אשר ברא-אודי דוידי

וארשתיך לי לעולם-העקבות

ארבע בבות-עצם הנשמות(מומלץ)

יעקב שוואקי-מהרה ה'

סיני תור-וארשתיך לי

יש לי עוד מלא אבל לא ממש עדינים יותר קיצביים..

מהרה ה' אלוקינו- שווקי

- "הרי את מקודשת לי" של עדי רן

- "אחותי"- שולי רנד

- "לפלח הרימון"- משפחת חוטר

- "אבא"- אביתר בנאי

- "וזכני"- ברוך לוין

מזלטוב!

מה גם שהיא לא ביקשה שירים להשמיע ב-חתונה, אלא ליום,לאווירה וכו'..

(אני רוצה גם..)

"בואי כלה" של שוואקי ו"אשר ברא" של אודי דוידי.

אילו פינו - יונתן רזאל

בואי בשלום - יעקב שוואקי

טוב להודות - יעקב שוואקי

גם לעמיר בניון יש שירים טובים אבל הם מתקופת הלא-דוסיות שלו.. אז לא יודעת אם זה רלוונטי בשבילך.

בגדול זה השירים "רק את" ו"יש לי חלום".

חתן כבר יש לך שאת מכינה דיסק?

ה' ישמור...

בעזהי"ת.

אולי אני אכין עותק כזה לעצמי ואכתוב עליו "דרוש חתן, דיסק כבר יש" ?

בכולופן זה בשביל חברה ['תה יכול לקבל ת'שם באישי אם אתה ממש מסוקרן ] שמתחנת עוד שבועיים בול!

עם טלית,

זתומרת לא כתבתי עליה, רק קניתי.

מאז עברו, בוא נראה רגע, 7 שנים,

והטלית עדיין מחכה לכלה.......

אשר ברא- אודי דוידי

להנשא הלילה- יניב בן משיח

שמח תשמח -יעקב שוואקי

בואי בשלום - משפחת ואך (לכה דודי?)

התנערי - אברומי פלאום

פיה פתחה בחכמה-

אשת חיל- יעקב שוואקי

עוד יישמע - הרב קרליבך

מזל טוב!

למי שלא יודע גולן ואך פינה יהודים מוחמש בשבת

הנה קישור למי שמעניין

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=9057

א. לא, הם באמת לא יפים.

ב. זה בסדר, היו פה לא מזמן דיונים על זמרים שעשו עבירות יותר חמורות מזה...

כמו שאני שונא את זה שמכניסים את סוגיית הרב אבינר כל רגע, אני גם שונא שמכניסים את אר"מ...

כאילו זה כן אבל אתם רוצים לךפרנס אדם רשע כזה?

אז, ברור שצורבים!

יש אישור?

הוא אדם רשע ועד שהוא לא יחזור בתשובה באמת אסור לעודד אותו וזה שאת שומעת ומפרסמת את השירים שלו זה עוזר לו....

ועוד שאסור לשמוע שירים של זמר רשע!!!!!

ני

גון זה דבר מאוד עמוק ולכן צריך יהודי כשר שיחבר וינגן את השיר!!!

מי שהתחיל עם "נגן כשר, ניגון כשר, חרטוט כשר"
היה גיא צבי מינץ (למיטב ידיעתי)

ובעקבותיו החל הרב אבינר לתת הכשרים לזמרים מסויימים לשיר..

מעבר לזה שנתינת ההכשרים נעשתה בצורה מגוחכת לחלוטין

כשלשיריו של גבריאל חסון עצמם - לא ניתן הכשר

ולירמיהו, שאת העיבוד המוזיקלי לדיסק הראשון שלו אז - עשה גבריאל חסון - כן נתנו הכשר.

זה הדבר הכי טיפשי ששמעתי!!

(וזה פוגע בפרנסה של אנשים תמימים ועובדי ה'!!)

