חיים בשביל אחר

מתוך שלמות אמיתית.. ולא סתם בקטע של "יאללה מותרים על החיים"

זה באמת משהו מטורף שאי אפשר להבין עד הסוף

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...