זוגיות היא לא התאמה, אלא גישור על פערים.

(שמעתי פעם ראיון שבו נאמר המשפט הזה. לא זוכרת מי המקור...)

תקשורת תקשורת תקשורת.

כדי לבנות קשר, צריך לתקשר.

משהו מפריע?

הכי טוב לדבר על זה.

לשמוע מה יש לצד השני לומר.

ייתכן שיש לו מבט אחר לחלוטין על העניין, או שהבנו את הסיטואציה לגמרי לא נכון ועשינו הר מעכבר.

אתה מתלבט על הקשר ולכן אתה לא יוצר קשר?

תעדכן אותי שאתה מתלבט.

אל תשאיר אותי בדממת ההתעלמות.

אם משהו לא נעים לך בקשר,

אם לא תדברי עליו, איך הוא ישתנה?

חבל למרוח קשר סתם כדי לראות אם יש שינוי ספנוטני.

דווקא מתוך השיח על הנקודות האלה הקשר יכול לצמוח.

אני רוצה להיטיב לאחרים,

ולכן אני רוצה שהם יגידו לי מה מיטיב ומשמח אותם (נניח איזה מתנה לקנות להם).

באותה מידה,

חשוב שאני אגיד לאחרים מה מיטיב ומשמח אותי,

אחרת איך הם יוכלו לעשות את זה?

מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך (הלל הזקן).

יש לזה כל כך הרבה יישומים....

כבדו את מי שאתם נפגשים איתו.

הוא מקדיש לכם כוחות נפשיים, משאבים וזמן.

הכבוד הזה מתבטא בכמה מישורים,

כמו לדוגמה:

-להתמקד בו ולא בטלפון\סביבה במהלך הפגישה.

-להקפיד להגיע בזמן שנקבע, ולהודיע על עיכובים.

-לוודא שמגיעים ייצוגיים, נקיים ומסודרים.

-מה שנאמר בפניך, לא לחזור בפני אחרים, ובטח לא בשמו של מי משתף אותך בדברים פנימיים ללא אישורו.

להיות רגועים כשיוצאים לדייט.

מבחינתי, זה אומר שאם מציעים לי מישהו, אחפש מכר משותף בחוק דתיים שלובים שיגיד לי שהאדם הזה נורמלי. שיסמוך ידיו על מה שהמשדך אמר. כך אני מרגישה יותר בטוחה להיפגש עם אדם זר. זה גם מתקשר למיקום ולשעה של הדייט.

מעדיפה להשקיע עוד זמן בבירור הזה, מאשר לצאת עם סימן שאלה גדול מרחף מעל.

לא לפחד לשדך.

לא להתפדח להגיד שאני מחפשת.

זה יכול להיות שכן, עמית ללימודים\לעבודה, מישהו שיצאתי איתו בעבר -

עדיף להציע ושהם יגידו לו, מאשר לא להציע בכלל.

אם מישהו מאחל לי בקרוב אצלך, אני שואלת אם יש לו מישהו להציע לי.

יש כל כך הרבה אנשים שמשוועים לקבל הצעות (במיוחד אם הם רלוונטיות), ואפשר לעזור להם גם אם שדכנות זה לא המקצוע שלי.

לא לשכוח להטעין את עצמי,

לעשות דברים שטוב לי וכיף לי לעשות,

שיתנו לי כוחות ואנרגיות במסע הזה.

לא למהר.

לקבל החלטות במתינות, מתוך יישוב הדעת, ולא באימפולסיביות.

לתת מקום להתלבטות, להבין את היתרונות והחסרונות - ולדבר עליהם.

להתלבט יחד.

להגיע להחלטה (חיובית או שלילית) מתוך חיתום, שיהיה ברור לצד השני אם זה 'כן' או 'לא'.

בקשר יש שלושה מרכיבים:

אני,

אתה,

אנחנו.

לוודא שיש מרחב לשלושת המרכיבים האלה בקשר, ושאחד לא דורס את האחרים.

נניח לא להישאר רק במרחב של אנחנו, להתעניין מה קורה במרחב של האחר.

ומצד שני, לא להיתקע רק במרחב שלי - אם אני יוצאת לדייטים, אני חייבת להקדיש לזה זמן, ולא פגישה אחת פעם בשבועיים (לא מדברת על צבא או משהו כזה).

ואם אני מחליטה לפרק את הקשר -

גם אז לתת מקום לרכיבים האחרים.

לתת לאחר להתבטא, וגם מקום לסגור את האנחנו המשותף שהיה.

לא לחתוך באופן חד צדדי - כך משאירים שני פצועים בשטח - האחר, והאנחנו. 

בעיניי עדיף לגנוז יחד את האנחנו, מאשר להשאיר חלק מהאנחנו (שביב תקווה) אצל האחר.

יש סיכוי שיש דבר כזה "האחת"

יש אמת בתפיסה שהבחורה היא העיקר בדייט - הבחור צריך לשלם עליה וכו'

ואפילו השיחה בדייט - אמורה להיות שיחה שהבחורה מרגישה בה טוב, ולא שיחה שנועדה להעביר מידע והיכרות

ללמוד רק ממי שהצליח!

הרבה דברים שחשבתי שהם לא נחמדים ובטח ירחיקו את הבחורה, נוכחתי במו עיני לראות אצל גברים שכן עשו את זה שזה בדיוק מה שעזר להם להצליח.

ומעשים שחשבתי שבטוח מביאים משיכה (כי אני כזה נחמד) דווקא התבררו ככישלון 

אתה לא המטפל/פסיכולוג של הצד השני.

קשר שבו מסתירים מידע, הוא קשר לא בריא.

לכולנו יש דברים פחות נעימים שחייבים לשתף את מי שנקים איתו את הבית.

אולי לא נכון לשתף תמיד לפני\בפגישה הראשונה,

אבל אם לא סיפרת לי ואנחנו יוצאים כבר תקופה -

ייתכן שאחתוך לא בגלל התוכן של הדבר הלא נעים, אלא בגלל ההסתרה.

כי זה מעיד בעיניי משהו על כל הקשר שהיה לנו יחד.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.