אם יהודי כמו עובדיה חממה מלחין את "אנא בכוח"

אתה לא יכול לדעת אם באותו רגע עבר בראשו הרהור תשובה - והניגון שלו מתוק וטהור

או להיפך - שיר של אברהם פריד (נשמה טהורה לכל הדעות)

הולחן ברגע של מחשבה על הרווח הכספי או ח"ו הרהורי עבירה..

ואתה שר אותו בהתלהבות גדולה ובטוח שכל כולו קדושה...

אנחנו לא יודעים מה עובר בליבו של המנגן.

נכון שעדיף לשמוע שירים של מי שהוא ירא שמיים כי הסבירות שהוא מכוון למקום הנכון גבוהה יותר

אבל זה לא פוסל שירים אחרים של יהודים, שלצערינו- עדיין אינם כאלו.

(הנושא של שמיעת לועזית נוגע בעיני לעניין תרבותי ולא נפתח את זה כאן)

הרבה מניגונים ושירים חסידיים- הגיעו מפזמוני קוזאקים!!

(רוצחי יהודים - לא פחות ולא יותר!)

יש עניין לקדש את המוזיקה שהיא עצמה כמעט תמיד נובעת ממקום קדוש ונוגעת בנפש..

ובעז"ה כשנבנה בית מקדשנו-

והקב"ה ישכין שכינתו

גם יהיו לנו לויים מומחים ויודעים איך לגעת בכל צלילי הנפש בעזרת התוים המוזיקלים

ולעורר בנו את הרגשות הנכונים לעבודת ה' יתברך.

לי עושה ממש רע - לדעת שמי ששר שיר מסויים גירש יהודים מחומש בשבת.

רק עצם הידיעה מגעילה אותי...

ולכן בהמלצה חמה לאחרים - שיגעיל גם אותכם!!

"לך דודי" וכ"ו שלקוחים מהערבים (במרוקו טוניס)

ברור שזה מגעיל אותי, אבל בלי קשר למה שהוא עושה. זה פשוט שירים בלי רגש.

לעניין, יותר מגעיל אותי לשמוע שיר מאדם שמחלל שבת. למרות שאולי יש לו 'רגשי קודש' יותר מלאברהם פריד. וכן, אני אעדיף לשמוע ואך מאותה סיבה.

האמת, כשאני שומע שיר אני לא כ"כ חושב על המחבר, כך שאני שומע גם ממחללי שבתות.

אה, אני גם שומע ואך, אבל את המקורי...

זמר כשר מקבל את כשרותו בכך שהוא לא עושה ערבי שירה, שהוא לא מרקיד מעורב,

והשירים שלו הם מופנים רק כלפי השם. זה כתוב בשולחן ערוך כמדומני והייתה םסיקה

של כל גדולי ישראל הנה הפסיקה:

 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/193/242.html

בפני קהל מעורב, הם כאלה שחזרו בתשובה במהלך השנים  ויש להם הרבה קהל לא דתי שמלווה אותם שנים. אם הם יופיעו נפרד- אותם אנשים פשוט לא יבואו, והרי זה בדיוק הכוח שלהם- לקרב ולחזק את אותם אלה שרוצים לקבל מהם או מהמוזיקה שלהם, גם אם זה אומר להופיע במועדונים, במקומות שפתוחים בשבת או מעורב.

לא נראלי שמישהו מהם  רוצה שירקדו מעורב בהופעות שלו, אצל חלקם זה לא יקרה גם כי המוזיקה שלהם בכלל לא מתאימה לריקודים. אני אישית הייתי בהופעות מהסוג הזה שכשנשים קמו לרקוד האומן עצמו ביקש מהם במחילה  שלא ירקדו (מול 1000 איש לעשות את זה- נראלי צריך הרבה גבורה לעשות את זה).

אני מניחה שלרובם יש את הרבנים שלהם שמורים להם מה לעשות, יכול להיות שאותו רב שמתיר להם להופיע  במקום או באופן מסויים לא יתיר לך ללכת להופעה כזו, אבל  תאמיני לי שהזכויות שלהם בקירוב ובחיזוק אנשים- הלוואי עלינו.

אבל, יש את הרב ליכטנשטיין שפסק לא לסרב פקודה, אתה יכול לחלוק יכול, אבל יש גבול בין זה לבין רשע, יש דיון הלכתי בנושא, רב אחד פוסק כך, רב שני פוסק אחרת, הייתכן שאקרא למי שהולך אחרי פסיקות הרב עובדיה 'מחלל שבת בפרהסיה'? או לחילופין מי שהולך אחרי פסיקות הבית יוסף?(בניגוד לרמ"א)

אלא על הובלת לוחמים שלו, מתוך בחירה, לפשעים כאלה של גירוש יהודים והריסת בתים.

בטוחני שגם הרב ליכטנשטיין, כמו כל יהודי בעל סברה ישרה, יביע מורת רוח מאדם כזה

עם כל הכבוד לכל הפילסופים...

אדם שמגרש בצורה כזו יהודים מביתו,

אין סיבה שמה שהוא שר יושמע אצלי.

שהיה כבר לגבי שמיעת מוזיקה חילונית וכו' כך שהנושא נדוש..

א. אם הוא פסק לא לסרב פקודה, זה בכל הדרגים...

ב. כשם שהוא הצליח להקשיח את ליבו בגירוש, הוא הצליח להקשיח את ליבו באסון בהאיטי, ובעזרת ה' בעתיד, אני לא אומר שזה טוב שהוא הקשיח את ליבו בגירוש, אני הייתי מסרב[אפילו הוצאתי מאחי הבטחה/שבועה שהוא יסרב..] אבל זו לו סיבה לפסול אותו.

ג. גולן ואך הוא חלק מהדיסק לא כולם, האם בדקתם אי פעם מי הנגנים בדיסקים שקניתם?..

א. מי בכלל רוצה לשמוע מוזיקה של קצינים*?

ב. גושני"ק, למה אתה כזה גושניק?! יש כאן אנשים עם אלרגיה, תתחשב!

* משום מה קשה לי לדמיין קצין זמיר, אבל יש לי שריטה נגד קצינים באופן כללי...

באמת מי רוצה לשמוע מוזיקה של קצינים.. (חפ"ש עד החפש"ש - כמאמר השיר 'כל קצין הוא גם שוטר וכו''...)

מספיק יש לי כאלה בפלוגה... צריך גם בבית?

" אילו פינו" - עלמה.

(השיר הוא לנשים בלבד!!) "ראיתי אותך ראיתי בית" - עלמה.

"לאהוב ללא תנאי"- עלמה.

" אנעים זמירות" - המדרגות.

"אחותנו"- משפחת ואך.(עד שאני לא אראה הוכחות שכך קרה אני לא מאמינה לשום מילה!! תראו לי סרטון של גולן מפנה!) 

"שמח תשמח"- אודי דויודי.

"אשר ברא"- אודי דודי.

זה מה שעולה לי בשלוף...

(אין בעיה עם קול אישה במוקלט, כידוע, אפילו לדעת רבנים מחמירים יחסית)

בואי כלה - שלהבת.

והיו למשיסה - הרב קרליבך

יש באוספים של לכתחילה, איילת השחר שירים ממש יפים.. גם "כי הרבית" ולשוואקי יש בדיסק של קיסריה ובליבי במזרח :"בואי בשלום"(שיר ממש יפה) בדיסק של ואך:"חופת עננים" יש את  "כינור"  שזה שיר ממש נחמד גם כן בהצלחה

באחד מהדיסקים יש כל מיני נעימות חופה וכו'..

בעזהי"ת.

זהו, נשאר רק לצרוב...

בקרוב אצל כל מי שצריך!

בעזהי"ת.

חח סתם.. זה כל אחד יכול להכין לעצמו

[ותדעו לכם שממש התאפקתי מלשים את השיר הזה... XD]

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).

גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).

אין לזה סוף.

בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?